מ"ג משלי ו כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨ ׀ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ
בְּֽ֭שׇׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ
וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ׃
רש"י
"תנחה אותך" - כמו תנהיגך
"בשכבך" - בקבר
"והקיצות" - לתחיית המתים לעמוד בדין
"היא תשיחך" - תליץ בעדךרלב"ג
"תנחה אותך". התורה להשיג דברי חפץ וזה שכבר תשמור בשרשים אשר הושרשו בה מהטעות בהתחלות וזה ממה שינחה אותך אל האמת בדרוש דרוש:
"בשכבך". באמצע הדרך אשר תדרוך בה למצוא הדרוש כי יחלשו כחותיך ותצטרך לשינה הנה התורה תשמור בעבורך מה שהתחלת להקדימו כדי להשיג הדרוש עד שלא תצטרך שנית להתחיל העיון בו מראשיתו וכאשר תיקץ משנתך הנה התורה תדבר לך הדברים שמצאת קודם שתשכב להישירך להשלים החקירה והנה אמר זה כי עם שהתורה מישרת האדם למצוא החכמה והתבונה הנה שומר התורה מושגח מהש"י ולזה הוא נעזר בו בהשגותיו:
ואפשר שתהיה הכוונה בזה בשכבך מהחקירה כי לקשיה לא תמצאנה ותפסק מפני זה דריכתך בה הנה התורה תשמר בעבורך לשמרך מהטעות וזה כי לולי התורה אולי מפני הקושי שיגיע לך בהתרת קצת ספקות יפלו בדרוש ההוא כבר תסכים לדחות האמת ותגיע מזה להריסה רבה בהרבה מהדרושים אך מפני שהתורה השרישה האמת בזה הנה ישמרך זה מההודאה בסותרו ותמלט בזה מהטעות וכאשר הקיצות שנגלו לך הסתרים על הספקות אשר הספיקו דריכתך בזה העיון הנה התורה תדבר לך אותם הדברים. או יהיה תשיחך יוצא לשלישי וירצה בו כי התורה תביאך לדבר אותם הדברים, והכוונה בזה אחד איך שיפורש. והסבה בזה כי מהתורה נתישרו לך אלו הדברים. והנה זה הביאור האחרון הוא יותר נכון.
ביאור המילות
"בהתהלכך. תשיחך". תדבר עמך:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תנחה אותך" - תנהג אותך בדרך הישר.
"תשמור עליך" - משודדי לילה.
"היא תשיחך" - תדבר עמך, כחבר טוב המדבר עם חבירו להשתעשע עמו.
מצודת ציון
"תנחה" - תנהג.
"והקיצות" - ענין הערה מהשינה.
"תשיחך" - מלשון שיחה ודבור.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
במסכת סוטה פרק ג: בהתהלכך תנחה אותך, בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך, זה יום המיתה. והקיצות היא תשיחך, בעולם הבא. ובאגדת תלים: בשכבך תשמור עליך, מן הרימה בקבר. ובספרי מסיים בה בפרשת ואתחנן: והקיצות, בימות המשיח; היא תשיחך, לעולם הבא.
בואלה שמות רבה: נוהג שבעולם, אדם לוקח חפץ, מֵצֵר לשומרו; אבל התורה משמרת בעלה, שנאמר: בהתהלכך תנחה אותך וגו׳: