שמות רבה כז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" ראה כמה טובות וברכות באו ליתרו משעה שנתחתן עם משה מה כתיב ויבא אהרן וכל זקני ישראל וכן אתה מוצא בשעה שבא בלעם לקלל את ישראל לא דיין שלא קללן אלא ברכן ולא עוד אלא כיון שראה עמלק התחיל לקללו שנאמר (במדבר כד, כ) "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד" אבל ליתרו מהו אומר (שם, כא) איתן מושבך ושים בסלע קנך אמר לו קיני עמנו היית בעצה מי הושיבך אצל איתני עולם משל לצפור שברח מן הצייד ונפלה לתוך ידו של אנדרואנטיא כיון שראה אותו הצייד התחיל מקלסה ואמר לו כמה נאה בריחה שברחת כך היה בלעם משבח את יתרו ואמר לו איתן מושבך: