שמות רבה כד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
דבר אחר "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל" הדא הוא דכתיב (תהלים עח, נב) ויסע כצאן עמו כאיזה צאן כצאנו של יתרו מה צאנו של יתרו יצא מן הישוב למדבר כך ישראל יצאו ממצרים למדבר שנאמר (שם) וינהגם כעדר במדבר. דבר אחר מה הצאן אין נכנסת לצל קורה כך הנהיג הקדוש ברוך הוא ארבעים שנה ישראל במדבר. דבר אחר מה הצאן אין מתקנין לה אפוטיקון אלא רועה בכל יום כך ישראל לא התקין להם אפוטיקון אלא במדבר שנאמר (שמות טז, ד) ויצא העם ולקטו. דבר אחר מה הצאן אפילו מחבלת את האילנות אין בעליה מעלין עליה כך ישראל אף על פי שהן חוטאין הקדוש ברוך הוא נוהג בהן כצאן אי מה הצאן אינה מקבלת מתן שכר יכול אף ישראל כן שקראם צאן אין להם מתן שכר תלמוד לומר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם צאן לעונשין ואדם למתן שכר אי מה הצאן מתוקן לטביחה אף ישראל כך תלמוד לומר (שם לו, לח) כצאן קדשים מה קדשים כל מי שנוגע בהן מתחייב כך ישראל שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כל אוכליו יאשמו מה הצאן כל מקום שהרועה מנהיגה שם נמשכת כך ישראל כל מקום שהיה משה מסיען הן נמשכין אחריו שנאמר (שיר א, ד) משכני אחריך נרוצה לכך נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף אמר רבי אבא בר כהנא הסיען מחטאו של ים סוף שכיון שאמרו שירה מחלה להם השירה על שחטאו בים: