לדלג לתוכן

שמות רבה כד ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ד.    [ עריכה ]
"אֶל מִדְבַּר שׁוּר" אין אנו מוצאין שיש מדבר ששמו שור ומהו מדבר שור אמר רבי יצחק בזכות אברהם שדברתי עמו ואמרתי לו (בראשית טו, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו וגו' שכתוב בו (שם כ, א) וישב בין קדש ובין שור רבי אבין אומר מהו מדבר שור שנתאוו ישראל ליעשות בו שורות שורות דגלים דגלים. דבר אחר מדבר שור מדבר כוב אמרו עליו על מדבר כוב שהוא שמונה מאות פרסה ומלא נחשים שרפים ועקרבים רבי אבא הסיח לפני רבינו פעם אחת עבר אדם בתוך מדבר כוב זה וראה נחש אחד ישן והיה בו כקורת בית הבד וראה את הנחש והוא לא ראהו מרוב שנכנסה בו חרדה נתבהל ונשר שערו והיו קורין אותו מרוטה הוא שמשה אמר להם לישראל (דברים ח, טו) המוליכך במדבר הגדול והנורא אמר רבי יוסי בר חנינא אין אנו יודעין למי הוא אומר גדול אם להקדוש ברוך הוא או למדבר אלא אמר להם משה גדול ונורא הוא אלהים שהייתם מכעיסים אותו ומהלכין באותו מדבר שהוא מלא נחשים ועקרבים ושרפים ורעבון והוליך אתכם בתוכו בשלום ולא עוד אלא שהיו הנחשים והשרפים רובצים בפניהם כדי שלא יתבהלו ישראל מהן. דבר אחר מהו מדבר שור אלא עד שלא יצאו ישראל ממצרים היה העולם מדבר כיון שיצאו נעשה העולם שור. דבר אחר עד שלא קבלו ישראל את התורה היה העולם עשוי מדבר כיון שקבלו את התורה נעשה העולם שור אלו דברי רבי יהודה בר רבי סימון אמר הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא כן אני עושה לציון שהיא מדבר כדכתיב (ישעי' סד, ט) ציון מדבר היתה ולעתיד לבוא אני אהיה לה שור שנאמר (זכריה ב, ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה: