מדרש רבה על בא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · מדרש רבה על · בא · >>


סדר בא

פרשיות: יג יד טו טז יז יח יט


<< · שמות רבה · יג · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יג

שמות רבה פרשה יג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

שמות רבה · יג · א · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

א.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה {כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ}."

הדא הוא דכתיב (משלי כז, ג) "כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם".

  • שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו זכרונם לברכה, אמר להם 'הארץ היאך נבראת תחלה?'
אמרו לו 'אין אדם בקי בדברים אלו, אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי'.
הלך ומצאו שהוא עומד על הקרויא, אמר לו 'שאלה יש לי לשאול אותך'.
אמר לו 'איני יכול לירד, מפני שאני שכיר יום, אלא שאל מה תבקש'.
אמר ליה 'היאך נבראת הארץ תחלה?'
אמר ליה 'נטל הקדוש ברוך הוא עפר מתחת כסא הכבוד, וזרק על המים, ונעשה ארץ, וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות, שנאמר (איוב לח, לח) "בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו".
-
וברור הוא הדבר באזני בני אדם, שנאמר "כובד אבן ונטל החול":
מהו "כובד אבן" - מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות, אינו אומר 'היאך ברא הקדוש ברוך הוא את אלו?'. מהו "ונטל החול" - אלא החול שהמים עומדים עליו למעלה והוא נתון מלמטה והוא נושא אותם, אמר הקדוש ברוך הוא יקרה היא בעיני בני אדם ורואין כאלו יגיעה היא לפני, ואינה יגיעה, שנאמר (ישעי' מ, כח) "לא ייעף ולא ייגע", במה אני ייגע? במי שהוא מכעיס לפני בדברים בטלים, כמה דאת אמר (מלאכי ב, יז) "הוגעתם ה' בדבריכם", הוי "וכעס אויל כבד משניהם".
  • דבר אחר, "כובד אבן" - אמר הקדוש ברוך הוא: כבדתי את ישראל בעולם, שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מט, כד) "משם רועה אבן ישראל". "ונטל החול" - אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב, א) "והיה מספר בני ישראל כחול הים", שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב, יב) "כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו". רבי יהושע אומר: תקון סופרים הוא, עיני כתיב. ועמדו והכעיסו לפני, ובקשתי לכלותן ולהשליכן מעל פני, ואמרתי: בשביל פרעה הרשע, שלא יאמר 'לא היה יכול להצילן ועמד עליהן והרגן'. הוי "וכעס אויל כבד משניהם". הוי "כי אני הכבדתי את לבו":

<< · שמות רבה · יג · ב · >>


ב.

דבר אחר "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" הדא הוא דכתיב (דברים לב, כו) אמרתי אפאיהם מהו אפאיהם אמרתי באפי איה הם. דבר אחר אפאיהם אמרתי באף שהכעיסו לפני איה הם לא יהיו אלא ( שם) אשביתה מאנוש זכרם ומי גרם להם שיצאו משם (שם, כז) לולי כעס אויב:

<< · שמות רבה · יג · ג · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

ג.

דבר אחר "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה שנאמר כי אני הכבדתי את לבו אמר לו רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים אלא (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא אף כך פרעה הרשע כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך הוי כי אני הכבדתי את לבו מהו הכבדתי שעשה הקדוש ברוך הוא את לבו ככבד הזה שהיא מתבשלת שניה וארטסים נכנס בתוכה כך נעשה לבו של פרעה ככבד הזה ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא הוי כי אני הכבדתי את לבו וגו':

<< · שמות רבה · יג · ד · >>


ד.

"וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִּנְךָ" גלה הקדוש ברוך הוא למשה מה מכה יביא עליהן וכתב משה ברמז ולמען תספר באזני בנך זו מכת ארבה כמה דתימא (יואל א, ג) עליה לבניכם ספרו. "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן {וְגוֹ'} כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי וְגוֹ'" מהו "הִנְּנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ" ולא בגבול בני חם ועל זה נאמר (ישעי' כו, ט) כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו' שבמכת הארבה הכירו עד היכן גבול מצרים. "וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ {וְגוֹ'} וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה" מהו כן שראה אותם שהיו פונים זה בזה והיו מאמינים לדבריו ויצא משם כדי שיטלו עצה לעשות תשובה:

<< · שמות רבה · יג · ה · >>


ה.

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה וְגוֹ' וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וְגוֹ' וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם וְגוֹ'" מהו "רָעָה נֶגֶד פְנֵיכֶם" אמר להם דרך הבחורים והזקנים לזבוח שמא הקטנים והטף ומי שאומר דבר זה אין דעתו אלא לברוח לא כמה שאתם אומרים (שמות ה, ג; ח, כג) דרך שלשת ימים לפיכך ראו שאותה שאתם מחשבים שיש בדעתכם לברוח היא תשוב נגד פניכם שלא תצאו מכאן הדא הוא דכתיב לכו נא הגברים אמר לו אם תאמר "לֹא כֵן" מחשבותינו לברוח אם כן יאמנו דבריכם לכו נא הגברים כי הטף אינן בני עבודה למה אתם צריכין להם אלא כי אותה אתם מבקשים רעה אתם מבקשים לעשות לברוח אתם חפצים לפיכך איני שומע לכם לכלום מיד צוה וגירש אותם משם הדא הוא דכתיב ויגרש אותם מאת פני פרעה:

<< · שמות רבה · יג · ו · >>


ו.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ {וְגוֹ' בָּאַרְבֶּה}." ארבה למה הביא עליהן מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל. "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ וְגוֹ' הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה} " למה היה הקדוש ברוך הוא נותן זמן למכות מחר ולא היה מביא עליהן מיד כדי שיחזרו בהן ויעשו תשובה. "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה וְגוֹ' וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ' וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְגוֹ'" מהו "חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם" חטאתי לה' אלהיכם שלא שלחתי את ישראל ולכם שגרשתי אתכם מפני ושהייתי חושב לקלל אתכם שאמרתי יהי כן ה' עמכם ועתה שא נא חטאתי ויצא מעם פרעה:

<< · שמות רבה · יג · ז


ז.

"וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם" מהו "לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד" אמר רבי יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצרים אמרו נקבוץ ונמלא מהם חביות אמר הקדוש ברוך הוא רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד זה רוח מערבית וישא את הארבה וגו' מהו לא נשאר ארבה אחד אפילו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו להם ויחזק ה' את לב פרעה:

<< · שמות רבה · יג · >>


<< · שמות רבה · יד · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יד

שמות רבה פרשה יד פיסקא: א ב ג ד

שמות רבה · יד · א · >>


א.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כח) שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו רבותינו אמרו על שלא קבלו במרות דברו של הקדוש ברוך הוא עליהם. דבר אחר אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים המצריים ראויין ללקות בחשך מיד הסכימו כולן כאחת ולא המרו מהו שלח חשך ויחשיך למה הדבר דומה לאדון שסרח עליו עבדו אמר לאחד לך והכהו חמישים מגלבין הלך והכהו מאה והוסיף לו משלו כך הקדוש ברוך הוא יתעלה שלח חשך על המצריים והוסיף החשך משלו הוי שלח חשך ויחשיך. "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ" כמה היה אותו חשך רבותינו אמרו עבה כדינר היה שנאמר וימש חשך שהיה בו ממש:

<< · שמות רבה · יד · ב · >>


ב.

"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה" מהיכן היה החשך ההוא רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מחשך של מעלה שנאמר (שם יח, יב) ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו רבי נחמיה אמר מחשך של גיהנם שנאמר (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים וגו' אוי לו לבית שחלונותיו פתוחין לתוך חשך שנאמר (שם) ותופע כמו אפל אור שלח מתוך חשך וכן הוא אומר (יחזקאל לא, טו) ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את תהום הובלתי כתיב רבי יהודה בר רבי אמר במה הרשעים מתכסים בגיהנם בחשך חזקיה אמר הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרס מינה ובה כשם שהיא של חרס כך מכסין אותה בכלי חרס כך הרשעים שנאמר (ישעי' כט, טו) והיה במחשך מעשיהם לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך שנאמר (בראשית א, ב) וחשך על פני תהום זה גיהנם הוי אומר חשך שבא על המצרים מתוך גיהנם היה:

<< · שמות רבה · יד · ג · >>


ג.

חשך למה הביא עליהן יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים והוא חוקר לב ובוחן כליות לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להן פטרונין מן המצריים והיה להן שם עושר וכבוד ולא היו רוצים לצאת אמר הקדוש ברוך הוא אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו יאמרו המצריים כשם שעבר עלינו כך עבר עליהן לפיכך הביא על המצריים את החשך שלושה ימים כדי שיהיו קוברין מתיהם ולא יהיו רואין אותן שונאיהם ויהיו משבחין להקדוש ברוך הוא על כך. מהו "חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה" אמר רבי אבדימי דמן חפה אותו חשך כפול ומכופל היה רבותינו אמרו שבעה ימים של חשך היו כיצד שלושה ימים הראשונים מי שהיה יושב וביקש לעמוד עומד והעומד בקש לישב יושב ועל אלו הימים נאמר ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו שלושת ימים אחרים מי שהיה יושב לא היה יכול לעמוד והעומד אינו יכול לישב ומי שהיה רובץ אינו יכול לזקוף עליהן נאמר ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ובשלושת ימי אפלה נתן הקדוש ברוך הוא את חן העם בעיני מצרים והשאילום שהיה ישראל נכנס לתוך בתיהן של מצרים והיו רואין בהן כלי כסף וכלי זהב ושמלות אם היו אומרים אין לנו להשאיל לכם היו ישראל אומרים להן הרי הוא במקום פלוני באותה שעה היו המצריים אומרים אם היו אלו רוצים לשקר בנו היו נוטלין אותן בימי החשך ולא היינו מרגישין שהרי ראו אותן כבר אחר שלא נגעו חוץ מדעתנו כמו כן לא יחזיקו והיו משאילין להן לקיים מה שנאמר (בראשית טו, יד) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הדא הוא דכתיב ולכל בני ישראל היה אור וגו' בארץ גושן לא נאמר אלא במושבותם שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתיבות ובמטמוניות ועליהם נאמר (תהלים קיט, קה) נר לרגלי דבריך וגו' הרי ששה ימים של חשך שהיה במצרים והשביעי של חשך זה יום חשך של ים שנאמר (שמות יד, כ) ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה כך היה הקדוש ברוך הוא שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל כשם שעשה להם במצרים ועל זה נאמר (תהלים כז, א) ה' אורי וישעי וגו' וכן לעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא חשך שנאמר (ישעי' ס, ב) כי הנה החשך יכסה ארץ וגו':

<< · שמות רבה · יד · ד


ד.

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ [וְגוֹ'] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים וְעֹלֹת" אמר ליה משה לא תהא סבור שאנו נזבח משלנו כלום אלא גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות שנקריב להקדוש ברוך הוא על שמך וגם מקננו ילך עמנו. "וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ [וְגוֹ'] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ" יפה כוונת שלא אוסיף עוד ראות פניך שכן אמר לי הקדוש ברוך הוא כמו שאתה אומר:

<< · שמות רבה · יד · >>


<< · שמות רבה · טו · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה טו

שמות רבה פרשה טו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

שמות רבה טו · א · >>


א.

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". הדא הוא דכתיב:

(שיר ב, ח): "קול דודי הנה זה בא" (וכל הענין בפרשיות (פסיקתא ה) עד עמכם), שנאמר:

(שיר השירים ב, י): "ענה דודי ואמר לי" מה את עושה כאן במקום טמאים (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם. "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך": אמר לפניו רבון העולמים ארבע מאות שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו!

אמר ליה כבר שלמו, שנאמר (יא): "כי הנה הסתיו עבר".

מיד גלו הצדיקים את ראשיהם שהיה מכוסה שנאמר (שיר השירים ב, יב): "הנצנים נראו בארץ" אלו הן שבטו של לוי שהיו צדיקים כולן. דבר אחר הנצנים אלו הכהנים (דה"א ו, לה) בני אהרן אלעזר בנו פנחס בנו. דבר אחר הנצנים אלו המלכים דוד ושלמה רחבעם אסא אביה. דבר אחר אלו הלוים (שם טז, ה) אסף הראש ומשנהו זכריה.

כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך אמר "עת הזמיר הגיע" הגיע זמן של לוים לומר לפני שירים ומזמורים. דבר אחר עת הזמיר הגיע כיון ששמע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאמרו את השירה אמר "קול התור נשמע בארצנו" ששמע קולן של ישראל בזכות אברהם שהקריב תור וגוזל. מה כתיב אחריו?

(יג): "התאנה חנטה פגיה" אלו הצדיקים והישרים, "והגפנים סמדר נתנו ריח" אלו הבינונים שעשו תשובה. מכאן ואילך "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך".

כשיצאו ישראל ממצרים, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אין לכם חדש אחר גדול מזה, לפיכך נקרא ראשון, שנאמר ראש חדשים. דבר אחר: ראשון הוא לכם - כביכול הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון שנאמר (ישעי' מד, ו) אני ראשון ואני אחרון וציון נקרא ראשון שנאמר (ירמי' יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ועשו נקרא ראשון שנאמר (בראשית כה, כה) ויצא הראשון וגו' ומשיח נקרא ראשון שנאמר (ישעי' מא, כז) ראשון לציון הנה הנם יבא הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון ויפרע מן עשו שנקרא ראשון ויבא משיח שנקרא ראשון בחדש הראשון שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים וגו'".

<< · שמות רבה · טו · ב · >>


ב.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות שכן כתיב (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא אמר להם אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנאמר (תהלים נז, ג) אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי וכן הוא אומר (ויקרא כג, לז) אלה מועדי ה' מקראי קודש וגו' אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לשעבר היה בידי שנאמר (תהלים קד, יט) עשה ירח למועדים אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו מכל מקום יהא החדש הזה לכם ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · ג · >>


ג.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (זכריה ד יד) אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ אמר רבי לוי מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא היה מוצא עד שמצא זכותו של משה ושל אהרן והיא עמדה להם הדא הוא דכתיב אלה שני בני היצהר למה הדבר דומה למלך שבקש לישא אשה ובאו ואמרו לו ענייה היא אין לה בעולם אלא שני נזמים בלבד כך אמר הקדוש ברוך הוא דיין לישראל שיגאלו בזכות משה ואהרן לכך נאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן:

<< · שמות רבה · טו · ד · >>


ד.

דבר אחר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" הדא הוא דכתיב (שיר ב, ח) קול דודי הנה זה בא.

כשהלך משה ואמר לישראל "כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות יג, ד) היום אתם יוצאים בחדש האביב" אמרו לו "היכן הוא?" אמר להם "הרי עומד, קול דודי הנה זה בא".

אמר רבי יהודה: מהו (שיר שם) מדלג על ההרים?

אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, שנאמר (שמות ו, ה) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו', בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב מדלג על ההרים, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה'.

דבר אחר: אמר רבי נחמיה: מהו מדלג על ההרים? אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אין להם מעשים לישראל שיגאלו אלא בזכות הזקנים, שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל, ואין ההרים אלא הזקנים, שכן בת יפתח אומרת לאביה (שופטים יא, לז) וירדתי על ההרים, וכי אל ההרים היתה הולכת? אלא על הזקנים היא אומרת, שהלכה להראות לזקנים שהיא בתולה טהורה, ולכך כתיב מדלג על ההרים.

דבר אחר: אמר רבי אלעזר: מהו מדלג על ההרים? אמר הקדוש ברוך הוא: עשיתי לעשו שיהא מעמיד מלכים, שנאמר (בראשית לו, לא) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. אם אני מניח לעשו שיהא מעמיד מלכים עוד, היאך ישראל עומדין? הריני מדלגן ועושה אותן אלופים, שנאמר (שם, טו) אלה אלופי בני עשו. ואין הרים אלא עובדי כוכבים, שנאמר (זכריה ו, א) והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים.

<< · שמות רבה · טו · ה · >>


ה.

"בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" למה אינו אומר במצרים אמר רבי חנינא אמר הקדוש ברוך הוא כתיב בתורה (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד אף אני אעשה כך בארץ מצרים ולא במצרים וכן אמר משה (שמות ט, כט) כצאתי את העיר אמר רבי שמעון גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים ובמקום טנופת ובמקום טומאה בשביל לגאלן משל לכהן שנפלה תרומתו לבית הקברות אומר מה אעשה לטמא את עצמי אי אפשר ולהניח תרומתי אי אפשר מוטב לי לטמא את עצמי פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי כך אבותינו היו תרומתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לה' וגו' היו בין הקברות שנאמר (שמות יב, ל) כי אין בית אשר אין שם מת ואומר (במדבר לג, ד) ומצרים מקברים אמר הקדוש ברוך הוא היאך אני גואלן להניחן אי אפשר מוטב לירד ולהצילן שנאמר (שמות ג, ח) וארד להצילו מיד מצרים כשהוציא קרא לאהרן וטהר אותו שנאמר (ויקרא טז, לג) וכפר את מקדש הקדש (שם, טז) וכפר על הקדש:

<< · שמות רבה · טו · ו · >>


ו.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שיר ו, י) מי זאת הנשקפה כמו שחר ארבעה דברים של שבח יש כאן לישראל כנגד ארבע גליות שבארבע גליות שעמדו על ישראל לא כפרו בהקדוש ברוך הוא בגלות בבבל מנין שנאמר מי זאת הנשקפה כמו שחר נבוכדנצר היה משתחוה לשמש שנאמר (ישעי' יד, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר ודניאל היה שוחר ומתפלל למקום שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם ערב ובקר וצהרים ולמה היה שוחר ומתפלל כדי שירחם הקדוש ברוך הוא על ישראל ועליו אמר שלמה (משלי יא, כז) שוחר טוב יבקש רצון ונמצא להם האלהים בעת צרתם שנאמר (שם ח, יז) אני אוהבי אהב וגו' וכן מצינו שהשלך דניאל לגוב אריות לא ניזק שנאמר (דניאל שם, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני חנניה מישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש ולא ניזוקו שנאמר (שם ג, כז) ושער ראשיהן לא התחרך וריח נור לא עדת בהון אלא האירו לעולם כשחר שהוא מאיר לעולם לפיכך הנשקפה כמו שחר ועשו לעובדי כוכבים להכיר להקדוש ברוך הוא ולקלסו שכן נבוכדנצר אמר כשיצאו חנניה מישאל ועזריה מן הכבשן (שם, כח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו (שם, כו) עבדוהי די אלהא עילאה וכן דריוש אמר כשנפל דניאל לגוב אריות (שם ו, כז) להוון זעין ודחלין מן קדם אלהא די דניאל די הוא אלהא חייא לכך כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר. יפה כלבנה בגלות מדי אתה מוצא בלילה אם אין הלבנה נראית ברקיע החשך בעולם ואין אדם יכול להלך אפילו תוך המדינה כיון שהלבנה נראית ברקיע הכל שמחין ומהלכין בדרך כך בימי אחשורוש שגזרו על ישראל להשמיד להרוג ולאבד ובאה אסתר והאירה לישראל שנאמר (אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה לכך כתיב יפה כלבנה בגלות מדי ואם רצונך לידע שנדמית אסתר ללבנה כשם שהלבנה נולדה לשלשים יום כך אסתר אמרה (שם ד, יא) ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום לפיכך יפה כלבנה בגלות מדי. ברה כחמה במלכות יון סנדריאוס אם אוליאוס חמה שמה והשמש גבור נקרא שנאמר (תהלים יט, ו) ישיש כגבור לרוץ אורח בתקופת תמוז מי יוכל לעמוד כנגד השמש הכל בורחים ממנו שנאמר (שם, ז) ואין נסתר מחמתו כך במלכות יון הכל ברחו ממנו ומתתיה הכהן ובניו עמדו באמונתו של הקדוש ברוך הוא וברחו מפניהם האוכלוסין של יון ונהרגו כולן וכן הקדוש ברוך הוא אומר להם (יואל ד, י) כתו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני ואומר (שופטים ה, לא) כן יאבדו כל אויביך ה' וגו' לקיים מה שנאמר ברה כחמה. איומה כנדגלות באדום למה נקרא שמה איומה לפי שעומדת במלכות שיש לה אימה שנאמר (דניאל ז, ז) וארו חיוה רביעאה דחילה ואמתני ותקיפא מהו איומה כנדגלות אתה מוצא שנים עשר מזלות יש ברקיע כשם שאין השמים יכולין לעמוד חוץ משנים עשר מזלות כך אין העולם יכול לעמוד חוץ משנים עשר שבטים שנאמר (ירמי' לא, לה) אם ימושו החוקים וגו' איומה כנדגלות אין דגלים אלא צבאות שנאמר (במדבר ב, ג) דגל מחנה וצבאו ופקודיהם וכן דגלי השמים והמלאכים ודגלי הארץ ישראל צבאות השמים מלאכים שנאמר (דה"ב יח, יח) וכל צבא השמים עומדים וגו' צבאות הארץ ישראל שנאמר (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ואדון שניהם הקדוש ברוך הוא וכשם שהכל יראים מן הקדוש ברוך הוא ומן המלאכים כך העובדי כוכבים היו יראים מישראל שנאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' לכך נאמר איומה כנדגלות שדימה הקדוש ברוך הוא את ישראל למלאכים במלאכים נאמר (ישעי' ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו ובישראל נאמר (דברים כט, ט) אתם נצבים היום המלאכים אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש וישראל אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב המלאכים נקראו אש דכתיב (תהלים קד, ד) משרתיו אש לוהט וישראל כמו כן דכתיב (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש המלאכים מתחדשין בכל יום ומקלסין להקדוש ברוך הוא והן חוזרין לנהר אש שיצאו ממנו ושוב האלהים מחדשן ומחזירן כשם שהיו בראשונה שנאמר (איכה ג, כג) חדשים לבקרים כך ישראל משתקעין בעונות מיצר הרע שיש בגופן וחוזרין בתשובה והאלהים בכל שנה סולח לעונותיהם ומחדש לבם ליראתו שנאמר (יחזקאל לו, כו) ונתתי לכם לב חדש לכך כתיב איומה כנדגלות:

<< · שמות רבה · טו · ז · >>


ז.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" מה כתיב בפרשה (שמות יב, כב-כג) ולקחתם אגודת אזוב ועבר ה' לנגוף את מצרים הדא הוא דכתיב (במדבר כג, ט) כי מראש צורים אראנו אלו האבות שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה' מוצאים אנו מתחלה היה המקום מבקש לכונן העולם ולא היה מוצא עד שעמדו האבות משל למלך שהיה מבקש לבנות מדינה גזר וחפשו מקום לבנות בו המדינה בא ליתן היסוד והיו המים עולים מן התהום ולא היו מניחים לעשות את היסוד שוב בא ליתן את היסוד במקום אחר והיו המים מהפכים עד שבא במקום אחד ומצא שם צור גדול אמר כאן אני קובע את המדינה על הצורים הללו כך מתחלה היה העולם מים במים והיה האלהים מבקש לכונן עולמים ולא היו הרשעים מניחין מה כתיב בדורו של אנוש (בראשית ד, כו) אז הוחל לקרא בשם ה' עלו המים והציפום שנאמר (איוב ט, ט) עושה עש כסיל וכימה וגו' וכן דור המבול היו רשעים מה כתיב בהם (שם כב, יז) האומרים לאל סור ממנו עלו המים ולא הניחו ליתן עליהם את היסוד שנאמר (שם, טז) ונהר יוצק יסודם וכתיב (בראשית ז, יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה כיון שבאו האבות וזכו אמר הקדוש ברוך הוא על אלו אני מכונן העולם שנאמר (ש"א ב, ח) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל לכך כתיב כי מראש צורים אראנו (במדבר, שם) הן עם לבדד ישכון מהו הן כל האותיות מזדווגין חוץ משתי אותיות הללו כיצד א"ט הרי י' ב"ח הרי י' ג"ז הרי י' ד"ו הרי י' נמצא ה' לעצמה וכן האות הנ' אין לה זוג י"צ הרי ק' כ"פ הרי ק' ל"ע הרי ק' מ"ס הרי ק' נמצא נ' לעצמה אמר הקדוש ברוך הוא כשם ששני אותיות הללו אינן יכולין להזדווג עם כל האותיות אלא לעצמן כך ישראל אינן יכולין להדבק עם כל העובדי כוכבים ומזלות הקדמונים אלא לעצמן מפורשים שאפילו שונא גוזר עליהם לחלל השבת ומבטל את המילה או לעבוד עבודת כוכבים הן נהרגים ואין מתערבים בהם שנאמר הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב ומה אני עושה כל שונא וכל אויב שיגזור עליהם גזרה אני הורגו שנאמר (שם, כד) הן עם כלביא יקום מיכן אתה למד אתה מוצא בא עליהם עמלק והרגו אותו כמו שנאמר (שמות יז, יג) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב בא סיסרא והרגוהו שנאמר (שופטים ד, טו) ויהם ה' את סיסרא וכן כל אויביהם וכן בצאת ישראל ממצרים הקדוש ברוך הוא אומר להן (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו וגו' הם בבתיהם והוא הורג את אויביהם שנאמר (שם, כג) ועבר ה' לנגוף את מצרים הדא הוא דכתיב הן עם כלביא יקום לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ועשיתי לכם נסים בחדש הזה אף אתם עשו אותו ראש חדש שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים:

<< · שמות רבה · טו · ח · >>


ח.

משל למלך שהיה לו בן והשליטו על כל נכסיו ואמר הבן לאביו אם אין אתה נותן לי הכסא שלך היאך הכל יודעים שאתה מחבבני אלא כשתתן לי מקום הכסא שלך הכל נותנין לי קילוס כך נתן האלהים לאברהם העולם שנאמר (בראשית יח, יז) וה' אמר המכסה אני מאברהם כיון שנתן לו הכל אמר לו אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום ונתן לו הקדוש ברוך הוא כל מה שבקש שנאמר (שם מח, כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכיון ששמע אברהם כן מה אמר (תהלים ס, ח) אלהים דבר בקדשו אעלוזה:

<< · שמות רבה · טו · ט · >>


ט.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים:

<< · שמות רבה · טו · י · >>


י.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, מד-מה) ויתן להם ארצות וגו' בעבור ישמרו חקיו הביא האלהים המכות על המצריים (שם, כח) שלח חשך ויחשיך התחיל משלשל ויורד עד שהוא מגיע למצרים (שם, לח) שמח מצרים בצאתם משל למלך שהיו הכל מכבדין אותו עד כמה היו מכבדין אותו עד שהיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן כך היה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו והיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן ואחר כך משה ואהרן באים שנאמר (שמות ה, א) ואחר באו משה ואהרן וגו' הוציא הנמוסין ופשפש בהם ולא מצא שם את השם הזה משל לעבד שהיה מהלך עם רבו וכו' כדלעיל אבל הקדוש ברוך הוא חי וקים שנאמר (ירמי' י, י) וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם משל לעני שהיה במדינה והיה עומד לפני המלך ולא הרגיש כשנגעה המכה בגופו התחיל מרגיש ואמר אין כיוצא בזה כך הביא הקדוש ברוך הוא מכות על המצריים ולא הרגיש פרעה כיון שנגעה בגופו התחיל מרגיש וצווח (שמות ט, כז) ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים וכי לא היה הקדוש ברוך הוא יכול להציל ישראל מיד מצרים במכה ראשונה אלא לקיים מה שנאמר (איוב יב, כג) משגיא לגוים ויאבדם וכתיב (שם, כד) מסיר לב ראשי עם הארץ ומהו כן שאמר ה' הצדיק כשהיו המכות באות לא היו באות אלא בארץ מצרים ואפילו הורד שמה המכה ונכנסת בה כמו לוז היה המכה ממלא את כולה ולא היתה נוגעת בשדה אחרת ועליה נאמר (ישעי' כו, י) כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו' משל למה היתה כנסת ישראל דומה למלך שהיתה לו בת אהובה נתונה בעבר הנהר פשט המלך את ידו והעבירה והושיבה בקרונין שלו שנאמר (שיר ז, ב) מה יפו פעמיך (שם ו, יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב (תהלים עח, כז) וימטר עליהם כעפר שאר (שם קו, ט) ויוליכם בתהומות (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם הכל בזכות אברהם שנאמר (תהלים קה, מב-מד) כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ויתן להם ארצות גוים למה (שם, מה) בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו:

<< · שמות רבה · טו · יא · >>


יא.

דבר אחר, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם": הדא הוא דכתיב (שם לג, יב) "אשרי הגוי אשר ה' אלהיו": משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו, קבע בו "ראש חדשים" של גאולה:

  • שבו נגאלו ישראל ממצרים,
  • ובו עתידין ליגאל, שנאמר (מיכה ז, טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות",
  • ובו נולד יצחק,
  • ובו נעקד,
  • ובו קיבל יעקב את הברכות,
  • ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר "ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין, אמר: עשו אותו יום טוב כל הימים, שבו יצא בני מחשך לאור, מעול ברזל לחיים, מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. כך הוציא הקדוש ברוך הוא לישראל:

  • מבית האסורין, שנאמר (תהלים סח, ז) "מוציא אסירים בכושרות";
  • מחשך וצלמות, שנאמר (שם קז, יד) "ויוציאם מחשך וצלמות";
  • מעול ברזל לעול תורה, מעבדות לחירות, שנאמר (דברים יד, א) "בנים אתם לה' אלהיכם";
  • משעבוד לגאולה, שנאמר (ירמי' נ, לד) "גואלם חזק ה' צבאות שמו".

לכך קבע להם שמחה, שהוא נפרע מאויביהם עליהם, שנאמר (ישעי' מג, ד) "ואתן אדם תחתיך":

<< · שמות רבה · טו · יב · >>


יב.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" רבי מאיר אומר לי ולכם היא הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם שנאמר (ש"ב ז, כג) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו וקבעו החדש הזה לי ולכם שאני רואה דם הפסח ומכפר עליכם שנאמר דברו אל כל עדת בני ישראל ותהא שמחתכם שלימה אפילו מי שהוא עני. שה תמים זכר בן שנה שה בשביל (בראשית כב, ח) אלהים יראה לו השה וגו' תמים לשמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו זכר שהוא הורג כל בכוריהם של מצרים וחס על בכוריהם של ישראל. מן הכבשים ומן העזים תקחו כשם שאני הורג האדם והבהמה השבי והשפחה כך רשות בידכם ליטול מכל מקום שאתם רוצים ויהיו משמרין אותו שהוא לכם שמחה (נוסחא אחרת: שמירה) גדולה שנאמר והיה לכם למשמרת. ושחטו אותו אתם שוחטים פסח ואני שוחט בכורים. ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות שאני פוסח עליכם ומגין עליכם ויהיו זהירין בו שבלילה הוא נאכל שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש בשביל אברהם שהצלתיו מכבשן האש ומצות בשביל שרה שעשתה למלאכי השרת עוגות ולא טעמו לחם מרורים בשביל יעקב שכשם שנרדפו בניו במצרים כך רדפו עשו. ולא תותירו ממנו עד בוקר כשם שאיני משייר נשמה בבכורי מצרים כך לא תותירו ממנו עד בוקר משל למלך שאמר לבניו היו יודעים שאני דן דיני נפשות ומחייב הקריבו לי דורון שאם תעלו לפני לבימה שאעבור אילוגין שלכם לאחר כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בדיני נפשות אני מתעסק ומודיע אני היאך אני חס עליכם ברחמים בדם פסח ובדם מילה ואני מכפר על נפשותיכם שהעברה שאני עובר קשה היא שנאמר ועברתי בארץ מצרים וכן ישראל אומר (תהלים ט, י) ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה:

<< · שמות רבה · טו · יג · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

יג.

דבר אחר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - אמר שלמה (משלי ח, טו) "בי מלכים ימלוכו". אמר רבי לוי: משל לדוכוס, שזרקו לו הלגיונות פורפירא. מה עשה?

  • פונה לופס,
  • ושורף את השטר,
  • ומוציא הלגיונין,
  • והיא נקראת ראש למלכותו.

כך, לעשרים וששה דורות מלך הקדוש ברוך הוא במצרים.

  • פונה לופס, שנאמר (שמות יד, ח) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה";
  • ושרף את השטר, שנאמר (שם יב, מ) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים";
  • ומוציא לגיונין,
  • והיא נקראת ראש למלכותו: "החדש הזה לכם", לקיים מה שנאמר "בי מלכים ימלוכו".

<< · שמות רבה · טו · יד · >>


יד.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (מיכה ו, ד) ואשלח לפניך את משה ואהרן ומרים זה שאמר הכתוב (תהלים מג, ג) שלח אורך ואמתך המה ינחוני זה משה ואהרן שנאמר (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך וכן כתיב (מלאכי ב, ו) תורת אמת היתה בפיהו ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים מלמד שלא היה מבקש לגאול את ישראל אלא אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות ג, יא) מי אנכי וכי כך הבטחת לאבותם שביד בשר ודם אתה מוציא בניהם ומי אנכי שאלך (שם) וכי אוציא את בני ישראל וכי אני הוא אותו שכתוב בו (בראשית טו, יד) דן אנכי שאתה משלחני לגואלן לא כך הבטחת לאברהם ואמרת לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי לא כך אמרת ליעקב (שם מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ולי אתה אומר מי אנכי אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אני יורד ומצילן אשה אחת ירדה למצרים ובשבילה ירדתי והצלתי אותה אימתי בשעה שנטל פרעה לשרה שנאמר (שם יב, יז) וינגע ה' את פרעה ומה בשביל אשה אחת ירדתי בשביל ששים רבוא אנשים וששים רבוא נשים וששים רבוא בנים איני יורד ומצילן אלא לכו אתם תחלה והודיעו לבני שאני גואלן ואחר כך אני מציל אותן לכך כתיב שלח אורך ואמתך המה ינחוני לכך אמר ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים:

<< · שמות רבה · טו · טו · >>


טו.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כו) שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו כיון שנכנס הקדוש ברוך הוא כביכול נגף את הבכורות ואלוהות שלהן שנאמר (יהושע כד, ה) ואגוף את מצרים וכן (במדבר לג, ד) באלהיהן עשה ה' שפטים כיון שנגף אותם במכת בכורות מה עשו נטלו בניהם והטמינום בבתי עבודת כוכבים שלהם אמר רבי ברכיה המצרים מבקשין ומחזרין היאך לברוח מן הנגף ולא היו מוצאין למה שנאמר (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם רשעים אלו המצריים שנאמר (שמות ט, כז) ואני ועמי הרשעים מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה על שהיו בוטחים בעבודת כוכבים שלהם מה עשה הקדוש ברוך הוא הכה את אלהיהם עמהם מי שהיה של עץ היה נרקב של אבן היה נמס של כסף ושל זהב ושל נחושת התיכן כשם שהיו מתחלתן שנאמר (במדבר לג, ד) ובאלהיהם עשה ה' שפטים וכל עבודת כוכבים שבעולם אבדו חוץ מבעל צפון שלהם למה בשביל להטעותן לכך כתיב (איוב יב, כג) משגיא לגוים ויאבדם וכן ישעי' אומר (ישעי' מג, טז-יז) הנותן בים דרך המוציא רכב וסוס חיל ועזוז כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא (שמות יד, ב) וישובו ויחנו לפני פי החירות (שם, ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ קרא לכל חיילותיו ואמר להם אי אתם יודעים שבעל צפון כנס על ישראל כל האריות שבמדבר כענין שנאמר (דניאל ו, כג) שלח מלאכיה וסגר פום אריותא מיד שרן של מצרים ירד לאבדם שנאמר (שמות שם, י) והנה מצרים נוסע אחריהם פרעה נוסע אחריהם לא נאמר אלא מצרים זה השר שלהן מיד (שם) וייראו מאד אמר להם הקדוש ברוך הוא (שם, יג) אל תיראו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שם, כו) נטה ידך על הים מיד (שם כו) ויט משה את ידו ומצרים נסים לקראתו היה צריך לומר מצרים נסים אחריהם וכי יש אדם בורח מן חבריה ונס לקראתו אלא שהטעה אותם הקדוש ברוך הוא ולא היו מוצאין היכן לנוס והיו נסים לקראתו עד שנשתקעו תהומות שנאמר (שם) וינער ה' את מצרים בתוך הים ורוח הקדש צווחת ואומרת (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ועל בעל צפון שבטחו עליו נאמר (שם) ותקותם מפח נפש וכן לעתיד לבוא כשיכנסו כל העובדי כוכבים מביאין עבודת כוכבים שלהם שיצילו אותם שנאמר (מיכה ד, ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד וכיון שבאין מה הקדוש ברוך הוא עושה בהם מתיכן והן רואין ומתביישין והם משליכין אותם והולכין ומטמינים עצמן במערות ובסלעים וכן ישעי' אומר (ישעי' ב, יב) כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם אלו הטיוסין שלהם (שם, יח) והאלילים כליל יחלוף ומה הן עושין הולכין ומטמינים עצמם שנאמר (שם, יט) ובאו במערות צורים ובמחלות עפר וכתיב (שם, כ) ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אמר להם הקדוש ברוך הוא בורחים אתם ראו מה הכתבתי (עמוס ט, ג) ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש חיאל שנטמן בבעל בהר הכרמל שזרק אש בעצים לא נגפתיו (שם) ואם יסתרו מנגד עיני ואומר (שם, ב) אם יחתרו בשאול אותה שעה (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה אבל הצדיקים עליהם הוא אומר (משלי יח, י) מגדל עוז שם ה':

<< · שמות רבה · טו · טז · >>


טז.

דבר אחר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" מה הקדוש ברוך הוא עושה במצרים בשביל ישראל אמר רבי יצחק נפחא משל למטרונה שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי והלך לו היה עמה המלך בפילקי אמרו לו מה איכפת לך אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקדוש ברוך הוא כביכול עמהם שנאמר (בראשית מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה וכן בבבל שנאמר (ישעי' מג, יד) למענכם שלחתי בבלה וכן במדי שנאמר (ירמי' מט, לח) ושמתי כסאי בעילם ואין עילם אלא מדי שנאמר (ישעי' כא, ב) עלי עילם צורי מדי ביון היה הקדוש ברוך הוא עמהם שנאמר (זכריה ט, יד) וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו אמרו לו להקדוש ברוך הוא כל כך למה אמר להם כל הימים שאני עמהם אין נוטלין שם רע במצרים הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (שיר ד, יב) גן נעול אחותי כלה בבבל הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (דניאל ג, יז) הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין במדי הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (אסתר ג, ב) ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ביון לא כתבו על קרן השור שאין להם חלק באלהי ישראל באדום אם הקדוש ברוך הוא יאמר הן מי יאמר לאו שנאמר (ישעי' סג, א) מי זה בא מאדום אמר רבי שמואל בר נחמן משל לעשיר שיצא בשעת הקיץ היו אנשים אומרין בגורן הוא מה עשה נכנס ובידו פרכיל של ענבים כדי שידעו הכל שבא מן הכרם כך העובדי כוכבים אמרו להם לישראל היכן אלהיכם שנאמר (דברים לב, לז) אי אלהימו (ישעי' מז, ח) ועתה שמעי נא זאת עדינה היושבת לבטח וגו' מה הקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לה (דברים שם, מב) אשכיר חצי מדם ולא זאת בלבד אלא שעתיד לדרכן שנאמר (ישעי' סג, ג) פורה דרכתי לבדי והוא עתיד לדרוך במנעלו לכל גדולי אדום שנאמר (תהלים ס, י) על אדום אשליך נעלי:

<< · שמות רבה · טו · יז · >>


יז.

דבר אחר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" משל לאחד שמצא נחש ורצץ את ראשו באבן וחתך את זנבו ומעכשיו מהו טוב כך המצריים עמדו ושיעבדו את ישראל מה שאי אפשר וכן אדום מה עשה הקדוש ברוך הוא במצרים פרע מהם שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף ובאדום כתיב (ישעי' סג, ג) פורה דרכתי לבדי אמר רוח הקודש (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה והקדוש ברוך הוא עתיד לגאול את ישראל מאדום (דניאל ט, טז) ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו ואין אתה פודה אותנו אמר להם הן אמרו לו השבע לנו ונשבע להם שכשם שפדה אותנו ממצרים כך הוא יפדה אותנו מאדום ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד שנאמר (ישעי' מט, ז) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (ישעי' שם) למען ה' אשר נאמן וכן משה אומר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנאמר (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום שכן אמר ישעי' (ישעי' נב, יב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל וכתיב (שם מב, ט) הראשונות הנה באו וגו' לקיים מה שכתוב מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה:

<< · שמות רבה · טו · יח · >>


יח.

דבר אחר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" בשביל מי נגלה הקדוש ברוך הוא בשביל עצמו משל לבן בית שנתפס על ידי בעל מלאכתו ונחבש אמר לו אדונו אל תירא אני בא ומוציאך שלח עבדו להוציא ולא רצה הפונדקי לשלחו אמר יפה עשה הפונדקי שאני אמרתי לו אני מוציאו ולא פקדתיו שאני משלח את עבדי כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם עתידין הן בניך להשתעבד במצרים ואחר כך אני גואלן שנאמר (בראשית טו, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכתיב (שם, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי שלח הקדוש ברוך הוא משה לגואלן ולא רצה פרעה אמר הקדוש ברוך הוא כראוי עשה פרעה כי אני אמרתי לאברהם דן אנכי וכי משה אנכי או אהרן אנכי לא אמרתי אלא (תהלים פא, יא) אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים:

<< · שמות רבה · טו · יט · >>


יט.

דבר אחר בשביל מי נגלה הקדוש ברוך הוא במצרים בשביל משה אמר רבי נסים משל לכהן שהיה לו גינה של תאנים ובאותה גנה היה בית הפרס בקש לאכול תאנים אמר לאחד לך אמור לאריס שבעל הגינה אומר לך שתביא לו שתי תאנים הלך ואמר לו כך השיבו האריס מי הוא בעל הגנה לך למלאכתך אמר לו הכהן אני אלך לגנה אמרו לו למקום טמא אתה הולך אמר להם אפילו יש שם מאה טומאות הולך אני ולא יתבייש שלוחי כך כשהיו ישראל במצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג, י) לכה ואשלחך אל פרעה הלך ואמר לו (שם ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' (שם, ד) לכו לסבלותיכם אמר הקדוש ברוך הוא אלך למצרים שנאמר (ישעי' יט, א) משא מצרים אמרו לו מלאכי השרת למצרים אתה הולך למקום טומאה אמר להם אלך ולא יתבייש שלוחי משה הדא הוא דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר:

<< · שמות רבה · טו · כ · >>


כ.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - למה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן? לפי שקדוש החודש בשלשה, כשבקש הקדוש ברוך הוא לקדש את החודש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן 'אני ואתם נקדש את החודש', הדא הוא דכתיב "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן".

אבל עיבור השנה - בעשרה זקנים. כשהיו רבותינו נכנסים לעבר את השנה, נכנסים עשרה זקנים בקיאים לבית המדרש, ואב בית דין עמהם, ונועלין את הדלתות, ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה. בחצי הלילה אומרים לאב בית דין 'מבקשים אנו לעבר את השנה, שתהא השנה הזאת שלושה עשר חודש. גוזר את עמנו?'. והוא אומר להם 'מה שדעתכם אף אני עמכם'. באותה שעה יצא אור מבית המדרש ובא לפניהם, והיו יודעים שנתרצה להם האלהים, שנאמר (תהלים קיב, ד) "זרח בחשך אור לישרים", מה שהן גוזרין הקדוש ברוך הוא מסכים עמהם, שנאמר (שם נז, ג) "אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי". ישתבח שמו של הקדוש ברוך הוא, שהבריות גוזרין והוא מסכים, שנאמר (ש"ב כג, ג) "צדיק מושל ביראת אלהים". ומנין להתועד בעשרה זקנים? שנאמר (קהלת ז, יט) "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר".

וכן בימי שלמה, כשהיה שלמה מעבר את השנה היה מכניס שבעה זקנים לפניו, שנאמר (משלי כו, טז) "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם". מהו חכם עצל בעיניו - שהיה שלמה תופס פיו שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו. וכך הוא אומר (שם כג, א) "כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך", ואומר (שם, ב) "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה". והיה שם שלמה ונתן הנביא וגד החוזה, הרי עשרה:

<< · שמות רבה · טו · כא · >>


כא.

דבר אחר "[וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְגוֹ'] הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם [רֹאשׁ חֳדָשִׁים]" הדא הוא דכתיב (ישעי' מב, ט) הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד וכי יש לעתיד לבא חדשות והא כתיב (קהלת א, ט) מה שהיה הוא שיהיה אלא מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקדוש ברוךי הוא לחדש לעתיד לבא הראשונה שהוא עתיד להאיר לעולם שנאמר (ישעי' ס, יט) לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכי יכול אדם להביט בהקדוש ברוך הוא אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה לשמש מאיר ארבעים ותשעה חלקי אור שנאמר (שם ל, כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים ואפילו אדם חולה הקדוש ברוך הוא גוזר לשמש ומרפא שנאמר (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה השניה מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר (יחזקאל מז, ט) כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיה וגו' השלישית עושה האילנות ליתן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהיה אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר (שם, יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא שנאמר (שם טז, נה) ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר (ישעי' נד, יא) הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וכתיב (שם, יב) ושמתי כדכד שמשותיך ואותן אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל שנאמר (שם ס, ג) והלכו גוים לאורך הששית (שם יא, ז) ופרה ודוב תרעינה השביעית שהוא מביא כל החיות וכל העופות וכל הרמשים וכורת עמם ברית ועם כל ישראל שנאמר (הושע ב, כ) וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים השמינית שאין עוד בכי ויללה בעולם שנאמר (ישעי' סה, יט) ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה התשיעית אין עוד מות בעולם שנאמר (שם כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר העשירית שאין עוד לא אנחה לא אנקה ולא יגון אלא הכל שמחים שנאמר (שם לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה:

<< · שמות רבה · טו · כב · >>


כב.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קד, יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופירשם אנו מוצאין ממעשה בראשית משברא שמים וארץ ברא האור שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים ואחר כך (שם, ג) ויאמר אלהים יהי אור ודוד פרשו מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר (תהלים שם, ב) עוטה אור כשלמה והדר (שם) נוטה שמים כיריעה הרי למדנו משברא אור ברא שמים שלשה בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש המים הרו וילדו אפלה האש הרה וילדה אור הרוח הרה וילדה חכמה ובשש בריות אלו העולם מתנהג ברוח בחכמה ובאש ובאור ובחשך ובמים לפיכך דוד אמר (שם, א) ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד אדם רואה עמוד נאה אומר ברוך המחצב שנחצב ממנו נאה העולם ברוך המקום שחצבו ובראו בדבר אשריך העולם שהקדוש ברוך הוא מלך (המליך) בך בשר ודם צר איקונין שלו על הטבלא של עץ הטבלא גדולה מצורתו האלהים יהי שמו מבורך הוא גדול ואיקונין שלו גדולה העולם קטן והוא גדול מן העולם שנאמר (ישעי' כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים מה תלמוד לומר צור עולמים שני עולמים עליו אינן חשובין כלום לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד. משעטף את האור חזר וברא את העולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו' בשר ודם משבונה את הבית הוא בונה את העליה האלהים אינו כן משמתח מעזיבה בנה עליה ומשבנה עליה העמיד אותן על אויר העולם על בלימה ואחר כך התקין מרכבותיו עננים ואחר כך האסטים שלו על סערה ומי מודיעך כל הדברים האלו דוד שהוא פירש מעשה אלהים להודיע לבאי עולם גבורתו שנאמר (תהלים שם, ג) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו לא בנחשת ולא בברזל אלא בגזוזטראות של מים ואחר כך בנה את העליות לא באבן ולא בגזית אלא רכסים של מים שנאמר המקרה במים עליותיו בשר ודם עושה סרגלא שלו חזקה שתשא כל משאו ועושה אותה בברזל בנחושת ובכסף ובזהב והאלהים יהי שמו מבורך הענן אין בו ממש ועושה סרגלין שלו עבים שנאמר השם עבים רכובו בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה מהלך הוא על אבנים שהם קשים והאלהים אינו כן אלא עוזב את הענן הנראה ומהלך על הרוח שאינו נראה שנאמר (שם) המהלך על כנפי רוח בשר ודם מכתיב לו סטרטיוטין גבורים בריאים כדי ללבוש קסדא ושריון וכלי זיין והקדוש ברוך הוא הכתיב סטרטיוטין שלו שאינן נראין שנאמר (שם, ד) עושה מלאכיו רוחות הרוח יוצא והברק אחריו שנאמר (שם) משרתיו אש לוהט משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון בשר ודם שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעי' ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו ואחר כך ברא יבשה בשלישי בשבת שנאמר (תהלים שם, ה) יסד ארץ על מכוניה ואותה שעה אחד ערום ואחד לבוש כגון בשר ודם שיש לו שני עבדים הפשיט כסותו של אחד והלבישה לחבירו כך אמר האלהים (בראשית א, ט) יקוו המים גלה את הארץ וכסה את התהום וכן דוד אומר (תהלים שם, ו) תהום כלבוש כסיתו (תהלים שם, ז) מן גערתך ינוסון כגון בשר ודם שראה גתו מלאה ענבים והכרם לבצור אמרו לו והיכן אתה נותן שאר ענבים בשביל שהגת קטנה אמר להם אני עושה גת שתטול לכל הענבים שבכרם מה עשה רפש הענבים ובעט ראשון ראשון ואחר כך הביא את הענבים שבכרם והחזיק הגת כל הענבים כך היה כל העולם מלא מים במים והארץ שקועה במים אמר הקדוש ברוך הוא (בראשית שם) ותראה היבשה אמרו המים הרי העולם אנו מלאים ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין יהי שמו מבורך בעט באוקיינוס והרגו שנאמר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב ואין מחץ אלא לשון הריגה שנאמר (שופטים ה, כו) ומחצה וחלפה רקתו כשהרג אותן יש אומרים שהן בוכין עד היום הזה שנאמר (איוב לח, טז) הבאת עד נבכי ים ולמה הרג אותן שהבית שהוא מחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים לכך נקרא אוקיינוס ים המות ועתיד אלהים לרפאתו שנאמר (יחזקאל מז, ח) אל הימה המוצאים ונרפאו המים כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס לקול צעקתו ברחו חביריהן כמו חמר בשר ודם שהוא הולך והיו לפניו שני עבדים אותן הראשונים רצין ובורחין כך היו שאר המים שבעולם בורחים מקול צעקתו של אוקיינוס שנאמר (תהלים קד, ז) מן גערתך ינוסון והיו בורחין ולא היו יודעין להיכן בורחין שנאמר (שם, ח) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין התחיל העבד אומר שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו או שמא אצל בית המרחץ אמר לי או שמא בצד פיטרון אמר לי עלה מצאו סטרו מסטר אמר לו על שער פלטרין של אפרכוס שלחתיך כך היו המים חוזרים כששמעו שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לא לדרום ולא לצפון אמר להם אלא היו פוזרין יעלו הרים ירדו בקעות סטרן הקדוש ברוך הוא מסטר אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך מנין כן שנאמר (שם, ח) אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן שנאמר (שם, כו) לויתן זה יצרת לשחק בו (שם, ט) גבול שמת בל יעבורון כגון בשר ודם שהכניס בהמתו לדיר ונעל המסגר בפניה כדי שלא תצא ותרעה את התבואה כך נעל הקדוש ברוך הוא את הים בחול והשביעו שלא יצא מן החול שנאמר (ירמי' ה, כב) אשר שמתי חול גבול לים (תהלים שם, י) המשלח מעיינים בנחלים כגון בשר ודם שיש לו עקלים של זיתים כבש את הקורה זה על זה והשמן יורד מלמעלה והשמן יורד מלמטה כך ההר מכאן וההר מכאן כבושין על המעיינות והן מקטיעין ויוצאין מבין ההרים לכך כתיב המשלח מעיינים בנחלים אחר כך מה דוד אומר (שם, יט) עשה ירח למועדים שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא ברקיע מאה ושמונים ושלשה במזרח ומאה ושמונים ושנים במערב מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן חוץ מאחד עשר חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן כגון אפרכוס ודוכס שהיו נוטלין דונטיבא אפרכוס נוטל לפי כבודו ודוכס לפי כבודו כך השמש נקרא גדול והלבנה נקראת קטן לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה אחד עשר יום לכך ברא הלבנה בשביל מועדות שיהיו ישראל מרבין וממעטין כלבנה ואינו רע לה בעבור תקנת המועדות שכל השנה מונה לחמה לשני עולם ולשנים של בני אדם והוא שיודע קצו של כל אדם ואדם כמה שנים ראה השמש וכל הימך לומר שבשביל אלו המועדות עשה את הלבנה עמד דוד ופירש עשה ירח למועדים אמרו לו לדוד עד שאנו במצרים נטלנו חדש של לבנה הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · כג · >>


כג.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - הדא הוא דכתיב: (משלי ה, יז) "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך". אמר הקדוש ברוך הוא:

  • איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים אלא לכם, שנאמר (ויקרא כו, א) לא תעשו לכם אלילים.
  • לא נתתי המשפט אלא לכם, שנאמר (הושע ה, א) שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט.
  • הצדקה שלכם, שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה.
  • הרחמים שלכם, שנאמר (שם יג, יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך.
  • ושמיטים ויובלות שלכם, שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה, ואומר יובל היא קדש תהיה לכם.
  • ולא נתתי המצות אלא לכם, שנאמר (דברים יא, יג) והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום.
  • המעשרות והבכורות לכם, שנאמר (שם יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו'.
  • הקרבנות לכם, שנאמר (שמות כ, כא) וזבחת עליו את עולותיך.
  • הברכות לכם, שנאמר (במדבר ו, כד) יברכך ה' וישמרך, וכן (ויקרא כה, כא) וצויתי את ברכתי לכם.
  • וארץ ישראל לכם, שנאמר (שם, לח) לתת לכם את ארץ כנען. ולא ארץ ישראל בלבד אלא אפילו כל הארצות סביבותיה, שנאמר (יהושע א, ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו [לכם נתתיו] וגו'.
  • לא נתתי התורה אלא לכם, שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו'.
  • הציצית נתתי לכם, שנאמר (במדבר טו, לט) והיה לכם לציצית.
  • ימים טובים נתתי לכם, שנאמר (ויקרא כג, ז) מקרא קודש יהיה לכם.
  • יום הכפורים נתתי לכם, שנאמר (שם, כח) כי יום כפורים הוא [לכפר עליכם].
  • לולב לכם, שנאמר (שם, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון.
  • סוכה לכם, שנאמר (שם, מב) כל האזרח בישראל וגו' [למען ידעו דורותיכם].
  • לא נתתי אורה אלא לכם, שנאמר (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך.
  • לא נתתי ראשי חדשים אלא לכם, שנאמר החדש הזה לכם.
  • פסח לכם, שנאמר (שמות יב, ו) והיה לכם למשמרת.

הוי: יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך!

<< · שמות רבה · טו · כד · >>


כד.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש יש מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים ויש מהם אומרים מקדש ישראל שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קדוש כלום ואל תתמה על זה שהקדוש ברוך הוא קדש את ישראל שנאמר (ויקרא כ, כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ולפי שהם מקודשים לשמים לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש רצונך לידע צא ולמוד מכלי השרת משה קדש את המשכן ואת כל כליו מי היה מקדשם יכול היה משה לבא ולקדשן אלא מה היו עושין היה הכהן מקבל בו דבר של קדש והכלי מתקדשת כשם שקדש משה בדם המזבח או יין נסך או מנחה מערה בכלי חול וכלי חול מתקדש ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקדש מתקדשת על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים את החדש אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני ולעצמי אני מקדש אלא הריני מקדש את ישראל והן מקדשין אותי לכך כתיב והייתם לי קדושים (שם כא, ח) כי קדוש אני ה' מקדשכם וכן דוד אומר (תהלים כב, ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · כה · >>


כה.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שם קמז, יט) "מגיד דבריו ליעקב" זו התורה "חוקיו ומשפטיו לישראל" אלו קדושי החדשים שיש בהם חוקים ומשפטים חוקים אלו המועדים שתלוים בהם המשפטים ואין חקיו אלא חגים שנאמר (שם פא, ה) כי חק לישראל הוא כיצד המשפטים תלוים בהן אדם מוכר שדה או בית או עבד או שהוא לוה ומלוה לחבירו אם רצה אדם לגזול לחבירו הוא מוציא לו שטר והדיינין רואין היאך כתב לו ומאימתי כתב לו הגרמסיון מאיזה חדש בכמה בחדש היה וכך בודקין הדיינין ואומרין לגוזל אי אפשר לך לגוזלו הוי חקיו ומשפטיו לישראל הדיינין בודקין חדשים שמן חשבון חדשים הדיינין דנין:

<< · שמות רבה · טו · כו · >>


כו.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שם עב, ז) יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח עד שלא הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים ברמז הודיע להם שאין המלכות בא להם עד שלשים דור שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים החדש שלשים יום ומלכות שלכם שלשים דור הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד חמישה עשר ימים ודסקוס שלה מתמלא ומחמישה עשר עד שלשים אור שלה חסר בשלשים אינה נראית כך ישראל חמישה עשר דור מן אברהם ועד שלמה אברהם התחיל להאיר שנאמר (ישעי' מא, ב) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו בא יצחק אף הוא האיר שנאמר (תהלים צז, א) אור זרוע לצדיק בא יעקב והוסיף אור שנאמר (ישעי' י, יז) והיה אור ישראל לאש ואחר כך יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה שנאמר (דה"א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך וכי יוכל אדם לישב בכסאו של הקדוש ברוך הוא מי שנאמר בו (דניאל ז, ט) כרסיה שביבין די נור אלא מה הקדוש ברוך הוא שולט מסוף העולם ועד סופו ושולט בכל המלכים שנאמר (תהלים קלח, ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כן של שלמה מסוף העולם ועד סופו שנאמר (דה"ב ט, כג-כד) וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה וגו' והמה מביאים איש מנחתו לכך נאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך הקדוש ברוך הוא לבושו הוד והדר ונתן לשלמה הוד מלכות שנאמר (דה"א שם, כה) ויתן עליו הוד מלכות בכסאו של הקדוש ברוך הוא כתיב (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה ובשלמה כתיב (מ"א ז, כט) ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכתוב אחד אומר (שם, לג) כמעשה אופן המרכבה בכסאו של הקדוש ברוך הוא אין דבר רע נוגע שנאמר (תהלים ה, ה) לא יגורך רע ובשלמה כתיב (מ"א ה, יח) אין שטן ואין פגע רע הקדוש ברוך הוא עשה ששה רקיעים ובשביעי יושב ובכסאו של שלמה כתיב (שם י, יט) שש מעלות לכסא ויושב במעלה השביעית הרי נתמלא דיסקוס של לבנה ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין (דה"א ג, י) ובן שלמה רחבעם ובן רחבעם אביה ובנו אסא יהושפט יהורם אחזיהו יואש אמציהו עוזיה יותם אחז יחזקיה מנשה אמון יאשיהו יהויקים כיון שבא צדקיהו דכתיב (ירמי' נב, יא) ואת עיני צדקיהו עור חסר אורה של לבנה וכל אותן השנים אף על פי שהיו ישראל חוטאין היו האבות מתפללין עליהן ועושין שלום בין ישראל למקום שנאמר (תהלים עב, ג) ישאו הרים שלום לעם ואין הרים אלא אבות שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה' ועד מתי היו האבות מתפללין עליהן עד שאבד צדקיהו את עיניו וחרב בית המקדש שנאמר (תהלים שם, ז) ורב שלום עד בלי ירח עד שלשים דור שהיה לישראל מן המלכות מן אותה שעה ועד עתה מי עושה שלום לישראל ה' שנאמר (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:

<< · שמות רבה · טו · כז · >>


כז.

דבר אחר "החדש הזה לכם" הדא הוא דכתיב (שמות ד, כב-כג) ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך יתעלה שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא (ישעי' מו, י) מגיד מראשית אחרית באברהם הוא אומר (בראשית טו, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי מהו דן מכת בכורות שנקרא נגע שנאמר (שמות יא, א) עוד נגע אחד מהו דן אנכי אמר הקדוש ברוך הוא פורע אני מהם במכת בכורות שנאמר הנה אנכי הורג את בנך בכורך והסימן הזה מסר הקדוש ברוך הוא לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם ועמרם למשה והיה משה משמרו ובא מהו בני בכורי ישראל אמר רבי חייא בנים שאבותם ברכו אותן במעשיהם זה אברהם שנאמר (בראשית יד, יט) ברוך אברם לאל עליון. דבר אחר בני בכורי ישראל בנים של מי שנטל את הבכורה. דבר אחר בני בכורי ישראל אמר הקדוש ברוך הוא לפרעה הרשע אי אתה יודע כמה חבבתי את הבכורה שכתבתי בתורתי (דברים טו, יט) לא תעבד בבכור שורך וכל מי שהוא עובד בו לוקה ואתה שלחת ידך בבכורי דין הוא שתלקה והביא הקדוש ברוך הוא עליו עשר מכות כנגד עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן והביא אותן על ידי משה ואהרן ועל ידו משל למלך שמרדו עליו עשר מדינות נהג עמו שני פלמרכין והלך וכבש אותן אמר המלך אם אכתבם על שמי היאך אני חולק להם כבוד ואם אכתבם על שמם הריני מוציא עצמי מן הכלל אלא הריני משלשם והרי יש כאן אחת יתירה הריני מחלקו על שלשתנו כך היתה מכת השחין על ידי שלשתן ומהו שאומר בשחין (שמות ט, יא) בַּחַרְטֻמִּם חסר שנגע בשר של מעלן כדי שלא יהא להם עמידה עשר מכות הביא עליהם בנימוס המלכות והצפרדעים היו להם קשים שנאמר (תהלים עח, מה) וצפרדע ותשחיתם שהיו מחבלין גופיהן ומסרסין אותן שנאמר (שמות ז, כח) ובחדר משכבך ועל מטתך אמרו להם הצפרדעים מוניטא של אלהיכם בטלה ושלכם קיימת לפיכך ותשחיתם כמה דתימא (בראשית לח, ט) ושחת ארצה ומנין שהיו מדברות שנאמר (שמות ח, ח) על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ועוד הביא עליהם מכת ערוב לפי שהיו מעורבבין איש אחד בא על עשרה נשים ועשרה אנשים באים על אשה אחת לכך הביא עליהם ערבוביא וכשאמר הקדוש ברוך הוא למשה עוד נגע אחד אביא על פרעה אמר משה הרי הגיע הסימן (יחזקאל לג, כד) אחד היה אברהם הרי הנגע אחד ולפי שהן היו בכורים לכך הרג בכורים שנאמר הנה אנכי הורג את בנך בכורך הוא הסימן על אברהם דן אנכי. דבר אחר למה נקרא ישראל בני בכורי לפי שכתוב בתורה (דברים כא, יז) כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים כך ישראל יורשים שני עולמות העולם הזה והעולם הבא ולכך מסר הקדוש ברוך הוא סוד הלבנה לישראל שיהיו הם מונים בה והעובדי כוכבים מונין לחמה לומר מה חמה אינה אלא ביום כך אין מושלים אלא בעולם הזה ומה החמה היא של אש כך הם עתידין לידון בה שנאמר (מלאכי ג, יט) כי הנה היום בא בוער כתנור וכשם שהלבנה נראית ביום ובלילה כך ישראל מושלים בעולם הזה ובעולם הבא וכשם שהלבנה היא של אור כך ישראל נוחלין האור שנאמר (תהלים צז, יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ואומר (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך ולכך נאמר החדש הזה לכם שיהא שלכם שאתם בדוגמתה:

<< · שמות רבה · טו · כח · >>


כח.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" זה אחד מארבעה דברים שהראה הקדוש ברוך הוא למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן הראהו מעשה שמן המשחה שנאמר (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו' הראהו מעשה המנורה שנאמר (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה הראהו השרצים שנאמר (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא והלבנה שנאמר החדש הזה לכם זעזע את הימים והראהו את בן נפילים שנאמר (תהלים כט, ג) קול ה' על המים זעזע את הישוב והראהו את הצב שנאמר (שם, ה) קול ה' שובר ארזים זעזע את המדבר והראהו שם את הדואר שנאמר (שם, ח) קול ה' יחיל מדבר זעזע את האש והראהו את הסלמנדרא שנאמר (שם, ז) קול ה' חוצב להבות אש ואימתי עשה לו כן בזה לכם הטמא זעזע את העולם והראה לו את הלבנה שנאמר (שם, ד) קול ה' בכח זעזע את העולם והראה לו מעשה המנורה שנאמר (שם) קול ה' בהדר זעזע את העולם והראה לו מעשה שמן המשחה שנאמר (שם, ט) קול ה' יחולל אילות (שם) ויחשוף יערות אלו סמני הקטרת (שם) ובהיכלו כלו אומר כבוד כל המלכים כל אחד ואחד היו אומרים כבודו של הקדוש ברוך הוא התחילו כלן נותנין שבח לו שנאמר (שם קלח, ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ:

<< · שמות רבה · טו · כט · >>


כט.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" מדת הקדוש ברוך הוא אינו כמדת בשר ודם מדת בשר ודם שנים עומדים בפני המלך אחד מלמד קטיגוריא שלו ואחד סניגוריא שלו לא כל המלמד קטיגוריא מלמד סניגוריא ולא המלמד סניגוריא מלמד קטיגוריא אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן הוא מלמד סניגוריא הוא מלמד קטיגוריא הוא הפה שאמר (ישעי' א, ד) הוי גוי חוטא הוא הפה שאמר (שם כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק הפה שאמר (שם א, שם) עם כבד עון הוא שאמר (שם ס, כא) ועמך כלם צדיקים הפה שאמר (שם א, שם) בנים משחיתים הוא שאמר (שם נד, יג) וכל בניך למודי ה' הפה שאמר (שם א, שם) זרע מרעים הוא שאמר (שם סא, ט) ונודע בגוים זרעם הפה שאמר (שם א, טו) גם כי תרבו תפלה אינני שמע הוא הפה שאמר (שם סה, כד) והיה טרם יקראו ואני אענה הפה שאמר (שם א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי הוא שאמר (שם סו, כג) והיה מדי חדש בחדשו למה אמר חדשיכם לפי שחדשים מתנה הם לישראל שנאמר החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · ל · >>


ל.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" משל למלך שהיו לו אוצרות מלאים זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות והיה לו בן אחד כל זמן שהיה הבן קטן היה אביו משמר את הכל הגדיל הבן ועמד על פרקו אמר לו אביו כל זמן שהיית קטן אני הייתי משמר את הכל עכשיו שעמדת על פרקך הרי הכל מסור לך כך היה הקדוש ברוך הוא משמר את הכל שנאמר (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים כיון שעמדו ישראל מסר להם הכל שנאמר החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · לא


לא.

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" משל למלך שקדש אשה וכתב לה מתנות מועטות כיון שבא ללקחה כתב לה מתנות רבות כבעל כך העולם הזה אירוסין היו שנאמר (הושע ב, כא) וארשתיך לי לעולם ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד שנאמר החדש הזה לכם אבל לימות המשיח יהיו נישואין שנאמר (ישעי' נד, ה) כי בועליך עושיך באותה שעה מוסר להן את הכל שנאמר (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:

<< · שמות רבה · טו · >>


<< · שמות רבה · טז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה טז

שמות רבה פרשה טז פיסקא: א ב ג ד

שמות רבה · טז · א · >>


א.

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" הדא הוא דכתיב (איוב יב, יב) בישישים חכמה ואורך ימים תבונה למה זכו הזקנים שיגאלו ישראל על ידיהן אלא בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה בסנה אמר לו (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל כיון שבא משה מיד (שם ד, כט) וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל ואומר (שם, לא) ויאמן העם אמר הקדוש ברוך הוא הריני פורע לזקנים על שעשו את ישראל להאמין בשמי בשעה שאמר משה ואומר להם (שם ג, יג) אלהי אבותיכם שלחני אליכם אלו לא קבלו הזקנים את דבריו של משה אף כל ישראל לא היו מקבלים אלא הזקנים קבלו תחלה ומשכו כל ישראל אחריהם ועשו אותן להאמין לשמו של הקדוש ברוך הוא אמר הקדוש ברוך הוא אף אני עושה להם כבוד ויהיה גאולת ישראל על ידיהן שיהיו ישראל שוחטים פסחיהם על ידיהן של זקנים שנאמר ויקרא משה לכל זקני ישראל לפיכך הכתוב משבחן בישישים חכמה:

<< · שמות רבה טז · ב · >>


ב.

"מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" - הדא הוא דכתיב (ישעיה ל, טו): "בשובה ונחת תושעון".

תנינן: בכל מתרפאין, חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים.

[שפיכות דמים] כיצד? שאם יאמרו לו לאדם "בא והרוג את הנפש ואתה מתרפא" אל ישמע להן, שכן כתיב (בראשית ט, ו): "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", הואיל וכל מי שהוא שופך דם האדם באדם דמו ישפך היאך יכול החולה להתרפאות בשפיכות דמים?!

גלוי עריות כיצד? אם יאמרו לו לאדם "עסוק בגלוי עריות ואתה מתרפא" לא ישמע להן, שאסור לו לאדם לעסוק בגלוי עריות.

אתה מוצא שתי פרשיות סמוכות, פרשת נזיר ופרשת סוטה:

  • הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה - אל תאמר הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא "הואיל ונדרת מן היין - הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות", שנאמר (במדבר ו, ב-ד) "איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך (שם, ח) "כל ימי נזרו קדש הוא לה'", כמה דאת אמר (דניאל ד, י) "ואלו עיר וקדיש".
  • וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה". אמר הקדוש ברוך הוא: אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופשה ואין לי עון, או שאני מגפפה ואין לי עון, אני נושקה ואין לי עון; אמר הקדוש ברוך הוא: כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה... כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה", לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו) "כי רבים חללים הפילה", וכתיב (שם ה, ה) "רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו".

הואיל ויש בה כל המדות הללו, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אין מתרפאין בה.

עבודת כוכבים כיצד? שאם היה אדם מישראל חולה, ויאמרו לו "לך אצל עבודת כוכבים פלונית ואתה מתרפא", אסור לילך, שכן הוא אומר (שמות כב, יט) "זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו", והואיל שכל מי שעובד עבודת כוכבים יחרם, מוטב לו למות בחולי ואל יעשה חרם בעולם הזה.

ולא זה בלבד אסור, אלא כל דבר שהוא של עבודת כוכבים אסור להתרפאות בו שאם יאמרו לו לאדם "טול ממה שמקטירין לעבודת כוכבים או טול מן האשרה ועשה מהן קמיע והתרפא" - אל תטול, שכן כתיב (דברים יג, יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם זו עבודת כוכבים ואומר (שם ז, כו) ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו למה שאין בהם ממש ואין מועילין כלום שנאמר (ירמי' י, ה) אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטב אין אותם וכן אתה מוצא שירמי' אומר לדורו הריני נכנס עם עבודת כוכבים לדין ואומר מעשיה ומעשה אלהים ויודע מה בין הקדוש ברוך הוא לעבודת כוכבים אתה מוצא ארבע פעמים בדף אחד הראה ירמי' (שם, ב-טז) גנותה של עבודת כוכבים ושבחו של אלהים שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו כי חקות העמים הבל הוא בכסף ובזהב ייפהו כתמר מקשה המה שמעתם גנותה של עבודת כוכבים בואו ושמעו שבחו של הקדוש ברוך הוא שנאמר מאין כמוך ה' מי לא ייראך מלך הגוים שמעתם שבחו של הקדוש ברוך הוא בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים שנאמר ובאחת יבערו ויכסלו וגו' כסף מרקע מתרשיש יובא וגו' שמעתם גנותה של עבודת כוכבים בואו ואגיד לכם שבחו של הקדוש ברוך הוא שנאמר וה' אלהים אמת שמעתם שבחו של מקום בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים שנאמר כדנה תימרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה שמעתם גנותה של עובדי כוכבים בואו ושמעו שבחו של הקדוש ברוך הוא שנאמר עושה ארץ בכחו וגו' לקול תתו המון מים בשמים שמעתם שבחו של מקום בואו ושמעו גנותה של עבודת כוכבים שנאמר נבער כל אדם מדעת וגו' אך הבל המה מעשה תעתועים שמעתם גנותה של עבודת כוכבים בואו ושמעו שבחו של מקום שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והיא כאבן דומם ואין בה ממש ואחרים שומרים אותה שלא יגנבו אותה היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה לכך אסור להתרפאות מכל אשר לה וכן אתה מוצא לישראל כשהיו במצרים היו עובדין עבודת כוכבים ולא היו עוזבין אותה שנאמר (יחזקאל כ, ח) איש את שקוצי עיניהם לא השליכו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה כל זמן שישראל עובדין לאלהי מצרים לא יגאלו לך ואמור להן שיניחו מעשיהן הרעים ולכפור בעבודת כוכבים הדא הוא דכתיב (שמות יב, כא) משכו וקחו לכם כלומר משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן ושחטו אלהיהם של מצרים ועשו הפסח שבכך הקדוש ברוך הוא פוסח עליכם הוי (ישעי' ל, טו) בשובה ונחת תושעון:

<< · שמות רבה · טז · ג · >>


ג.

דבר אחר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" הדא הוא דכתיב (תהלים צז, ז) יבושו כל עובדי פסל בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה לשחוט הפסח אמר לו משה רבון העולם הדבר הזה היאך אני יכול לעשות אי אתה יודע שהצאן אלהיהן של מצרים הן שנאמר (שמות ח, כב) הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אין ישראל יוצאין מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם שאודיע להם שאין אלהיהם כלום וכן מצינו שעשה שבאותו הלילה הכה בכוריהם של מצרים ובו בלילה שחטו ישראל פסחיהן ואכלו והיו המצרים רואים בכוריהם הרוגים ואלהיהן שחוטין ולא היו יכולין לעשות כלום שנאמר (במדבר לג, ד) ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים הוי יבושו כל עובדי פסל:

<< · שמות רבה · טז · ד


ד.

דבר אחר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" - הדא הוא דכתיב (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה'".

וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. בא וראה כמה בין משה לשמואל: משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא, שנאמר (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב. למה כך? אמר הקדוש ברוך הוא: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם; אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה; אמר הקדוש ברוך הוא: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל, יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה'".

וכן מצינו ביהודה, על שהציל שלש נפשות - תמר ושני בניה - מן האש, הציל הקדוש ברוך הוא שלושת בניו מן האש, ומי הם? חנניה מישאל ועזריה: הוי "פלס ומאזני משפט לה'".

וכן במצרים היו משועבדים ישראל שמונים שנה, והיה המצרי הולך במדבר ותופס איל או צבי ושוחטו ושופת את הסיר ומבשל ואוכל וישראל רואין ולא טועמין, שנאמר (שמות טז, ג) בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; לא כתיב באכלנו מסיר הבשר אלא בשבתנו, שהיו אוכלין לחמם בלא בשר. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם זינקתם את בני בבשר, שהייתם אוכלין ולא הייתם נותנין להם - אף אני אעשה לבני שישחטו את הצאן שאתם משתחוים להן, והן אוכלין ואתם נמסים. למה? שאני דיין אמת. הוי "פלס ומאזני משפט לה'". לכך נאמר "משכו וקחו לכם צאן":

<< · שמות רבה · טז · >>

<< · שמות רבה · יז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יז

שמות רבה פרשה יז פיסקא: א ב ג ד ה

על פסוק: (שמות יב כב-כג)

שמות רבה · יז · א · >>


א.

"וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב" הדא הוא דכתיב (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו אתה מוצא שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהן רצונו ביום הראשון ברא שמים וארץ אף הם לכבודו בראם שנאמר (ישעי' סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי ואומר (תהלים יט, ב) השמים מספרים כבוד אל וכן האור שברא לכבודו הוא דכתיב (שם קד, ב) עוטה אור כשלמה מה נברא ביום שני רקיע לכבודו בראו שיעמדו שם המלאכים ויהיו מקלסין אותו שנאמר (שם קנ, א) הללוהו ברקיע עזו מה ברא ביום שלישי דשאים ואילנות ומצינו שהדשאין מקלסין להקדוש ברוך הוא שנאמר (שם סה, יד) יתרועעו אף ישירו ומנין אף האילנות שנאמר (דה"א טז, לג) אז ירננו עצי היער מלפני ה' אתה מוצא שצוה הקדוש ברוך הוא מן האילנות לעשות מהן מצות בפרה אדומה צוה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב והזאת מי נדה צוה לעשות באזוב וטהרת המצורע צוה לעשות בעץ ארז ואזוב וכן במצרים צוה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב שנאמר ולקחתם אגודת אזוב וכן ברא המים ביום שלישי שכינסן מעל הארץ ומשם קלוסו עולה שנאמר (תהלים צג, ד) מקולות מים רבים אדירים משברי ים מה נברא ביום רביעי מאורות לכבודו בראם שנאמר (שם קמח, ג) הללוהו שמש וירח ביום חמישי ברא עופות לכבודו להקריב מהן קרבן שנאמר (ויקרא א, יד) אם מן העוף עולה קרבנו מה נברא ביום שישי בהמות לכבודו וצוה להקריב מהם קרבן שנאמר (שם, ב) אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר וברא בו אדם לכבודו שנאמר (תהלים שם, ז-יג) הללו את ה' מן הארץ תנינים וגו' הוי כל פעל ה' למענהו:

<< · שמות רבה · יז · ב · >>


ב.

דבר אחר "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם אֲגֻדַּת אֵזוֹב" הדא הוא דכתיב (שיר ב, ג) כתפוח בעצי היער למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח כך הקדוש ברוך הוא (שם ה, טז) חכו ממתקים וכלו מחמדים ונראה לעובדי כוכבים ולא רצו לקבל התורה והיתה התורה בעיניהם כדבר שאין בו ממש ויש בו טעם וריח טעם מנין שנאמר (תהלים לד, ט) טעמו וראו כי טוב ה' ויש בו מאכל דכתיב (משלי ח, יט) טוב פריי מחרוץ ומפז ויש בה ריח שנאמר (שיר ד, יא) וריח שלמותיך כריח לבנון אמרו ישראל אנו יודעין כחה של תורה לפיכך אין אנו זזין מן הקדוש ברוך הוא ותורתו שנאמר (שם ב, ג) בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי וכן יש דברים שהן נראין שפלים וצוה הקדוש ברוך הוא לעשות מהן כמה מצות האזוב נראה לאדם שאינו כלום וכחו גדול לפני האלהים שמשל אותו לארז בכמה מקומות בטהרת מצורע בשריפת הפרה ובמצרים צוה לעשות מצוה באזוב שנאמר ולקחתם אגודת אזוב וכן בשלמה אומר (מ"א ה, יג) וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר ללמדך שהקטן וגדול שוין לפני הקדוש ברוך הוא ובדברים קטנים הוא עושה נסים ועל ידי אזוב שהוא שפל שבאילנות גאל את ישראל הוי כתפוח בעצי היער:

<< · שמות רבה · יז · ג · >>


ג.

דבר אחר "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב" כלומר אני עושה אתכם אגודה לעצמי אף על פי שאתם שפלים כאזוב שנאמר (שמות יט, ה) והייתם לי סגולה מכל העמים. וטבלתם בדם אשר בסף מה ראה הקדוש ברוך הוא להגן עליהם בדם כדי לזכור להם דם מילת אברהם ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים בדם פסח ובדם מילה שנאמר (יחזקאל טז, ו) ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי בדם פסח ובדם מילה. והגעתם אל המשקוף בזכות אברהם ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב ובזכותם ראה את הדם ולא יתן המשחית:

<< · שמות רבה · יז · ד · >>


ד.

"וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם" הדא הוא דכתיב (איוב לא, יד) ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו מי אמר הפסוק הזה שר העולם אמרו אף על פי שאמרו איוב על עצמו וכן כל באי עולם עתידין לומר כך אנו מוצאין בדור המבול בישיבה דן אותם האלהים שנאמר (תהלים כט, י) ה' למבול ישב מה כתיב בהם (בראשית ז, כג) וימח את כל היקום אבל מצרים בעברה דן אותם שנאמר ועבר ה' לנגוף את מצרים וכתיב (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים אבל לעתיד לבא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו ביום ההוא וכתיב (צפניה ג, ח) לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד אומרים באי עולם אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן לכשיעמוד לעתיד לבא ודן עולמו מי יוכל לעמוד לכך כתיב (איוב לא, יד) ומה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום מפני צעקת עניים שנאמר (תהלים יב, ו) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה':

<< · שמות רבה · יז · ה


ה.

"וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם" יש אומרים על ידי מלאך ויש אומרים הקדוש ברוך הוא בעצמו ומהו שאמר לנגוף מלמד שאף המעוברות שהיו ראויות לילד הפילו ומתו האימהות והמשחית יצא וחבל כל מה שמצא ואין לנגוף אלא עוברות שנאמר (שמות כא, כב) ונגפו אשה הרה והקדוש ברוך הוא מחבל בכוריהם של מצרים וישראל עושין כל מה שאמר להם הקדוש ברוך הוא שנאמר וילכו ויעשו למה היה הקדוש ברוך הוא וישראל דומין למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירטון מקיפות אותו אמר להם הא לכם מוכנות מורניות שלי שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהן כך היה הקדוש ברוך הוא עם בניו במצרים ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה אמר להם הקדוש ברוך הוא אי רשעים על בני אתם מחשבים מורניות שלי מוכנות הן שנאמר (תהלים קו, ח) ויושיעם למען שמו הן עסוקים בצלי והיה הורג הקדוש ברוך הוא בכוריהן של מצרים והן היו מזין על פתחיהן ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח והאלהים מפריש שיכפר דם טמאים על דם טהורים שנאמר (שם לד, כג) פודה ה' נפש עבדיו הן היו עסוקין במצות שהיו טוחנין ולשין והקדוש ברוך הוא עוקר נטיעתן של מצרים שנאמר (שם ז, ז) קומה ה' באפך:

<< · שמות רבה · יז · >>

<< · שמות רבה · יח · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יח

שמות רבה פרשה יח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב


א.

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" הדא הוא דכתיב (ישעי' מד, כו) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אמר רבי אבהו מקים דבר עבדו זה משה שנאמר (במדבר יב, ז) לא כן עבדי משה והיאך קיים אלא כיון שהביא עליהם מכת החשך התחיל פרעה צווח (שמות י, כד) לכו עבדו את ה' רק צאנכם ובקרכם יצג אמר לו משה חייך (שם, כו) וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה מהו פרסה אפילו בהמה שהיא כולה של מצרי ויש בה טלף אחד לישראל אינו מניח אותה (שם) כי ממנו נקח אחר שאמר כי ממנו נקח חזר ואמר (שם) ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' אמר לו אם אתה שאתה בשר ודם בני אדם מתים אם עוברין על צוויך ואם תוציא דבר מלפניך ותאמר גבו לי כך וכך יכול העולם לעמוד לפניך אבל אנו שמא יאמר לנו אלהים הקריבו קרבן של מאתים ועשר שנים הוי ואנחנו לא נדע אמר לו פרעה עד מתי אתה נכנס לכאן (שם, כח) לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני אמר לו משה יפה דברת (שם, כט) לא אוסיף עוד ראות פניך אמר הקדוש ברוך הוא מה עדיין מתבקש לי להודיע לפרעה מכה אחת מיד קפץ עליו אלהים כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך שלא ימצא בדאי ואתה מוצא שלא דבר הקדוש ברוך הוא עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה מנין שנאמר (שם ט, כט) כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' ועכשיו קפץ הקדוש ברוך הוא ודבר עם משה שנאמר (שם יא, א) עוד נגע אחד אביא על פרעה וגו' כיון ששמע משה שמח ונתגדל שנאמר (שם, ג) גם האיש משה גדול מאד התחיל צווח בפרהסיא (שם, ד) כה אמר ה' כחצות הלילה יפה אמרת אל תוסף ראות פני אני איני עוד בא אצלך אלא אתה בא אצלי ושר צבא הזה שעומד עמך וזה הפרכוס שלך וכל בני פלטין אלו שלך באין אצלי עמך ומבקשים הימני ומשתחוים לי שנצא מכאן דכתיב (שם, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר לא רצה לומר והשתחוית לי משום כבוד מלכות כיון שהגיע חצי הלילה כאשר אמר משה מיד ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור לפיכך מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים שעשה עצה עם אברהם בשביל הדבר הזה אימתי כשבאו המלכים ורדף אותם אמר לו הקדוש ברוך הוא דייך עד חצי הלילה בוא ונחלוק הלילה אני ואתה שנאמר (בראשית יד, טו) ויחלק עליהם לילה כיון שהגיע השעה שלמה העצה הוי ויהי בחצי הלילה לכך כתיב ועצת מלאכיו ישלים:

<< · שמות רבה · יח א · >>

<< · שמות רבה · יח · ב · >>


ב.

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על המשפטים שעשית במצרים ולנו עשית צדקה היאך אלא כיון שאמר משה (שמות יב, יב) והכיתי כל בכור התחילו מהם יראים ויש מהם שלא היו מתיראין מי שהיה מתירא היה מוליך בכורו אצל ישראל ואמר לו בבקשה ממך טול את זה וילין עמך כיון שהגיע חצי הלילה הרג הקדוש ברוך הוא כל הבכורות ואותם שהיו נתונים בבתיהם של ישראל היה הקדוש ברוך הוא פוסע בין ישראל ובין המצרים והיה נוטל נשמתו של מצרי ומניח נשמתו של ישראל והיה היהודי מתעורר ומוצא את המצרי מת בין כל אחד ואחד שנאמר (שם, יג) ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף התחילו ישראל אומרים חצות לילה אקום להודות לך לכך נאמר כל משפטי צדקך:

<< · שמות רבה · יח ב · >>

<< · שמות רבה · יח · ג · >>


ג.

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" הדא הוא דכתיב (משלי לא, יח) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה וגו' אתה מוצא שאמר הכתוב כי אין בית אשר אין שם מת היאך אתה מונה כל טיפה וטיפה שהיה מוציא מצרי לכל אשה ואשה או שהטיפה הראשונה הוא בכור ונמצאו כל בנים מתים שנאמר (תהלים עח, נא) ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם טיפה ראשונה הנקבות הבכורות אף הן מתות חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב זה משה שנאמר (שמות ב, ב) ותרא אותו כי טוב הוא לפיכך אמר שלמה טעמה כי טוב סחרה (משלי שם, טו) ותקם בעוד לילה באיזה לילה ויהי בחצי הלילה:

<< · שמות רבה · יח · ג · >>

=== ד. ===

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" אמר אליהוא (איוב לד, כ) רגע ימותו וחצות לילה כיון שמתו התחילו הכל צווחין שנאמר ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים מיד ויקרא למשה ולאהרן אמר לו משה מה פרעה מבקש מי בא אצל מי אתה אצלי או אני אצלך אמר לו בבקשה ממך קומו צאו מתוך עמי למה (שם ט, ד) חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם:

<< · שמות רבה יח · ד · >>

<< · שמות רבה · יח · ה · >>


ה.

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה".

אמר דוד: (תהלים עז, ז) "אזכרה נגינתי בלילה" - אמרה כנסת ישראל: נזכרת אני את השברים שהיית שובר את האויבים בעבורי בלילה. ואין "נגינתי" אלא לשון שבר, כמה דאת אמר (איכה ג, סג) "אני מנגינתם", ואומר (בראשית יד, כ) "אשר מגן צריך בידך". בא עלינו סנחריב - שברת אותו בלילה, שנאמר (מ"ב יט, לה) "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור". אמר רבי נחמיה: בא וראה אהבתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו עשאן הקדוש ברוך הוא שומרין לישראל, ומי הם? מיכאל וגבריאל, שנאמר (ישעי' סב, ו) "על חומתיך ירושלים הפקדתי שומרים". וכיון שבא סנחריב, מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקדוש ברוך הוא לחנניה וחביריו. למה כך? אלא תנאין עשה עמהם הקדוש ברוך הוא, אימתי? כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו: 'אנו יורדין להציל אותו!' אמר להם: 'אלו ירד לשם אחד מכם לכבשן - אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו, שנאמר (בראשית טו, ז) "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים". אלא, אתן לכם זמן אימתי תרדו, על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי: אתה מיכאל על מחנה אשור, ואתה גבריאל על מחנה כשדים'.

  • כיון שירד גבריאל להציל לחנניה מישאל ועזריה, גזר לאש ויצא ולהט כל אותן שהשליכו אותן, שנאמר (דניאל ג, כב) "גובריא אלך די הסיקו לשדרך מישך וגו'". ויש אומרים: ארבע אומות מתו שם, בראשונה כתיב (שם, ג) "באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא", וכאן חסרו ארבע, שנאמר (שם, כז) "ומתכנשין אחשדרפניא". לפיכך אמר חנניה: (תהלים קיז, א) "הללו את ה' כל גוים", מישאל אמר (שם) "שבחוהו כל האומים", ועזריה אמר (שם, ב) "כי גבר עלינו חסדו", המלאך אומר (שם, שם) "ואמת ה' לעולם", אמת מה שאמר לי כשירדתי להציל אברהם.
  • וכן מיכאל עשה מה שאמר לו, שנאמר (מ"ב יט, לה) "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה'". תנא: כולן פולמרכין ודוכסין היו שותין יין והניחו קנקניהם מושלכים. אמר הקדוש ברוך הוא לסנחריב: אתה עשית שלך, שנאמר (שם, כג) "ביד מלאכיך חרפת", אף אני ביד מלאכי. מה עשה לו (ישעי' י, טז) "ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש", מהו ותחת כבודו - ששרף גופן מבפנים והניח בגדיהם מבחוץ, שכבודו של אדם בגדו. ולמה הניח בגדיהם? אלא שהיו בניו של שם, שנאמר (בראשית י, כב) "בני שם עילם ואשור", אמר הקדוש ברוך הוא: חייב אני לשם אביהם שנטלו הוא ויפת בגדיהם וכסו ערות אביהם, שנאמר (שם ט, כג) "ויקח שם ויפת את השמלה", לכך אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל הנח בגדיהן ושרוף נשמתן. מה כתיב שם (מ"ב שם, לה) "וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים", הדא הוא דכתיב (תהלים קא, ח) "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ", והיו ישראל וחזקיהו יושבין ואומרין את ההלל, שהיה ליל של פסח, והיו מתייראים לומר 'עכשיו ירושלים מתכבשת בידו', כיון שהשכימו בבקר לעמוד ולקרות קריאת שמע ולהתפלל, מצאו אויביהם פגרים מתים. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לישעיהו (ישעי' ח, ג) "קרא שמו מהר שלל חש בז", ומיהר לבוז שללם, והאחד קרא שמו "עמנו אל" לומר שאני עמו, שנאמר (דה"ב לב, ח) "עמו זרוע בשר ועמנו ה' אלהינו".
  • וכשם שעשה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ביד מיכאל וגבריאל, כן לעתיד לבא יעשה על ידיהם, שנאמר (עובדיה א, כא) "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" - זה מיכאל וגבריאל. ורבינו הקדוש אומר זה מיכאל לעצמו, שנאמר (דניאל יב, א) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך", שהוא תובע צרכיהן של ישראל ומדבר עליהם, שנאמר (זכריה א, יב) "ויען מלאך ה' ויאמר ה' צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים", ואומר (דניאל י, כא) "ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם". אמר רבי יוסי: למה מיכאל וסמאל דומין? - לסניגור וקטיגור עומדין בדין, זה מדבר וזה מדבר, גמר זה דבריו וזה דבריו, ידע אותו הסניגור שנצח, התחיל משבח את הדיין שיוציא איפופסין, בקש אותו קטיגור להוסיף דבר, אמר לו הסניגור 'החרש ונשמע מן הדיין'. כך מיכאל וסמאל עומדים לפני השכינה והשטן מקטרג ומיכאל מלמד זכותן של ישראל, והשטן בא לדבר ומיכאל משתקו, למה? שנאמר (תהלים פה, ט) "אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו". הוי (שם עז, ז) "אזכרה נגינתי בלילה" - על נס של חזקיהו.

דבר אחר: "אזכרה נגינתי" - נזכר אני מה שעשית לנו במצרים, ומנגנין שעשית למצרים. היאך? מתחלה כשבקש הקדוש ברוך הוא להביא המכות על המצרים. מכת בכורות אמר להביא תחלה, שנאמר (שמות ד, כג) "הנה אנכי הורג את בנך בכורך". התחיל אומר (שם ה, ב) "מי ה' אשר אשמע בקולו?" אמר הקדוש ברוך הוא: אם אביא עליו מכת בכורות תחלה משלחן, אלא מביא אני עליו מכות אחרות (תחלה) ובעקב זאת אני מביא את כולן, שנאמר "וה' הכה כל בכור". לפיכך דוד מקלס: (תהלים צ, יא) "מי יודע עוז אפך" - מי יודע נגנין שלך שאתה עושה בים, שנאמר (שם עז, כ) "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" - דברים שאתה עושה בעקב, מי יודע?

<< · שמות רבה · יח · ה · >>

=== ו. ===

אמר האלהים למשה אמור להם לישראל מה אתם עושים תהיו יודעים שיגוף את מצרים שנאמר (שמות יב, כג) ועבר ה' לנגוף את מצרים אמר רבי לוי מהו ועבר ה' אמר להם הקדוש ברוך הוא עובר אני על הדבר אשר אמרתי משל למלך שהלך בנו לברבריאה עמדו הברבריים וקבלו אותו ועשו אותו מלך עליהם שמע המלך ואמר מה כבוד אני עושה לאלו שגדלו בני והמליכוהו עליהם אלא אני קורא שם אותה המדינה על שם בני חזרו אחרי ימים וקללו בנו של מלך ושעבדו אותו אמר המלך אני עובר על מה שכיבדתי אותם יוצא אני ועושה עמהם מלחמה ומציל את בני כך ירד יוסף למצרים וקבלו אותו ועשו אותו מלך עליהם שנאמר (בראשית מב, ו) ויוסף הוא השליט על הארץ כבדו את יעקב שנאמר (שם נ, ג) ויבכו אותו מצרים שבעים יום אמר הקדוש ברוך הוא ומה כבוד אני עושה למצרים הריני קורא אותה בשמה של גן עדן שנאמר (שם יג, י) כגן ה' כארץ מצרים כשחזרו ושעבדו בהן אמר הקדוש ברוך הוא (שמות שם, יב) ועברתי בארץ מצרים חוזר אני מאותו כבוד ואעשה אותה שממה שנאמר (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה:

<< · שמות רבה · יח · ו · >>

=== ז. ===

מה כתיב למעלה (שמות שם, כג) ופסח ה' על הפתח אותה שעה כביכול עמד לו בפתח אלא בנוהג שבעולם כשם שהטבח מכניס צאנו וכל שה או כבש שהוא רוצה לשחוט נוטל הסיקרא ורושם עליה להכיר איזה ישחוט ואיזה לא ישחוט כך (שם) וראה את הדם כביכול עמד בפתח ודוחה המשחית שלא יגוף את ישראל אמר להם האלהים (שם, כד) ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם כשם שעשיתי לכם עכשיו כך אני עתיד לעשות לכם לעתיד לבא שנאמר (מלאכי ג, יט) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אבל אתם (שם, יז) וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו:

<< · שמות רבה · יח · ז · >>

=== ח. ===

אמר רבי חלפתא יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שאין כנסיו וכנפלאותיו ואין כגבורותיו וכמעשיו שנאמר (תהלים קמז, ה) גדול אדונינו ורב כח הקדוש ברוך הוא קדוש וטהור ופשט ידיו בטמאים למה בשביל שגדול ונורא הוא ובשביל ישראל הודיע כחו ולמה בשביל ישראל שאמר ליעקב (בראשית מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה והוא עושה מלחמתן של ישראל מלאך אחד הפך את סדום וכאן (ישעי' מב, יג) ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה:

<< · שמות רבה · יח · ח · >>

=== ט. ===

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" משל למלך שהפכה המדינה שעבודה על השבויים שבאו אליהם אף הוא הפך עליהם את הדין והרגם כך מצרים הפכו גזירתן על ישראל שיהיו עושין ביום ובלילה ושנתנו מלאכת איש על אשה ומלאכת אשה על איש אף האלהים הפך עליהם את הדין והרגן בלילה שנאמר ויהי בחצי הלילה כשם שהפך סדום בלילה כך הרג בכורי מצרים בלילה לכך אמר דוד (תהלים עו, ח) אתה נורא אתה ומי יעמוד לפניך מאז אפך:

<< · שמות רבה · יח · ט · >>

=== י. ===

הרבה נסים עשה הקדוש ברוך הוא לישראל הרג בכורי מצרים שהיו משולים לבהמה שנאמר (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם הרג בכורי שבי שהיו אומרים לשבוי שהיה חבוש בבית האסורין רצונך שתצא ויגאלו ישראל והוא אומר לא נצא מיכן לעולם כדי שלא יצאו ישראל לכך דנן עמהם. "מִבְּכוֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי" משל למלך שעשה שמחה לבנו והרג שונאיו אמר המלך כל מי ששמח לי יבא לשמחת בני וכל מי ששונא לי יהרג עם השונאים כך האלהים עשה שמחה לישראל שגאלן אמר האלהים כל מי שאוהב את בני יבא וישמח עם בני הכשרים שבמצרים באו ועשו פסח עם ישראל ועלו עמהם שנאמר (שמות יב, לח) וגם ערב רב עלה אתם וכל מי שרצו שלא יגאלו ישראל מתו עם הבכורים שנאמר (תהלים עח, נא) ויך כל בכור במצרים צעקו כולם שנאמר ותהי צעקה גדולה במצרים באו כולם להרוג פרעה באותה שעה ותחזק מצרים על העם והן קורין את הלל ופרעה מכריז לגבוריו בואו ונקרא למשה ולאהרן אמר לו האלהים בלילה אתה מוציא את בני לא תוציא לבני בלילה אלא יצאו בראש גלוי בחצי היום נתפזרו ישראל בכל מצרים באותה שעה שנאמר ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים ומשה היה עוסק בעצמות יוסף ובכלי המשכן שהכין יעקב אבינו וכן דוד אמר (תהלים נח, יא) ישמח צדיק כי חזה נקם:

<< · שמות רבה · יח · י · >>

<< · שמות רבה · יח · יא · >>


יא.

"וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס" רבי שמואל אומר כיון שיצאו אפו הבצק שלשו שנאמר "ויאפו את הבצק". "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים [שָׁנָה] וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְגוֹ'" משעה שנגזרה עליהן הגזירה שהן לא עשו במצרים אלא מאתים ועשר שנה וביום שירדו למצרים בו ביום עלו ובו ביום יצא יוסף מבית האסורין לכך הלילה הזה שמחה לכל ישראל שנאמר ליל שמורים הוא לה' בעולם הזה עשה להם נס בלילה שהיה נס עובר אבל לעתיד לבא הלילה נעשה יום שנאמר (ישעי' ל, כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו' כאור שברא הקדוש ברוך הוא בתחלה וגנזו בגן עדן:=== יב. ===

מה ראה לומר "לֵיל שִׁמֻּרִים" שבו עשה גדולה לצדיקים כשם שעשה לישראל במצרים ובו הציל לחזקיהו ובו הציל לחנניה וחביריו ובו הציל לדניאל מגוב אריות ובו משיח ואליהו מתגדלין שנאמר (שם כא, יב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה משל לאשה שהיתה מצפה לבעלה שפירש למדינת הים אמר לה יהא סימן הזה בידך בעת שתראי אותו סימן דעי שאני בא ואני קרוב לבא כך ישראל מצפין משעמדה אדום אמר הקדוש ברוך הוא הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם ואם לאו אל תאמינו שלא קרבה העת שנאמר (שם ס, כב) אני ה' בעתה אחישנה ואומר (חגי ב, ו) עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ וגו' (שם כב) והפכתי כסא ממלכות וגו' וכשם שהפכתי את מצרים כך אני הופך העובדי כוכבים שנאמר (ישעי' שם, יב) והגוים חרוב יחרבו ואומר (איוב לח, יג) לאחוז בכנפות הארץ וגו':

<< · שמות רבה · יח · יב

<< · שמות רבה · יח · >>

<< · שמות רבה · יט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יט

שמות רבה פרשה יט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

שמות רבה · יט · א · >>


א.

(שמות יב מג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" - זה שאמר הכתוב (משלי יד י): "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר". מהו כך? אלא, כשם שהלב מרגיש בצרה שהוא מיצר, כך כשאדם שמח הלב שמח תחלה, שנאמר "לב יודע מרת נפשו". וכן דוד אמר (תהלים לא, יא) לבי סחרחר, עזבני כחי. ובשמחתי לבי שמח תחלה, שנאמר (שם טז, ט) לכן שמח לבי ויגל כבודי. וכן הוא אומר (איכה א, כב) כי רבות אנחותי ולבי דוי. ולעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא כל האיברים, ואינו מנחם תחלה אלא הלב, שנאמר (הושע ב, טז) ודברתי על לבה.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זו חנה, שהרבה היתה מצטערת, שנאמר (ש"א א, י) והיא מרת נפש, היא לעצמה. כיון שנפקדה, לא פקדה האלהים אלא לעצמה, שנאמר (משלי יד, י) ובשמחתו לא יתערב זר, וכתיב (ש"א ב, א) עלץ לבי בה' כי שמחתי בישועתך, אני לעצמי שמחתי, אבל אחר לא ישמח עמי.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זו השונמית. אימתי? כשמת בנה ובאתה לקבול לאלישע, ומה כתיב (מ"ב ד, כז) ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה. כיון ששלח גיחזי להחיות בנה, ואמר לו (שם, כט) וקח משענתי בידך, אמרה לו השונמית (שם, ל) חי ה' וחי נפשך, עמדת במסטורין של אלהים מתחלה נתתה לי בן, אף עכשיו עמוד אתה במסטורין של אלהים והחיה אותו. הוי: לב יודע מרת נפשו.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זה דוד. בשעה שירד עם אכיש לסייע אותו, עשה שם שלשה ימים, ובאו עמלקים ושבו נשיו ובניו ושרפו את צקלג. התחיל דוד בוכה, שנאמר (ש"א ל, ו) ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו. לא עשו אלא הצילו נשותיהן ובניהן ובנותיהן ובאו לארץ ישראל והעלו את ארון ה' ונתנוהו למקומו. מה כתיב שם (דה"א כט, ט) וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה.

דבר אחר "לב יודע מרת נפשו" אלו ישראל, שהיו נתונין במצרים בשעבוד, וכיון שבאו לצאת וגזר עליהן הקדוש ברוך הוא לעשות פסח, באו המצרים לאכול עמהם. אמר להם האלהים 'חס ושלום! (שמות יב מג): "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ". הוי: "לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר".


שמות רבה · יט · א · >>

<< · שמות רבה · יט · ב · >>


ב.

דבר אחר "זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" זה שאמר הכתוב (תהלים קיט, פ) יהי לבי תמים בחקיך אמר דוד רבון העולם כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצר הרע להציץ בי שנאמר (שם פו, יא) הורני ה' דרכך אהלך באמתך שלא יטעה אותי יצר הרע ואני מתבייש מן הצדיקים ועוד שמתוך שהוא מטעה אותי אני מונע עצמי מדברי תורה ואני בא להשמיע תלמודי לפניך וקטנים ממני הם משיבין ואומרין אינו כך ואני מתבייש אלא עשה לבי אחד כדי שיהא עוסק בתורה בתמות הדא הוא דכתיב יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש. דבר אחר יהי לבי תמים בחקיך זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה למה ששניהן דומין זה לזה בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר (במדבר יט, ב) זאת חקת התורה ואי אתה יודע איזו חקה גדולה מזו משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות מי גדולה מזו אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה והולכת אחריה כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה הפרה שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר (שם, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת הוי כל בן נכר לא יאכל בו:

<< · שמות רבה · יט · ג · >>


ג.

אמרו רבותינו שלשה דברים עשה משה והסכימה דעתו לדעת המקום בהר סיני דרש ואמר אם ישראל שאינן מועדים לדברות אמר להם (שמות יט, טו) אל תגשו אל אשה אני שאני מועד לדבור אינו דין שאפריש עצמי מן האשה והסכים הקדוש ברוך הוא עמו שנאמר (דברים ה, כח) ואתה פה עמוד עמדי והשניה דרש באהל מועד ואמר ומה אם סיני שלא היתה קדושתו אלא לשעת מתן תורה לא עליתי אלא ברשות שנאמר (שמות שם, ג) ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר אהל מועד שהוא לדורות היאך יכול אני להכנס לתוכו אלא אם קורא אותי הקדוש ברוך הוא והסכים לדעתו שנאמר (ויקרא א, א) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד השלישית דרש בחקת הפסח כשעשו ישראל את העגל אמר ומה אם הפסח שהיה לשעה במצרים אמר לי זאת חקת הפסח כל בן נכר וגו' ישראל שעבדו עבודת כוכבים יכולין הן לקבל את התורה מיד (שמות לב, יט) וישבר אותם תחת ההר:

<< · שמות רבה · יט · ד · >>


ד.

דבר אחר "זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" הדא הוא דכתיב (ישעי' נו, ג) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו אמר איוב (איוב לא, לב) בחוץ לא ילין גר שאין הקדוש ברוך הוא פוסל לבריה אלא לכל הוא מקבל השערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס יכנס לכך הוא אומר בחוץ לא ילין גר כנגד (דברים לא, יב) וגרך אשר בשעריך (איוב, שם) דלתי לאורח אפתח כנגד הקדוש ברוך הוא שהוא סובל בריותיו אמר רבי ברכיה כנגד מי אמר בחוץ לא ילין גר אלא עתידים גרים להיות כהנים משרתים בבית המקדש שנאמר (ישעי' יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ואין ונספחו אלא כהונה שנאמר (ש"א ב, לו) ספחני נא אל אחת הכהונות שעתידין להיות אוכלין מלחם הפנים לפי שבנותיהן נישאות לכהונה וכן שאל עקילס הגר את רבותינו אמר להם מה שכתוב (דברים י, יח) ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה הרי כל הבטחות שהבטיח את הגר שהוא נותן לו לחם ושמלה אמר לו יעקב ששמו ישראל כך שאל מלפני הקדוש ברוך הוא (בראשית כח, כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ואתה שבאת אצלנו לא דייך שאתה כמותינו אלא דייך שתהא כיעקב בכורו של הקדוש ברוך הוא וסוף דבר לא תעלה על דעתך שיעקב לחם ושמלה שאל אלא אמר יעקב הבטיחני הקדוש ברוך הוא שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם אימתי יודע אני שהוא עמדי ושמרני כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים בגדי כהונה שנאמר ונתן לי לחם לאכול זה לחם הפנים ובגד ללבוש אלו בגדי כהונה שנאמר (שמות מ, יג) והלבשת את אהרן את בגדי הקדש וכן כאן ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה כלומר שמעמיד בנים מן הגר שאוכלים לחם הפנים ולובשים בגדי כהונה הוי בחוץ לא ילין גר אמר הקדוש ברוך הוא אחר כל הכבוד הזה שאני עתיד לעשות לבעלי תשובה אתם קורים תגר הוי ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' וגו'. דבר אחר ואל יאמר בן הנכר הדא הוא דכתיב (זכריה ב, יד) רני ושמחי בת ציון וכתיב (שם, טו) ונלוו גוים רבים אל ה' אמר הקדוש ברוך הוא ומה לגרים אני אומר כן על אחת כמה וכמה לציון ולישראל. ואל יאמר בן הנכר אמר להם הקדוש ברוך הוא לגרים אתם מתייראים לפי שפסלתי אתכם ואמרתי בפסח כל בן נכר לא יאכל בו למה לא תשאלו לגבעונים מה טובה עשיתי להם בני אדם שעשו בערמה ועשו מיראה ובאו להן אצל בני ונשבעו להן מה עשיתי לשאול ולביתו על שביקש להרגם שהרגו הם שבעה מבניו שנאמר (ש"ב כא, ח) ויקח המלך את שני בני רצפה ואת חמשת בני מיכל אמר הקדוש ברוך הוא מה אם לגבעונים שהיו אמוריים ובאו מיראה ועשו מרמה עם ישראל קבלתי אותם ועשיתי להם טובה ועשיתי דייקי שלהם בבני הגרים שהם באים מאהבה ומשרתים לשמי איני מקבלן ומגדלן לפיכך (ישעי' נו, ג) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לשרתו אלו הגרים שמהולים הם אבל העובדי כוכבים ערלי לב הם שכך הקדוש ברוך הוא פוסל את ערלי לב ומורידם לגיהנם שנאמר (יחזקאל לב, יח) בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו וכן ישעי' אומר (ישעי' ה, יד) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק לעובד כוכבים שמבזה חוק מילה שנאמר (תהלים קה, י) ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם שאין ישראל המהולים יורדין לגיהנם אמר רבי ברכיה כדי שלא יהיו המינים ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקדוש ברוך הוא עושה משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדין לגיהנם שנאמר (שם נה, כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו וכיון שגיהנם רואה לערלה תלויה בהם פותחת פיה ולוחכת אותם הוי ופערה פיה לבלי חוק:

<< · שמות רבה · יט · ד · >>

<< · שמות רבה · יט · ה · >>


ה.

"זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" אמר רבי שמעון בן חלפתא כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזהר לישראל על מצות הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו וגו' כיון שראו ישראל שפסל לערלים לאכול בפסח עמדו כל ישראל לשעה קלה ומלו כל עבדיהם ובניהם וכל מי שיצא עמהם שנאמר וילכו ויעשו בני ישראל משל למלך שעשה משתה לאוהביו אמר המלך אם אין סימנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן כך האלהים עשה משתה להם (שמות יב, ח) צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו מיד כל הנולד במצרים נמולו לשעה קלה עליהם נאמר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח ורבותינו אמרו לא בקשו ישראל למול במצרים אלא כלם בטלו המילה במצרים חוץ משבטו של לוי שנאמר (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך למה (שם, ט) כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו במצרים והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לגאלן ולא היה להם זכות מה עשה הקדוש ברוך הוא קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם ויש אומרים שם היה יהושע שמל אותם שנאמר (יהושע ה, ב) ושוב מול את בני ישראל שנית והרבה מהן לא היו מקבלים עליהם למול אמר הקדוש ברוך הוא שיעשו הפסח וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקדוש ברוך הוא לארבע רוחות העולם ונושבות בגן עדן מן הרוחות שבגן עדן הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר (שיר ד, טז) עורי צפון ובואי תימן והיה ריחו הולך מהלך ארבעים יום נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח היה אומר הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח וגו' מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקדוש ברוך הוא עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז, ו) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' חיי בדם פסח חיי בדם מילה:

<< · שמות רבה · יט · ה · >>

<< · שמות רבה · יט · ו · >>


ו.

"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" לקיים מה שנאמר (תהלים קמז, יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר להם הקדוש ברוך הוא אומה אחרת אל יתערבו בו ואל ידעו מסתוריו אלא אתם לעצמכם בעולם הזה כשאכלו ישראל את הפסח במצרים אכלו אותו בחפזון שנאמר (שמות יב, יא) וככה תאכלו אותו על שם (דברים טז, ג) כי בחפזון יצאת מארץ מצרים אבל לעתיד לבוא (ישעי' נב, יב) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון למה הדבר דומה לסוחר שנכנס לשרות בפונדק עמד שם כל היום בלילה עמד ונטל כל אשר לו ויצא לדרכו עמדה הפונדקית בבקר והתחילה צווחת ראו הפרגמטוטוס עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו שמע אותו הפרגמטוטוס ואמר מי גרם לי לשמוע כך אלא מפני שיצאתי בלילה לפיכך נשבע אני שלא אצא בלילה עוד כך התקינו ישראל עצמן בלילה לצאת בהשכמה עמדו המצרים אחר שהלכו להם ואמרו נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו שנאמר (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם אמר להם הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם כל אלו חפזון שיצאתם בו מיכן ואילך כי לא בחפזון תצאו לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם אבל לעתיד לבוא אני לבדי שנאמר (ישעי' שם, שם) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל:

<< · שמות רבה · יט · ו · >>

<< · שמות רבה · יט · ז · >>


ז.

"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" רבי נתן אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשם שעשיתי יעקב בכור שנאמר (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כך אני עושה למלך המשיח בכור שנאמר (תהלים פט, כח) אף אני בכור אתנהו כך קדש לי כל בכור והזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר (שמות כ, ח) זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר (שם יג, ג) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים (דברים טז, ד) ולא יראה לך שאור שבעת ימים כנגד שבעת ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף כשם שבתחלה הם שבעת ימי בראשית וכשם שהשבת מתקיימת אחד לשבעת ימים כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה משל למלך שנשא אשה במדינת הים הגיעוה גלים עד שלא נכנסה אצלו אמר לה לא תזכרי כל הגלים שעברו עליך אלא אותו יום שפלטת מהם תהא זוכרת אותי עשי אותו שמחה בכל שנה כך ישראל נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא לגאלם וכמה גלים קשים עברו עליהם ועשה להם תשועה לכך הזהירן שיהיו שמחים בהם בכל שנה ושנה שנאמר (תהלים לב, יא) שמחו בה' וגילו צדיקים:

<< · שמות רבה · יט · ז · >>

<< · שמות רבה · יט · ח


ח.

דבר אחר "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" רבי נחמיה אומר אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כשתבאו לארץ תעבירו (שמות לד, יט) כל פטר רחם לי יכול לא להעבירו מיד תלמוד לומר והעברת כל פטר רחם לה' מיד הזהירן הקדוש ברוך הוא על שחס עליהם במצרים והיה כי ישאלך בנך מחר הודיעהו נסים שנעשו לכם במצרים כשהקשה פרעה לשלחך שנאמר ויהי כי הקשה פרעה עשה אותו סימן בידך ובראשך שנאמר (שם) והיה לך לאות על ידכה משל למלך שעשה לבתו שמחה גדולה שהיתה נתונה אצל שונאים אמר לה אביה עשי אותה שמחה שעשיתי לך עטרה לראשך שלא תשכחי אותה כך האלהים עשה נסים לישראל ובשבילן הרג בכורי מצרים לכך הזהירם על קדושת בכורים שהוא בידיו הרג אותם שנאמר (שם יב, כט) וה' הכה כל בכור שיהיו עטרה בראשם של ישראל שלא ישכחו הנס לעולם:

<< · שמות רבה · יט · >>