שמות רבה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שמות רבה · טו · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה טו[עריכה]

שמות רבה פרשה טו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

שמות רבה טו · א · >>


א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים". הדא הוא דכתיב:

(שיר ב, ח): "קול דודי הנה זה בא" (וכל הענין בפרשיות (פסיקתא ה) עד עמכם), שנאמר:

(שיר השירים ב, י): "ענה דודי ואמר לי" מה את עושה כאן במקום טמאים (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם. "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך": אמר לפניו רבון העולמים ארבע מאות שנה אמרת לנו להשתעבד ועדיין לא שלמו!

אמר ליה כבר שלמו, שנאמר (יא): "כי הנה הסתיו עבר".

מיד גלו הצדיקים את ראשיהם שהיה מכוסה שנאמר (שיר השירים ב, יב): "הנצנים נראו בארץ" אלו הן שבטו של לוי שהיו צדיקים כולן. דבר אחר הנצנים אלו הכהנים (דה"א ו, לה) בני אהרן אלעזר בנו פנחס בנו. דבר אחר הנצנים אלו המלכים דוד ושלמה רחבעם אסא אביה. דבר אחר אלו הלוים (שם טז, ה) אסף הראש ומשנהו זכריה.

כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך אמר "עת הזמיר הגיע" הגיע זמן של לוים לומר לפני שירים ומזמורים. דבר אחר עת הזמיר הגיע כיון ששמע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאמרו את השירה אמר "קול התור נשמע בארצנו" ששמע קולן של ישראל בזכות אברהם שהקריב תור וגוזל. מה כתיב אחריו?

(יג): "התאנה חנטה פגיה" אלו הצדיקים והישרים, "והגפנים סמדר נתנו ריח" אלו הבינונים שעשו תשובה. מכאן ואילך "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך".

כשיצאו ישראל ממצרים, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אין לכם חדש אחר גדול מזה, לפיכך נקרא ראשון, שנאמר ראש חדשים. דבר אחר: ראשון הוא לכם - כביכול הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון שנאמר (ישעי' מד, ו) אני ראשון ואני אחרון וציון נקרא ראשון שנאמר (ירמי' יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ועשו נקרא ראשון שנאמר (בראשית כה, כה) ויצא הראשון וגו' ומשיח נקרא ראשון שנאמר (ישעי' מא, כז) ראשון לציון הנה הנם יבא הקדוש ברוך הוא שנקרא ראשון ויבנה בית המקדש שנקרא ראשון ויפרע מן עשו שנקרא ראשון ויבא משיח שנקרא ראשון בחדש הראשון שנאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים וגו'".

<< · שמות רבה · טו · ב · >>


ב. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם אימתי אתה עושה את המועדות שכן כתיב (דניאל ד, יד) בגזירת עירין פתגמא אמר להם אני ואתם מסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה שנאמר (תהלים נז, ג) אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי וכן הוא אומר (ויקרא כג, לז) אלה מועדי ה' מקראי קודש וגו' אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל לשעבר היה בידי שנאמר (תהלים קד, יט) עשה ירח למועדים אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם ברשותכם אם אמרתם הן הן אם אמרתם לאו לאו מכל מקום יהא החדש הזה לכם ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה הריני משלים עמכם לכך כתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · ג · >>


ג. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (זכריה ד יד) אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ אמר רבי לוי מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא היה מוצא עד שמצא זכותו של משה ושל אהרן והיא עמדה להם הדא הוא דכתיב אלה שני בני היצהר למה הדבר דומה למלך שבקש לישא אשה ובאו ואמרו לו ענייה היא אין לה בעולם אלא שני נזמים בלבד כך אמר הקדוש ברוך הוא דיין לישראל שיגאלו בזכות משה ואהרן לכך נאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן:

<< · שמות רבה · טו · ד · >>


ד. [עריכה]

דבר אחר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן" הדא הוא דכתיב (שיר ב, ח) קול דודי הנה זה בא.

כשהלך משה ואמר לישראל "כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (שמות יג, ד) היום אתם יוצאים בחדש האביב" אמרו לו "היכן הוא?" אמר להם "הרי עומד, קול דודי הנה זה בא".

אמר רבי יהודה: מהו (שיר שם) מדלג על ההרים?

אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל אינן נגאלים לעולם, אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, שנאמר (שמות ו, ה) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו', בזכות אבותם אני גואלם, לכך כתיב מדלג על ההרים, ואין הרים אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה'.

דבר אחר: אמר רבי נחמיה: מהו מדלג על ההרים? אלא אמר הקדוש ברוך הוא: אין להם מעשים לישראל שיגאלו אלא בזכות הזקנים, שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל, ואין ההרים אלא הזקנים, שכן בת יפתח אומרת לאביה (שופטים יא, לז) וירדתי על ההרים, וכי אל ההרים היתה הולכת? אלא על הזקנים היא אומרת, שהלכה להראות לזקנים שהיא בתולה טהורה, ולכך כתיב מדלג על ההרים.

דבר אחר: אמר רבי אלעזר: מהו מדלג על ההרים? אמר הקדוש ברוך הוא: עשיתי לעשו שיהא מעמיד מלכים, שנאמר (בראשית לו, לא) ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. אם אני מניח לעשו שיהא מעמיד מלכים עוד, היאך ישראל עומדין? הריני מדלגן ועושה אותן אלופים, שנאמר (שם, טו) אלה אלופי בני עשו. ואין הרים אלא עובדי כוכבים, שנאמר (זכריה ו, א) והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים.

<< · שמות רבה · טו · ה · >>


ה. [עריכה]

"בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" למה אינו אומר במצרים אמר רבי חנינא אמר הקדוש ברוך הוא כתיב בתורה (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד אף אני אעשה כך בארץ מצרים ולא במצרים וכן אמר משה (שמות ט, כט) כצאתי את העיר אמר רבי שמעון גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים ובמקום טנופת ובמקום טומאה בשביל לגאלן משל לכהן שנפלה תרומתו לבית הקברות אומר מה אעשה לטמא את עצמי אי אפשר ולהניח תרומתי אי אפשר מוטב לי לטמא את עצמי פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי כך אבותינו היו תרומתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לה' וגו' היו בין הקברות שנאמר (שמות יב, ל) כי אין בית אשר אין שם מת ואומר (במדבר לג, ד) ומצרים מקברים אמר הקדוש ברוך הוא היאך אני גואלן להניחן אי אפשר מוטב לירד ולהצילן שנאמר (שמות ג, ח) וארד להצילו מיד מצרים כשהוציא קרא לאהרן וטהר אותו שנאמר (ויקרא טז, לג) וכפר את מקדש הקדש (שם, טז) וכפר על הקדש:

<< · שמות רבה · טו · ו · >>


ו. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שיר ו, י) מי זאת הנשקפה כמו שחר ארבעה דברים של שבח יש כאן לישראל כנגד ארבע גליות שבארבע גליות שעמדו על ישראל לא כפרו בהקדוש ברוך הוא בגלות בבבל מנין שנאמר מי זאת הנשקפה כמו שחר נבוכדנצר היה משתחוה לשמש שנאמר (ישעי' יד, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר ודניאל היה שוחר ומתפלל למקום שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעיליתיה נגד ירושלם ערב ובקר וצהרים ולמה היה שוחר ומתפלל כדי שירחם הקדוש ברוך הוא על ישראל ועליו אמר שלמה (משלי יא, כז) שוחר טוב יבקש רצון ונמצא להם האלהים בעת צרתם שנאמר (שם ח, יז) אני אוהבי אהב וגו' וכן מצינו שהשלך דניאל לגוב אריות לא ניזק שנאמר (דניאל שם, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני חנניה מישאל ועזריה הושלכו לכבשן האש ולא ניזוקו שנאמר (שם ג, כז) ושער ראשיהן לא התחרך וריח נור לא עדת בהון אלא האירו לעולם כשחר שהוא מאיר לעולם לפיכך הנשקפה כמו שחר ועשו לעובדי כוכבים להכיר להקדוש ברוך הוא ולקלסו שכן נבוכדנצר אמר כשיצאו חנניה מישאל ועזריה מן הכבשן (שם, כח) בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו (שם, כו) עבדוהי די אלהא עילאה וכן דריוש אמר כשנפל דניאל לגוב אריות (שם ו, כז) להוון זעין ודחלין מן קדם אלהא די דניאל די הוא אלהא חייא לכך כתיב מי זאת הנשקפה כמו שחר. יפה כלבנה בגלות מדי אתה מוצא בלילה אם אין הלבנה נראית ברקיע החשך בעולם ואין אדם יכול להלך אפילו תוך המדינה כיון שהלבנה נראית ברקיע הכל שמחין ומהלכין בדרך כך בימי אחשורוש שגזרו על ישראל להשמיד להרוג ולאבד ובאה אסתר והאירה לישראל שנאמר (אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה לכך כתיב יפה כלבנה בגלות מדי ואם רצונך לידע שנדמית אסתר ללבנה כשם שהלבנה נולדה לשלשים יום כך אסתר אמרה (שם ד, יא) ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום לפיכך יפה כלבנה בגלות מדי. ברה כחמה במלכות יון סנדריאוס אם אוליאוס חמה שמה והשמש גבור נקרא שנאמר (תהלים יט, ו) ישיש כגבור לרוץ אורח בתקופת תמוז מי יוכל לעמוד כנגד השמש הכל בורחים ממנו שנאמר (שם, ז) ואין נסתר מחמתו כך במלכות יון הכל ברחו ממנו ומתתיה הכהן ובניו עמדו באמונתו של הקדוש ברוך הוא וברחו מפניהם האוכלוסין של יון ונהרגו כולן וכן הקדוש ברוך הוא אומר להם (יואל ד, י) כתו אתיכם לחרבות ומזמרותיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני ואומר (שופטים ה, לא) כן יאבדו כל אויביך ה' וגו' לקיים מה שנאמר ברה כחמה. איומה כנדגלות באדום למה נקרא שמה איומה לפי שעומדת במלכות שיש לה אימה שנאמר (דניאל ז, ז) וארו חיוה רביעאה דחילה ואמתני ותקיפא מהו איומה כנדגלות אתה מוצא שנים עשר מזלות יש ברקיע כשם שאין השמים יכולין לעמוד חוץ משנים עשר מזלות כך אין העולם יכול לעמוד חוץ משנים עשר שבטים שנאמר (ירמי' לא, לה) אם ימושו החוקים וגו' איומה כנדגלות אין דגלים אלא צבאות שנאמר (במדבר ב, ג) דגל מחנה וצבאו ופקודיהם וכן דגלי השמים והמלאכים ודגלי הארץ ישראל צבאות השמים מלאכים שנאמר (דה"ב יח, יח) וכל צבא השמים עומדים וגו' צבאות הארץ ישראל שנאמר (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ואדון שניהם הקדוש ברוך הוא וכשם שהכל יראים מן הקדוש ברוך הוא ומן המלאכים כך העובדי כוכבים היו יראים מישראל שנאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' לכך נאמר איומה כנדגלות שדימה הקדוש ברוך הוא את ישראל למלאכים במלאכים נאמר (ישעי' ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו ובישראל נאמר (דברים כט, ט) אתם נצבים היום המלאכים אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש וישראל אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב המלאכים נקראו אש דכתיב (תהלים קד, ד) משרתיו אש לוהט וישראל כמו כן דכתיב (עובדיה א, יח) והיה בית יעקב אש המלאכים מתחדשין בכל יום ומקלסין להקדוש ברוך הוא והן חוזרין לנהר אש שיצאו ממנו ושוב האלהים מחדשן ומחזירן כשם שהיו בראשונה שנאמר (איכה ג, כג) חדשים לבקרים כך ישראל משתקעין בעונות מיצר הרע שיש בגופן וחוזרין בתשובה והאלהים בכל שנה סולח לעונותיהם ומחדש לבם ליראתו שנאמר (יחזקאל לו, כו) ונתתי לכם לב חדש לכך כתיב איומה כנדגלות:

<< · שמות רבה · טו · ז · >>


ז. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" מה כתיב בפרשה (שמות יב, כב-כג) ולקחתם אגודת אזוב ועבר ה' לנגוף את מצרים הדא הוא דכתיב (במדבר כג, ט) כי מראש צורים אראנו אלו האבות שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה' מוצאים אנו מתחלה היה המקום מבקש לכונן העולם ולא היה מוצא עד שעמדו האבות משל למלך שהיה מבקש לבנות מדינה גזר וחפשו מקום לבנות בו המדינה בא ליתן היסוד והיו המים עולים מן התהום ולא היו מניחים לעשות את היסוד שוב בא ליתן את היסוד במקום אחר והיו המים מהפכים עד שבא במקום אחד ומצא שם צור גדול אמר כאן אני קובע את המדינה על הצורים הללו כך מתחלה היה העולם מים במים והיה האלהים מבקש לכונן עולמים ולא היו הרשעים מניחין מה כתיב בדורו של אנוש (בראשית ד, כו) אז הוחל לקרא בשם ה' עלו המים והציפום שנאמר (איוב ט, ט) עושה עש כסיל וכימה וגו' וכן דור המבול היו רשעים מה כתיב בהם (שם כב, יז) האומרים לאל סור ממנו עלו המים ולא הניחו ליתן עליהם את היסוד שנאמר (שם, טז) ונהר יוצק יסודם וכתיב (בראשית ז, יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה כיון שבאו האבות וזכו אמר הקדוש ברוך הוא על אלו אני מכונן העולם שנאמר (ש"א ב, ח) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל לכך כתיב כי מראש צורים אראנו (במדבר, שם) הן עם לבדד ישכון מהו הן כל האותיות מזדווגין חוץ משתי אותיות הללו כיצד א"ט הרי י' ב"ח הרי י' ג"ז הרי י' ד"ו הרי י' נמצא ה' לעצמה וכן האות הנ' אין לה זוג י"צ הרי ק' כ"פ הרי ק' ל"ע הרי ק' מ"ס הרי ק' נמצא נ' לעצמה אמר הקדוש ברוך הוא כשם ששני אותיות הללו אינן יכולין להזדווג עם כל האותיות אלא לעצמן כך ישראל אינן יכולין להדבק עם כל העובדי כוכבים ומזלות הקדמונים אלא לעצמן מפורשים שאפילו שונא גוזר עליהם לחלל השבת ומבטל את המילה או לעבוד עבודת כוכבים הן נהרגים ואין מתערבים בהם שנאמר הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב ומה אני עושה כל שונא וכל אויב שיגזור עליהם גזרה אני הורגו שנאמר (שם, כד) הן עם כלביא יקום מיכן אתה למד אתה מוצא בא עליהם עמלק והרגו אותו כמו שנאמר (שמות יז, יג) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב בא סיסרא והרגוהו שנאמר (שופטים ד, טו) ויהם ה' את סיסרא וכן כל אויביהם וכן בצאת ישראל ממצרים הקדוש ברוך הוא אומר להן (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו וגו' הם בבתיהם והוא הורג את אויביהם שנאמר (שם, כג) ועבר ה' לנגוף את מצרים הדא הוא דכתיב הן עם כלביא יקום לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ועשיתי לכם נסים בחדש הזה אף אתם עשו אותו ראש חדש שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים:

<< · שמות רבה · טו · ח · >>


ח. [עריכה]

משל למלך שהיה לו בן והשליטו על כל נכסיו ואמר הבן לאביו אם אין אתה נותן לי הכסא שלך היאך הכל יודעים שאתה מחבבני אלא כשתתן לי מקום הכסא שלך הכל נותנין לי קילוס כך נתן האלהים לאברהם העולם שנאמר (בראשית יח, יז) וה' אמר המכסה אני מאברהם כיון שנתן לו הכל אמר לו אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום ונתן לו הקדוש ברוך הוא כל מה שבקש שנאמר (שם מח, כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכיון ששמע אברהם כן מה אמר (תהלים ס, ח) אלהים דבר בקדשו אעלוזה:

<< · שמות רבה · טו · ט · >>


ט. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים:

<< · שמות רבה · טו · י · >>


י. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, מד-מה) ויתן להם ארצות וגו' בעבור ישמרו חקיו הביא האלהים המכות על המצריים (שם, כח) שלח חשך ויחשיך התחיל משלשל ויורד עד שהוא מגיע למצרים (שם, לח) שמח מצרים בצאתם משל למלך שהיו הכל מכבדין אותו עד כמה היו מכבדין אותו עד שהיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן כך היה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו והיו מביאין לו דורונות ואלהיהן עמהן ואחר כך משה ואהרן באים שנאמר (שמות ה, א) ואחר באו משה ואהרן וגו' הוציא הנמוסין ופשפש בהם ולא מצא שם את השם הזה משל לעבד שהיה מהלך עם רבו וכו' כדלעיל אבל הקדוש ברוך הוא חי וקים שנאמר (ירמי' י, י) וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם משל לעני שהיה במדינה והיה עומד לפני המלך ולא הרגיש כשנגעה המכה בגופו התחיל מרגיש ואמר אין כיוצא בזה כך הביא הקדוש ברוך הוא מכות על המצריים ולא הרגיש פרעה כיון שנגעה בגופו התחיל מרגיש וצווח (שמות ט, כז) ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים וכי לא היה הקדוש ברוך הוא יכול להציל ישראל מיד מצרים במכה ראשונה אלא לקיים מה שנאמר (איוב יב, כג) משגיא לגוים ויאבדם וכתיב (שם, כד) מסיר לב ראשי עם הארץ ומהו כן שאמר ה' הצדיק כשהיו המכות באות לא היו באות אלא בארץ מצרים ואפילו הורד שמה המכה ונכנסת בה כמו לוז היה המכה ממלא את כולה ולא היתה נוגעת בשדה אחרת ועליה נאמר (ישעי' כו, י) כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו וגו' משל למה היתה כנסת ישראל דומה למלך שהיתה לו בת אהובה נתונה בעבר הנהר פשט המלך את ידו והעבירה והושיבה בקרונין שלו שנאמר (שיר ז, ב) מה יפו פעמיך (שם ו, יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב (תהלים עח, כז) וימטר עליהם כעפר שאר (שם קו, ט) ויוליכם בתהומות (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם הכל בזכות אברהם שנאמר (תהלים קה, מב-מד) כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ויתן להם ארצות גוים למה (שם, מה) בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצורו:

<< · שמות רבה · טו · יא · >>


יא. [עריכה]

דבר אחר, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם": הדא הוא דכתיב (שם לג, יב) "אשרי הגוי אשר ה' אלהיו": משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו, קבע בו "ראש חדשים" של גאולה:

  • שבו נגאלו ישראל ממצרים,
  • ובו עתידין ליגאל, שנאמר (מיכה ז, טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות",
  • ובו נולד יצחק,
  • ובו נעקד,
  • ובו קיבל יעקב את הברכות,
  • ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר "ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין, אמר: עשו אותו יום טוב כל הימים, שבו יצא בני מחשך לאור, מעול ברזל לחיים, מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. כך הוציא הקדוש ברוך הוא לישראל:

  • מבית האסורין, שנאמר (תהלים סח, ז) "מוציא אסירים בכושרות";
  • מחשך וצלמות, שנאמר (שם קז, יד) "ויוציאם מחשך וצלמות";
  • מעול ברזל לעול תורה, מעבדות לחירות, שנאמר (דברים יד, א) "בנים אתם לה' אלהיכם";
  • משעבוד לגאולה, שנאמר (ירמי' נ, לד) "גואלם חזק ה' צבאות שמו".

לכך קבע להם שמחה, שהוא נפרע מאויביהם עליהם, שנאמר (ישעי' מג, ד) "ואתן אדם תחתיך":

<< · שמות רבה · טו · יב · >>


יב. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" רבי מאיר אומר לי ולכם היא הגאולה כביכול אני נפדיתי עמכם שנאמר (ש"ב ז, כג) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו וקבעו החדש הזה לי ולכם שאני רואה דם הפסח ומכפר עליכם שנאמר דברו אל כל עדת בני ישראל ותהא שמחתכם שלימה אפילו מי שהוא עני. שה תמים זכר בן שנה שה בשביל (בראשית כב, ח) אלהים יראה לו השה וגו' תמים לשמו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו זכר שהוא הורג כל בכוריהם של מצרים וחס על בכוריהם של ישראל. מן הכבשים ומן העזים תקחו כשם שאני הורג האדם והבהמה השבי והשפחה כך רשות בידכם ליטול מכל מקום שאתם רוצים ויהיו משמרין אותו שהוא לכם שמחה (נוסחא אחרת: שמירה) גדולה שנאמר והיה לכם למשמרת. ושחטו אותו אתם שוחטים פסח ואני שוחט בכורים. ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות שאני פוסח עליכם ומגין עליכם ויהיו זהירין בו שבלילה הוא נאכל שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש בשביל אברהם שהצלתיו מכבשן האש ומצות בשביל שרה שעשתה למלאכי השרת עוגות ולא טעמו לחם מרורים בשביל יעקב שכשם שנרדפו בניו במצרים כך רדפו עשו. ולא תותירו ממנו עד בוקר כשם שאיני משייר נשמה בבכורי מצרים כך לא תותירו ממנו עד בוקר משל למלך שאמר לבניו היו יודעים שאני דן דיני נפשות ומחייב הקריבו לי דורון שאם תעלו לפני לבימה שאעבור אילוגין שלכם לאחר כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בדיני נפשות אני מתעסק ומודיע אני היאך אני חס עליכם ברחמים בדם פסח ובדם מילה ואני מכפר על נפשותיכם שהעברה שאני עובר קשה היא שנאמר ועברתי בארץ מצרים וכן ישראל אומר (תהלים ט, י) ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה:

<< · שמות רבה · טו · יג · >>

* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

יג. [עריכה]

דבר אחר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - אמר שלמה (משלי ח, טו) "בי מלכים ימלוכו". אמר רבי לוי: משל לדוכוס, שזרקו לו הלגיונות פורפירא. מה עשה?

  • פונה לופס,
  • ושורף את השטר,
  • ומוציא הלגיונין,
  • והיא נקראת ראש למלכותו.

כך, לעשרים וששה דורות מלך הקדוש ברוך הוא במצרים.

  • פונה לופס, שנאמר (שמות יד, ח) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה";
  • ושרף את השטר, שנאמר (שם יב, מ) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים";
  • ומוציא לגיונין,
  • והיא נקראת ראש למלכותו: "החדש הזה לכם", לקיים מה שנאמר "בי מלכים ימלוכו".

<< · שמות רבה · טו · יד · >>


יד. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (מיכה ו, ד) ואשלח לפניך את משה ואהרן ומרים זה שאמר הכתוב (תהלים מג, ג) שלח אורך ואמתך המה ינחוני זה משה ואהרן שנאמר (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך וכן כתיב (מלאכי ב, ו) תורת אמת היתה בפיהו ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים מלמד שלא היה מבקש לגאול את ישראל אלא אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות ג, יא) מי אנכי וכי כך הבטחת לאבותם שביד בשר ודם אתה מוציא בניהם ומי אנכי שאלך (שם) וכי אוציא את בני ישראל וכי אני הוא אותו שכתוב בו (בראשית טו, יד) דן אנכי שאתה משלחני לגואלן לא כך הבטחת לאברהם ואמרת לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי לא כך אמרת ליעקב (שם מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ולי אתה אומר מי אנכי אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אני יורד ומצילן אשה אחת ירדה למצרים ובשבילה ירדתי והצלתי אותה אימתי בשעה שנטל פרעה לשרה שנאמר (שם יב, יז) וינגע ה' את פרעה ומה בשביל אשה אחת ירדתי בשביל ששים רבוא אנשים וששים רבוא נשים וששים רבוא בנים איני יורד ומצילן אלא לכו אתם תחלה והודיעו לבני שאני גואלן ואחר כך אני מציל אותן לכך כתיב שלח אורך ואמתך המה ינחוני לכך אמר ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים:

<< · שמות רבה · טו · טו · >>


טו. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כו) שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו כיון שנכנס הקדוש ברוך הוא כביכול נגף את הבכורות ואלוהות שלהן שנאמר (יהושע כד, ה) ואגוף את מצרים וכן (במדבר לג, ד) באלהיהן עשה ה' שפטים כיון שנגף אותם במכת בכורות מה עשו נטלו בניהם והטמינום בבתי עבודת כוכבים שלהם אמר רבי ברכיה המצרים מבקשין ומחזרין היאך לברוח מן הנגף ולא היו מוצאין למה שנאמר (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם רשעים אלו המצריים שנאמר (שמות ט, כז) ואני ועמי הרשעים מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה על שהיו בוטחים בעבודת כוכבים שלהם מה עשה הקדוש ברוך הוא הכה את אלהיהם עמהם מי שהיה של עץ היה נרקב של אבן היה נמס של כסף ושל זהב ושל נחושת התיכן כשם שהיו מתחלתן שנאמר (במדבר לג, ד) ובאלהיהם עשה ה' שפטים וכל עבודת כוכבים שבעולם אבדו חוץ מבעל צפון שלהם למה בשביל להטעותן לכך כתיב (איוב יב, כג) משגיא לגוים ויאבדם וכן ישעי' אומר (ישעי' מג, טז-יז) הנותן בים דרך המוציא רכב וסוס חיל ועזוז כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא (שמות יד, ב) וישובו ויחנו לפני פי החירות (שם, ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ קרא לכל חיילותיו ואמר להם אי אתם יודעים שבעל צפון כנס על ישראל כל האריות שבמדבר כענין שנאמר (דניאל ו, כג) שלח מלאכיה וסגר פום אריותא מיד שרן של מצרים ירד לאבדם שנאמר (שמות שם, י) והנה מצרים נוסע אחריהם פרעה נוסע אחריהם לא נאמר אלא מצרים זה השר שלהן מיד (שם) וייראו מאד אמר להם הקדוש ברוך הוא (שם, יג) אל תיראו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שם, כו) נטה ידך על הים מיד (שם כו) ויט משה את ידו ומצרים נסים לקראתו היה צריך לומר מצרים נסים אחריהם וכי יש אדם בורח מן חבריה ונס לקראתו אלא שהטעה אותם הקדוש ברוך הוא ולא היו מוצאין היכן לנוס והיו נסים לקראתו עד שנשתקעו תהומות שנאמר (שם) וינער ה' את מצרים בתוך הים ורוח הקדש צווחת ואומרת (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ועל בעל צפון שבטחו עליו נאמר (שם) ותקותם מפח נפש וכן לעתיד לבוא כשיכנסו כל העובדי כוכבים מביאין עבודת כוכבים שלהם שיצילו אותם שנאמר (מיכה ד, ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד וכיון שבאין מה הקדוש ברוך הוא עושה בהם מתיכן והן רואין ומתביישין והם משליכין אותם והולכין ומטמינים עצמן במערות ובסלעים וכן ישעי' אומר (ישעי' ב, יב) כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם אלו הטיוסין שלהם (שם, יח) והאלילים כליל יחלוף ומה הן עושין הולכין ומטמינים עצמם שנאמר (שם, יט) ובאו במערות צורים ובמחלות עפר וכתיב (שם, כ) ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אמר להם הקדוש ברוך הוא בורחים אתם ראו מה הכתבתי (עמוס ט, ג) ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש חיאל שנטמן בבעל בהר הכרמל שזרק אש בעצים לא נגפתיו (שם) ואם יסתרו מנגד עיני ואומר (שם, ב) אם יחתרו בשאול אותה שעה (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה אבל הצדיקים עליהם הוא אומר (משלי יח, י) מגדל עוז שם ה':

<< · שמות רבה · טו · טז · >>


טז. [עריכה]

דבר אחר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" מה הקדוש ברוך הוא עושה במצרים בשביל ישראל אמר רבי יצחק נפחא משל למטרונה שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי והלך לו היה עמה המלך בפילקי אמרו לו מה איכפת לך אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקדוש ברוך הוא כביכול עמהם שנאמר (בראשית מו, ד) אנכי ארד עמך מצרימה וכן בבבל שנאמר (ישעי' מג, יד) למענכם שלחתי בבלה וכן במדי שנאמר (ירמי' מט, לח) ושמתי כסאי בעילם ואין עילם אלא מדי שנאמר (ישעי' כא, ב) עלי עילם צורי מדי ביון היה הקדוש ברוך הוא עמהם שנאמר (זכריה ט, יד) וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו אמרו לו להקדוש ברוך הוא כל כך למה אמר להם כל הימים שאני עמהם אין נוטלין שם רע במצרים הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (שיר ד, יב) גן נעול אחותי כלה בבבל הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (דניאל ג, יז) הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין במדי הייתי עמהם ונמצאת שלימה שנאמר (אסתר ג, ב) ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ביון לא כתבו על קרן השור שאין להם חלק באלהי ישראל באדום אם הקדוש ברוך הוא יאמר הן מי יאמר לאו שנאמר (ישעי' סג, א) מי זה בא מאדום אמר רבי שמואל בר נחמן משל לעשיר שיצא בשעת הקיץ היו אנשים אומרין בגורן הוא מה עשה נכנס ובידו פרכיל של ענבים כדי שידעו הכל שבא מן הכרם כך העובדי כוכבים אמרו להם לישראל היכן אלהיכם שנאמר (דברים לב, לז) אי אלהימו (ישעי' מז, ח) ועתה שמעי נא זאת עדינה היושבת לבטח וגו' מה הקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לה (דברים שם, מב) אשכיר חצי מדם ולא זאת בלבד אלא שעתיד לדרכן שנאמר (ישעי' סג, ג) פורה דרכתי לבדי והוא עתיד לדרוך במנעלו לכל גדולי אדום שנאמר (תהלים ס, י) על אדום אשליך נעלי:

<< · שמות רבה · טו · יז · >>


יז. [עריכה]

דבר אחר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" משל לאחד שמצא נחש ורצץ את ראשו באבן וחתך את זנבו ומעכשיו מהו טוב כך המצריים עמדו ושיעבדו את ישראל מה שאי אפשר וכן אדום מה עשה הקדוש ברוך הוא במצרים פרע מהם שנאמר (תהלים קלו, טו) ונער פרעה וחילו בים סוף ובאדום כתיב (ישעי' סג, ג) פורה דרכתי לבדי אמר רוח הקודש (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה והקדוש ברוך הוא עתיד לגאול את ישראל מאדום (דניאל ט, טז) ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו ואין אתה פודה אותנו אמר להם הן אמרו לו השבע לנו ונשבע להם שכשם שפדה אותנו ממצרים כך הוא יפדה אותנו מאדום ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד שנאמר (ישעי' מט, ז) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (ישעי' שם) למען ה' אשר נאמן וכן משה אומר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו' וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנאמר (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום שכן אמר ישעי' (ישעי' נב, יב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל וכתיב (שם מב, ט) הראשונות הנה באו וגו' לקיים מה שכתוב מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה:

<< · שמות רבה · טו · יח · >>


יח. [עריכה]

דבר אחר "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" בשביל מי נגלה הקדוש ברוך הוא בשביל עצמו משל לבן בית שנתפס על ידי בעל מלאכתו ונחבש אמר לו אדונו אל תירא אני בא ומוציאך שלח עבדו להוציא ולא רצה הפונדקי לשלחו אמר יפה עשה הפונדקי שאני אמרתי לו אני מוציאו ולא פקדתיו שאני משלח את עבדי כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם עתידין הן בניך להשתעבד במצרים ואחר כך אני גואלן שנאמר (בראשית טו, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכתיב (שם, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי שלח הקדוש ברוך הוא משה לגואלן ולא רצה פרעה אמר הקדוש ברוך הוא כראוי עשה פרעה כי אני אמרתי לאברהם דן אנכי וכי משה אנכי או אהרן אנכי לא אמרתי אלא (תהלים פא, יא) אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים:

<< · שמות רבה · טו · יט · >>


יט. [עריכה]

דבר אחר בשביל מי נגלה הקדוש ברוך הוא במצרים בשביל משה אמר רבי נסים משל לכהן שהיה לו גינה של תאנים ובאותה גנה היה בית הפרס בקש לאכול תאנים אמר לאחד לך אמור לאריס שבעל הגינה אומר לך שתביא לו שתי תאנים הלך ואמר לו כך השיבו האריס מי הוא בעל הגנה לך למלאכתך אמר לו הכהן אני אלך לגנה אמרו לו למקום טמא אתה הולך אמר להם אפילו יש שם מאה טומאות הולך אני ולא יתבייש שלוחי כך כשהיו ישראל במצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג, י) לכה ואשלחך אל פרעה הלך ואמר לו (שם ה, ב) מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' (שם, ד) לכו לסבלותיכם אמר הקדוש ברוך הוא אלך למצרים שנאמר (ישעי' יט, א) משא מצרים אמרו לו מלאכי השרת למצרים אתה הולך למקום טומאה אמר להם אלך ולא יתבייש שלוחי משה הדא הוא דכתיב ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר:

<< · שמות רבה · טו · כ · >>


כ. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - למה אמר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן? לפי שקדוש החודש בשלשה, כשבקש הקדוש ברוך הוא לקדש את החודש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרן 'אני ואתם נקדש את החודש', הדא הוא דכתיב "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן".

אבל עיבור השנה - בעשרה זקנים. כשהיו רבותינו נכנסים לעבר את השנה, נכנסים עשרה זקנים בקיאים לבית המדרש, ואב בית דין עמהם, ונועלין את הדלתות, ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה. בחצי הלילה אומרים לאב בית דין 'מבקשים אנו לעבר את השנה, שתהא השנה הזאת שלושה עשר חודש. גוזר את עמנו?'. והוא אומר להם 'מה שדעתכם אף אני עמכם'. באותה שעה יצא אור מבית המדרש ובא לפניהם, והיו יודעים שנתרצה להם האלהים, שנאמר (תהלים קיב, ד) "זרח בחשך אור לישרים", מה שהן גוזרין הקדוש ברוך הוא מסכים עמהם, שנאמר (שם נז, ג) "אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי". ישתבח שמו של הקדוש ברוך הוא, שהבריות גוזרין והוא מסכים, שנאמר (ש"ב כג, ג) "צדיק מושל ביראת אלהים". ומנין להתועד בעשרה זקנים? שנאמר (קהלת ז, יט) "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר".

וכן בימי שלמה, כשהיה שלמה מעבר את השנה היה מכניס שבעה זקנים לפניו, שנאמר (משלי כו, טז) "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם". מהו חכם עצל בעיניו - שהיה שלמה תופס פיו שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו. וכך הוא אומר (שם כג, א) "כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך", ואומר (שם, ב) "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה". והיה שם שלמה ונתן הנביא וגד החוזה, הרי עשרה:

<< · שמות רבה · טו · כא · >>


כא. [עריכה]

דבר אחר "[וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְגוֹ'] הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם [רֹאשׁ חֳדָשִׁים]" הדא הוא דכתיב (ישעי' מב, ט) הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד וכי יש לעתיד לבא חדשות והא כתיב (קהלת א, ט) מה שהיה הוא שיהיה אלא מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקדוש ברוךי הוא לחדש לעתיד לבא הראשונה שהוא עתיד להאיר לעולם שנאמר (ישעי' ס, יט) לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וכי יכול אדם להביט בהקדוש ברוך הוא אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה לשמש מאיר ארבעים ותשעה חלקי אור שנאמר (שם ל, כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים ואפילו אדם חולה הקדוש ברוך הוא גוזר לשמש ומרפא שנאמר (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה השניה מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר (יחזקאל מז, ט) כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיה וגו' השלישית עושה האילנות ליתן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהיה אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר (שם, יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא שנאמר (שם טז, נה) ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר (ישעי' נד, יא) הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וכתיב (שם, יב) ושמתי כדכד שמשותיך ואותן אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל שנאמר (שם ס, ג) והלכו גוים לאורך הששית (שם יא, ז) ופרה ודוב תרעינה השביעית שהוא מביא כל החיות וכל העופות וכל הרמשים וכורת עמם ברית ועם כל ישראל שנאמר (הושע ב, כ) וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים השמינית שאין עוד בכי ויללה בעולם שנאמר (ישעי' סה, יט) ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה התשיעית אין עוד מות בעולם שנאמר (שם כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר העשירית שאין עוד לא אנחה לא אנקה ולא יגון אלא הכל שמחים שנאמר (שם לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה:

<< · שמות רבה · טו · כב · >>


כב. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קד, יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופירשם אנו מוצאין ממעשה בראשית משברא שמים וארץ ברא האור שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים ואחר כך (שם, ג) ויאמר אלהים יהי אור ודוד פרשו מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר (תהלים שם, ב) עוטה אור כשלמה והדר (שם) נוטה שמים כיריעה הרי למדנו משברא אור ברא שמים שלשה בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש המים הרו וילדו אפלה האש הרה וילדה אור הרוח הרה וילדה חכמה ובשש בריות אלו העולם מתנהג ברוח בחכמה ובאש ובאור ובחשך ובמים לפיכך דוד אמר (שם, א) ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד אדם רואה עמוד נאה אומר ברוך המחצב שנחצב ממנו נאה העולם ברוך המקום שחצבו ובראו בדבר אשריך העולם שהקדוש ברוך הוא מלך (המליך) בך בשר ודם צר איקונין שלו על הטבלא של עץ הטבלא גדולה מצורתו האלהים יהי שמו מבורך הוא גדול ואיקונין שלו גדולה העולם קטן והוא גדול מן העולם שנאמר (ישעי' כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים מה תלמוד לומר צור עולמים שני עולמים עליו אינן חשובין כלום לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד. משעטף את האור חזר וברא את העולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו' בשר ודם משבונה את הבית הוא בונה את העליה האלהים אינו כן משמתח מעזיבה בנה עליה ומשבנה עליה העמיד אותן על אויר העולם על בלימה ואחר כך התקין מרכבותיו עננים ואחר כך האסטים שלו על סערה ומי מודיעך כל הדברים האלו דוד שהוא פירש מעשה אלהים להודיע לבאי עולם גבורתו שנאמר (תהלים שם, ג) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו לא בנחשת ולא בברזל אלא בגזוזטראות של מים ואחר כך בנה את העליות לא באבן ולא בגזית אלא רכסים של מים שנאמר המקרה במים עליותיו בשר ודם עושה סרגלא שלו חזקה שתשא כל משאו ועושה אותה בברזל בנחושת ובכסף ובזהב והאלהים יהי שמו מבורך הענן אין בו ממש ועושה סרגלין שלו עבים שנאמר השם עבים רכובו בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה מהלך הוא על אבנים שהם קשים והאלהים אינו כן אלא עוזב את הענן הנראה ומהלך על הרוח שאינו נראה שנאמר (שם) המהלך על כנפי רוח בשר ודם מכתיב לו סטרטיוטין גבורים בריאים כדי ללבוש קסדא ושריון וכלי זיין והקדוש ברוך הוא הכתיב סטרטיוטין שלו שאינן נראין שנאמר (שם, ד) עושה מלאכיו רוחות הרוח יוצא והברק אחריו שנאמר (שם) משרתיו אש לוהט משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון בשר ודם שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעי' ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו ואחר כך ברא יבשה בשלישי בשבת שנאמר (תהלים שם, ה) יסד ארץ על מכוניה ואותה שעה אחד ערום ואחד לבוש כגון בשר ודם שיש לו שני עבדים הפשיט כסותו של אחד והלבישה לחבירו כך אמר האלהים (בראשית א, ט) יקוו המים גלה את הארץ וכסה את התהום וכן דוד אומר (תהלים שם, ו) תהום כלבוש כסיתו (תהלים שם, ז) מן גערתך ינוסון כגון בשר ודם שראה גתו מלאה ענבים והכרם לבצור אמרו לו והיכן אתה נותן שאר ענבים בשביל שהגת קטנה אמר להם אני עושה גת שתטול לכל הענבים שבכרם מה עשה רפש הענבים ובעט ראשון ראשון ואחר כך הביא את הענבים שבכרם והחזיק הגת כל הענבים כך היה כל העולם מלא מים במים והארץ שקועה במים אמר הקדוש ברוך הוא (בראשית שם) ותראה היבשה אמרו המים הרי העולם אנו מלאים ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין יהי שמו מבורך בעט באוקיינוס והרגו שנאמר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב ואין מחץ אלא לשון הריגה שנאמר (שופטים ה, כו) ומחצה וחלפה רקתו כשהרג אותן יש אומרים שהן בוכין עד היום הזה שנאמר (איוב לח, טז) הבאת עד נבכי ים ולמה הרג אותן שהבית שהוא מחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים לכך נקרא אוקיינוס ים המות ועתיד אלהים לרפאתו שנאמר (יחזקאל מז, ח) אל הימה המוצאים ונרפאו המים כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס לקול צעקתו ברחו חביריהן כמו חמר בשר ודם שהוא הולך והיו לפניו שני עבדים אותן הראשונים רצין ובורחין כך היו שאר המים שבעולם בורחים מקול צעקתו של אוקיינוס שנאמר (תהלים קד, ז) מן גערתך ינוסון והיו בורחין ולא היו יודעין להיכן בורחין שנאמר (שם, ח) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין התחיל העבד אומר שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו או שמא אצל בית המרחץ אמר לי או שמא בצד פיטרון אמר לי עלה מצאו סטרו מסטר אמר לו על שער פלטרין של אפרכוס שלחתיך כך היו המים חוזרים כששמעו שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לא לדרום ולא לצפון אמר להם אלא היו פוזרין יעלו הרים ירדו בקעות סטרן הקדוש ברוך הוא מסטר אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך מנין כן שנאמר (שם, ח) אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן שנאמר (שם, כו) לויתן זה יצרת לשחק בו (שם, ט) גבול שמת בל יעבורון כגון בשר ודם שהכניס בהמתו לדיר ונעל המסגר בפניה כדי שלא תצא ותרעה את התבואה כך נעל הקדוש ברוך הוא את הים בחול והשביעו שלא יצא מן החול שנאמר (ירמי' ה, כב) אשר שמתי חול גבול לים (תהלים שם, י) המשלח מעיינים בנחלים כגון בשר ודם שיש לו עקלים של זיתים כבש את הקורה זה על זה והשמן יורד מלמעלה והשמן יורד מלמטה כך ההר מכאן וההר מכאן כבושין על המעיינות והן מקטיעין ויוצאין מבין ההרים לכך כתיב המשלח מעיינים בנחלים אחר כך מה דוד אומר (שם, יט) עשה ירח למועדים שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא ברקיע מאה ושמונים ושלשה במזרח ומאה ושמונים ושנים במערב מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן חוץ מאחד עשר חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן כגון אפרכוס ודוכס שהיו נוטלין דונטיבא אפרכוס נוטל לפי כבודו ודוכס לפי כבודו כך השמש נקרא גדול והלבנה נקראת קטן לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה אחד עשר יום לכך ברא הלבנה בשביל מועדות שיהיו ישראל מרבין וממעטין כלבנה ואינו רע לה בעבור תקנת המועדות שכל השנה מונה לחמה לשני עולם ולשנים של בני אדם והוא שיודע קצו של כל אדם ואדם כמה שנים ראה השמש וכל הימך לומר שבשביל אלו המועדות עשה את הלבנה עמד דוד ופירש עשה ירח למועדים אמרו לו לדוד עד שאנו במצרים נטלנו חדש של לבנה הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · כג · >>


כג. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" - הדא הוא דכתיב: (משלי ה, יז) "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך". אמר הקדוש ברוך הוא:

  • איני מזהיר עובדי כוכבים על עבודת כוכבים אלא לכם, שנאמר (ויקרא כו, א) לא תעשו לכם אלילים.
  • לא נתתי המשפט אלא לכם, שנאמר (הושע ה, א) שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט.
  • הצדקה שלכם, שנאמר (דברים כד, יג) ולך תהיה צדקה.
  • הרחמים שלכם, שנאמר (שם יג, יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך.
  • ושמיטים ויובלות שלכם, שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנה, ואומר יובל היא קדש תהיה לכם.
  • ולא נתתי המצות אלא לכם, שנאמר (דברים יא, יג) והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום.
  • המעשרות והבכורות לכם, שנאמר (שם יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו'.
  • הקרבנות לכם, שנאמר (שמות כ, כא) וזבחת עליו את עולותיך.
  • הברכות לכם, שנאמר (במדבר ו, כד) יברכך ה' וישמרך, וכן (ויקרא כה, כא) וצויתי את ברכתי לכם.
  • וארץ ישראל לכם, שנאמר (שם, לח) לתת לכם את ארץ כנען. ולא ארץ ישראל בלבד אלא אפילו כל הארצות סביבותיה, שנאמר (יהושע א, ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו [לכם נתתיו] וגו'.
  • לא נתתי התורה אלא לכם, שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו'.
  • הציצית נתתי לכם, שנאמר (במדבר טו, לט) והיה לכם לציצית.
  • ימים טובים נתתי לכם, שנאמר (ויקרא כג, ז) מקרא קודש יהיה לכם.
  • יום הכפורים נתתי לכם, שנאמר (שם, כח) כי יום כפורים הוא [לכפר עליכם].
  • לולב לכם, שנאמר (שם, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון.
  • סוכה לכם, שנאמר (שם, מב) כל האזרח בישראל וגו' [למען ידעו דורותיכם].
  • לא נתתי אורה אלא לכם, שנאמר (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך.
  • לא נתתי ראשי חדשים אלא לכם, שנאמר החדש הזה לכם.
  • פסח לכם, שנאמר (שמות יב, ו) והיה לכם למשמרת.

הוי: יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך!

<< · שמות רבה · טו · כד · >>


כד. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש יש מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים ויש מהם אומרים מקדש ישראל שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קדוש כלום ואל תתמה על זה שהקדוש ברוך הוא קדש את ישראל שנאמר (ויקרא כ, כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ולפי שהם מקודשים לשמים לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש רצונך לידע צא ולמוד מכלי השרת משה קדש את המשכן ואת כל כליו מי היה מקדשם יכול היה משה לבא ולקדשן אלא מה היו עושין היה הכהן מקבל בו דבר של קדש והכלי מתקדשת כשם שקדש משה בדם המזבח או יין נסך או מנחה מערה בכלי חול וכלי חול מתקדש ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקדש מתקדשת על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים את החדש אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני ולעצמי אני מקדש אלא הריני מקדש את ישראל והן מקדשין אותי לכך כתיב והייתם לי קדושים (שם כא, ח) כי קדוש אני ה' מקדשכם וכן דוד אומר (תהלים כב, ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · כה · >>


כה. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שם קמז, יט) "מגיד דבריו ליעקב" זו התורה "חוקיו ומשפטיו לישראל" אלו קדושי החדשים שיש בהם חוקים ומשפטים חוקים אלו המועדים שתלוים בהם המשפטים ואין חקיו אלא חגים שנאמר (שם פא, ה) כי חק לישראל הוא כיצד המשפטים תלוים בהן אדם מוכר שדה או בית או עבד או שהוא לוה ומלוה לחבירו אם רצה אדם לגזול לחבירו הוא מוציא לו שטר והדיינין רואין היאך כתב לו ומאימתי כתב לו הגרמסיון מאיזה חדש בכמה בחדש היה וכך בודקין הדיינין ואומרין לגוזל אי אפשר לך לגוזלו הוי חקיו ומשפטיו לישראל הדיינין בודקין חדשים שמן חשבון חדשים הדיינין דנין:

<< · שמות רבה · טו · כו · >>


כו. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (שם עב, ז) יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח עד שלא הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים ברמז הודיע להם שאין המלכות בא להם עד שלשים דור שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים החדש שלשים יום ומלכות שלכם שלשים דור הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד חמישה עשר ימים ודסקוס שלה מתמלא ומחמישה עשר עד שלשים אור שלה חסר בשלשים אינה נראית כך ישראל חמישה עשר דור מן אברהם ועד שלמה אברהם התחיל להאיר שנאמר (ישעי' מא, ב) מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו בא יצחק אף הוא האיר שנאמר (תהלים צז, א) אור זרוע לצדיק בא יעקב והוסיף אור שנאמר (ישעי' י, יז) והיה אור ישראל לאש ואחר כך יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה שנאמר (דה"א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך וכי יוכל אדם לישב בכסאו של הקדוש ברוך הוא מי שנאמר בו (דניאל ז, ט) כרסיה שביבין די נור אלא מה הקדוש ברוך הוא שולט מסוף העולם ועד סופו ושולט בכל המלכים שנאמר (תהלים קלח, ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כן של שלמה מסוף העולם ועד סופו שנאמר (דה"ב ט, כג-כד) וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה וגו' והמה מביאים איש מנחתו לכך נאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך הקדוש ברוך הוא לבושו הוד והדר ונתן לשלמה הוד מלכות שנאמר (דה"א שם, כה) ויתן עליו הוד מלכות בכסאו של הקדוש ברוך הוא כתיב (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם ופני אריה ובשלמה כתיב (מ"א ז, כט) ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכתוב אחד אומר (שם, לג) כמעשה אופן המרכבה בכסאו של הקדוש ברוך הוא אין דבר רע נוגע שנאמר (תהלים ה, ה) לא יגורך רע ובשלמה כתיב (מ"א ה, יח) אין שטן ואין פגע רע הקדוש ברוך הוא עשה ששה רקיעים ובשביעי יושב ובכסאו של שלמה כתיב (שם י, יט) שש מעלות לכסא ויושב במעלה השביעית הרי נתמלא דיסקוס של לבנה ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין (דה"א ג, י) ובן שלמה רחבעם ובן רחבעם אביה ובנו אסא יהושפט יהורם אחזיהו יואש אמציהו עוזיה יותם אחז יחזקיה מנשה אמון יאשיהו יהויקים כיון שבא צדקיהו דכתיב (ירמי' נב, יא) ואת עיני צדקיהו עור חסר אורה של לבנה וכל אותן השנים אף על פי שהיו ישראל חוטאין היו האבות מתפללין עליהן ועושין שלום בין ישראל למקום שנאמר (תהלים עב, ג) ישאו הרים שלום לעם ואין הרים אלא אבות שנאמר (מיכה ו, ב) שמעו הרים את ריב ה' ועד מתי היו האבות מתפללין עליהן עד שאבד צדקיהו את עיניו וחרב בית המקדש שנאמר (תהלים שם, ז) ורב שלום עד בלי ירח עד שלשים דור שהיה לישראל מן המלכות מן אותה שעה ועד עתה מי עושה שלום לישראל ה' שנאמר (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:

<< · שמות רבה · טו · כז · >>


כז. [עריכה]

דבר אחר "החדש הזה לכם" הדא הוא דכתיב (שמות ד, כב-כג) ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך יתעלה שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא (ישעי' מו, י) מגיד מראשית אחרית באברהם הוא אומר (בראשית טו, יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי מהו דן מכת בכורות שנקרא נגע שנאמר (שמות יא, א) עוד נגע אחד מהו דן אנכי אמר הקדוש ברוך הוא פורע אני מהם במכת בכורות שנאמר הנה אנכי הורג את בנך בכורך והסימן הזה מסר הקדוש ברוך הוא לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם ועמרם למשה והיה משה משמרו ובא מהו בני בכורי ישראל אמר רבי חייא בנים שאבותם ברכו אותן במעשיהם זה אברהם שנאמר (בראשית יד, יט) ברוך אברם לאל עליון. דבר אחר בני בכורי ישראל בנים של מי שנטל את הבכורה. דבר אחר בני בכורי ישראל אמר הקדוש ברוך הוא לפרעה הרשע אי אתה יודע כמה חבבתי את הבכורה שכתבתי בתורתי (דברים טו, יט) לא תעבד בבכור שורך וכל מי שהוא עובד בו לוקה ואתה שלחת ידך בבכורי דין הוא שתלקה והביא הקדוש ברוך הוא עליו עשר מכות כנגד עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן והביא אותן על ידי משה ואהרן ועל ידו משל למלך שמרדו עליו עשר מדינות נהג עמו שני פלמרכין והלך וכבש אותן אמר המלך אם אכתבם על שמי היאך אני חולק להם כבוד ואם אכתבם על שמם הריני מוציא עצמי מן הכלל אלא הריני משלשם והרי יש כאן אחת יתירה הריני מחלקו על שלשתנו כך היתה מכת השחין על ידי שלשתן ומהו שאומר בשחין (שמות ט, יא) בַּחַרְטֻמִּם חסר שנגע בשר של מעלן כדי שלא יהא להם עמידה עשר מכות הביא עליהם בנימוס המלכות והצפרדעים היו להם קשים שנאמר (תהלים עח, מה) וצפרדע ותשחיתם שהיו מחבלין גופיהן ומסרסין אותן שנאמר (שמות ז, כח) ובחדר משכבך ועל מטתך אמרו להם הצפרדעים מוניטא של אלהיכם בטלה ושלכם קיימת לפיכך ותשחיתם כמה דתימא (בראשית לח, ט) ושחת ארצה ומנין שהיו מדברות שנאמר (שמות ח, ח) על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה ועוד הביא עליהם מכת ערוב לפי שהיו מעורבבין איש אחד בא על עשרה נשים ועשרה אנשים באים על אשה אחת לכך הביא עליהם ערבוביא וכשאמר הקדוש ברוך הוא למשה עוד נגע אחד אביא על פרעה אמר משה הרי הגיע הסימן (יחזקאל לג, כד) אחד היה אברהם הרי הנגע אחד ולפי שהן היו בכורים לכך הרג בכורים שנאמר הנה אנכי הורג את בנך בכורך הוא הסימן על אברהם דן אנכי. דבר אחר למה נקרא ישראל בני בכורי לפי שכתוב בתורה (דברים כא, יז) כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים כך ישראל יורשים שני עולמות העולם הזה והעולם הבא ולכך מסר הקדוש ברוך הוא סוד הלבנה לישראל שיהיו הם מונים בה והעובדי כוכבים מונין לחמה לומר מה חמה אינה אלא ביום כך אין מושלים אלא בעולם הזה ומה החמה היא של אש כך הם עתידין לידון בה שנאמר (מלאכי ג, יט) כי הנה היום בא בוער כתנור וכשם שהלבנה נראית ביום ובלילה כך ישראל מושלים בעולם הזה ובעולם הבא וכשם שהלבנה היא של אור כך ישראל נוחלין האור שנאמר (תהלים צז, יא) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ואומר (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך ולכך נאמר החדש הזה לכם שיהא שלכם שאתם בדוגמתה:

<< · שמות רבה · טו · כח · >>


כח. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" זה אחד מארבעה דברים שהראה הקדוש ברוך הוא למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן הראהו מעשה שמן המשחה שנאמר (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו' הראהו מעשה המנורה שנאמר (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה הראהו השרצים שנאמר (ויקרא יא, כט) וזה לכם הטמא והלבנה שנאמר החדש הזה לכם זעזע את הימים והראהו את בן נפילים שנאמר (תהלים כט, ג) קול ה' על המים זעזע את הישוב והראהו את הצב שנאמר (שם, ה) קול ה' שובר ארזים זעזע את המדבר והראהו שם את הדואר שנאמר (שם, ח) קול ה' יחיל מדבר זעזע את האש והראהו את הסלמנדרא שנאמר (שם, ז) קול ה' חוצב להבות אש ואימתי עשה לו כן בזה לכם הטמא זעזע את העולם והראה לו את הלבנה שנאמר (שם, ד) קול ה' בכח זעזע את העולם והראה לו מעשה המנורה שנאמר (שם) קול ה' בהדר זעזע את העולם והראה לו מעשה שמן המשחה שנאמר (שם, ט) קול ה' יחולל אילות (שם) ויחשוף יערות אלו סמני הקטרת (שם) ובהיכלו כלו אומר כבוד כל המלכים כל אחד ואחד היו אומרים כבודו של הקדוש ברוך הוא התחילו כלן נותנין שבח לו שנאמר (שם קלח, ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ:

<< · שמות רבה · טו · כט · >>


כט. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" מדת הקדוש ברוך הוא אינו כמדת בשר ודם מדת בשר ודם שנים עומדים בפני המלך אחד מלמד קטיגוריא שלו ואחד סניגוריא שלו לא כל המלמד קטיגוריא מלמד סניגוריא ולא המלמד סניגוריא מלמד קטיגוריא אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן הוא מלמד סניגוריא הוא מלמד קטיגוריא הוא הפה שאמר (ישעי' א, ד) הוי גוי חוטא הוא הפה שאמר (שם כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק הפה שאמר (שם א, שם) עם כבד עון הוא שאמר (שם ס, כא) ועמך כלם צדיקים הפה שאמר (שם א, שם) בנים משחיתים הוא שאמר (שם נד, יג) וכל בניך למודי ה' הפה שאמר (שם א, שם) זרע מרעים הוא שאמר (שם סא, ט) ונודע בגוים זרעם הפה שאמר (שם א, טו) גם כי תרבו תפלה אינני שמע הוא הפה שאמר (שם סה, כד) והיה טרם יקראו ואני אענה הפה שאמר (שם א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי הוא שאמר (שם סו, כג) והיה מדי חדש בחדשו למה אמר חדשיכם לפי שחדשים מתנה הם לישראל שנאמר החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · ל · >>


ל. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" משל למלך שהיו לו אוצרות מלאים זהב וכסף אבנים טובות ומרגליות והיה לו בן אחד כל זמן שהיה הבן קטן היה אביו משמר את הכל הגדיל הבן ועמד על פרקו אמר לו אביו כל זמן שהיית קטן אני הייתי משמר את הכל עכשיו שעמדת על פרקך הרי הכל מסור לך כך היה הקדוש ברוך הוא משמר את הכל שנאמר (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים כיון שעמדו ישראל מסר להם הכל שנאמר החדש הזה לכם:

<< · שמות רבה · טו · לא


לא. [עריכה]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" משל למלך שקדש אשה וכתב לה מתנות מועטות כיון שבא ללקחה כתב לה מתנות רבות כבעל כך העולם הזה אירוסין היו שנאמר (הושע ב, כא) וארשתיך לי לעולם ולא מסר להם אלא הלבנה בלבד שנאמר החדש הזה לכם אבל לימות המשיח יהיו נישואין שנאמר (ישעי' נד, ה) כי בועליך עושיך באותה שעה מוסר להן את הכל שנאמר (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:

<< · שמות רבה · טו · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.