שמות רבה טו כב
דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קד, יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו הרבה מעשים כתב משה בתורה סתומים עמד דוד ופירשם אנו מוצאין ממעשה בראשית משברא שמים וארץ ברא האור שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים ואחר כך (שם, ג) ויאמר אלהים יהי אור ודוד פרשו מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר (תהלים שם, ב) עוטה אור כשלמה והדר (שם) נוטה שמים כיריעה הרי למדנו משברא אור ברא שמים שלשה בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש המים הרו וילדו אפלה האש הרה וילדה אור הרוח הרה וילדה חכמה ובשש בריות אלו העולם מתנהג ברוח בחכמה ובאש ובאור ובחשך ובמים לפיכך דוד אמר (שם, א) ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד אדם רואה עמוד נאה אומר ברוך המחצב שנחצב ממנו נאה העולם ברוך המקום שחצבו ובראו בדבר אשריך העולם שהקדוש ברוך הוא מלך (המליך) בך בשר ודם צר איקונין שלו על הטבלא של עץ הטבלא גדולה מצורתו האלהים יהי שמו מבורך הוא גדול ואיקונין שלו גדולה העולם קטן והוא גדול מן העולם שנאמר (ישעי' כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים מה תלמוד לומר צור עולמים שני עולמים עליו אינן חשובין כלום לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד. משעטף את האור חזר וברא את העולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו' בשר ודם משבונה את הבית הוא בונה את העליה האלהים אינו כן משמתח מעזיבה בנה עליה ומשבנה עליה העמיד אותן על אויר העולם על בלימה ואחר כך התקין מרכבותיו עננים ואחר כך האסטים שלו על סערה ומי מודיעך כל הדברים האלו דוד שהוא פירש מעשה אלהים להודיע לבאי עולם גבורתו שנאמר (תהלים שם, ג) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו לא בנחשת ולא בברזל אלא בגזוזטראות של מים ואחר כך בנה את העליות לא באבן ולא בגזית אלא רכסים של מים שנאמר המקרה במים עליותיו בשר ודם עושה סרגלא שלו חזקה שתשא כל משאו ועושה אותה בברזל בנחושת ובכסף ובזהב והאלהים יהי שמו מבורך הענן אין בו ממש ועושה סרגלין שלו עבים שנאמר השם עבים רכובו בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה מהלך הוא על אבנים שהם קשים והאלהים אינו כן אלא עוזב את הענן הנראה ומהלך על הרוח שאינו נראה שנאמר (שם) המהלך על כנפי רוח בשר ודם מכתיב לו סטרטיוטין גבורים בריאים כדי ללבוש קסדא ושריון וכלי זיין והקדוש ברוך הוא הכתיב סטרטיוטין שלו שאינן נראין שנאמר (שם, ד) עושה מלאכיו רוחות הרוח יוצא והברק אחריו שנאמר (שם) משרתיו אש לוהט משברא רקיע ברא מלאכים ביום השני ובו ביום ברא גיהנם שאין כתוב בו כי טוב כגון בשר ודם שהוא קונה עבדים ואומר עשו אספתין אמרו לו למה כך אמר להם שאם ימרדו ישמעו אספיקולא כך אמר הקדוש ברוך הוא בורא אני גיהנם שאין כתוב בו כי טוב שאם יחטאו בני אדם יורדין לתוכו ומנין שנבראת גיהנם ביום השני שכן הנביא מפרש (ישעי' ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה מן היום שאדם יכול לומר אתמול ואימתי אדם יכול לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו ואחר כך ברא יבשה בשלישי בשבת שנאמר (תהלים שם, ה) יסד ארץ על מכוניה ואותה שעה אחד ערום ואחד לבוש כגון בשר ודם שיש לו שני עבדים הפשיט כסותו של אחד והלבישה לחבירו כך אמר האלהים (בראשית א, ט) יקוו המים גלה את הארץ וכסה את התהום וכן דוד אומר (תהלים שם, ו) תהום כלבוש כסיתו (תהלים שם, ז) מן גערתך ינוסון כגון בשר ודם שראה גתו מלאה ענבים והכרם לבצור אמרו לו והיכן אתה נותן שאר ענבים בשביל שהגת קטנה אמר להם אני עושה גת שתטול לכל הענבים שבכרם מה עשה רפש הענבים ובעט ראשון ראשון ואחר כך הביא את הענבים שבכרם והחזיק הגת כל הענבים כך היה כל העולם מלא מים במים והארץ שקועה במים אמר הקדוש ברוך הוא (בראשית שם) ותראה היבשה אמרו המים הרי העולם אנו מלאים ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין יהי שמו מבורך בעט באוקיינוס והרגו שנאמר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב ואין מחץ אלא לשון הריגה שנאמר (שופטים ה, כו) ומחצה וחלפה רקתו כשהרג אותן יש אומרים שהן בוכין עד היום הזה שנאמר (איוב לח, טז) הבאת עד נבכי ים ולמה הרג אותן שהבית שהוא מחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים לכך נקרא אוקיינוס ים המות ועתיד אלהים לרפאתו שנאמר (יחזקאל מז, ח) אל הימה המוצאים ונרפאו המים כיון שראו שאר המים שבעט באוקיינוס לקול צעקתו ברחו חביריהן כמו חמר בשר ודם שהוא הולך והיו לפניו שני עבדים אותן הראשונים רצין ובורחין כך היו שאר המים שבעולם בורחים מקול צעקתו של אוקיינוס שנאמר (תהלים קד, ז) מן גערתך ינוסון והיו בורחין ולא היו יודעין להיכן בורחין שנאמר (שם, ח) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם כגון עבד בשר ודם שאמר לו אדונו המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין התחיל העבד אומר שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו או שמא אצל בית המרחץ אמר לי או שמא בצד פיטרון אמר לי עלה מצאו סטרו מסטר אמר לו על שער פלטרין של אפרכוס שלחתיך כך היו המים חוזרים כששמעו שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית א, ט) יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לא לדרום ולא לצפון אמר להם אלא היו פוזרין יעלו הרים ירדו בקעות סטרן הקדוש ברוך הוא מסטר אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך מנין כן שנאמר (שם, ח) אל מקום זה יסדת להם וזהו מקומו של לויתן שנאמר (שם, כו) לויתן זה יצרת לשחק בו (שם, ט) גבול שמת בל יעבורון כגון בשר ודם שהכניס בהמתו לדיר ונעל המסגר בפניה כדי שלא תצא ותרעה את התבואה כך נעל הקדוש ברוך הוא את הים בחול והשביעו שלא יצא מן החול שנאמר (ירמי' ה, כב) אשר שמתי חול גבול לים (תהלים שם, י) המשלח מעיינים בנחלים כגון בשר ודם שיש לו עקלים של זיתים כבש את הקורה זה על זה והשמן יורד מלמעלה והשמן יורד מלמטה כך ההר מכאן וההר מכאן כבושין על המעיינות והן מקטיעין ויוצאין מבין ההרים לכך כתיב המשלח מעיינים בנחלים אחר כך מה דוד אומר (שם, יט) עשה ירח למועדים שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקדוש ברוך הוא ברקיע מאה ושמונים ושלשה במזרח ומאה ושמונים ושנים במערב מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו והוא מהלך כולן חוץ מאחד עשר חלונות שאין הלבנה נכנסת לאחד מהן כגון אפרכוס ודוכס שהיו נוטלין דונטיבא אפרכוס נוטל לפי כבודו ודוכס לפי כבודו כך השמש נקרא גדול והלבנה נקראת קטן לכך השמש נקרא גדול שהוא גדול על הלבנה אחד עשר יום לכך ברא הלבנה בשביל מועדות שיהיו ישראל מרבין וממעטין כלבנה ואינו רע לה בעבור תקנת המועדות שכל השנה מונה לחמה לשני עולם ולשנים של בני אדם והוא שיודע קצו של כל אדם ואדם כמה שנים ראה השמש וכל הימך לומר שבשביל אלו המועדות עשה את הלבנה עמד דוד ופירש עשה ירח למועדים אמרו לו לדוד עד שאנו במצרים נטלנו חדש של לבנה הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם: