שמות רבה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שמות רבה · יב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יב[עריכה]

שמות רבה פרשה יב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

שמות רבה · יב · א · >>


א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ'" הדא הוא דכתיב (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה אמר רבי ברכיה הן אחד שכן בלשון יוני קורין לאחד הן כלומר אחד אלהינו ישגיב בכחו מעצים כח הצדיקים לעשות רצונו ומי כמוהו מורה שהוא מורה דרך לעשות תשובה וכן אתה מוצא במשה שהשגיב הקדוש ברוך הוא כחו ללכת בשליחותו ולעשות צוויו והיה מורה לפרעה הרשע שיעשה תשובה שלא חפץ לשלוח המכה עד שיזהירנו שיעשה תשובה שכן כתיב השכם בבקר והתיצב לפני פרעה היה נותן כח במשה להשכים ולהתיצב לפני פרעה והיה מורה דרך לפרעה כדי שיעשה תשובה שכן כתיב ואמרת אליו כה אמר ה' אלהי העברים כי בפעם הזאת וגו'. למה לא נאמר כאן (שמות ח טז) הנה יוצא המימה כיון שראה פרעה שבעת שהיה יוצא המימה משה מקדימו בדרך נמנע שלא לצאת כדי שלא יפגע בו משה אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אצלו בהשכמה עד שלא יצא מביתו. כי בפעם הזאת וגו' כי עתה שלחתי את ידי וגו' אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע סבור אתה שלא אוכל להכחידך מן העולם למוד ממכת הדבר בעת ששלחתי אותו הדבר אילו הייתי משלחו עליך ועל עמך היית נכחד מן הארץ אבל לא שלחתיו עליך אלא כדי שאראך כח גבורתי ותספר כחי בכל הארץ הדא הוא דכתיב (שמות ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך. "עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי" שהיה עושה אותם כמסילה שהכל דשין עליה כמה דאת אמר (ישעי' נא, כג) אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה ותשימי כארץ גוך:

<< · שמות רבה · יב · ב · >>


ב. [עריכה]

"הִנְּנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד" זבדי בן לוי אמר סרט לו סריטה על הכותל אמר לו כשתגיע השמש לכאן ירד מחר הברד. "אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם" לומר לך שלא היה כמוהו בעולם ולא במצרים. אינו אומר ולא יהיה כמו שאמר במכת בכורות (שמות יא ו) וכמוהו לו תוסף אשר לא היה כמוהו כלומר לשעבר לא היה אבל עתיד להיות להבא אימתי בימי גוג ומגוג הדא הוא דכתיב (איוב לח, כג) אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה וכן הוא אומר (יחזקאל לח, כב) וגשם שוטף ואבני אלגביש. ועתה שלח העז את מקנך בא וראה רחמיו של הקדוש ברוך הוא אפילו בשעת כעסו ריחם על הרשעים ועל בהמתם לפי שמכת הברד לא היה משלחו עליהן אלא על יבול הארץ והיה מזהירן שישמרו עצמן ואת בהמתם כדי שלא ילקו בברד. הירא את דבר ה' מעבדי פרעה אמרו רבותינו זכרונם לברכה זה היה איוב ואשר לא שם לבו זה היה פרעה ועמו:

<< · שמות רבה · יב · ג · >>


ג. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קלה, ו) כל אשר חפץ ה' עשה וגו' אמר דוד אף על פי שגזר הקדוש ברוך הוא (שם קטו טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם משל למה הדבר דומה למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כשבקש ליתן התורה בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים ואני המתחיל שנאמר (שמות יט כ) וירד ה' על הר סיני וכתיב (שם כד א) ואל משה אמר עלה אל ה' הרי כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וגו' כמו כן כשבקש אמר (בראשית א ט) יקוו המים וכשבקש עשה את היבשה ים ותהום שנאמר (עמוס ה ח) הקורא למי הים ואומר (בראשית ז יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וכשבקש עשה את הים ותהומות יבשה שנאמר (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ואומר (תהלים קו ט) ויוליכם בתהומות כמדבר וכן במצרים במשה שהיה בארץ נתן לו רשות לשלוט במעשה שמים שנאמר ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים וגו'. למה הביא עליהם ברד לפי ששמו ישראל נוטעי כרמים וגנות ופרדסים ואילנות לפיכך הביא עליהם ברד ושבר את הכל. על האדם ועל הבהמה כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא שמעו לדבריו מה שאמר להם (שמות ט יט) שלח העז אמר הקדוש ברוך הוא כדי שיבא הברד על הכל:

<< · שמות רבה · יב · ד · >>


ד. [עריכה]

"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם" המכות האלו שלוש על ידי אהרן ושלוש על ידי משה ושלוש על ידי הקדוש ברוך הוא ואחת על ידי כולן דם צפרדע כנים שהיו בארץ על ידי אהרן ברד ארבה חשך על ידי משה לפי שהן באויר שכך שלט משה בארץ ובשמים ערוב דבר מכת בכורות על ידי הקדוש ברוך הוא ושחין על ידי כולן. "וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד" כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו שלמעלה שנאמר (בראשית כא א) וה' פקד את שרה הוא וסנקליטון שלו וה' נתן קולות וברד הוא וסנקליטון שלו. "וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה" נדונו כמשפט הרשעים בגיהנם היה יושב נכוה בברד עומד נכוה באש. "וַיְהִי בָּרָד וָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" נס בתוך נס רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר כפרנותא דרומנא דחרציניתיה מתחמיא מלגיו וחד אמר כהדין עששיתא דמיא ומשחא מתערבין כחדא ונורא דליק מן גויהון משל למה הדבר דומה לשני לגיונות קשין שהיו נלחמין זה עם זה לימים הגיע זמן מלחמתו של מלך ועשה המלך שלום ביניהם ועשו שליחות המלך ביחד כך אש וברד צהובין זה לזה כיון שהגיע זמן מלחמתה של מצרים עשה הקדוש ברוך הוא שלום ביניהם והכו במצרים הוי ויהי ברד ואש מתלקחת מהו "מִתְלַקַּחַת" מת לקחת לאחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו. "וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם" ירד הברד והיה עשוי אנבטאות אנבטאות ומסבב את מקניהם ולא היו יכולים לצאת והיה המצרי מביא את המאכלת ושוחטה והעוף יורד עליו מלמעלה ואוכלו שנאמר (תהלים עח מח) ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים מהו ומקניהם לרשפים אלו העופות כמה דאת אמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף. "וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר" (במדרש תהלים) (תהלים עח מז) יהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל רבי יהודה בר רבי שלום אמר מהו בחנמל בא נח מל ורבי פנחס אמר יורד כפילקין וקוצץ את האילנות. "רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן {וְגוֹ' לֹא הָיָה בָּרָד}." למה ניצלת לפי שפטרונה עומד עליה הדא הוא דכתיב אשר שם בני ישראל לא היה ברד:

<< · שמות רבה · יב · ה · >>


ה. [עריכה]

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה" מה שאמר "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" לפי שהקדוש ברוך הוא אמר לו (שמות ט יט) ועתה שלח העז הוא עשה צדקה עמהם שהיה מזהירם והוא ועמו הרשעים שלא שמו לבם לדבר ה' והניחו אנשיהם ומקניהם בשדה ומתו כולן. "הַעְתִּירוּ אֶל ה' {וגו'} וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרוֹשׂ אֶת כַּפַּי מִכָּאן" שלא היה משה חפץ להתפלל בתוך מצרים לפי שהיתה מטונפת בגלולים ובשקוצים. "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים" לא תהא סבור שאיני יודע מה אתה עתיד לעשות אחרי כן אלא יודע אני שלא תתייראו מן המקום אחרי כן כמו שלא הייתם יראים ממנו קודם לכן אבל כדי שתכיר גדולתו של הקדוש ברוך הוא אני אעשה:

<< · שמות רבה · יב · ו · >>


ו. [עריכה]

"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" מהו כי אפילות הנה רבי פנחס ורבי יהודה בר רבי שלום רבי פנחס אמר מהו כי אפילות פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם רבי יהודה אמר לקישות היו אמר לו רבי פנחס והלא כתיב (שמות ט כה) ואת כל עשב השדה הכה הברד ואתה אומר על שהיו קטנות לא נוכו אלא פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם:

<< · שמות רבה · יב · ז


ז. [עריכה]

"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר" שעדיין היה בתחום העיר מיד לא שהה להתפלל עליהם אלא ויפרוש כפיו אל ה' וקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו. "וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה" תלאן ברפיון ואימתי ירדו בימי יהושע על האמוריים שנאמר (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני ישראל וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג. "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיּוֹסֶף לַחֲטֹא" כך הן הרשעים כל זמן שהן בצרה הם מכניעים עצמן משהצרה עוברת חוזרין לקלקולן וכן נבוכדנצר בזמן שהיה בצרה היה מקלס להקדוש ברוך הוא שנאמר (דניאל ד, לד) כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשוט וגו' וכיון שראה עצמו בגדולה התחיל מתגאה (שם, כז) ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנא בניתא לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי אף פרעה עשה כן וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא וגו'.

<< · שמות רבה · יב · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.