שמות רבה יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · יב · ה · >>

ה.    [ עריכה ]

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה" מה שאמר "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" לפי שהקדוש ברוך הוא אמר לו (שמות ט יט) ועתה שלח העז הוא עשה צדקה עמהם שהיה מזהירם והוא ועמו הרשעים שלא שמו לבם לדבר ה' והניחו אנשיהם ומקניהם בשדה ומתו כולן. "הַעְתִּירוּ אֶל ה' {וגו'} וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרוֹשׂ אֶת כַּפַּי" מִכָּאן שלא היה משה חפץ להתפלל בתוך מצרים לפי שהיתה מטונפת בגלולים ובשקוצים. "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים" לא תהא סבור שאיני יודע מה אתה עתיד לעשות אחרי כן אלא יודע אני שלא תתייראו מן המקום אחרי כן כמו שלא הייתם יראים ממנו קודם לכן אבל כדי שתכיר גדולתו של הקדוש ברוך הוא אני אעשה: