שמות רבה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שמות רבה · יא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יא[עריכה]

שמות רבה פרשה יא פיסקא: א ב ג ד ה ו

שמות רבה · יא · א · >>


א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר" הדא הוא דכתיב (משלי כב, כט): "חזית איש מהיר במלאכתו וגו'" כדכתיב [בפרשת ותשלם כל המלאכה (פסי"ר ו, ב)].

דבר אחר "חזית איש מהיר" זה משה שהיה מהיר במלאכת המשכן לפיכך "לפני מלכים יתיצב".

רבי יהודה אומר:

"חזית איש מהיר" - זה משה שהיה זריז להביא המכות על פרעה.
"לפני מלכים יתיצב" - "והתיצב לפני פרעה".
"בל יתיצב לפני חשוכים" - זה יתרו.

אמר ליה רבי נחמיה לדבריך עשית הקדש חול אלא "לפני מלכים יתיצב" לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתיצב. וכמה דאת אמר (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה בל יתיצב לפני חשוכים זה פרעה שהחשיך הקדוש ברוך הוא לו ולארצו שנאמר (שמות י כב) ויהי חשך אפלה.

"הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה" למה בהשכמה אמר רבי ברכיה לפי שהיה פרעה הרשע אומר ומה בנו של עמרם זה הולך ובא אלינו בכל בקר ובקר אלא עד שלא יבא אלך ואצא לי מכאן והקדוש ברוך הוא שהוא בוחן לבבות אמר ליה למשה הוי יודע שהרשע הזה כך מחשב בלבו אלא עד שלא יצא קדם לפניו לכך נאמר השכם בבקר ורבי פנחס הכהן בר רבי חמא אמר הדא הוא דכתיב (איוב לו יג) וחנפי לב ישימו אף לאחר שהקדוש ברוך הוא מצפה לרשעים שיעשו תשובה ואינם עושין אפילו הם רוצים באחרונה הוא נוטל את לבם שלא יעשו תשובה ומהו וחנפי לב אותן שהם באין ומחנפים בראשונה בלבם הם מביאים עליהם האף באחרונה ומהו (שם) לא ישועו כי אסרם אף על פי שהם רוצים לשוב להקדוש ברוך הוא ובאין לעסוק בתפלה אינן יכולים למה כי אסרם שנעל בפניהם כך היה פרעה רוצה לעסוק בתפלה ואמר הקדוש ברוך הוא למשה עד שלא יצא לך והתיצב לפניו:

<< · שמות רבה · יא · ב · >>


ב. [עריכה]

דבר אחר, "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר": אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות, ומכה רביעית קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו, כדי שישלח עמי ולא תבא עליו המכה.

"כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְּנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וְגוֹ'" - מהיכן בא עליהם? יש אומרים מלמעלה, ויש אומרים מלמטה, ורבי עקיבא אמר: מלמעלן ומלמטן. אמר רבי שמעון בן לקיש: אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם עשיתם המונים המונים על בניי, אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים המונים, שנאמר "הנני משליח בך את הערוב", חיות ועופות מעורבבין.

אבל ארץ גושן, שישראל יושבין בה, לא היה שם ערוב, שנאמר "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן". אמר רבי אמי: כאדם שאומר לחבירו 'לא יטול פלוני בטאריקי זו, שפלוני פטרונו עומד עליהן'.

"וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי {וּבֵין עַמֶּךָ}." - מלמד שהיו ישראל ראויין ללקות בזו המכה, ונתן הקדוש ברוך הוא פדיונם המצרים. ואף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים ומשליכן לתוך גיהנם תחת ישראל, שנאמר (ישעיהו מג ג) "כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מושיעך, נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך":

<< · שמות רבה · יא · ג · >>


ג. [עריכה]

"ויעש ה' כן ויבא ערוב כבד ביתה פרעה" הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה שנאמר (שמות א כב) ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. "וַיִּקְרָא פַרְעֹה {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן {כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח וְגוֹ'}." לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" כדי להטעותן. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֶשְׁלַח אֶתְכֶם {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ [וְהַעְתַּרְתִּי אֶל ה'}." מהו הנה התפלה תהיה מיד כדי שיסור הערוב ממך מחר הדא הוא דכתיב וסר הערוב. "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וגו'} וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב" למה הביא עליהם ערוב לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות דברי רבי יהודה רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין ונראין דבריו של רבי יהודה לפי שבצפרדעים כתיב (שמות ח ט) וימותו הצפרדעים לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לפיכך לא נשאר בהן עד אחד שאלו היו צרעין ויתושין היה להן שיסריחו:

<< · שמות רבה · יא · ד · >>


ד. [עריכה]

"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה {וְגוֹ'} כִּי אִם מָאֵן אַתָּה {וְגוֹ'} הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה {בְּמִקְנְךָ}." למה הביא להן דבר לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדברות כדי שלא יפרו וירבו אמר הקדוש ברוך הוא אני אביא עליכם רועה יפה שנאמר הנה יד ה' הויה. מהו "וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר" אפילו בהמה שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה היתה ניצולת ובכך ידעו דינן של ישראל. "וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד {וְגוֹ'} וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה {וְגוֹ'} וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְגוֹ' {וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד}." מהו עד אחד אפילו בהמה חציה של ישראל וחציה של מצרי לא מתה:

<< · שמות רבה · יא · ה · >>


ה. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן" נס גדול נעשה בשחין שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן מכאן שמועט מחזיק מרובה. זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן לפי שמשה ואהרן לקחו שניהן פיח הכבשן וזרקו משה השמימה והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה ונפל עליהן. "וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" שחין למה הביא עליהן מפני ששמו את ישראל לחום להם חמין ולצנן להם את הצונן לפיכך לקו בשחין כדי שלא יוכלו ליגע בגופן. אמר רבי יהושע בן לוי נס גדול נעשה בשחין שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו דבר שלא היה בו ממש וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד ועוד נס אחר נעשה בו שמה שהחזיק ידו של משה היה מלא חפנים ועוד נס אחר נעשה בשחין אדם מפזר עפר קב אחד אין מפזר אלא ארבע אמות אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים:

<< · שמות רבה · יא · ו


ו. [עריכה]

"וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וְגוֹ' פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" מהו פורח שלקו בצרעת עמו כמה דאת אמר (ויקרא יג יב) ואם פרוח תפרח הצרעת. "וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים וְגוֹ'" למה לא יכלו לעמוד מפני משה לפי שהם השיאו עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד כדי שימות משה ועוד שהיו מחייבין אותו הריגה על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו לפיכך ולא יכלו החרטומים. "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא חזר בו מחמש מכות ראשונות מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו כאשר דבר ה' אל משה שכן כתיב (שמות ז ג) ואני אקשה את לב פרעה:

<< · שמות רבה · יא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.