אדם יכול לבחון את עצמו, האם הוא באמת צדיק או רק "כאילו" צדיק, לפי היחס שלו לצרות וייסורים שבאים עליו. כך אמר אליהוא הבוזי בדבריו לאיוב:

(איוב לו יג): "וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף, לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם"

בפסוקים הקודמים לימד אליהוא, שה' לפעמים מביא ייסורים על הצדיקים כדי לבחון אותם (פסוקים 7-12): "לֹא-יִגְרַע מִצַּדִּיק,    עֵינָיו: וְאֶת-מְלָכִים לַכִּסֵּא;   וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח, וַיִּגְבָּהוּ.   וְאִם-אֲסוּרִים בַּזִּקִּים;   יִלָּכְדוּן, בְּחַבְלֵי-עֹנִי.   וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם;   וּפִשְׁעֵיהֶם, כִּי יִתְגַּבָּרוּ.   וַיִּגֶל אָזְנָם, לַמּוּסָר;   וַיֹּאמֶר, כִּי-יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן.   אִם-יִשְׁמְעוּ, וְיַעֲבֹדוּ:   יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב; וּשְׁנֵיהֶם, בַּנְּעִימִים.   וְאִם-לֹא יִשְׁמְעוּ, בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ;    וְיִגְוְעוּ, בִּבְלִי-דָעַת.".

הפסוק שלנו מתאר את תגובתם של "חנפי לב" לייסורים שה' מביא עליהם.

חנף הוא המנסה למצוא חן על-ידי ייפוי המציאות ; הפסוק שלנו מדבר על חנפי לב - אנשים המתחנפים בליבם, מתחנפים לעצמם, אומרים לעצמם שהם צדיקים כאשר למעשה הם לא-כל-כך צדיקים.

אף = כעס; וחנפי לב ישימו אף = כשבאים עליהם ייסורים, חנפי לב מגיבים בכעס, "אוף, למה זה קרה לי? איזה עצבים!".

ישוועו = יצעקו אל ה' כדי לבקש ממנו שיושיע אותם;   אסרם = ייסר אותם;   לא ישוועו כי אסרם = אותם חנפי-לב עצבניים, כשבאים עליהם ייסורים, אינם מתפללים ואינם מבקשים מה' שיושיע אותם; הם אינם מבינים שה' הביא עליהם את הייסורים כדי לקרב אותם אליו, אינם מנצלים את ההזדמנות להתפלל ולשוב אל ה'.

אם, כשבאים עליי ייסורים, אני מגיב בכעס ועצבים - אז אני חנף לב; אך אם אני מגיב בתפילה וקריאה לה' שיושיע אותי - אז אני צדיק אמיתי.

כך הדבר ביחס לאדם יחיד, וכך הדבר גם ביחס לעם כולו: כשבאות צרות על עם ישראל, חנפי לב מגיבים בכעס ועצבים, אך הצדיקים האמיתיים קוראים ומתפללים אל ה' שיושיע את עמו ויגאל את נחלתו, עוד היום.

ראה גם כי רגז איוב בפרק ג (כו) לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבֹא רֹגֶז:

ואם איוב רגז כשהיה תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע

כל איש בעולם ירגז בבוא עליו המכות הצרות והיסורים ואם השאלה היא מה הגבול של יסורי האדם

אז הגבול הוא המות כי ככתוב בספר תהילות פרק קמג (ב) וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי:

כל עוד אדם חי לא יוכל לצדק לפני אלהים לאמור יהיה [באופן יחסי] רשע לפני אלהים ורַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהֹוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ:

אך בספר בראשית פרק ז כתוב כי נח צדק לפני אלהים כי נח לא חי כאדם כי חייו כאיש אלהים צדיק לאמור חי רק ממצוות האל אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כי כאשר אין חיים לאדם ורק האל חי באדם אז איש אלהים צדיק

(א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:

-- daian moshe, 2010-07-20 07:10:00