שמות רבה י
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה י[עריכה]
שמות רבה פרשה י פיסקא: א ב ג ד ה ו ז
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה" "וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וְגוֹ' [אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים]". הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ח): "ויתרון ארץ בכל הוא" וכל המדרש כמו שכתוב בויקרא רבה (כב, ב) ובזאת חוקת התורה (במדב"ר יח, כב [בדפוסים שלנו זה עדיין בפרשת קרח]).
רבותינו אמרין מהו "ויתרון ארץ בכל היא" אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הם מיותרין בעולם כגון זבובים ופרעושים ויתושין הן היו בכלל ברייתו של עולם שנאמר (בראשית א לא) "וירא אלהים את כל אשר עשה" ורבי אחא בר רבי חנינא אמר אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הן מיותרין בעולם כגון נחשים ועקרבים הן היו בכלל ברייתו של עולם אמר להן הקדוש ברוך הוא לנביאים מה אתם סבורים אם אין אתם הולכין בשליחותי וכי אין לי שליח ויתרון ארץ בכל היא אני עושה שליחותי אפילו על ידי נחש אפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי צפרדע תדע לך שכן שאלולי הצרעה היאך היה הקדוש ברוך הוא פורע מן האמוריים ואלולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצריים הדא הוא דכתיב הנה אנכי נוגף וגו':
ב. [ עריכה ]
מהו "הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף" אמר הקדוש ברוך הוא הריני דוחק עליך את המכות כמה דכתיב (שמות כא לה) וכי יגוף שור את איש רבי יהושע בן לוי אמר כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובאה עמה שנאמר הנה אנכי נוגף הנה זה הדבר כמה דאת אמר (שם ט, ג) הנה יד ה' הויה במקנך. "אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים" רבותינו זכרונם לברכה אמרו המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים עד כאן תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך גבולך ולא של אחרים. "וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ" אמר רבי יהודה בר שלום המעולות שבהם יהיו בביתך בנוהג של עולם מלך בשר ודם נכנס במדינה כל אחד נותנין לו מדור לפי כבודו אבל המלך לתוך הפלטרין שלו הוא דר במקום מישור אם כן למה נאמר ועלו ובאו בביתך המעולות שבהן היו בביתו של פרעה. "וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ" כשהיתה המצרית לשת את העיסה ומסקת את התנור באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה ואוכלין את הבצק ויורדין לתוך התנור ומצננין אותו ונדבקות בפת שנאמר ובתנוריך ובמשארותיך ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור הוי אומר בשעה שהוא מוסק מן הצפרדעים נשאו חנניה מישאל ועזריה קל וחומר בעצמן וירדו לתוך כבשן האש. ומהו "וְשָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים" אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת (יחזקאל כט ג) לי יאורי אראה אותך אם הוא שלי או שלך שמכתו ממני תבא עליו ואני גוזר עליו והוא יעלה צפרדעים כשם שגזרתי על המים שבתחלה אמרתי (בראשית א כ) ישרצו המים ועשו צוויי כן היאור יעשה גזירתי:
ג. [ עריכה ]
"וּבְכָה וּבְעַמֶּךָ {וּבְכָל עֲבָדֶיךָ}." פרעה התחיל בעבירה תחלה שנאמר (שמות א ט-י) ויאמר אל עמו ובו התחילה המכה תחלה שנאמר ובכה ואחר כך ובעמך ואחר כך ובכל עבדיך אמר רבי אחא ובכה ראיה שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו ונעשה צפרדע ונבקעת שם רבי יוחנן אמר כל מקום שהיה שם עפר והיה טפה של מים בו היה נעשה צפרדע חזקיה ברבי אמר אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויין בשיש ובפסיפס אלא מלמד שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומרת לשיש עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי והיה נבקע השיש ועולה ונוטלת בית הסתרים שלהם ומסרסן שנאמר (תהלים עח מה) וצפרדע ותשחיתם כמה דאת אמר (ויקרא כב כה) כי משחתם בהם:
ד. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ" אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור לא ילקו על ידיך "וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ {וְגוֹ' וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ}." למה הביא עליהם צפרדעים מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים לפיכך הביא עליהן צפרדעים ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים. "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת וְגוֹ'" תני רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו. "וַיַּעֲשׂוּ כֵּן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם" שהיו סבורין שהן מעשה שדים:
ה. [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה" כיון שהתחילה הפורענות בגופו מיד הרגיש והתחיל צועק העתירו לה' ויסר הצפרדעים וגו'. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה {וְגוֹ'} רַק בַּיְּאוֹר תִּשָּׁאַרְנָה" כולן ימותו ולא ישתארו מהן אלא אותן הנשארות ביאור. "וַיֹּאמֶר לְמָחָר" מכאן אתה למד שאותו היום היה לו להשלים שבעה ימים לכך אמר לו משה למתי אעתיר לך למחר אעתיר לך ולא לאותו יום וסרו הצפרדעים:
ו. [ עריכה ]
"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וְגוֹ'} וַיִּצְעַק {מֹשֶׁה} אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים" רבותינו זכרונם לברכה אמרו לא די להם למצריים השחתת הצפרדעים אלא שהיה קולן של צפרדעים קשה להם ממכתן שהיו נכנסות בגופן וצועקין בתוכן שנאמר על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה על דבור הצפרדעים. "וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים" לפי שלא היה להם שום הנאה בנבלתם ובעורן לכך מתו. "וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִים חֳמָרִים {וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ}." מלמד שכל אחד מהן היה עושה ארבע אשפות והיתה הארץ מבאשת לפי שהיו ישראל נבאשין ממכות המצריים מדה כנגד מדה. "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה" כך דרך הרשעים כשהן בצרה הם צועקים ובעת הרוחה חוזרין לקלקולן. "כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה'" והיכן דבר (שמות ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך:
"ויאמר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ" אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עפר שהגין עליך כשהרגת את המצרי אינו דין שילקה על ידך לפיכך לקו שלש מכות אלו על ידי אהרן.
"וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ [וְגוֹ' כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים]". למה הביא עליהם כנים לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים לפיכך נהפך עפרם לכנים וחופרין אמה על אמה ולא היה שם עפר שנאמר כל עפר הארץ היה כנים.
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים [בְּלָטֵיהֶם] לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ" אמר רבי אלעזר מכאן אתה למד שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה ורבנן אמרי אפילו כגמלא לא מצי בראו אלא האי מכניף ליה והאי לא מכניף ליה.
"וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" כיון שראו החרטומים שלא יוכלו להוציא הכנים מיד הכירו שהיו המעשים מעשה אלהים ולא מעשה שדים ועוד לא חששו לדמות עצמן למשה להוציא המכות:
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.