קטגוריה:שמות א ט
נוסח המקרא
ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו
וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
וַ/יֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑/וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְ/עָצ֖וּם מִמֶּֽ/נּוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לְעַמֵּיהּ הָא עַמָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סָגַן וְתָקְפִין מִנַּנָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לְעַמֵיהּ הָא עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל סַגִיאִין וְתַקְפִין יַתִּיר מִינָן: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
הנה עם — מלת עַם איננה סמוכה; רק בני ישראל פירוש ותוספת ביאור, כמו: "אהיה אשר אהיה" (שמות ג, יד); "אשר התהלכו אבותי לפניו – אברהם ויצחק" (בראשית מח, טו).
ממנו — כל "ממנו" בספרי אנשי מזרח סימן לרבים – הנו"ן רפה, כמשפט, להפריש בינו ובין "ממנו פנה" (זכריה י, ד), שהוא סימן לשון יחיד שאיננו נמצא בפני המדבר, שהוא דגוש כמשפט. וכל ספרי מערב שניהן דגושים, בין שהוא סימן לשון יחיד, ובין שהוא סימן לשון רבים. והיה כן, כי "ממנו" לשון יחיד – דגוש הפך המנהג; כי מלת "אני" רפה, וכן מלת "נחני ה'" (בראשית כד, כז). והנה מלת "מן" כפולה, ונדגש הנו"ן "ממני" לחסרון הנו"ן האחרת, כאלו היה "ממנני". כי הנו"ן הראשון תבא עם אות המ"ם, כאילו הוא מן נו"ן "ני" לסימן המדבר. אם כן, יהיה "איש ממנו" (בראשית כג, ו) – שהוא לשון רבים – כאילו הוא "ממננו". וטעם נו"ן "ממנו" דגוש, להתבלע הה"א בחסרון. כי יאמר מן "ישמור" – "ישמרוֹ"; "אשר יקראוֹ" (ירמיהו כג, ו); "אויב ירדפו" (הושע ח, ג). והוא המעט, כי הרוב "ישמרהו"; רק "ישמרו" דרך קצרה. כמו "והנהו עושה מלאכה" (ירמיהו יח, ג כתיב), שהוא כמו "והנה הוא" (קרי); "והנו נצב" (במדבר כג, יז). ופעמים יוסיפו הנו"ן: "ישחרונני ואל ימצאונני" (משלי א, כח); "תברכני נפשך" (בראשית כז, יט) כמו "תברכנני"; "זובח תודה יכבדנני" (תהלים נ, כג); "יסובבנהו יבוננהו יצרנהו" (דברים לב, י). ופעמים יבלעו הה"א בנו"ן: "ולא ישמרנו בעליו" (שמות כא, לו):מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שיצדקו משפטי ה' והמכות אשר חלה ה' בם, ולהסיר השאלה ששאלו רבים הלא כבר נגזר עליהם עבדות וענוי והמצריים היו שלוחי ה' בדבר זה ומדוע נענשו. ע"כ הראה לדעת כי נתחייבו להענש כדין, וספר תחלה עצת פרעה שאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, וע"כ אין פירושו שהם כבר רבים ועצומים מן המצריים, דאם כן איך אמר פן ירבה, והלא גם בצאת ישראל ממצרים היו מועטים נגד המצריים, שהיו גוי גדול ועצום, רק פירושו רב שיתרבה יותר מן המצריים, למשל כשנתרבו ישראל מן שבעים נפש למספר שבעה
אלפים, שהוא מאה פעמים ממה שהיו, לא נתרבו המצריים רק להיות כפלים ממה שהיו, והגם שעתה הם עדיין מועטים:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה באומרו הנה עם וגו' על זה הדרך: כי עם זה משונה מכל העמים: כי שאר העמים יתערבו ביניהם, ואין לך עם שאין בו תערובות גדול מכמה עמים, אשר לא כן עם ישראל, והוא אומרו: הנה עם כולו בני ישראל ואין זר אתם, ואומרו: רב ועצום, פירוש, כי באמצעות היותם עם אחד ומיוחד, הגם שיהיו מעטים בערך שאר האומות, יחשבו לרבים ועצומים מהם, לצד שהם כל אחד נותן נפשו על אחיו, וזה ידוע ליודעי ערך מלחמה.
עוד ירצה באומרו רב ועצום: רב - שמתרבה שלא כדרך העולם, והנה מטבע העולם כאשר יולדו רבים יהיו תשי כח; בין בבחינת הנולדים בין בבחינת המוליד, וצא ולמד מהתאומים כידוע לטבעיים. ומעתה אין מיחוש לריבוים כי סופם להתמעט[7], וכי[8] יהיו רבים אין בהם כח לחוש לריבויים, לזה אמר: ועצום, פירוש, הגם שהם מתרבים ביותר מהרגיל אף על פי כן ועצום ממנו הגם שאין בהם הריבוי, ומן הראוי הם היו ראוים להיות חזקים יותר מהם, ומעתה בהכרח להתחכם עליו, וכפי זה תיבת "ממנו" חוזרת אל "עצום"' ולא לאומרו "רב" כי בסמוך הוא אומר: "פן ירבה".
עוד ירצה באומרו: רב ועצום ממנו' פירוש, שגדולתם וריבוים מהם היה. והכונה בזה, כי בא להודיע אותם כי יש להם חוב בישראל, ונתכוון להקדים טענה: לבל יאמרו אליו עמו או כל רואה מעשיו נכריים, כי באיזה כח יעמוד ויקח עם אחד השוכן בקרבו ויעבוד בו עבודת עבד.
לזה אמר: הנה עם בני ישראל זה עצמו ובשרו משלנו הוא כי אנו החיינו אותו בשני רעב וכל מה שנתרבה ממנו הוא ג"כ כי ב-ע' נפש בא לגור בארץ, ומעתה יחזיק בישראל בחזקה שעמה טענה ויתחכמו לו לעשות לו כטוב בעיניהם.
עוד ירצה, כי הלא תמצא כי כל המלכים וגדולי העמים יתחכמו לפאר מלכותם בעם מכובד ומה גם בעם ישראל - כי שם ומעלה מיוחדת לו, ואין לך אומה ששלטה בישראל שלא היתה מעולה על כל האומות, בסוד (איכה, א) "היו צריה לראש", לזה אמר מלך חדש: הנה בני ישראל המכובדים, הם הם העיקר במלכות יותר מהמצרים, ובהם הם מתכבדים, וכי יצאו מהעיר תהיה העיר פחותה ובזויה, לזה: הבה נתחכמה לו וגו' פן יצא מהעיר באמצעות סיבה: כי תקראנה מלחמה ויקוץ מהמלחמה וילך לו, ואז אין אנו יכולין למונעו כי ילחם בנו בהצטרפות מלחמה הלוחמת עמנו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א ט.
הבעיה הדמוגרפית של המצרים
פרעה מלך מצרים מביע את חששו מפני ההתרבות של בני ישראל:
(שמות א י): "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ"
בני ישראל המשיכו לגדול בקצב של פי חמש לכל דור. בהנחה שכל גבר הביא כחמש ילדים (כפי שנולדו לבני יעקב), שרובם הגדול ביותר היו בנים, והבנים היו חייבים לשאת נשים מצרייות. (לפי תאור משפחת תרח אבי אברם, מלבד לוט ובתואל, נראה שהיה במשפחה מצב תורשתי שנולדים להם רק בנים, מלבד מספר קטן של בנות: דינה ליעקב, שרח לאשר, ומחלת לישמעאל.) נראה שנשים מצריות שמחו והתאמצו להתחתן עם בני ישראל כדי לזכות בברכת אלוהים, כמו תמר ורות. מכל זה היתה פגיעה בגידול של המצרים ובתרבותם האלילית, שפרעה היה בראשה, וזה הדאיג את פרעה.
ונוסף גם הוא על שונאינו - פאראנויה או פחד מציאותי?
על-פי הכתוב שלפנינו, נראה שחששו של פרעה הוא פרנואידי, ושאין לו כל סיבה מציאותית, שהרי בני ישראל תמיד היו נאמנים למצרים. אולם ממקורות אחרים נראה שהחשש הסתמך על המצב המדיני:
1. לפי ספר היובלים , החשש נבע ממלחמות בין המצרים לבין הכנענים: " "ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען... ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב, לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר... ויגבר מלך כנען על מלך מצרים, ויסגור את שערי מצרים. ויחשוב [מלך מצרים] מחשבה רעה על בני ישראל לענותם. ויאמר אל אנשי מצרים: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד, ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו. ואם לא, ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו, כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען." " ( יובלים מו15-22 , מהדורת אתר דעת) .
2. ולפי הסטוריונים אחדים, החשש נבע מכך שמצרים היתה כבושה, במשך תקופה מסויימת, על-ידי שבטי החיקסוס - שבטי רועים ממוצא שמי. מלך מצרים החדש (שהיה, לפי חלק מהדעות, היה המלך ששיחרר את מצרים מהכיבוש החיקסוסי), חשש שמא בני ישראל, שגם הם ממוצא שמי, יצטרפו לחיקסוסים במקרה שירצו לכבוש מחדש את מצרים.
עוד על המניעים של פרעה, ראו מאמר של יהודה פינצ'ובר בעלון שבת שלום .
החשש של פרעה היה מבוסס, אך הוא גרם לו לעשות מעשי עוול נוראיים, מה שאומר שגם אנחנו צריכים להיזהר, שלא לפגוע בעמים אחרים מתוך פחד. וראו גם (ישעיהו נד יד): "בצדקה תכונני, רחקי מעשק כי לא תיראי, וממחתה כי לא תקרב אליך"( פירוט ).
עוד על הבעיה הדמוגרפית במצרים לעומת הבעיה הדמוגרפית במדינת ישראל, ראו מאמר של הרב דב ביגון בעלון 'באהבה ובאמונה' , ולעומתו מאמר של שמאי לייבוביץ' ב'הארץ'
הבה נתחכמה לו - חכמה או ערמה?
1. יש שפירשו, שהפועל התחכם משמעו פשוט "השתמש בחכמה כדי לחשוב מה לעשות": " "נתחכמה לו - לעם; נתחכמה מה לעשות לו" " ( רש"י ) .
אולם בלשון ימינו, הפועל התחכם מציין מחשבה עקיפה וערמומית, ולכן יש שניסו לפרש, היכן היתה ערמתו של פרעה:
2. הסתרת המזימה מבני ישראל ומהמצרים הפשוטים: " "הבה נתחכמה לו - לא ראה פרעה וחכמי יועציו להכותם בחרב, כי תהיה בגידה גדולה להכות חנם העם אשר באו בארץ במצות המלך הראשון, וגם עם הארץ לא יתנו רשות למלך לעשות חמס כזה כי עמהם הוא מתייעץ, ואף כי בני ישראל עם רב ועצום ויעשו עמהם מלחמה גדולה; אבל אמר שיעשו דרך חכמה, שלא ירגישו ישראל כי באיבה יעשו בהם, ולכך הטיל בהם מס, כי דרך הגרים בארץ להעלות מס למלך... ואחרי כן צוה בסתר למילדות להרוג הזכרים על האבנים, ואפילו היולדות עצמן לא ידעו בהם, ואחרי כן צוה לכל עמו 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו' אתם, והענין, שלא רצה לצוות לשרי הטבחים אשר לו להרגם בחרב המלך, או שישליכו הם אותם ליאור, אבל אמר לעם, כאשר ימצא כל אחד ילד יהודי, ישליך אותו ביאור, ואם יצעק אבי הילד אל המלך או אל שר העיר, יאמרו שיביא עדים ויעשה בו נקמה, וכאשר הותרה רצועת המלך, היו המצרים מחפשים הבתים ונכנסים שם בלילות ומתנכרין ומוציאים הילדים משם... כי הכל התחכמות עליהם, שלא יודע החמס..." " ( רמב"ן )
" "וישימו עליו שרי מסים - 'עליהם' מיבעי ליה?! תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון: מלמד שהביאו מלבן, ותלו לו לפרעה בצוארו, וכל אחד ואחד מישראל שאמר להם 'איסטניס אני', אמרו לו 'כלום איסטניס אתה יותר מפרעה?'" " ( בבלי סוטה יא א ) .
3. הסתרת המזימה מעמים אחרים: " "הבה נתחכמה לו - לבוא עליו בעקיפין; ועלה מן הארץ - מעצמו, מבלתי שנגרשם בכוח בלתי סיבה מבוארת לתת אותנו לשמצה בקמינו, וזה נעשה פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונוסף גם הוא על שונאינו - כי בהיותם נבדלים ממנו במילה ובלשון ובדעות העברים, באופן שלא יכלו המצרים לאכול את העברים לחם, יגלו שנאתם בעת המלחמה. למען ענותו - כדי שיסכימו לצאת אל ארץ אחרת" " ( ספורנו ) : פרעה חשש שהיהודים יהיו גיס חמישי, ורצה לגרש אותם בכוח, אך חשש מתגובת העולם! הוא חשש ש"העולם הנאור" יתנגד לטרנספר, ומעמדה של מצרים בעולם יירד! לכן החליט להתחכם, להעביד את בני ישראל ולענות אותם, על-מנת שיעזבו את מצרים מרצונם.
- אמנם, לפי זה לא ברור מדוע פרעה התנגד לשחרר את בני ישראל, והרי כל מטרתו היתה שבני ישראל יעזבו?
4. ואפילו התחכמות כלפי ה': " "הבה נתחכמה לו - 'להם' מיבעי ליה? אמר רבי חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל: במה נדונם? נדונם באש? כתיב (ישעיהו סו טו) כי הנה ה' באש יבא, וכתיב כי באש ה' נשפט וגו'; בחרב? כתיב 'ובחרבו את כל בשר'! אלא, בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר (ישעיהו נד ט) כי מי נח זאת לי וגו'..." " ( בבלי סוטה יא א , שמות רבה כב א ) .
עוד על חכמה ומרמה, ראו (משלי יד ח): "חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה"( פירוט; וראו רבנו יונה שם ).
ועלה מן הארץ - חשש או שאיפה סמויה?
לפי רוב המפרשים, הביטוי ועלה מן הארץ מבטא את חששו של פרעה מפני בני ישראל:
1. " "כאדם שמקלל עצמו ותולה קללתו באחרים... כאילו כתב ' ועלינו מן הארץ, והם יירשוה'." " ( בבלי סוטה יא א ) - פרעה חושש שבני ישראל יגרשו את המצרים מארצם. מצרים היא ארץ נמוכה, והפועל עלה משמעו יצא ממצרים לארץ גבוהה יותר, כמו (שמות לב א): "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים - לא ידענו מה היה לו".
2. " "כי תקראנה מלחמות, יהיה נוסף על שונאינו לשלול שלל ולבוז בז, ויעלה לו מן הארץ הזאת אל ארץ כנען עם כל אשר לנו, ולא נוכל אנחנו לנקום נקמתנו ממנו ולהלחם בו" " ( רמב"ן ) : פרעה חושש שבני ישראל יבזזו את ארץ מצרים ויברחו ממנה. הפועל עלה משמעו יצא ממצרים, כנ"ל.
3. " "ועלה עלינו מן הארץ אשר הוא יושב בה - ירמוז לארץ גושן" " ( רמב"ן ) : פרעה חושש שבני ישראל יעלו מארץ גושן ויכבשו את ארץ מצרים; הפועל עלה משמעו נלחם מלחמת כיבוש, כמו (דברי הימים ב לו ו): "עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל", (מלכים ב יח יג): "עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם"( פירוט ).
4. וייתכן שהפועל עלה מציין התעלות וצמיחה. כיום בני ישראל נמצאים בארץ , שפלים ונמוכים ובקושי מרגישים אותם; אולם אם תהיה מלחמה, ייתכן שהם יתחילו לפתח שאיפות להשתלט על הארץ, כמו העשבים הצומחים ו"עולים מן הארץ" בבת אחת לאחר הגשם. ביטויים דומים נמצאים בפסוקים (תהלים עב טז): "...ירעש כלבנון פריו, ויציצו מעיר כעשב הארץ"; (הושע ב ב): "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו, ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ , כי גדול יום יזרעאל"( פירוט ).
5. ויש שפירשו, שהביטוי ועלה מן הארץ מבטא דווקא את מטרתו המתוחכמת של פרעה - ראו למעלה בפירוש ספורנו על "הבה נתחכמה לו".
פירושים נוספים: " "ונלחם בנו ועלה מן הארץ - רשב"ם ורמבמ"ן פירשו: ולא טוב לנו לאבד עבדינו, והכורם טען כי עדיין לא היו ישראל עבדים, והוא מפרש ועלה מן הארץ - ויקח עמו את כל ההון והרכוש אשר רכש בארצנו, וגם זה בלתי צודק, כי הונם ורכושם הלא שלהם היה, ולא היה למצרים שום זכות עליו, מלבד שאם כן העיקר חסר; ובני אוהב גר ז"ל היה מקיים פירוש רשב"ם ורמבמ"ן, והוא אומר כי גם קודם שיעבידום בפרך, כבר משעה ראשונה היו ישראל מועילים למצרים ע"י מלאכתם לרעות הצאן, כי המצרים לא היו רועי צאן, אבל היו צריכים לרועים, ואם היו יוצאים ממצרים היה בזה נזק לממלכה; ואני הייתי אומר, כי הנכון, שהמלך החדש שקם על מצרים היה ירא ממרידת מצרים, אך היה בטוח, שאם יתחילו למרוד, יכה בהם ויהרוג גדולי המורדים וכל העם ישמעו וייראו; אך יותר היה ירא מבני ישראל, כי להיותם נכרים וגרים בארץ ההיא, ולא היתה נפשם דבקה בארץ מצרים כמו המצרים, קרוב היה שיתקוממו נגדו כשתזדמן להם שעת הכושר, ואף אם תגבר יד המלך על אויביו ועליהם, לא יוכל להינקם מהם, כי ועלו מן הארץ ההיא אל ארץ האויבים אשר התחברו עמהם, ונלחם בנו ועלה מן הארץ" " ( שד"ל ) .
מקורות נוספים
" "א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי: שלשה היו באותה עצה: בלעם ואיוב ויתרו: בלעם, שיעץ – נהרג; איוב, ששתק - נידון ביסורין; יתרו, שברח - זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית..." " ( בבלי סוטה יא א )
" "פרעה התחיל בעבירה תחלה, שנאמר ויאמר אל עמו , ובו התחילה המכה תחלה, שנאמר ובכה ואחר כך ובעמך ואחר כך ובכל עבדיך" " ( שמות רבה י ג , בבלי סוטה יא א ) .
" "גזר הקב"ה שיהיו ישראל משועבדין במצרים, עמדו עליהם ושעבדום בחוזק; אמר הקב"ה 'היה לכם לנהוג בם כעבדים ויעשו צרכיכם, אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א טו)', עד כאן לשונם, ודבר ברור הוא, כי השלכת בניהם ליאור אינה בכלל "ועבדום וענו אותם" אבל היא עקירתם לגמרי, וכן מה שאמרו תחלה "הבה נתחכמה לו פן ירבה" אינו בכלל עבדות וענוי" " ( רמב"ן על בראשית טו יד )
" "והיה פרעה הנחש מתחכם עליהם... והוא נמשל כנחש..." " ( שמות רבה כ ו ) .
" "נתחכמה לו - נעשה עצמנו חכמים בשבילו, ונפעל עמו בערמה; חכמה תיקרא בלשון הקודש ההנהגה בשכל לעומת התכלית המכוונת, ויש חכמה כללית ויש חכמה פרטית, החכמה הכללית היא ההנהגה לעומת התכלית הכללית, שהיא הצלחת האדם בכל עניניו בימי חייו, ולהגיע אל ההצלחה הכללית הזאת צריך שתהיה הנהגת האדם תמיד בתבונה, ושימשול ביצרו ויתנהג תמיד בצדקה וכשרון ויראת ה', וזה הוא סתם חכמה במקרא; והחכמה הפרטית היא ההנהגה לעומת תכלית פרטית, תהיה מה שתהיה, טובה או רעה, כמו ויונדב איש חכם מאד (ש"ב י"ג ג' ) היה איש יודע להתנהג בשכל להשיג תמיד מבוקשו יהיה מה שיהיה, וכן כאן: נתחכמה לו - נעשה עצמנו חכמים על דבר העם הזה להשיג מבוקשנו, שלא ירבה באופן שיוכל להלחם בנו; אבל "אל תתחכם יותר" (קהלת ז' טז ) הוא לענין החכמה הכללית, אל תעשה עצמך חכם יותר מדי באהבת הצדק, כאמור שם " אל תהי צדיק הרבה". ור' נפתלי הרץ וייזל (בספרו גן נעול) לא הבדיל בין החכמה הכללית והפרטית, ולפיכך הוצרך לשבש קצת כתובים וזה בכללם, וחשב כי בא בהתפעל להורות שלא היתה חכמה אלא בדמיון פרעה ויועציו, ושקר הוא שיהיה ההתפעל מורה כלל על פעולה מדומה ובלחי אמיתית, ובפסוק "יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב" (משלי י"ג ז' ) מילות "ואין כל" ומילות "והון רב" הן המורות כי פעולת ההתעשרות וההתרוששות אין באמת כי אם בשקר, לא שיהיה זה בכח ההתפעל, כאשר כבר העיר על זה בעל ענף עץ עבות דף כ"ט."
"כי תקראנה מלחמה : אותיות "נה" יתרות, כמו ידה ליתד תשלחנה (שופטים ה' כ"ו ), ברגלים תרמסנה עטרת גאות (ישעיה כ"ח ג' )." " ( שד"ל ) .
פרעה הוא הראשון שהגדיר את בני ישראל עַם . ראו הרצל והציונות / הרב אורי שרקי .
עוד על תולדות היחסים בין ישראל ומצרים בתנ"ך, ראו פרידה ממצרים / יהודה אייזנברג .
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- ב"ה, ל' שבט תשס"ב : כיוון שכך, הוא אינו מייחס את צאצאיהם של בני יעקב ג€“ "כל נפש יוצאי ירך יעקב" ג€“ ליוסף אלא רואה בהם קבוצה גדולה ומאיימת: " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ... ( cache )
- חיי משה - רואים את הקולות : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל תנא הוא התחיל בעצה תחילה לפיכך לקה תחילה הוא התחיל בעצה תחילה דכתיב ויאמר אל עמו לפיכך לקה תחילה כדכתיב ובכה ובעמך ובכל עבדיך ... ( cache )
- פרשת וארא - דם-צפרדע-ערוב - גיליונות נחמה ליבוביץ : (שמות א' י') " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" ג€“ תנא: הוא התחיל בעצה תחילה שנאמר (א' י') "ויאמר אל עמו" ג€“ לפיכך לקה הוא תחילה, שנאמר (ז' כ"ט): ... ( cache )
- הכבדת הלב - פרשת בא : ... והרעו לגרים אשר היו בארצם ועשו להם עוול מוחלט, כמו שאמר בפירוש ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל הבה נתחכמה לו, ומעשה זה עשו מרצונם וברוע מחשבתם, ... ( cache )
- אתר תורה : ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד, מאד ותמלא הארץ אותם ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה ... ( cache )
- מהו עם? - TheMarker Cafe : 18 ינואר 2010 ... ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו [א, ט]. ויאמר אל עמו -. המצרים. הנה עם -. מלת עם איננה סמוכה רק בני ישראל פירוש ותוספת ביאור ... ( cache )
- מספר יוצאי מצרים / הרב שלמה אבינר : הוא הזהיר את עמו ואמר: " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". כלומר, הוא חזק יותר מהעם המצרי. ולכן: "הבה נתחכמה לו". החשש של פרעה אינו מובן, ... ( cache )
- פורום סגולות קבלה, מידע כללי זיווגים חלומות חודשים : ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". " הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על ... ( cache )
- 'שמות פרק א : ויאמר, אל עמו: הנה , עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. שמות א,ט הבה נתחכמה, לו: פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא שמות א,י על שונאינו, ונלחם בנו, ... ( cache )
- מניעים לא פיסקליים להטלת מסים / יעקב פוטשבוצקי : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נִתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שׂנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. ... ( cache )
- ארבע לשונות גאולה : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שם א', א-ט). ... ( cache )
- מצרים במקרא : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שם ח-ט). ... ( cache )
- סיפור יציאת מצרים ב-5 דקות - תפעילו סטופר ותתחילו לקרוא - פסח : " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה" (שמות א', ח -י). השעבוד. המצרים החליטו שהפתרון הטוב ביותר ל"בעיה היהודית" יהיה שעבוד. ... ( cache )
- פורטל מצווה גדולה להיות בשמחה | חסידות ברסלב | שמות : ויאמר, אל-עמו: הנה , עם בני ישראל--רב ועצום, ממנו. הבה נתחכמה, לו". גם בתוכנו קיים פרעה מתוחכם , מלך ה"טבע" המטביע, שהופך אותנו לעבדים לחומר, ומרחיק אותנו מן ... ( cache )
- Rssfeeds.co.il ג€“ דת ומסורת - דתיים : 22 דצמבר 2010 ... מאד ותמלא הארץ אותם ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה . ... ( cache )
- האותות והחרטומים - בית המדרש הוירטואלי : ... חושש מן החלומות "ויהי בבוקר ותיפעם רוחו" (בראשית, פרק מ"א, פסוק ח'), ובפעם השנייה פרעה חושש מעם ישראל - " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. ... ( cache )
- בחירה חופשית : ... מבלי כפיה ומבלי הכרח, ועשקו הגרים אשר היו ביניהם, ועשו להם עוול גמור, כמו שאמר וביאר: (שמות א, ט) " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל וכו' הבה נתחכמה לו". ... ( cache )
- למה פרשה זו סתומה - לפר' ויחי. - כתבות קטיף.נט - האתר הרשמי של גוש ... : וז"ס מש"כ " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו": דהיינו "רב" ניצוצין שבירר יהפכו לעצום ממנו. ויש פה סכנה לשר העליון של מצרים "כי תקראנה מלחמה ונוסף ... ( cache )
- Listen to the Shiur - Keren Yishai - Parashat : " ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". קשה מאוד לקבל שהכוונה שלו בביטוי "רב ועצום ממנו", היא לומר שמספרית עם ישראל הם יותר מהמצרים. לכן, נראה ... ( cache )
- סיני ויציאת מצרים : בחירה בחיים בלב אי ודאות : ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו: פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ (שמות א י-ח). ... ( cache )
- ynet הגדת פסח 1940: "עבדים היינו לפרעה בגרמניה" - תיירות : 29 מרץ 2010 ... "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה. והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף ... ( cache )
- שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - סנהדרין : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". וכבר אז היה קיים בעם ישראל גוף הנהגתי, מעין מועצת זקנים. שכן הקב"ה אומר למשה רבנו (שמות ג, טז): ... ( cache )
- החוג להיסטוריה ֲ» אביעד קליינברג: חטא למתחילים (מעין הקדמה) : אבל פרעה וסיעתו מרו בבחירתם בלי הכרח, וחמסו הגרים אשר היו בתוכם, והעלו עליהם עוול גמור, כאשר נאמר בבאור: " ויאמר אל עמו, הנה בני ישראל וגו' הבה נתחכמה לו". ... ( cache )
- ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, באהבה ובאמונה > > פרשת השבוע וארא התש ... : משני דברים פחד המלך החדש, מהריבוי הטבעי של העם העברי, אך לא פחות מכך פחד מפני הפיכתם של המוני בית ישראל ממשפחה לעם מאוחד ומאורגן, ככתוב: " ויאמר אל עמו: הנה ... ( cache )
- סיפור יוסף ומסריו האמוניים, הלאומיים והכלל אנושיים : ... ולא היתה זועקת כפיות הטובה של המלך החדש, כמסופר בפרק א בשמות: 'ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. ... ( cache )
- גלגולה של שנאה : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ." בעקבות חששו של פרעה ... ( cache )
- פרשת השבוע - מורשת : 23 דצמבר 2010 ... הריבוי העצום של עם ישראל יצר בעיה דמוגרפית שהטרידה והדאיגה את פרעה ועמו, ככתוב ' ' ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו ...
- קטיף.נט :: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. : ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו...ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלותם וכו'. כתב על כך רבי ומורי, הרב נתן אורדמן , ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- ואלה שמות בני ישראל : ויאמר אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו וגו'. (א, ט' י'). ויצו פרעה לכל עמו לאמֹר, כל הבן הילוד היאֹרה תשליכוהו, וכל הבת תחיון (א, ... ( cache )
- הנה עם בני ישראל : ומכיוון שדְּבָרוֹ "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" אינו מתאר את גודלו של העם תיאור אובייקטיבי, נֹאמר בהכרח, שבאמת לא היו רבים כל כך. ... ( cache )
- נצני הסכסוך הישראלי פלשתי - אריאל פרג'ון - מורשת : וכנגד הגרים, אמר הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, כי הם בחי' הערב רב שעלו עם ישראל, שהיו כפלי כפלים מישראל, כמ"ש רז"ל. והם העם של בני ישראל, ואינם בני ישראל ... ( cache )
- דברי תורה על פרשת שמות-הפרשה שהיתה [גרסה קלה - פורום הורדות.נט ...] : 30 דצמבר 2007 ... הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו (א - ט, י) לו - למושיען של ישראל (רשי) תמיד קם לו לעם ישראל מנהיג, המעודד ומחזק אותם בכל ... ( cache )
- חידת הר עיבל והעברים : פרעה אומר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו..." [שמות א ט]. כך נפרדים ישראל מהעברים. במצרים ממשיכים ישראל להתכנות גם בשם הישן: " ויאמר בילדכן ... ( cache )
- עיתון האומה ג€“ שם האומה, השפה והארץ ג€“ ויקיטקסט : 29 יולי 2007 ... והגם שבני ישראל היו מצוינים בארץ מצרים בתור עם נבדל לעצמו, כמו: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבה" (שמות א' י'). ... ( cache )
- תורת ישראל - פרשת שמות : 'הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו' (א - ט, י) לו - למושיען של ישראל (רש'י) תמיד קם לו לעם ישראל מנהיג, המעודד ומחזק אותם בכל עת צרה, ... ( cache )
- האם מתאימה ההוראה בגישה המותאמת : "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו". במד"ל נאמר: "יחידה מספר 1 מציגה לתלמיד את הרעיון המנחה בפסוקים, שהוא: ריבוים והתעצמותם של בני ישראל במצרים. ... ( cache )
- 19. תקופת ברזל א' ֲ« רב היבטיים על ארץ ישראל : 15 ינואר 2009 ... היה פרעה: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנוג€¦"(שמות א: ט-י) בשני המקומות בולט החשש המצבה היא מקור עצמאי ובלתי-תלוי. עולה ממנו שבסוף המאה ה- 13 ... ( cache )
- ynet עשו אהבה ולא מלחמה - יהדות : 3 יולי 2009 ... הדאגה הדמוגרפית ג€“ הדאגה הראשונה של פרעה ושל בלק היא מהמספר הגדול של הזרים המאיימים להשתלט עליהם: 'הנה עם בני ישראל רב ועצום' אומר פרעה לבני ... ( cache )
- פרשת שמות- מה היה סוד כוחן של המיילדות?/ אהובה קליין. - G.co.il : ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד, מאד ותמלא הארץ אותם ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה ... ( cache )
- ישראל ואויביו / יהודה אליצור : למשל, בתחילת ספר שמות א, בפס' ט: "ויאמר (מלך מצרים) אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו" - מובן שהמקרא יודע יפה שמלך מצרים הגדול, פרעה, לא עמד על במה באמצע ... ( cache )
- דתילי, אתר הבית של הציונות הדתית. - דבר תורה לפרשת שמות : והנה כבר בפסוק הבא, קם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ואומר "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו" וכו' (שמות א', ח' ואילך). ... ( cache )
- במדבר, פרשת במדבר וחג השבועות, תשנ"ט, פרופ' שאול רגב : "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמ' א ט). ברור מאליו, שדברים אלו של פרעה לעמו לא נאמרו על מספרם בפועל של ישראל באותו זמן, אלא על יכולת הריבוי הטבעי ... ( cache )
- ינואר ֲ« 2010 ֲ« דבר תורה לפרשת השבוע : ולכן "ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבהג€¦", והרעיון המעשי שמעלה פרעה הוא "וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסיבלותם"- ומפרש ... ( cache )
- הפסוק הראשון בפרשת שמות - בזכות נשים צדקניות : שנאמר, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו (שמות א'). בזכות מצוה זו שקיימו הנשים בסתר ובצנעה, זכו ישראל שיעשה עמם ה' נסים גלויים ובפרהסיה, בעת יציאת מצרים. ... ( cache )
- פרשת שמות - בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים : 18 ינואר 2010 ... בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את בני ישראל (בניו של יעקב אבינו) מוגדרים כעם, היא בפרשת שמות, ככתוב: "ויאמר [פרעה] אל עמו, הנה עם בני ישראל רב ... ( cache )
- שפרה אסולין - קולך - פורום נשים דתיות : משפחה בת שבעים נפש ירדו למצרים וביציאתם הרי הם עם (פרעה, יש לשים לב, הוא הראשון המכנה אותם בשם זה - הנה עם בני ישראל רב ועצום וכו'). ... ( cache )
- ישיבת מעלות : הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו פן ירבה... ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, ויאמר ה' א-לוקים ... ( cache )
- ביאור:האם הביטוי "בני ישראל" כולל גם את בנות ישראל ג€“ ויקיטקסט : 31 יולי 2008 ... גם לפי שיטתי (ש"בני ישראל" כולל גברים בלבד), כי כתוב "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו", ואפשר לפרש שהמילה "עם" באה לכלול גם את הנשים ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- "וירא בלק בן ציפור" : בהיותו בגולה הפחד הוא: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" אולי ינצל הזדמנות "ונלחם בנו", ובהיותו בן - חורין והולך לקראת עתידו: "לכה ארה לי את העם הזה כי עצום ... ( cache )
- דף קשר מספר 896 - משמעות יציאת מצרים / רועי הורן : (4) הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (ג', ט). במצרים בני יעקב הפכו לעם ישראל. שם לראשונה הם נקראו "עם" (בפי פרעה דווקא). בעוד שעם רגיל מתהווה על גבי ארצו, ... ( cache )
- שאר כתבי אריז"ל - ספר הזוהר על התורה רבן שמעון בר יוחאי ספר הזהר ... : ... לערים מקצה גבול מצרים כי אלו שהעביר יוסף הם אותן שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם הערב רב וז"ש הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו כי ... ( cache )
- גושן מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת | Responsa : ... השאלה הד' באמרו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו כ"א היו כבר רבים וגבורי' יותר מן המצריי' איך היו יראי' פן ירבה והלא כבר רבו כמו רבו ועוד שאיך לא פחדו מהם ... ( cache )
- תורה ֲ» ארכיון ֲ» פרשת שמות : 21 דצמבר 2010 ... "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו" (א - ט, י) לו - למושיען של ישראל (רש"י) תמיד קם לו לעם ישראל מנהיג, המעודד ומחזק אותם בכל עת ... ( cache )
- נצח ירושלים : 'הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו'. פעם ראשונה קוראים לנו 'עם'. יחד עם התגלות שמנו בעולם. יחד ומתוך יציאתנו מהחושך המצרי, ועלותנו על במת העמים, ... ( cache )
- התנועה ליהדות מתקדמת בישראל | פרשות השבוע | דרשה לפרשת שמות : " עם בני ישראל רב ועצום ממנו". נחמה ליבוביץ' מביאה את פרשנותם של הרמב"ן ופרשנים בני העת החדשה כשמשון רפאל הירש ומרטין בובר, אשר הבינו את המילה "ממנו" לא ... ( cache )
- more "עם בני ישראל רב " :
- פרשת השבוע שמות לפי חכמת הקבלה והזהר : 16 ינואר 2009 ... וראיתי לרמוז בתיבות " ישראל רב ועצום ממנו " ראשי תיבות "ירום", רומז לניצוצות הקדושה שנפלו בקליפות כפי שפירשנו לעיל שיעלו וירומו, וכן, ישראל רב ... ( cache )
- פרשת שמות : מי שקרא לנו לראשונה בשם "עם" היה דווקא פרעה באומרו "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו ". אור החיים הקדוש מסביר (1) כי חששם של המצרים נבע מהיות בני ישראל מיוחדים ... ( cache )
- פורטל מצווה גדולה להיות בשמחה | חסידות ברסלב | משמעות יציאת מצרים : זה מה שגרם למיצרים להתעורר ואז אמרו הנה עם ישראל רב ועצום ממנו . נבהלו. טיקסו עצה ואמרו "הבה נתחכמה לו, פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו". ... ( cache )
- אתנ"כתא - פרשת שמות, עולה ראשון : ... ידע את יוסף:1 ט ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו : י הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ: ... ( cache )
- more "ישראל רב ועצום ממנו " :
- צבר ג€“ בלוג עם קוצים ֲ» "הבה נתחכמה לו פן ירבה ג€¦ ונוסף גם הוא על ... : 16 אוגוסט 2010 ... 7 תגובות לג€�" הבה נתחכמה לו פן ירבה ג€¦ ונוסף גם הוא על שונאינו"ג€�. מאת חתול : 16 באוגוסט, 2010 בשעה 21:37 משתמש בדפדפן Mozilla Firefox 3.6.8 ... ( cache )
- הבה נתחכמה לו | החברים של ג'ורג' : 10 אוגוסט 2009 ... הבה נתחכמה לו, פן ירבה; והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו, ועלה מן הארץ". וישימו עליו שרי מיסים, למען ענותו בסבלותם; ... ( cache )
- פרש - שמות, וארא - פירושים מתוך רש"י ומדרשים : " הבה נתחכמה לו פן ירבה" הבה נתחכמה ג€“ במדרשים מסופר כי פרעה היה חצי מטר וכל ארץ מצרים פחדה ממנו, מדוע? פרעה היה מכשף גדול! ... ( cache )
- ארבעה בנים - זאב ז'בוטינסקי : הבה נתחכמה לו פן ירבה". "בשני הכתובים הללו, בני, כלולה, בעצם, כל הפילוסופיה של נדודינו. ואם תשאל: הכיצד? מפני מה ציווה יוסף לאחיו להקרא אנשי-מקנה, ... ( cache )
- דף קשר מספר 385 - פרשת שמיני : וכנגד דור הפלגה - שחטאו בע"ז, אנו מוצאים את גזרת פרעה: " הבה נתחכמה לו פן ירבה... " מול הפסוקים המתארים את כוונותיהם של דור הפלגה: "הבה נלבנה לבנים. ... ( cache )
- פרשת שמות - משה בא אל פרעה - גיליונות נחמה ליבוביץ : אמר הרשע בלבו כמדבר עמהם; הנה כשלא היו העם רבים על זה השיעור אמרנו: " הבה נתחכמה לו פן ירבה" ושמנו עליהם שרי מיסים למען ענותו בסבלותם. ... ( cache )
- פרשת וארא - בחירה חופשית? - גיליונות נחמה ליבוביץ : לפיכך כתוב בתורה: "ואני אחזק את לב פרעה", לפי שחטא מעצמו תחילה, והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר (שמות א, י): " הבה נתחכמה לו פן ירבה. ... ( cache )
- שמות - ספר הגאולה / הרב יששכר יעקובסון : חשש רחוק המתבטא במשפט (שמות, א, י): " הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי יקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ". ( cache )
- אם פרעה פועל במצוות האל - הפעלות ממוחשבות : ודבר ברור הוא כי השלכת בניהם ליאור אינה בכלל "ועבדום וענו אותם", אבל היא עקירתם לגמרי, וכן מה שאמרו תחלה הבה נתחכמה לו פן ירבה (שמות א ... ( cache )
- בשבילי התנ"ך : ... אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם, כמו שאמר (לעיל א י): הבה נתחכמה לו פן ירבה, וצוה למילדות להמית הבנים, וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו ... ( cache )
- פרשת השבוע | פילוסופיית החינוך של פרעה : וממשיך פרעה ואומר: " הבה נתחכמה לו, פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" - ולכן "וישימו עליו שרי מסים למען ענותם ...
- פרשת שמות - ד"ר אהרון ארנד : הבה נתחכמה לו פן ירבה..." המתאר אם עם ששת ילדיה, שהם שווים במידותיהם, הנאחזים בה . שניים מהם יושבים בחיקה ויונקים מדדיה. איור שלישי ... ( cache )
- ArticleId - הפורטל לצדק חברתי-BSH : 16 אפריל 2003 ... וירעו אתנו המצרים - כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו, ועלה מן הארץ. ... ( cache )
- בלעם הוא לבן / אלחנן פרינץ : " הבה נתחכמה לו פן ירבה..." (שמות א, י),. שבעקבותיה גזר פרעה. "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב)17. מדרש תנחומא (בלק ה), לומד על רצונו של בלעם לעקור ... ( cache )
- גלגולה של שנאה : הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שנאינו. ונלחם בנו ועלה מן הארץ." בעקבות חששו של פרעה מוטלות גזרות קשות על עם ... ( cache )
- רדיו ללא הפסקה - פורומים : כפי שכתוב:" הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות א,י]רש"י אומר: כי פרעה חושש ממושיען של ישראל. ... ( cache )
- מקאמה - צה"ל אנשים ברשת - הרבנות הצבאית - : " הבה נתחכמה לו פן ירבה (ויאכלנו כעשב על-ידי הארבה). אם תהיה מלחמה יש חשש ממשי, שבנו יילחמו כגיס חמישי". פרעה חשב על פיתרון ישים: וישימו עליו שרי מיסים. ... ( cache )
- ד"ר לאה מזור: על מקרא הוראה וחינוך: סיפור יוסף - הבטים אמוניים ... : 17 נובמבר 2010 ... הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בו ועלה מן הארץ' (8-10). 'ונוסף גם הוא על שנאינו' הוא מדרש שם לגנאי ... ( cache )
- more "הבה נתחכמה לו פן " :
- פרשת שמות - תחילת הספר - גיליונות נחמה ליבוביץ : שאם ירבה - "והיה כי תקראנה מלחמה" משונאינו, כמו "ידה ליתד תשלחנה" - מצינו לשון יחיד אצל רבים. מה הקושי במילה "תקראנה"? ... ( cache )
- כצאן לטבח, האומנם? : אמנם התורה עצמה מעידה כי זו היתה הסיבה שהביאה להשתעבדותו של פרעה בעם ישראל: "הבה נתחכמה לו, פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ... ( cache )
- חזרה למבחן - שמות א' ו-ב' - תשובות לספרים : המלך החדש מעוניין להשתמש בתכסיסים ובתחבולות(בסתר) כדי להמעיט את בנ"י , למנוע את ההתרבות ג€“ " הבא נתחכמה לו פן ירבה...... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על ... ( cache )
- הריבוי המופלג של בני ישראל במצרים / מאיר גרובר : הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ." לגבי האמור בשמות א', ז "ובני ישראל פרו וישרצו. ... ( cache )
- מדינת ישראל : הבה נִתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שֹׂנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. ויּשׂימו עליו שׂרי מסים... (שמות א, ט-יא). ... ( cache )
- מדרש תנחומא - לך לך : ... אברהם כשירד נזדווגו לו המצרים ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד, אף לבניו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ... ( cache )
- שבת בשבתו : לאור "טראומת ההיקסוס" מובן מדוע פרעה חושש מישראל "פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ". ... ( cache )
- חוה פרידמן, אסטרולוגיה, אימון רוחני, רפואה קבלית, רייקי, מודעות ... : הבה נתחכמה לו: פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ונלחם בנו, ועלה מן הארץ". קם מלך חדש שלא מכיר את יוסף. ... ( cache )
- הגדה של פסח: חלק שני ג€“ מאברהם לשעבוד מצרים : 17 מרץ 2004 ... וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר: "הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ." ... ( cache )
- פרשת בלק : במקביל לטענות פרעה "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א,י), עולות טענות בלק "ויגר מואב מפני ... ( cache )
- המיילדות העבריות: שיעור המבוסס על גליונות נחמה : שלבי ההשמדה (העולים בהדרגה בשקיפותם) כוללים תעמולה שהיא היפותטית לגמרי: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו. ... ( cache )
- פרשת שמות ג€“ התהוותה של תנועת מחאה : 10 ינואר 2010 ... הבה נתחכמה לו פן- ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם-בנו ועלה מן-הארץ." (שמות א'/9-10). הפתרון: "למען עֲנֹתו בסבלתם" ... ( cache )
- פרשת ואלה שמות: יחיד ויחידה בסיס לשינוי : 5 ינואר 2010 ... התרבות לא רגילה זו מערערת את בטחונו של מלך מצרים: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" ... ( cache )
- א.מאמר א - Sde Eliyahu : 17 ינואר 2004 ... "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ". אם ננסה לעקוב אחר הטיעון המופיע כאן בפסוק, ... ( cache )
- more "ירבה והיה כי תקראנה " :
- דפון שמות - "... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו " : 16 ינואר 2009 ... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ..." מחשבתו של פרעה מאד הגיונית ואחראית . כמלך המביט על ממלכתו בעינ ... ( cache )
- ביאור:שבעים נפש, מלך חדש, על שונאינו, שפרה ופועה, מתכונת לבנים ... : 11 פברואר 2009 ... "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (א', 10). יש כאן רמז אקטואלי לקורה בגבול הצפון ... ( cache )
- ארץ גושן : החששות "פן ירבה (ישראל), והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות פרק א, י). היו הגורם העיקרי, אולי, לקשיות ערפו. ... ( cache )
- ספרד מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 7 | Responsa : ... ואז לקח המלך לכל העיר לעבדים ולשפחות והשרים הלכו להם. ונראה לי שזהו מה שאמר והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו, ויתפשרו עם הצר הצורר לנו ולהם ... ( cache )
- הדפס מאמר - Untitled Document : 11 ינואר 2007 ... הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו... וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלותם... ויעבדו מצרים את בני ישראל ... ( cache )
- להסתכל להם בעיניים ג€¢ שוקי גלילי 101 : 11 אוקטובר 2009 ... הזיכרון הקצר והבורות מאפשרים לאנשים לומר משפטים בסגנון "כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו" (שמות א' 10), בלי להבין שבעצם הם עוברים בזה ... ( cache )
- ונציה חלק ג - אז זה טוב ליהודים או רע ליהודים? : 27 אוגוסט 2008 ... הפעם היה נימוק פוליטי/מדיני מבוסס על האשמת היהודים בחוסר נאמנות למדינה (העיר) על משקל "והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם ... ( cache )
- שבת חול המועד פסח ג€“ תש"ע - רוגוזין קרית גת : והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו.."(שם:י'). מעניין כי דבר זה של העבדת בני ישראל, היה אחד הגורמים העיקרים לסכנת איבוד זהותם הלאומית. ... ( cache )
- פרשת שמות: יוכבד אומרת : 21 דצמבר 2010 ... (9) "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א, י.). [10] "הרבה מילדות היו במצרים. ... ( cache )
- קורס מזורז בהיסטוריה יהודית 9 ג€“ משה : 31 ינואר 2004 ... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו". זהו דפוס התנהגות אנטישמי קלסי ג€“ היהודי בגולה נאמן תמיד לארץ המארחת, אבל למרות זאת נופל עליו ... ( cache )
- more "מלחמה ונוסף גם הוא " :
- דף קשר מספר 638 - פרשת בשלח : כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות, א', י). על דרך הפשט (עיין רשב"ם שם), החשש הגדול ביותר של פרעה, איננו שבני ישראל ירבו ... ( cache )
- ' ,' ג€“ ב שמות א דפי הכנה למבחן במקרא : והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ..." (. פסוק. ג€“) 10. פרעה חושש שבזמן מלחמה. ,. בני ישראל יצטרפו לאויבי מצרים ... ( cache )
- פירוש לתנ"ך - פרק א', ספר שמות בכפשוטו : י הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את ... ( cache )
- נגד המתודה | סוכן תרבות : 12 מרץ 2010 ... וגם: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א'). התפיסה של המצוות היא מעין מנגנון ... ( cache )
- Tanakh/Torah/Shemot - Wikisource : 1:10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. 1:12 But the more they afflicted them, the more they ... ( cache )
- more "על שנאינו ונלחם בנו " :
- פרשת שמות - בני ישראל במצרים - גיליונות נחמה ליבוביץ : ד"ה ונלחם בנו ועלה מן הארץ : לשוב אל ארץ אבותיהם ולא טוב לנו לאבד עבדינו וקרא ליה מלכותא קטיעא. רמב"ן: ד"ה ועלה מן הארץ: ... וייתכן לפרש שיאמר כי תקראנה ... ( cache )
- בשבילי התנ"ך : ונלחם בנו ועלה מן הארץ כך אמר דוד: כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו (תהילים מד) . מה כתיב שם? קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך. ( cache )
- ואלה שמות בני ישראל הבאים..את יעקב איש - כתבות קטיף.נט - האתר ... : ... פן ירבה (העם היהודי) והיה כי תקראנה מלחמה (המרד העיקרי נגד פרעה) ונוסף גם הוא על שונאינו ג€“ ההיקסוסים ג€“ ונלחם בנו ועלה מן הארץ ". ... ( cache )
- הדפסה - ynet חדשות תוכן ועדכונים - ידיעות אחרונות : 29 מרץ 2010 ... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא לשונאינו, ונלחם בנו ועלה מן הארץ . וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתום ... ( cache )
- בס"ד - It works : (9) וכן ג€“ על פי פרשנות של חז"ל ג€“ מילותיו של פרעה, "ונלחם בנו ועלה מן הארץ " (שמ' א:י), שהן לשון נקייה במקום לומר "ועלינו מן הארץ" (דהיינו ניאלץ לנטוש אותה). ( cache )
- שמות פרק א י-כב : ונלחם בנו ועלה מן הארץ . הוא יילחם בנו, בתוכנו, ויעלה מארץ גושן, ששם הוא נאחז עתה , ויכבוש גם את שאר הארץ, ששם אנו יושבים. וכ"כ הרמב"ן: "ואולי יאמר, ... ( cache )
- מדרש תנחומא - שמות : ... והיה כי תקראנה מלחמה הם נתוספים על השונאים ועולים להם מן הארץ, כל זמן שישראל בירידה התחתונה הן עולין ראה מה כתיב ונלחם בנו ועלה מן הארץ , ... ( cache )
- הבה נתחכמה לו, והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ " (שמות, א, 10-9). כך שיכנע פרעה מלך מצרים את עמו כי הכיבוש של עם ישראל ... ( cache )
- פרשת שמות - גזרת פרעה | קבוצות דיון : 11 ינואר 2009 ... החשש של פרעה היה שעַם בני ישראל יצטרף לאויבי מצרים, "ונלחם בנו ועלה מן הארץ ". כדי להקטין את האפשרות הזאת צריך להפחית את מספר הגברים, ... ( cache )
- דף קשר 1119 - יוסף אבי העבדות / בועז הורוביץ : ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ " (שמות א, י). לפי האפשרות הראשונה יש להבין שבמילים "ונלחם בנו" הכוונה בעם במצרי. על מנת למנוע אפשרות זו, ... ( cache )
- more "בנו ועלה מן הארץ " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-12-26.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אוֹתִי. רבנן אמרי: צלולה היתה החבית ועכרתם אותה. מסורת היא בידי הכנענים שהן עתידין ליפול בידי אלא שאמר הקב"ה: עד אשר תפרה בששים רבוא, אמר ר"י בר סימון: עכורה היתה החבית וצללנו אותה, ויאמרו: "הכזונה"; אמרו: מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר, מי גרם? "ותצא דינה".
- ^ קרויה.
- ^ פירוש, אין לחשוש לצד ריבויים, כי סופם להתמעט לפי שהיולדת כמה בכרס אחת יהיו "תשי כח".
- ^ וכאשר
- ^ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אוֹתִי. רבנן אמרי: צלולה היתה החבית ועכרתם אותה. מסורת היא בידי הכנענים שהן עתידין ליפול בידי אלא שאמר הקב"ה: עד אשר תפרה בששים רבוא, אמר ר"י בר סימון: עכורה היתה החבית וצללנו אותה, ויאמרו: "הכזונה"; אמרו: מה הם נוהגים בנו כבני אדם של הפקר, מי גרם? "ותצא דינה".
- ^ קרויה.
- ^ פירוש, אין לחשוש לצד ריבויים, כי סופם להתמעט לפי שהיולדת כמה בכרס אחת יהיו "תשי כח".
- ^ וכאשר
דפים בקטגוריה "שמות א ט"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.