ביאור:שבעים נפש, מלך חדש, על שונאינו, שפרה ופועה, מתכונת לבנים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת שמות -

"ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים" (שמות, א', 5).

על-פי פרשנותינו לפרשה לפני שבועיים, הכתוב כאן מוסבר יפה אם אנו לוקחים בחשבון, שדינה שם היא הוספה מאוחרת, שלא נימנית כאן, אלא כאן נימנים גם ער ואונן, שהם יצאי ירך יעקב, על אף שלא ירדו מצרימה, אלא שזה לא נכתב, ויש לדייק בכתוב. ואין לנו צורך, אם כך, במדרש רש"י, בדבר יוכבד, שנולדה בן החומות.

"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א', 8).

כבר פירשו זאת, כי המדובר הוא במלכי ההיקסוס, ששלטו במצרים תקופה מסויימת - כך על-פי הארכיאולוגיה המודרנית. והמלך החדש שלא ידע את יוסף, הוא חזרתה של המלכות הפרעונית, מהשושלת הרעמססית. לכל זה יש קשר גם לתאריכים ונראה זאת פרשה הבאה, שכן אנו סוברים, כי בני ישראל היו במצרים 430 שנה ככתוב, ולא כמדרש רש"י על-פי "סדר עולם" - 210 שנה, כמנין רד"ו. כך הספריה מסתדרת גם מבחינת זמן בית המקדש השני, שהיה למעלה מ-420 שנה, כפי שאומרים במסורת היהודית, שמנסה לסבר את האוזן וליישב הזמן עם הכתוב בדניאל, שאותו הסברנו אחרת במקומו. זמן יציאת ישראל ממצרים הוא, אם כך, בסביבות -1300.

"הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (א', 10).

יש כאן רמז אקטואלי לקורה בגבול הצפון - "ונוסף גם הוא על שונאינו". וכן גם אנו מוצאים בהפטרת הספרדים - "מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ" (ירמיה, א', 14), ונקווה שלא יתגשם זה וכי אלהים יהיה בעזרנו.

"ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" (שמות א', 15).

מפרש רש"י - "שפרה - זו יוכבד, של שם שמשפרת את הולד. פועה - זו מרים, על שם שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק בוכה (שם), פועה ל' צעקה כמו (ישעיה מב') כיולדה אפעה".

אנו נקבל את פירוש רש"י ונוסיף לו, כי שפרה יכול להיות גם מלשון מי-שפיר שבלידה, כך ששם שתי הנשים קשור לפעולת הלידה, ודבר זה קורה פעמים רבות בתנ"ך, שהשם הוא ממן העניין.

"לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמל שלשום, הם ילכו וקששו להם תבן. ואת מתכנת הלבנים אשר הם עושים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו" (שמות ה', 7-8).

כאן נמצאת התשובה לשאלה, שנחשבת למסתורין לא מפוענח לאחד מפלאי תבל, והיא - כיצד בנו המצרים את הפירמידות. ובכן, הם לא השתמשו במנופי-ענק וכיוב', אלא פשוט בנו את האבנים הגדולות על מכונן - המתכונת, כמין שבלונה, ואולי בדיקה כימית של מבנה האבן שם יוכל להוכיח זאת. ועוד נקודה כאן - "לא תאספון" - יש כאן כפל משמעות, מלשון יסף ומלשון אסף-קושש.

שבת שלום.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0201_2