קטגוריה:שמות כא לו
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִ/תְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְ/לֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖/נּוּ בְּעָלָ֑י/ו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַ/שּׁ֔וֹר וְ/הַ/מֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽ/וֹ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | אוֹ אִתְיְדַע אֲרֵי תּוֹר נַגָּח הוּא מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלָּמָא יְשַׁלֵּים תּוֹרָא חֲלָף תּוֹרָא וּמִיתָא יְהֵי דִּילֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִין אִישְׁתְּמוֹדַע אֲרוּם תּוֹר נַגְחָן הוּא מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקֳדָמוֹי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלְמָא יְשַׁלֵם תּוֹרָא חוֹלַף תּוֹרָא וּנְבֵילְתָּא וּמוֹשְׁכָא יְהֵי דִילֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"או נודע" - או לא היה תם אלא נודע כי שור נגח הוא היום ומתמול שלשום הרי ג' נגיחות
"שלם ישלם שור" - נזק שלם
"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלים המזיק עד שישתלם ניזק כל נזקורמב"ן (כל הפרק)
"ולא ישמרנו בעליו" - ידוע כי גם התם אם ישמרנו בעליו כראוי ויצא והזיק במקרה שאירע בודאי שהוא פטור וזה שאמר במועד ולא ישמרנו על דעת האומר בתלמוד שהמועד צריך שמירה מעולה מן התם (ב"ק מה) יאמר הכתוב ואם שור נגח הוא והועד בבעליו ולא ישמרנו להוסיף בו שמירה מפני רעתו ויצא והזיק ישלם נזק שלם ועל דעת האומר שהשמירה בתם ובמועד שוה (ב"ק מה ותוספתא שם) יאמר ואם נודע לו ששור נגח הוא וגם עתה לא ישמרנו בעבור פשיעתו הגדולה יתחייב נזק שלם
"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלם המזיק עד שישתלם הניזק נזק שלם זהו לשון רש"י כדרך רבותינו (ב"ק י) ואם כן ראוי שנפרש שלם ישלם שור תחת השור עם המת שיהיה לו וכן ויוסף היה במצרים (לעיל א ה) עם יוסף שהיה במצרים וכן לא אוכל און ועצרה (ישעיהו א יג) בעצרה כאומרו שונא גזל בעולה (שם סא ח) ויתכן לפרש על דרך הפשט והמת יהיה לו למזיק כלומר שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו למזיק המשלם בתשלומין האלו שיכניסהו לניזק בחשבון ועל שני הלשונות הדין שוה הוא שיהיו הבעלים מטפלין בנבלה ומשעת מיתה תכנס עמו בחשבונו כדברי רבותינו (ב"ק שם)דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)
- (שמות כא לו): "ואם" היה יודע שהיה שור זה מועד להזיק "מתמול שלשום", רוצה לומר שהזיק שלושה פעמים, אע"פ שלא התרו בו, היה לו לשומרו, וכיוון ש"לא ישמרנו", "שלם ישלם" נזק שלם, והוא "שור" חי טוב כמוהו "תחת השור" המת, ואותו המת "יהיה לו".
- ואמר זה להודיע, שלא ייסקל השור כמו שנאמר למעלה בשור שהמית אדם, כי הנה בזה די שהבעל ישלם נזק שלם, והמת יהיה לו.
והנה, בשני אבות הנזיקין האלה, רוצה לומר, הבור והשור, לא חייבה התורה למזיק שום עונש מהכפל או עוד, לפי שעם היות שבאה התקלה על ידו, הנה לא נעשתה מדעתו ורצונו, ולא הגיעה לו ממנה תועלת. אבל בשארי הנזיקין, מהגניבה, הכפיל העונש, להיותה נעשית ברצונו ולהרויח בהם.
העמק דבר (כל הפרק)
(שמות כא לו): "שלם ישלם שור" - על כרחך אין הפירוש סתם שור, דאם כן הרי שור בן יומו קרוי שור, ויהיה תשלומי מועד פחות מתשלומי תם, שמשלם אחר שומת ההיזק חציו, ושור כל שהוא יוכל להיות עוד פחות מזה! אלא על כרחך משמעותו "ישלם שור בשווי השור שהוזק". ואם כן, היה ראוי לכתוב "שלם ישלם את השור", אלא בא ללמדנו כאן גם כן שלא מיקרי תשלומין עד שייתן לידו ממש, בכדי שיהא יכול לקנות שור תחת השור, ולא סגי במה שהניח המעות לפניו ולא זכה בהם.
אבל "והמת יהיה לו", כמו שביארנו לעיל לד, דהכי פירושו, דהמת אין צריך ליתן לידו, אלא ממילא הוא שלו.
זהו עומק הפשט, והדרשות רבו בזה.מדרש מכילתא (כל הפרק)
קכו. או נודע . בא הכתוב לחלק בין שור תם למועד וגו'.
מתמול שלשום [יום] ואמש ושלפניו.
ולא ישמרנו להביא שומר חנם וכו'.
שלם ישלם שור . אין לי אלא בבהמה. כסף מנין- הרי אתה דן. נאמר כאן והמת יהיה לו, ונאמר להלן והמת יהיה לו . מה להלן בבהמה אף כאן בבהמה. מה כאן כסף אף להלן כסף.
והמת יהיה לו . אתה אומר לניזק וכו' או אתה אומר למזיק וכו' כדלעיל.מלבי"ם - התורה והמצוה
קכו. או נודע . בא הכתוב לחלק וכו', התבאר למעלה ( משפטים קג ) שהכתוב באר חמשה הבדלים בין תם למועד. ג' באר בפ' שור שנגח אדם ושנים מבוארים כאן. ומה שאמרו, מתמול שלשום יום ואמש וכו' התבאר למעלה ( משפטים קד ). ומה שאמרו ולא ישמרנו להביא שומר חינם התבאר ( משפטים קו ). ומה שאמרו שלם ישלם אין לי אלא בהמה התבאר ( משפטים קכא ). ומה שאמרו והמת יהיה לו לניזק התבאר ( משפטים קכב ).
שור נגח שהמית בהמה
אדם שבהמתו כבר גרמה נזק נושא באחריות גדולה יותר לנזקים שהיא תגרום בעתיד:
(שמות כא לו): "או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו"
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם
כאשר השור שהזיק כבר היה ידוע לבעליו כשור מזיק, העונש גדול יותר - ראו שיטת הניקוד לעברייני תנועה .
ולא ישמרנו בעליו
מכאן למדו חכמי ישראל על החובה לשמור על בעלי חיים מזיקים - ראו ולא ישמרנו בעליו .
שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו
על-פי הפשט, הפסוק מלמד שיש לבצע את שומת הנזקים ב"שיטת התיחלוף" - המזיק צריך להחזיר את הניזק בדיוק למצב שהיה בו לפני הנזק (רשב"ם על פסוק לד, שד"ל) ; והנבלה שייכת למזיק, מאחר שהוא נתן לניזק שור חלופי.
וחז"ל הקלו על המזיק, ופסקו שיש להשתמש ב"שיטת הפחת" - המזיק צריך לשלם לניזק רק את ההפרש במחיר השוק בין מצב השור לפני הנזק לבין מצב השור אחרי הנזק; האחריות למכירת הנבלה ולקניית שור חדש מוטלת על הניזק, ואם ערכה של הנבלה ירד - הניזק מפסיד (ראו והמת יהיה לו ).
- אולם, לפי פירוש זה היה מספיק לכתוב "שלם ישלם" או "שלם ישלם תחת השור"; המילים "שלם ישלם שור תחת השור" מדגישות שהמזיק חייב לתת לניזק שור חדש שווה בערכו לשור שאבד.
- גם בעל " העמק דבר ", שניסה להצדיק את דברי חז"ל, כתב " "על כרחך משמעותו "ישלם שור בשווי השור שהוזק". ואם כן, היה ראוי לכתוב "שלם ישלם את השור", אלא בא ללמדנו כאן גם כן שלא מיקרי תשלומין עד שייתן לידו ממש, בכדי שיהא יכול לקנות שור תחת השור , ולא סגי במה שהניח המעות לפניו ולא זכה בהם" ", כלומר, המזיק צריך לתת לניזק כסף שיאפשר לו לקנות שור חדש באותו שווי של השור שמת, גם אם ערכה של הנבלה ירד בינתיים .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
דפים בקטגוריה "שמות כא לו"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.
