ביאור:שמות כא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות כא יא: "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כא יא.


למרות שהאדון קנה את האמה להיות כשפחה, לאחר שקיבל אותה כאישתו הוא חייב לספק אותה עם כל צרכיה - אוכל, בגדים ויחסי מין. אם הבעל לא יעשה אחת מאלו היא יכולה לצאת ולא מחוייבת להישאר בגלל הכסף שהוא שילם בעבורה בהתחלה. ועל זה כתוב ויצאה חינם שהיא לא צריכה לשלם על פדיונה - בגלל שהוא אשם. חז"ל פירשו הכוונה של שלש אלה לא הולך על שלושת הדברים שבפסוק שלפני זה אלא על שלושת האופציות שכתוב שהיא יכולה לצאת מעבדות: ייעוד האדון (נישואין שהאדון מייחד השפחה שלו להיות כאישתו ולהפסיק לעבוד אותו), ייעוד לבן (האדון נותן את האמה לבנו לאישה), או פדיון אביה (אם האמה לא נמאת חן בעיני האדון או בנו, אביה משלם מה שהאדון שילם בהתחלה יותר מהשוויות של מה שהיא עבדה כבר).