ביאור:שמות כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

שמות כא ב: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"



כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי[עריכה]

ניתן להשוות את חוקי העבד העברי לסיפור יעקב אצל לבן. יעקב היה זקוק לכסף כדי לרכוש את רחל, והציע ללבן לקנות אותו "לעבודה" של שבע שנים. לאחר שיעקב עבד 14 שנים עבור רחל ולאה, הוא היה חופשי אבל היה חסר כסף. יעקב הציע להמשיך לעבוד כרצונו של לבן, כדי לרכוש רכוש, ולבן הסכים.

חוקי עבד עברי:

כִּי תִקְנֶה[עריכה]

אדם יכול לרכוש עבד בקניה או בחטיפה במלחמה.

  • מותר לקנות איש עברי שנחטף לעבדות על ידי עם אחר. במשך השנים התפתח מנהג שעבדים עבריים כאלה נקנו על ידי משפחתם או הקהילה ושוחררו מיד. לפי חוקי חמורבי מספר 280 אזרח שנכבש לעבדות ושב לארצו, יוצא לחופשי מיד ללא תשלום.
  • אדם יכול למכור את עצמו לעבדות תמורת חוב. גודל החוב יקבע את משך זמן העבדות, אבל העבדות לא יכולה להיות יותר מאשר שש שנים, והחוב משולם במלואו.
  • לפי חוקי חמורבי 123 כל עיסקה חייבת להעשות בנוכחות עדים או בחתימה על שטר מכירה ובעלות. סביר שגם כאן היה שטר מכירה שקבע את התנאים כדי למנוע וויכוחים ומריבות. יעקב עשה הסכם עם לבן, אבל נכשל לכתוב את התנאים ולא הביא עדים, וכך לבן היה יכול לרמות אותו ולשנות את התנאים.

עֶבֶד עִבְרִי[עריכה]

החוק הזה מטפל בעבד עברי בלבד. עבד זר לא זכה לזכויות האלה.

שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד[עריכה]

לא חשוב מה היה גודל החוב, ויכולת העבודה של העבד, אחרי שש שנים הוא יוצא לחופשי. לפי חוקי חמורבי מספר 117, העבד יצא לחופשי אחרי שלוש שנים ויהיה פטור מחובו.
העבד נמצא כפקדון בידי בעליו. העבד יעבוד כמיטב יכולתו במקצועו, או במקצוע שאדונו ילמד אותו. אסור להתעלל בו או להעמיס עליו עבודה כבדה, אחרת בעל העבד מסתכן שהעבד ימות ובשנה השביעית הוא לא יוכל לשחרר אותו.
לפי חוקי חמורבי מספר 117 עבד שמכר את עצמו לעבדות בגלל חוב, מותר להעסיק אותו רק בביתו של האדון אבל לא בשדה. נראה שכך היה גורלו של יוסף בבית פוטיפר.
ספירת השנים מתחילה מתחילת העבדות המקורית. אדם לא יכול למכור את עבדו לפני סוף שש שנות עבודה, והעבד יתחיל שש שנים אצל האדון החדש.

וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם[עריכה]

בהתחלת השנה השביעית העבד יצא לחופשי. העבד יוצא "לַחָפְשִׁי חִנָּם":

  • העבד לא חייב לשלם עבור שחרורו.
  • העבד לא נשאר חייב כסף על חובו, אפילו אם בעל העבד טוען שהוא לא קיבל מספיק כסף.
  • העבד לא יקבל תשלום עבור עבודתו.
  • העבד לא ישלם עבור מקצוע, נסיון וקשרים חברתיים שהוא רכש.

לא יעשו חישובים של הכנסות והוצאות.