הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וכי יזיד איש על רעהו להרגו בעורמה - מעם מזבחי תיקחנו למות

באילו מקרים יש להוציא להורג רוצח?

(שמות כא יד): "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת"

וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה

המושג זדון מציין עשיית רע בכוונה תחילה, אבל גם גאווה ובטחון עצמי מופרז . המושג ערמה מציין כישרון להטעות .

אם כך, ניתן להסיק מהפסוק שלושה תנאים שצריכים להתקיים כדי להטיל עונש מוות על רוצח:

הרצח בוצע בכוונה תחילה.
הרוצח מתגאה ומתפאר במעשה שעשה.
הרצח בוצע מתוך תיכנון והטעיה.

התנאי השני - גאווה - אופייני מאד לרוצחים אידיאולוגיים. הרי כל המטרה שלהם היא להראות לחברים שלהם שהם הצליחו לרצוח, ולכן הם גאים במעשה ורוצים גם לפרסם את הגאווה שלהם בתקשורת.

מצד שני, אנשים כאלה הם גם האנשים שיש הכי הרבה סיכוי שישוחררו במסגרת עיסקת שבויים כלשהי, שהרי החברים שלהם יעשו הכל כדי לחטוף מישהו ולכפות על הממשלה לשחרר אותם.

הוצאה להורג של רוצחים כאלה, כמו שכתוב בתורה, תמנע את שיחרורם. עדיין יהיו עסקאות של חילופי שבויים, אבל מכיוון שהרוצחים כבר לא יהיו בחיים, המו"מ יהיה רק על שבויים שלא הורשעו ברצח. זה יהיה מו"מ קל וקצר יותר, כך שגם השבויים שלנו ירויחו.

מעם מזבחי תקחנו למות

1. בימי התנ"ך, המזבח נחשב מעין "עיר מקלט", שטח מקודש לה' שנמצא מחוץ לתחום החוקים האנושיים. מי שאחז בקרנות המזבח, נחשב מחובר אל ה', והיה אסור לפגוע בו. בספר מלכים מסופר על שני אנשים שניסו לנצל חוק זה:

אדוניהו, אחיו הגדול של שלמה, חשש שאחיו יהרוג אותו כמורד במלכות, מלכים א א נ: " "וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק" "בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" ". ויגד" "לשלמה לאמר 'הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה" "אחז בקרנות המזבח לאמר" "ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב'" ". במקרה זה, שלמה אכן נשבע לו שלא יהרוג אותו.
גם יואב בן צרויה, שהשתתף במרד, חשש מאותו הדבר, מלכים א ב כח: " "וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל" "ה' וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" ". אולם במקרה זה, שלמה דן את יואב על שתי רציחות שביצע בימי דוד - רצח אבנר בן נר ורצח עמשא בן יתר. ובהתאם לפסוק שלנו, הוא לקח אותו מעם המזבח, והרגו. " "אמר הקב"ה: אפילו בורח ונכנס במזבח שלי - הרגו אותו, שנאמר וכי יזיד איש על רעהו וגו'. ומי היה זה שברח למזבח" "ונהרג? יואב..." " ( במדבר רבה כג יג ) .

2. בימי בית שני, החוק הקדמון כנראה כבר לא היה קיים, אבל היה חוק קצת שונה - כהן העומד על המזבח ועסוק בעבודת הקרבנות, מוגן מעונש. הפסוק שלנו מלמד, שהחוק הזה אינו תקף במקרה של רצח: " "מעם מזבחי - (סנהדרין צה) אם היה כהן ורוצה לעבוד עבודה - תקחנו למות" " ( רש"י ) .לפי שני הפירושים, הפסוק בא להדגיש את הסלידה של ה' מרצח: ה' לא מוכן בשום אופן שאנשים ישתמשו בעבודת ה' כדי להתיר רצח, או אפילו כדי להינצל מעונש על רצח.

מקורות ופירושים נוספים

התראה במשפט העברי

" "וכי יזיד - למה נאמר? לפי שנאמר מכה איש וגו', שומע אני אפילו רופא שהמית ושליח בית דין שהמית במלקות ארבעים והאב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו והשוגג? תלמוד לומר וכי יזיד, ולא שוגג. להרגו בערמה - ולא שליח בית-דין והרופא והרודה בנו ותלמידו, שאע"פ שהם מזידין, אין מערימין" " ( רש"י ) .

" "נח. וכי יזיד איש למה נאמר פרשה זו. לפי שהוא אומר ואיש כי יכה.כל נפש אדם וגו' יכול (אף) [בין] המזיד והשוגג (ואחרים), והמרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו במשמע. תלמוד לומר וכי יזיד ([להוציא את השוגג ]). איש להוציא את הקטן. איש להביא את האחרים. רעהו להביא את הקטן. רעהו להוציא את אחרים. איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו. באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינן מסיר לשמים. (להרגו בערמה) להוציא חרש שוטה. (וקטן שאינן מערימין). להרגו בערמה להוציא מרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו. ואף על פי שהן מזידין אינן מערימין" " ( מכילתא ) .

" "נט. מעם מזבחי וגו' - בא הכתוב ללמדך על רציחה שתדחה את העבודה. שהיה בדין, ומה אם שבת שעבודה דוחתה, אין רציחה דוחתה. עבודה שהיא דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא רציחה דוחתה. תלמוד לומר מעם מזבחי תקחנו למות, בא הכתוב ללמד על רציחה שתדחה את העבודה ((אינו [ותהא רציחה]) דוחה את השבת. שהיה בדין, ומה אם עבודה שהיא דוחה את השבת הרי רציחה דוחתה, שבת שעבודה דוחתה, דין הוא שתהא רציחה דוחתה. לא, אם אמרת בעבודה שקבורת מת מצוה דוחתה, לפיכך רציחה דוחתה. תאמר בשבת שאין קבורת מת מצוה דוחתה, לפיכך לא תהא רציחה דוחתה. אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל, הרי הוא אומר לא תבערו אש וגו' (שם לה) שרפה היתה בכלל ויצאת ללמד. מה שרפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בבית דין אינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות ב"ד לא ידחו את השבת. (ותהא קבורת מת מצוה דוחה את השבת. והדין נותן, ומה אם עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מצוה דוחתה, שבת שעבודה דוחתה דין הוא שתהא קבורת מצוה דוחתה). לא, אם אמרת בעבודה שרציחה דוחתה לפיכך קבורת מצוה דוחתה, תאמר בשבת שאין רציחה דוחתה לפיכך לא תהא קבורת מצוה דוחתה. (לכך נאמר) לא תלין נבלתו על העץ וגו' (דברים כא) בו ביום שנהרג בו ביום יקבר. רציחה דוחה את העבודה (ואין פקוח) נפש דוחה את העבודה. (שהיה בדין,) [ודין הוא] ומה אם שבת שאין רציחה דוחתה פקוח נפש דוחתה, עבודה שרציחה דוחתה אינו דין שיהא פקוח נפש דוחה את העבודה. (ר' שמעון בן מנסיא אומר, ויהא פקוח נפש דוחה את השבת. והדין נותן, אם רציחה דוחה את העבודה שהיא דוחה את השבת [ וכו ']). מעם מזבחי תקחנו למות למות ולא לדון ולא ללקות ולא לגלות. מעם מזבחי תקחנו למות נמצינו למדין שסנהדרין בצד המזבח (אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח (מלכים א') וגו')." " ( מכילתא ) .

מלבי"ם - התורה והמצוה

נח . וכי יזיד איש. כבר ידענו זה ממה שאמר מכה איש ומת, וממה שאמר בפרשת אמור ואיש כי יכה כל נפש אדם. ומשיב שבא,ללמדנו דינים חדשים, ששם אומר ואיש כי יכה שממעט קטן, אם כן מיותר מה שאמר פה שנית כי יזיד איש ומרבה אחרים.

וזה ההבדל בין איש ובין אדם. שאדם מוציא אחרים, ומדלא אמר שם אדם, ידעינן משם איש לרבות אחרים כמו שאמרתי בפירוש ויקרא (ויקרא י). [וצ"ל יכול אף השוגג וההורג אחרים והחרש והשוטה שהמיתו. ומה שאמר רעהו להביא את הקטן, צריך למחוק]. וממה שאמרו על רעהו מוציא האחרים [ ואיסי סבירא ליה שדינם מסור לשמים] וממה שאמרו כי יזיד מוציא חש"ו שמעשיהם שוגגים [וצ"ל כי יזיד להוציא חש"ו כן גרסת הגר"א ], וממה שאמרו להרגו בערמה מוציא מרפא כו ', כי המערים הוא מוסיף על המזיד. שכל מערים הוא מזיד ואין כל מזיד מערים. והמרפא והמכה ברשות בית דין, הוא מזיד ואינו מערים. שהמערים הוא המכוין להרוג ולעשות זה בערמה ותחבולה שלא ישמר ממנה, והמרפא אין זה כונתם ומעשיהם

נט . מעם מזבחי תקחנו למות. סדר הכתוב שהמכה איש יומת. ומפרש ואם לא צדה אשים לו מקום ערי מקלט ומחנה לויה שבמדבר לנוס שמה. אבל וכי יזיד איש לא לבד שלא יועיל לו מחנה לויה. שאף המזבח שהוא מחנה שכינה לא יועיל לו. אבל בכל זה הוא דברי מותר ומה משמיענו. הלא ידענו שהמזיד לא יועילו לו ערי מקלט, ולמה יעלה בדעתנו שהמזבח קולטו. ובהכרח שמדבר אם עומד על המזבח ועבודה בידו שאז יש לומר שלא ידחה את העבודה דהא אינה דוחה את השבת דקיל מעבודה, שנדחה מפני עבודה.

ושואל שמנין שאינו דוחה את השבת. הלא יש לומר ושידחה שבת קל וחומר מעבודה. ומשיב שמצאנו קבורת מת מצוה שדוחה עבודה מולאחותו, ואינו דוחה שבת. ועל זה משיב שיש לומר שהוא הדין קבורת מת מצוה ידחה שבת. על זה מביא קרא דאין רציחה דוחה שבת, ועיקר הלמוד מן בכל מושבותיכם, כמה שאמר במכלתא ויקהל וביבמות (דף ז) ובסנהדרין (דף ל"ח). ועתה חזר הדין שגם קבורת מת מצוה, אעל פי שדוחה לעבודה, אינה דוחה שבת. וכיון שקבורת מת מצוה אינה דוחה שבת, ידעינן עוד ראיה שאין רציחה דוחה שבת ממה שאמר לא תלין נבלתו על העץ. ואם כן איך יכול להרגו בשבת, דהא לא יוכל לקברו בוום ההוא. [זה פירוש המכלתא על פי נוסח הגר"א ] ודברים אלה מובאים בגמ ' במקומות הנ"ל ע"ש.

ס . מעם מזבחי תקחנו למות. כבר התבאר שפירש אפילו כהן ועבודה בידו. וזה שלא כדעת הגמרא יומא (דף פה) שדרשו מעם מזבחי ולא מעל מזבחי. וכן כתב המשנה למלך [פ"ה מהלכות רוצח הי"ב] שהמכלתא וסוגית הגמרא שהביאו בריתא זו, חולקת וסוברת שאף מעל מזבחי. וממה שאמר מעם מזבחי תקחנו למות, דייק רק למות אבל לא לגלות. וכיון שהמכלתא מפרש מעם מזבחי היינו מעל מזבחי בשעובד עבודה, אם כן גם מה שדייק למות ולא לגלות מיירי בשעובד עבודה. וזה מוצא למקור הדין שכתב הרמב"ם (בפ"ה מה' רוצח), שההורג בשגגה אין המזבח קולטו אלא אם היא כהן ועבודה בידו, ורק גגו של מזבח בית העולמים.

והנה הרשב"א בתשובה (ס' תקכ"ד) הקשה על מה שנאמר במכות (דף יב) בשם רב שיואב טעה שאין קולט אלא גגו של מזבח של בית העולמים, ורק כהן ועבודה בידו שהם ג' טעויות. ומדוע לא חשיב ד' טעויות שאין קולט אלא שוגג והוא היה מזיד. ומזה משמע שלא כפסק הרמב"ם שרק שוגג קולט אם עבודה בידו. ולדעת יואב חשב את עצמו לשוגג, דמה שהרג את אבנר גואל הדם היה, ועשהאל רודף היה ועמוא מורד במלכות היה, כמה שאמרו בסנהדרין (ד). ובירושלמי (פ"ב דמכות), אמר רבי יוחנן שרב לא אמר זה, כי יואב לא טעה רק לסנהדרין ברח שלא יהרגנו המלך ויירשנו, דהרוגי מלך נכסיהן למלך.

ומזה מוצא מקור הדין למה שאמר הרמב"ם (שם ה' י"ד) שמי שפחד מן המלך שלא יהרגנו מדין המלכות או מבית דין שלא יהרגוהו בהוראת שעה, וברח למזבח ונסמך לו ואפילו היה זר הרי זה ניצל. שזה הוציא ממה שאמר שלסנהדרין ברח מבואר שניצל שם מדין המלכית. ונהרג על ידי בניהו שהיה ראשט הסנהדרין כמה שאמרו בברכות (דף ד) ובסנהדרין (דף טז) בניהו בן יהוידע זה סנהדרין. ומשמע שנהרג בדין כי עשהאל התרה בו.

וכן ממה שאמר תקחנו למות מדייק לא ללקות ולא לדון אם עדיין לא נגמר דינו כי שמא יצא זכאי. ומזה למד שסנהדרין בצד המזבח שאם לא כן, איך יקחוהו למות. הא אם נגמר דינו חובשין אותו. ודוחק לומר שמדבר במציאות רחוק אם ברח, ועל כורחך ששם יושבים הסנהדרין וגומרים דינו בעודו על המזבח ואחר שנגמר דינו לוקחים אותו למות. ועל זה הביא זכר לדבר מיואב ששם כך היה המעשה שהוא ברח קודם שנגמר דינו ושם גמרו דינו כמה שאמר רבי יוחנן שברח לדין הסנהדרין.

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

מזבח העולה ג€“ ויקיפדיה : המזבח כמקום מקלט. בספר שמות (כא, יד) נאמר: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות". חז"ל הסיקו מלשון הפסוק, שאכן בתנאים אלו אין המזבח מגונן על הרוצח, ... ( cache )
בגדרי פיקוח נפש - בית המדרש הוירטואלי : נענה רבי עקיבא ואמר: ' וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות' (שמות כ"א). מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי" (יומא פה.). ר' ישמעאל ורבי עקיבא לומדים את ההלכה כי פיקוח נפש ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - נחש; : זאת ועוד, ערמה בהקשר של סיפורנו איננה גילוי חיובי של חכמה אלא ביטוי של מזימה להרע, כמו: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה" (שמות כא,יד). הנחש בסיפורנו משתמש אפוא בחכמה ... ( cache )
דף קשר מספר 1018 - "עד שיראוהו טעמו של דבר" - בין אזהרה להתראה / גלעד... : אלא עד שיראוהו טעמו של דבר, אם אינו ענין לכרת תנהו ענין למלקות. דבי חזקיה תנא: ' וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה' (שמות כ"א, יד) - שהתרו בו, ועדיין הוא מזיד. דבי רבי ישמעאל תנא: ... ( cache )
נחשים, מקדשים, לחשים ונשים : זאת ועוד, ערמה בהקשר של סיפורנו איננה גילוי חיובי של חכמה (ראה משלי א ד, ח ה, יב) אלא ביטוי של מזימה להרע, כמו בשמות כא יד: ' וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה' (וראה עוד יהושע ... ( cache )
פרשת לך לך : נענה רבי עקיבא ואמר: ' וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות' (שמות כא). מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית, אבל להחיות ... ( cache )
ט"תרומת איברים - תשנ : נענה רבי עקיבא ואמר: +שמות כא+ וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות. מעם מזבחי - ולא מעל מזבחי.- הגמרא מביאה ספור שמתקשר לשאלת פיקוח נפש: מסופר על רבי ... ( cache )
אתר של שמחה - חסידות ברסלב | מאמרים וראיונות | פרשת תולדות : 11 מאי 2011 ... כמו שנאמר: (שמות כ"א 14) " וכי-יזד איש על -רעהו, להרגו בערמה". הבכורה ג€“הבחירה, נרכשת בעורמה. ויאמר יעקב, השבעה לי כיום, וישבע, לו; וימכר את-בכרתו, ליעקב. ... ( cache )
משה כדגם מנהיגות בספר דברים : וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעט מזבחי תקחנו למות". לדעתו, המזבח נתפס בתודעת העם כמקלט לנמלטים מן החוק (ראה מל"א א', ג). פסוקים אלה מבחינים בין שני סוגי רוצחים. ... ( cache )
גילה וכמן - Peace & shalom: Shabbat Shalom The weekly parsha... : נענה רבי עקיבא ואמר: (שמות כא) ' וכי יזד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות'. 'מעם מזבחי' - ולא 'מעל מזבחי'. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית, אבל להחיות ... ( cache )
arguments against creationism, intelligent : וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות: ב. מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מס' דנזיקין משפטים פרשה ד: וכי יזיד איש. למה נאמ' פרשה זו, לפי שהוא אומר, ואיש כי יכה ... ( cache )
שיעורים בספר מלכים א' פרק ב : יואב הרג נפשות במזיד ובתורה נאמר: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמ' כא, יד). "ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו, ויקבר בביתו במדבר" (פס' לד). ... ( cache )
חוברת ה', תשנ"ח : א. "מקום לנוס" (שמות כ"א, יב-יד). "מכה איש ומת, מות יומת, ואשר לא צדה, והאלקים אנה לידו, ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה, וכי יזד איש על רעהו להורגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למות." ... ( cache )
גוף ונשמה י: התורה עצמה אמרה את דברה מפורשות: וכי-יזד איש על -רעהו, להרגו בערמה--מעם מזבחי, תקחנו למות. (שמות כא, יד'); שאול המלך ביקש להרוג את דוד שעמד להיות משוח במקומו- לא בדין ... ( cache )
תנ"ך - עזרה בלימודים ושיעורי בית - פורומים, קהילות בתפוז אנשים : בשמות נאמר לנו כך: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תחקנו למות". עניין קרן המזבח דומה לערי המקלט. אדם שנשקפה לו סכנת מוות ע"י נוקמי הדם או המלכות, יכול היה ... ( cache )
סיפור קין והבל : השווה שמות כ"א, יג-יד: "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ג€“ ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה; (אולם) וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה ג€“ מעם מזבחי תקחנו למות". 24. השווה שופטים ח', 2: ... ( cache )
שמות, פרשת משפטים, תשנ"ט, ד"ר פנחס הימן : זה, אלא יש כאן פרשנות מאוחרת. דומני שיש במדרשי ההלכה מקור יותר טבעי ללימוד הקשר בין המוסדות האלה. כמה פסוקים לתוך פרשת משפטים: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם ... ( cache )
מדהים: הגימטריה שמרמזת על רצח הבבא אלעזר : 1 אוגוסט 2011 ... והפסוק כולו הוא, וכי יזד איש על רעהו "להרגו בערמה" מעם מזבחי תקחנו למות. שמות פרק כא, יד. התכנון והמעשה ממש מבהיל שכבר רמוז בתורה. ה' ירחם. ... ( cache )
דברים שלא ידעתם שכתובים בתנ"ך. - SilentMike ניוז - תפוז בלוגים : 26 יולי 2007 ... יד וכי-יזד איש על -רעהו, להרגו בערמה- מעם מזבחי, תקחנו למות. טו ומכה אביו ואמו, מות יומת. טז וגנב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת. יז ומקלל אביו ואמו, מות יומת." ... ( cache )
הספר "שיעורים בספר מלכים" : יואב הרג נפשות במזיד ובתורה נאמר: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמ' כא, יד). "ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו, ויקבר בביתו במדבר". (פס' לד). ...
מוסר ואתיקה בבריאות וברפואה בראייה היהודית : וכי יָזִד איש על רֵעהו והרגו בעָ רְ מָ ה מֵ עִ ם מִ זְבְּ חִ י תִּ קָ חֶ נּוּ לָ. ".מוּת., אולם. אם רופא טיפל בחולה כהלכה.,. אף ללא הצלחה.,. מניחים. פורשה". א לא המית. את החולה ...
" המכונית המגויסת " : וכי יזד איש על רעהו וגו. 'מעם מזבחי תקחנו למות. מעם מזבחי. -. ולא מעל. מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן.: לא שנו אלא להמית אבל להחיות. -. אפילו מעל מזבחי. ומה., זה ... ( cache )
תנ"ך - שמות, פרק כא - כפשוטו : ... יעשה לה ויצאה חנם אין כסף יב מכה איש ומת מות יומת יג ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה יד וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות ... ( cache )
Wapedia - Wiki: מזבח העולה : 1. המזבח כמקום מקלט. בספר שמות (כא, יד) נאמר: " וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות". חז"ל הסיקו מלשון הפסוק, שאכן בתנאים אלו אין המזבח מגונן על הרוצח, ... ( cache )
more "וכי יזד איש על " :
דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הפשט - שמות : וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות. נמצא בספרי דברי הימים להעמים שהיה מנהגם שכל רוצח שברח לבית ע"ז שלהם היה ניצול ואין כח ורשות ביד כל אדם. לא שר ... ( cache )
מלכים א' פרק ב - בשבילי התנ"ך : וכי יואב שהיה חכם גדול וראש סנהדרין, שנאמר: יושב בשבת תחכמוני, לא היה יודע שכתוב בתורה: כי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות, שהלך והחזיק בקרנות המזבח, ... ( cache )
הרוצח בעורמה - בית המדרש הוירטואלי : "מכה איש ומת מות יומת: ואשר לא צדה והא-לוהים אִנה לידו, ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: וכי יזִד איש על רעהו להרגו בערמה - מעם מזבחי תקחנו למות". (כ"א, יב-יד). ההלכה מכירה בשני ... ( cache )
כשל בנקודת המוצא / אריאל פינקלשטיין ֲ« מוסף "שבת" ג€“ לתורה, הגות ספרות... : 25 ינואר 2011 ... "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות". "רעהו" ג€“ להוציא אחרים. איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן ... ( cache )
לתולדותיהן של ערי המקלט במשפט המקראי: א : כנגד זה ציווה ספר הברית: "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות, כ"א, יד). זכותו של המקדש לתת חסות לעבריינים צומצמה בכך רק למקרים של רצח בשגגה. ... ( cache )
2 : 15 ספטמבר 2008 ... כלשון הפסוק (שמות כא, 14): "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות", ושוטה לא ניתן לייחס לו ערמה. באשר לענישתו בגין עבירות אחרות שביצע, ... ( cache )
הרב יצחק זילברשטיין : ואולי משום שנאמר בתורה (שמות כ"א י"ד) "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות". ודרשו חז"ל במכלתא, בערמה, פרט לחרש שוטה וקטן, כלומר דוקא כשרצח מתוך ... ( cache )
דף קשר מספר 540 - פרשת ויקרא : "וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כ"א, טו). אדם מקריב קורבן לתודה או לכפרה, אך מה הקשר בין הקורבן לרעיון השלום? יתכן שרעיון זה בא כניגוד ... ( cache )
"מידה כנגד מידה" / צחי הרשקוביץ : וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תיקחנו למות. ומכה אביו ואמו מות יומת. וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. ומקלל אביו ואמו מות יומת. וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו ... ( cache )
משפטים - אשלג : וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות (כא, יד). "וכי יזיד איש" - זה היצר הרע, "להרגו בערמה" - שמבהיל את האדם ברעיונות ובפחדים בעת שהוא ערום מהמצוות, היינו ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - רחמים; : וכי יזִד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למוּת (שמות כא, יד). נמצאנו למדים שקדושת המקדש אינה מצלת את הרוצח מן העונש. אם בעבר הקנתה הכניסה למקום מקודש ... ( cache )
[http://www.vbm-torah.org/vtc/0034195.html \ג€�1יעקב מדן] : שלמה דרש בו כפשוטו את הפסוק - "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תיקחנו למות" (שמות, כ"א, יד)[ג€�134]. דיוננו נסב בעיקר על ערמתו להתחמק מאחריות במעשה אוריה. ... ( cache )
מדינת ישראל - משרד המשפטים : וכי יזִד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למוּת (שמות כא, יד). נמצאנו למדים שקדושת המקדש אינה מצלת את הרוצח מן העונש. אם בעבר הקנתה הכניסה למקום מקודש ... ( cache )
מכללת לפשיץ : פשט הפסוק "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כא, יד), שאדם ייענש בדין מוות כאשר הוא מזיד, היינו עושה את מעשה הרצח בכוונה (רעה) תחילה. ... ( cache )
פרשת לך לך : "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כ"א, יד). הרב כשר, מביא פירוש על התורה לר' סעדיה גאון (סוף אות רפ"א) המפרש כי המינוח 'מעם מזבחי' נאמר בדרך ... ( cache )
דילול עוברים : "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" ג€“ "רעהו, להוציא אחרים. איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה, תחת שהוחמרו ... ( cache )
דמותו של יואב בן צרויה : דעה מקורית אחרת להריגתו של יואב מוצאים אנו בדבריו של הנצי"ב בפירושו לפסוק בתורה[ג€�67]: "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחנו למות". הוא בונה את פרושו עפ"י ... ( cache )
'לך פגע בו' (מל"א ב, כט) : והלא כבר נאמר: 'וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות' (שמות, כא, יד). משום כך מסתבר שיואב סבור שהנימוק לכוונה להורגו הוא פוליטי, ואז תועיל לו בריחתו, ושלמה ... ( cache )
' דרך המלך 'מהי : וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות. "במכילתא. דרבי. ישמעאל. דרשו על זה.:, רעהו". להוציא. את. אחרים. בן איסי. עקיבא. אומר.,. היינו תורה מתן קודם. מוזהרים ... ( cache )
בס"ד "פרשת ג€“מטות" - תורה : ... שאם הרג בזדון ואמר בשגגה הרגתי אין קולטין אותו, ואפילו נכנס למזבח מוציאין אותו משם והורגין אותו, שנאמר (שמות כא) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות, ... ( cache )
הרב דוד בן-זזון : הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל "משך חכמה" כתב על כך בפירושו לפרשת משפטים, שהתורה אמרה "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחהו למות". אמנם אין שום ...
בקשת האמת מול פורמליזם הלכתי* : הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל "משך חכמה" כתב על כך בפירושו לפרשת משפטים, שהתורה אמרה "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה, מעם מזבחי תקחהו למות". אמנם אין שום ... ( cache )
more "רעהו להרגו בערמה מעם " :
ג. 'לפנים משורת הדין' - תורה : 30 נובמבר 2004 ... מעם מזבחי תקחנו למות!... שנאמר בהורג בזדון: 'מעם מזבחי תקחנו למות ', מכלל שההורג בשגגה וקלטו המזבח, והרגו שם גואל הדם הרי זה נהרג עליו כמי שהרגו בתוך ... ( cache )
קהלת משה ו ב ג€“ ויקיטקסט : 16 יוני 2011 ... וידוע מאמר התוספת (דהקשה:) גבי כהן רוצח כתיב "מעם מזבחי תקחנו למות ", והקשה התוספת: הא בלא זה הוא פסול כי "זבח רשעים תועבה" מצד הסברא? ומתרץ: להכי ... ( cache )
שורשים וכללים : תלמוד לומר: מעם מזבחי תקחנו למות ". וידוע גם כן הנבואה והמלכות נסתלקו ממנו עד שנחדל מן החטאים שאנחנו מתמידים בהם - ואז יסלח לנו [ה'] וירחמנו, כמו שהבטיחנו, ויחזירן, כמו שאמר ... ( cache )
קטיף.נט:: לכאורה תמוה הדבר שפרשתנו פותחת בדיני עבדים. : "וכי יזיד איש על רעהו להרגו בעורמה, מעם מזבחי תקחנו למות ". (כ"א, י"ד) ... על כן הדגישה התורה כי "מעם מזבחי תקחנו למות ": לא יהיה המזבח מקלט ובית-מנוס לרוצחים. כי המזבח ... ( cache )
ילקוט שמעוני - משפטים : מעם מזבחי תקחנו למות מגיד שמבטלין עבודה מידו ויוצא ליהרג. מעם מזבחי תקחנו למות בא הכתוב ללמד על הרציחה שתדחה את העבודה. שהיה בדין ומה אם שבת שעבודה דוחתה אין ... ( cache )
קדוש = מיוחד ומובדל לשם הא-ל : ... כי קליטת הרוצחים היתה מתחילה סגולה מיוחדת למקדשות ולמזבחות, ככתוב (למטה כ"א י"ד) מעם מזבחי תקחנו למות , ויחזק בקרנות המזבח (מ"א א' ב' כ"ח) ומפני שהתורה אסרה את ... ( cache )
סנהדרין מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 14... : בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט אמר הקב"ה אפילו הוא נכנס ובורח למזבח שלי הרגו אותו שנאמר (שמות כא) מעם מזבחי תקחנו למות , ומי היה זה שברח למזבח ונהרג זה ... ( cache )
לימוד יומי limudyomi, פרק רביעי : אך ענה לו ר' יוחנן- מצאנו דבר שדוחה עבודה אך לא דוחה שבת, והוא- המתה על ידי בי"ד, שדוחה עבודה (שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות , ומסקנת הגמ' שאין הבדל בין קרבן יחיד לקרבן ... ( cache )
באורי אגדות מכות יב-כא : ... ודי בזה חכמה לעיני כל ישראל להעלים סיבת מיתתו, שאילו על עסקי רציחה הוא מת, היינו מקיימים בו "מעם מזבחי תקחנו למות ", עכשיו שתמיתנו שם, יאמרו שעל עסקי מלחמה הוא מת. ... ( cache )
פר' השבוע משפטים "וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ" > Beerot Yitzchak > פרשת... : וכפי שכותב הרמב"ם (הלכות רוצח פרק ה הלכות יב - יד): "המזבח קולט, שהרי נאמר בהורג בזדון "מעם מזבחי תקחנו למות ", מכלל שההורג בשגגה אינו נהרג במזבח. לפיכך, ההורג בשגגה ... ( cache )
בשבילי התנ"ך : אמר הקדוש ברוך הוא: אפילו הוא נכנס ובורח למזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות (שמ' כא יד). ומי היה זה שברח למזבח ונהרג? זה יואב, שנאמר: והשמועה באה עד יואב ... ( cache )
בין מלאכים לאנשים- אלישבע צביבל על פרשת משפטים. | Facebook : 2 ספטמבר 2011 ... "מעם מזבחי תקחנו למות ". ההגנה שניתנת לרוצח בדתות אליליות על ידי החזקה. בקרנות נמזבח, או בנצרות על ידי בריחה לכנסיה, אינה ניתנת בדיני היהדות. אי אפשר ... ( cache )
מדיני מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת | Responsa : להרגו בערמה, להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמודו /ובתלמידו/ ואף על פי שהיו מזידין אינן מערימין. מעם מזבחי תקחנו למות . מגיד שמבטלים העבודה מידו, ... ( cache )
יואב מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 17 | Responsa : ... בניהו שאם לא ירצה לצאת יהרגהו שמה כי לא אמרה תורה מעם מזבחי תקחנו למות להורות שאין לבית דין רשות להורגו שם אלא ע"ד הגוזמא נאמר שלא יהיה לרוצח מנוס אפילו על המזבח. ... ( cache )
רלבג - בשבילי התנ"ך : והנה התבאר מן התורה כי המזבח היה קולט ההורג בשוגג, ולזה הוצרך לומר בהורג במזיד: מעם מזבחי תקחנו למות כמו שביארנו שם, וידמה כי מפני שכלל ערי המקלט עם ערי הלוים הנשארות ... ( cache )
השורש הארבעה עשר - ראוי למנות העמדת הגדרים במצוות עשה - השורשים : תלמוד לומר "מעם מזבחי תקחנו למות ", הא אם יש לך בית אתה ממית, אם לאו אין אתה ממית". ושם נאמר גם כן "מנין שתהא סנהדרין סמוכה למזבח, ת"ל 'מעם מזבחי'". וידוע גם כן שהנבואה ... ( cache )
Yeshiva.org.il- גלות החטא ותיקונו : ושורש הכפרה הוא במקום נוסף שקולט והוא המזבח, שנאמר: "מעם מזבחי תקחנו למות "- זה את ההורג במזיד, אבל ההורג בשגגה נקלט שם. כלומר המזבח שבא להאריך ימיו של אדם, מפני ... ( cache )
פנינים לפרשה : מזבחי תקחנו למות . ")יד, כא(. הנה איתא במדרש.: ". למה נסמכה פרשת דינין. (. משפטים.) לפרשת מזבח. (. ולא תעלה במעלת. על מזבחי?) אלא כשם שהזהיר הקב. ה ". לכהנים שלא ... ( cache )
בכל מושבתיכם : ושנו במכילתא, מנין שאין ממיתין אלא בפני הבית, שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא יד), אם יש לך מזבח אתה ממית ואם לאו אין אתה ממית. אבל לא מצאתי במצוה שתלויה בזמן ... ( cache )
מתימן יבוא - פרשת משפטים : מעם מזבחי תקחנו למות (כא - יד) לאמיתו של דבר יש מקום לפטור כל רוצח מעונש, שמא היה הנרצח אדם טריפה, שלא היה יכול לחיות בין כה וכה. ברם, אין אנו משגיחים בכך, משום שאנו ... ( cache )

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:וכי יזיד איש על רעהו להרגו בעורמה - מעם מזבחי תיקחנו למות

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-21.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-21-14

ביאור:שמות כא יד

מצב גרסת הדף