במדבר רבה כג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כג · יג · >>

הוסף ביאור

יג. [עריכה]

"והקריתם לכם ערים" זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים כה, ח): "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" (תהלים פה ): "ו" אמר דוד רבש"ע אלולי חסדיך שקדמו לאדה"ר לא היה לו עמידה שנאמר (בראשית ב, יז): "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" ולא עשית לו כן אלא הוצאת אותו מג"ע וחיה תתק"ל שנה ואח"כ מת מה עשית לו גרשת אותו מג"ע שנאמר (שם ג, כד) "ויגרש את האדם" ולמה נתגרש על שהביא מיתה על הדורות והיה חייב למות מיד אלא שרחמת עליו וגרשתו כדרך הרוצח בשגגה שגולה ממקומו לערי מקלט לכך נאמר "זכור רחמיך ה' וחסדיך וגו'".

כיון שעמד משה ואמר לו הקדוש ברוך הוא "והקריתם לכם ערים" אמר משה רבש"ע זה שהרג נפש בשגגה בצפון או בדרום מנין יודע היכן ערי מקלט שיהא בורח לשם א"ל (דברים יט, ג): "תכין לך הדרך" תכוין לך הדרך שלא יהיו טועים וימצא אותו גואל הדם ויהרגהו ולו אין משפט מות עוד א"ל היאך א"ל העמד להם איסטליות מכוונות לערי מקלט שיהא יודע לילך לשם ובכל איסטליות רשום עליה רוצח לערי מקלט שנאמר תכין לך הדרך לכך אמר דוד "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" אם לרוצחנין עשה שביל ודרך שיברחו וינצלו לצדיקים עאכ"ו (ט): "ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו".

"ונס שמה הרוצח מכה נפש בשגגה" ולא בזדון ואם יהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט אמר הקב"ה אפילו בורח ונכנס במזבח שלי הרגו אותו שנאמר (שמות כא, יד): "וכי יזיד איש על רעהו וגו'" ומי היה זה שברח למזבח ונהרג יואב שנאמר (מ"א, ב): "והשמועה באה עד יואב וגו' אל אהל ה'" ואומר (ש"ב, כג): "תחכמוני ראש השלישי" לא היה יודע שכתוב בתורה "וכי יזיד איש על רעהו וגו'" שהלך והחזיק בקרן המזבח אלא אמר הרוגי ב"ד אין נקברין בקברות אבותיהם אלא הם לעצמן מוטב לי שאמות כאן ואקבר בקברות אבותי (מ"א, ב): "וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירות דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי" ולמה נהרג שכן צוהו דוד אביו (שם, וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה ואשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם) מה עשה לו את מוצא בשעה שכתב דוד ליואב (ש"א, יב): "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונקה ומת" עשה כך ונהרג נתקבצו כל ראשי החילים על יואב להרגו שהיה ראש הגבורים שכך כתיב בו (שם, אוריה החתי על שלשים ושבעה) הראה להם את הכתב לפיכך כתיב את אשר עשה לי יואב בן צרויה ואשר עשה וגו' היו סבורין כל ישראל שדוד צוהו להרגו שהיה אבנר בן דודו של שאול לפיכך כתיב (ש"ב, ג): "אל יכרת מבית יואב זב ומצורע" עמד דוד וקלל את יואב וידעו כל ישראל שלא היה מדוד ונתפייסו וצוה לשלמה בנו שיהרוג אותו שהיה יואב בן אחותו של דוד והיה מבקש להביאו לעולם הבא כיון שבקש שלמה להרוג אותו אמר יואב לבניהו לך אמור לשלמה אל תדינני בשני דינין אם תהרגני טול מעלי הקללות שקללני דוד אביך אם לאו הנח אותי בקללות מיד ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו א"ר יהודה כל הקללות שקלל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד זב מרחבעם בן שלמה שנאמר (מ"א, יב): "והמלך רחבעם התאמץ לעלות המרכבה" וכתיב בזב (ויקרא טו,): "וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא" מצורע מעזיהו שנאמר (דה"ב, כו): "ויהי המלך עוזיהו מצורע עד יום מותו" וישב בבית החפשית מחזיק בפלך מאסא דכתיב {{מצ|מ"א|טו||רק לעת זקנתו חלה את רגליו שאחזתו פלאגרה נופל בחרב מיאשיהו שנאמר (דה"ב, לה): "ויורו המורים את המלך יאשיהו" ואמר רב יהודה אמר רב נעצו בו לולינות של ברזל עד שעשאוהו ככברה חסר לחם מיהויכין שנאמר (מ"ב, כה): "וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חייו" משלחנו של אויל מרודך את מוצא כל זמן שהיה יהוידע קיים היה יואש עושה רצון בוראו שנאמר (שם, ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן) (דה"ב, כד): "אחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם" שקבל עליו לעשות אלוה לפיכך (שם, ואת יואש עשו שפטים) ומפני מה נהרג אבנר מפני שעשה דמן של נערים שחוק שנאמר (ש"ב, ב): "ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'" ריב"ל אמר על שהקדים שמו לשמו של דוד שנאמר (שם, וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ) וחכמים אומרים על שלא הניח לשאול להתפייס מדוד והיה ספק בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה: טקסט ממורכז

יש להשלים קישורים וקטגוריות