קטגוריה:שמות כא לו
נוסח המקרא
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ.
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃
א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִ/תְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְ/לֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖/נּוּ בְּעָלָ֑י/ו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַ/שּׁ֔וֹר וְ/הַ/מֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹ אִתְיְדַע אֲרֵי תּוֹר נַגָּח הוּא מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלָּמָא יְשַׁלֵּים תּוֹרָא חֲלָף תּוֹרָא וּמִיתָא יְהֵי דִּילֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִין אִישְׁתְּמוֹדַע אֲרוּם תּוֹר נַגְחָן הוּא מֵאִתְמְלֵי וּמִדְקֳדָמוֹי וְלָא נַטְרֵיהּ מָרֵיהּ שַׁלְמָא יְשַׁלֵם תּוֹרָא חוֹלַף תּוֹרָא וּנְבֵילְתָּא וּמוֹשְׁכָא יְהֵי דִילֵיהּ: |
רש"י
"שלם ישלם שור" - נזק שלם
"והמת יהיה לו" - לניזק ועליו ישלים המזיק עד שישתלם ניזק כל נזקו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר – נֶזֶק שָׁלֵם.
וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ – לַנִּזָּק, וְעָלָיו יַשְׁלִים הַמַּזִּיק עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם נִזָּק כָּל נִזְקוֹ (בבא קמא י' ע"ב).
רמב"ן
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונראה כי דיוקא דרבה קאי וקאי, כי יש הפרש בין ולא יכסנו שהכתוב לא שינה שיעור הדבור שהתחיל לומר כי יפתח לשון עתיד כי יכרה וגו' ולא יכסנו לשון עתיד מה שאין כן ולא ישמרנו שהתחיל הכתוב לומר לשון עבר או נודע וגו' וגמר אומר לשון עתיד ולא ישמרנו שהיה לו לומר ולא שמרו ונכון. והתם לא חש רבה להשיב לאביי, ולסברת ר' יהודה שפוטרו בשמירה אפילו פחותה אמר הכתוב כסדר זה ולא ישמרנו לדרוש לזה ולא לאחר, ועיין שם בסוף הפרק:
ישלם שור. אולי שהגם שאמרו (בבא קמא דף ה.) מועד ישלם מעידית שבנכסיו אם היה לבעל המזיק עידית יותר בנכסיו יכול לסלקו בשוה כשורו ולא אמרו עידית אלא לאפוקי פחות מזה:העמק דבר
• לפירוש "העמק דבר" על כל הפרק •
אבל "והמת יהיה לו", כמו שביארנו לעיל לד, דהכי פירושו, דהמת אין צריך ליתן לידו, אלא ממילא הוא שלו.
זהו עומק הפשט, והדרשות רבו בזה.מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מתמול שלשום [יום] ואמש ושלפניו.
ולא ישמרנו להביא שומר חנם וכו'.
שלם ישלם שור . אין לי אלא בבהמה. כסף מנין- הרי אתה דן. נאמר כאן והמת יהיה לו, ונאמר להלן והמת יהיה לו . מה להלן בבהמה אף כאן בבהמה. מה כאן כסף אף להלן כסף.
והמת יהיה לו . אתה אומר לניזק וכו' או אתה אומר למזיק וכו' כדלעיל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכו. או נודע . בא הכתוב לחלק וכו', התבאר למעלה ( משפטים קג ) שהכתוב באר חמשה הבדלים בין תם למועד. ג' באר בפ' שור שנגח אדם ושנים מבוארים כאן. ומה שאמרו, מתמול שלשום יום ואמש וכו' התבאר למעלה ( משפטים קד ). ומה שאמרו ולא ישמרנו להביא שומר חינם התבאר ( משפטים קו ). ומה שאמרו שלם ישלם אין לי אלא בהמה התבאר ( משפטים קכא ). ומה שאמרו והמת יהיה לו לניזק התבאר ( משפטים קכב ).
- פרשנות מודרנית:
שור נגח שהמית בהמה
אדם שבהמתו כבר גרמה נזק נושא באחריות גדולה יותר לנזקים שהיא תגרום בעתיד:
(שמות כא לו): "או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם, ולא ישמרנו בעליו - שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו"
או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם
כאשר השור שהזיק כבר היה ידוע לבעליו כשור מזיק, העונש גדול יותר - ראו שיטת הניקוד לעברייני תנועה .
ולא ישמרנו בעליו
מכאן למדו חכמי ישראל על החובה לשמור על בעלי חיים מזיקים - ראו ולא ישמרנו בעליו .
שלם ישלם שור תחת השור, והמת יהיה לו
על-פי הפשט, הפסוק מלמד שיש לבצע את שומת הנזקים ב"שיטת התיחלוף" - המזיק צריך להחזיר את הניזק בדיוק למצב שהיה בו לפני הנזק (רשב"ם על פסוק לד, שד"ל) ; והנבלה שייכת למזיק, מאחר שהוא נתן לניזק שור חלופי.
וחז"ל הקלו על המזיק, ופסקו שיש להשתמש ב"שיטת הפחת" - המזיק צריך לשלם לניזק רק את ההפרש במחיר השוק בין מצב השור לפני הנזק לבין מצב השור אחרי הנזק; האחריות למכירת הנבלה ולקניית שור חדש מוטלת על הניזק, ואם ערכה של הנבלה ירד - הניזק מפסיד (ראו והמת יהיה לו ).
- אולם, לפי פירוש זה היה מספיק לכתוב "שלם ישלם" או "שלם ישלם תחת השור"; המילים "שלם ישלם שור תחת השור" מדגישות שהמזיק חייב לתת לניזק שור חדש שווה בערכו לשור שאבד.
- גם בעל " העמק דבר ", שניסה להצדיק את דברי חז"ל, כתב " "על כרחך משמעותו "ישלם שור בשווי השור שהוזק". ואם כן, היה ראוי לכתוב "שלם ישלם את השור", אלא בא ללמדנו כאן גם כן שלא מיקרי תשלומין עד שייתן לידו ממש, בכדי שיהא יכול לקנות שור תחת השור , ולא סגי במה שהניח המעות לפניו ולא זכה בהם" ", כלומר, המזיק צריך לתת לניזק כסף שיאפשר לו לקנות שור חדש באותו שווי של השור שמת, גם אם ערכה של הנבלה ירד בינתיים .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-11-25.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כא לו"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.