גור אריה על רש"י שמות כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · גור אריה · על רש"י שמות · כא · >>


לומר שתשים סנהדרין אצל המזבח.

ואם תאמר: דגם זה קשה, למה סנהדרין אצל המזבח?

ואין זה קשיא, דהם שוים לגמרי,

דהמזבח הוא משים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים

כי עליו מקריבין הקרבנות,

שנקרא קרבן על שהוא מקרב את האדם לבורא יתעלה,

והמזבח שעליו ההקרבה הוא שמשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים.


וכן איתא במכילתא:

ולא תניף עליהם ברזל - מה האבנים שאינם רואים ואינם שומעים, -

בשביל שמטילים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל,

המטיל שלום בין איש לאיש בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה לאומה על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות.


וכן המשפטים מטילים שלום בעולם,

וכן אמרו במכילתא: מה ראו דינין להקדים אותם לכל המצוות שבתורה?

כשהדין בין אדם לחבירו - תחרות ביניהם,

נפסק הדין - שלום ביניהם.


נמצא כי המזבח והדין הם מתקשרים ועושים שלום בעולם,

כי צריך שלום בין ישראל לאביהם שבשמים

ואחר כך צריך שלום בין איש לחבירו.

נמצא הכל מקושר.


ובשביל זה היה המזבח ולשכת הגזית באמצע העולם,

כמו שדרשו: שררך (שרר = טבור) אגן הסהר - זה לשכת הגזית - כמו שהטבור באמצע גוף האדם כך לשכת הגזית באמצע העולם,

כי האמצע מקשר כל החלקים לפי שהוא באמצע,

נמצא המזבח ולשכת הגזית מאחדים ומקשרים הכל