לדלג לתוכן

שמות רבה ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ט

[עריכה]

שמות רבה פרשה ט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

שמות רבה · ט · א · >>


א.    [ עריכה ]
"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה" רבי פנחס הכהן בר חמא פתח (ישעי' מו, י) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה הקדוש ברוך הוא מגיד מראשית מה יהא בסוף שכן הוא אומר למשה (דברים לא טז) וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ מה שעתידין לעשות אחר מיתתו של יהושע (שם) ועזבני והפר את בריתי (שופטים י ו) ויעזבו את ה' ולא עבדוהו הוי מגיד מראשית אחרית אמר רבי פנחס הכהן בר חמא כל הקורא פסוק זה סבור שמא פלינקרא יש למעלה שהוא אומר עצתי תקום מהו וכל חפצי אעשה שהוא חפץ להצדיק בריותיו שנאמר (ישעי' מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ואינו חפץ לחייב בריה שנאמר (יחזקאל לג יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה לכך נאמר וכל חפצי אעשה וכן אתה מוצא שהגיד הקדוש ברוך הוא למשה מראשית אחרית אם ידבר אליכם פרעה אין כתיב כאן אלא כי ידבר עתיד הוא לומר לכם כן ורבי יהודה בר רבי שלום אמר כהוגן הוא מדבר תנו לכם מופת וכן אתה מוצא בנח אחר כל הנסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא בתיבה והוציאו ממנו אמר לו (בראשית ט טו) ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר התחיל מבקש סימן עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם, יג) את קשתי נתתי בענן ומה נח הצדיק היה מבקש סימן פרעה הרשע על אחת כמה וכמה וכן אתה מוצא בחזקיה בשעה שבא ישעיה ואמר לו (מ"ב כ, ה) כה אמר ה' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה' התחיל לבקש סימן שנאמר (שם, ח) ויאמר חזקיה מה אות כי אעלה בית ה' ומה חזקיהו הצדיק בקש אות פרעה הרשע לא כל שכן חנניה מישאל ועזריה כשירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן כיצד (תהלים קטו א) לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה (שם) לשמך תן כבוד אמר מישאל (שם) על חסדך ועל אמתך אמר עזריה וגבריאל היה עונה אחריהן (שם, ב) למה יאמרו הגוים איה וגו' כיון ששיגרו כל הלילה בפיהם נטלו אותו סימן וירדו ואם אין לך ללמוד מיכן למוד ממקום אחר דכתיב (זכריה ג ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה ומי היו אמר רבי יהודה בר רבי שלום אלו חנניה מישאל ועזריה שנעשה להן הסימן הזה ומה אם הצדיקים מבקשים סימן הרשעים על אחת כמה וכמה:

<< · שמות רבה · ט · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
"וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ" הדא הוא דכתיב (תהלים קי ב) מטה עוזך ישלח ה' מציון אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים אלא במטה ולמה לפי שנמשלו לכלבים שנאמר (שם נט, טו) יושבו לערב יהמו ככלב כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כך הם לוקים לכך נאמר מטה עוזך אמר להן הקדוש ברוך הוא פרעה רשע הוא אם אומר לכם תנו מופת הכה אותו במקל שנאמר אמור אל אהרן קח את מטך:

<< · שמות רבה · ט · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
"וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" תנן העומד להתפלל אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק מה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרים אמר רבי שמעון בן פזי דכתיב (ירמי' מו, כב) קולה כנחש ילך מה הנחש מלחש והורג אף מלכות מצרים מלחשת והורגת כי הוא נותן בבית האסורים ומלחש עליו להורגו. דבר אחר מה ראה הקדוש ברוך הוא להקיש מלכות מצרים לנחש מה הנחש מעוקם אף מלכות מצרים מעקמת דרכיה לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשם שהנחש מעוקם אף פרעה מעוקם כשיבא להתעקם אמור לאהרן ויתלה את המטה כנגדו כלומר מזה אתה לוקה:

<< · שמות רבה · ט · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
דבר אחר למה אמר להם נס של תנין לפי שפרעה נדמה לתנין שנאמר (יחזקאל כט ג) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו כשהיה משה יוצא מאצל פרעה היה אומר אם יבא אצלי בן עמרם אני הורגו אני צולבו ואני שורפו וכשהיה משה נכנס מיד נעשה פרעה מטה:

<< · שמות רבה · ט · ה · >>


ה.    [ עריכה ]
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה" והלא אהרן היה לו ליכנס תחלה שהרי גדול היה ממנו בשנים ולמה משה שהיה גדול ממנו בארץ מצרים שנאמר (שמות יא ג) גם האיש משה גדול מאד. דבר אחר לפי שעשה הקדוש ברוך הוא אלהים למשה על אהרן שנאמר (שם ד, טז) ואתה תהיה לו לאלהים ודרך ארץ הרב נכנס תחלה. ויעשו כן כאשר צוה ה' אותם שלא עשו עד ששאל פרעה מהן מופת כשם שאמר הקדוש ברוך הוא ואותה שעה וישלך אהרן את מטהו:

<< · שמות רבה · ט · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא {גַּם} פַרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים" באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואומר להם כך אותותיו של אלהיכם בנוהג שבעולם בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם כלום מביאין מורייס לאספמיא דגים לעכו אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך ולא עוד אלא קרא לאשתו ועשתה כך שנאמר ויקרא גם פרעה מהו גם שאף לאשתו קרא ועשתה כן ויעשו גם הם חרטומי מצרים מהו גם אפילו התינוקות של ארבע וחמש שנים קרא ועשו כן:

<< · שמות רבה · ט · ז · >>


ז.    [ עריכה ]

"וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ [וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם]" אמרו יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להם למתא ירקא ירקא שקול.

"וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" הדא הוא דכתיב (משלי כט יא) כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה הכסיל מוציא כל דבריו בפעם אחת כשיבא לריב עם חבירו וחכם באחור הוא מסלקו. דבר אחר כל רוחו יוציא כסיל הרשע הזה משהוציא כל עצתו אחר כן חכמו של עולם באחור ישבחנה שכן אתה מוצא באחשורוש שעמד ובטל מלאכת בית המקדש לפיכך לא מלך אלא על חציו של עולם מה כתיב בו (אסתר א, ד): "בהראותו את עושר כבוד מלכותו וגו'" אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אסתר רבה ב, א) ששה גיסין היה מראה להם בכל יום ויום ואין אחד מהן דומה לחבירו ואחר כך הוא משלח לכל גדולי המלכות ורבי חייא בר אבא אמר מיני יציאות הראה להם רבי לוי אמר בגדי כהונה הראה להם נאמר כאן "תפארת גדולתו" ונאמר להלן (שמות כח ב) ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך וגו' מה תפארת האמור להלן בגדי כהונה גדולה אף תפארת האמור כאן בגדי כהונה גדולה וחכם באחור ישבחנה שהפיל הקדוש ברוך הוא עצתו והרג את ושתי. דבר אחר כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה שהיה מלעיג על הקדוש ברוך הוא שהיה סבור שמעשה כשפים הן מה שעשו משה ואהרן וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותם הוי כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה וחכם באחור ישבחנה זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (איוב ט ד) חכם לבב ואמיץ כח באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא אם יבלע תנין את תניניהם של מצרים מנהגו של עולם הוא נחש בולע נחש אלא יחזור לברייתו ויבלע את תניניהם מהו ויבלע מטה אהרן את מטותם אמר רבי אלעזר נס בתוך נס מלמד שחזר המטה מטה כברייתו ובלע אותן כשראה פרעה כן תמה ואמר ומה אם יאמר למטה בלע לפרעה ולכסאו עכשיו הוא בולע אותו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא נס גדול נעשה במטה שאף על פי שבלע כל אותן המטות שהשליכו שהיו רבים לעשות מהן עשרה עומרים ולא הועבה וכל מי שרואה אותו אומר זה מטה אהרן מכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו נסים ונפלאות לדורות:

<< · שמות רבה · ט · ח · >>


ח.    [ עריכה ]

"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" כועס הוא מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד אינו מבין כסיל הוא (קהלת ז ט) "כי כעס בחיק כסילים ינוח" במה מייסרים את הכסיל במטה שנאמר (משלי כו ג) "ושבט לגו כסילים" אף משה ייסר פרעה במטה שנאמר "והמטה אשר נהפך לנחש וגו'"

דבר אחר "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע בלשון שהכבדת בו בלשון אני מתכבד עליך שנאמר (שמות יד יח) בהכבדי בפרעה. "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יוֹצֵא הַמַּיְמָה" לא היה יוצא אלא המימה "[בַּבֹּקֶר]" לפי שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו לפיכך היה יוצא בבקר בשעה שהוא נצרך תפוש אותו. "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ" כדי שיתיירא ממנו:

<< · שמות רבה · ט · ט · >>


ט.    [ עריכה ]
"וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים וְגוֹ' כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע {כִּי אֲנִי ה'}." הדא הוא דכתיב (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה בנוהג שבעולם בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו פתאום מביא עליו עד שלא ירגיש בו והקדוש ברוך הוא הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו הדא הוא דכתיב בזאת תדע כי אני ה' (שמות ז כז) הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים (שם ט, יט) שלח העז. "עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם" למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור אמר הקדוש ברוך הוא אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא וכן הוא אומר (ישעי' כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך וגו' והדגה אשר ביאור תמות:

<< · שמות רבה · ט · י · >>


י.    [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן {קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם}." אמר רבי תנחום למה לא לקו המים על ידי משה אמר לו הקדוש ברוך הוא המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן ונטה ידך על מימי מצרים הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם מה שבקיתון והיה דם בכל ארץ מצריים וגו' אפילו מה שמצרי רוקק דם היה. מפני מה הביא הקדוש ברוך הוא עליהן דם מדה כנגד מדה שכך אמר לאברהם (בראשית טו יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהו פרין ורבין לפיכך לקו המים בדם "וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר מֵתָה" אמר רבי אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל שותה מים והמצרי דם וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל:

<< · שמות רבה · ט · יא · >>


יא.    [ עריכה ]
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים "בְּלָטֵיהֶם" אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים (שמות ז יא) בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג כד) את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים. "וַיִּפֶן פַּרְעֹה {וְגוֹ' וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת}." לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים. "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאוֹר" רבי יהודה אומר שביאור לקו ורבי נחמיה אמר מלמעלה ומלמטה לקה וכל מצרים לקו מימיה בדם אמר לו רבי יהודה ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין אמר רבי ברכיה מאי דכתיב (שמות ז כ) ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו' משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה על גופו כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל שכולו נהפך לדם אמר רבי יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט (שם, יט) ועל מימי מצרים הרי זה כלל (שם) על נהרותם ועל יאוריהם ועל אגמיהם פרט ( שם) ועל כל מקוה מימיהם הרי כלל אחר מה אתה מרבה כל הדומין להן מהו (שם) ובעצים ובאבנים רבותינו זכרונם לברכה אומרים אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם שנאמר (ירמי' ב כז) אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר "וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים" שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם וכן הוא אומר (שמות שם כא) ויהי הדם בכל ארץ מצרים:

<< · שמות רבה · ט · יב · >>


יב.    [ עריכה ]
"וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר" רבי יהודה ורבי נחמיה אחד מהם אומר עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם ואחד מהם אומר שבעה ימים מתרה בהם ועשרים וארבעה ימים היתה המכה משמשת בהם על דעתיה דהאיך דאמר עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם וימלא שבעת ימים להכאה ועל דעתיה דמאן דאמר שבעת ימים היה מתרה בהם וימלא שבעת ימים אחרי הכות וגו' שהיה מתרה בהן על מכה אחרת:


יג.    [ עריכה ]

אמר רבי אלעזר בן פדת כשם שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים כך הוא עתיד להביא על צור שנאמר (ישעי' כג, ה) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור אמר רבי אלעזר כל צר שבמקרא חסר במלכות הרשעה הכתוב מדבר וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר מצרים לקו בדם אף כאן (שם לד, ט) ונהפכו נחליה לזפת (שם, י) לילה ויומם לא תכבה לפי שבטלה ישראל מן התורה שכתוב בו (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה לפיכך הקדוש ברוך הוא פורע ממנה באש שלא תכבה לעולם ביום ובלילה ולפי ששרפה ביתו של הקדוש ברוך הוא שכתוב בו (ישעי' ו, ד) והבית ימלא עשן לפיכך (שם לד, שם) יעלה עשנה וכן הוא אומר (שם סו, ו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו בשביל קול שאון מעיר קול מהיכל כמה דאת אמר (איכה ב ז) קול נתנו בבית ה' כיום מועד לפיכך קול ה' משלם גמול לאויביו:

<< · שמות רבה · ט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.