שמות רבה ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · ט · ח · >>

ח.    [ עריכה ]

"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" כועס הוא מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד אינו מבין כסיל הוא (קהלת ז ט) "כי כעס בחיק כסילים ינוח" במה מייסרים את הכסיל במטה שנאמר (משלי כו ג) "ושבט לגו כסילים" אף משה ייסר פרעה במטה שנאמר "והמטה אשר נהפך לנחש וגו'"

דבר אחר "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע בלשון שהכבדת בו בלשון אני מתכבד עליך שנאמר (שמות יד יח) בהכבדי בפרעה. "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יוֹצֵא הַמַּיְמָה" לא היה יוצא אלא המימה "[בַּבֹּקֶר]" לפי שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו לפיכך היה יוצא בבקר בשעה שהוא נצרך תפוש אותו. "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ" כדי שיתיירא ממנו: