שמות רבה ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שמות רבה · ט · א · >>

א.    [ עריכה ]

"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה" רבי פנחס הכהן בר חמא פתח (ישעי' מו, י) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה הקדוש ברוך הוא מגיד מראשית מה יהא בסוף שכן הוא אומר למשה (דברים לא טז) וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ מה שעתידין לעשות אחר מיתתו של יהושע (שם) ועזבני והפר את בריתי (שופטים י ו) ויעזבו את ה' ולא עבדוהו הוי מגיד מראשית אחרית אמר רבי פנחס הכהן בר חמא כל הקורא פסוק זה סבור שמא פלינקרא יש למעלה שהוא אומר עצתי תקום מהו וכל חפצי אעשה שהוא חפץ להצדיק בריותיו שנאמר (ישעי' מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ואינו חפץ לחייב בריה שנאמר (יחזקאל לג יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה לכך נאמר וכל חפצי אעשה וכן אתה מוצא שהגיד הקדוש ברוך הוא למשה מראשית אחרית אם ידבר אליכם פרעה אין כתיב כאן אלא כי ידבר עתיד הוא לומר לכם כן ורבי יהודה בר רבי שלום אמר כהוגן הוא מדבר תנו לכם מופת וכן אתה מוצא בנח אחר כל הנסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא בתיבה והוציאו ממנו אמר לו (בראשית ט טו) ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר התחיל מבקש סימן עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם, יג) את קשתי נתתי בענן ומה נח הצדיק היה מבקש סימן פרעה הרשע על אחת כמה וכמה וכן אתה מוצא בחזקיה בשעה שבא ישעיה ואמר לו (מ"ב כ, ה) כה אמר ה' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה' התחיל לבקש סימן שנאמר (שם, ח) ויאמר חזקיה מה אות כי אעלה בית ה' ומה חזקיהו הצדיק בקש אות פרעה הרשע לא כל שכן חנניה מישאל ועזריה כשירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן כיצד (תהלים קטו א) לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה (שם) לשמך תן כבוד אמר מישאל (שם) על חסדך ועל אמתך אמר עזריה וגבריאל היה עונה אחריהן (שם, ב) למה יאמרו הגוים איה וגו' כיון ששיגרו כל הלילה בפיהם נטלו אותו סימן וירדו ואם אין לך ללמוד מיכן למוד ממקום אחר דכתיב (זכריה ג ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה ומי היו אמר רבי יהודה בר רבי שלום אלו חנניה מישאל ועזריה שנעשה להן הסימן הזה ומה אם הצדיקים מבקשים סימן הרשעים על אחת כמה וכמה: