שמות רבה י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמות רבה · י · א · >>

הוסף ביאור

א. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה" "וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וְגוֹ' [אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים]". הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ח): "ויתרון ארץ בכל הוא" וכל המדרש כמו שכתוב בויקרא רבה (כב, ב) ובזאת חוקת התורה (במדב"ר יח, כב [בדפוסים שלנו זה עדיין בפרשת קרח]).

רבותינו אמרין מהו "ויתרון ארץ בכל היא" אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הם מיותרין בעולם כגון זבובים ופרעושים ויתושין הן היו בכלל ברייתו של עולם שנאמר (בראשית א לא) "וירא אלהים את כל אשר עשה" ורבי אחא בר רבי חנינא אמר אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הן מיותרין בעולם כגון נחשים ועקרבים הן היו בכלל ברייתו של עולם אמר להן הקדוש ברוך הוא לנביאים מה אתם סבורים אם אין אתם הולכין בשליחותי וכי אין לי שליח ויתרון ארץ בכל היא אני עושה שליחותי אפילו על ידי נחש אפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי צפרדע תדע לך שכן שאלולי הצרעה היאך היה הקדוש ברוך הוא פורע מן האמוריים ואלולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצריים הדא הוא דכתיב הנה אנכי נוגף וגו':