המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויסגר לברד בעירם" - כשהתחיל הברד לירד המצרי מבריח צאנו לבית והברד נעשה למולו כמין כותל והמצרי שוחטו ונותנו על כתיפו להוליכו לבית ולאוכלו והעוף בא ונוטלו הימנו וזה ומקניהם לרשפים לעופות כמו ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה') זה מדרשו ולפי פשוטו לרשפים רשפי אש כדכתיב (שמות ט') ואש מתלקחת בתוך הברד
(מח-מט) "ויסגר", הברד הרג גם את בהמתם, וגם זה היה למותר שזה נכלל במכת דבר שהדבר הרג את כל הבהמות, וא"כ מכת הברד על הבהמות היה למותר, וז"ש "ויסגר לברד בעירם" שהברד והרשפים הרג את בעירם ומקניהם וזה היה למותר, כי הלא "ישלח בם חרון אפו" הלא עתיד לשלח חרון אפו שהוא הדבר, והוא יכלה את הבהמות:
ביאור המילות
"בעירם, ומקניהם". בעירם הבהמות, ומקניהם כולל כל הקנינים שלא הוכו מהברד אכלום רשפי אש, כמ"ש ואש מתלקחת בתוך הברד:
(מח) ועוד זאת עשה האלקים על הדרך הזה והוא, כי הנה "{ויסגר לברד בעירם"כו' והוא כי צוה להעז ולהסגיר "בעירם ומקניהם"הביתה מפני הברד, ולמה עשה כן ואדרבה היה לו ית' להסתיר דבר למען כלותם מהר, וזה יאמר אסף הלא תראה כי "ויסגר לברד"שהוא בשביל הברד "בעירם ומקניהם"בשביל הרשפים הם רשפי אש מתלקחת בתוך הברד התרה להסגירם הביתה באומרו ועתה שלח העז את מקנך כו' (שמות ט), ולמה עשה ככה ואדרבה היה ראוי