רש"י על תהלים עח
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · רש"י על תהלים · עח · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק סא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק סג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק סד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק סה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק סו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק סז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 34 פסוק סט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 35 פסוק ע (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 36 פסוק עא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"במשל פי" - הם דברי תורהפסוק ד (כל הפסוק)
"לא נכחד מבניהם" - וגם אנו לא נכחד מבניהם של אבותינו מלהודיעם מה שספרו לנופסוק ז (כל הפסוק)
"כסלם" - תוחלתם וכן אם שמתי זהב כסלי (איוב לא)פסוק ט (כל הפסוק)
"בני אפרים" - שיצאו ממצרים בזרוע לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם וסופם הפכו לנוס ביום קרב כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדים בארץ
"רומי" - משליכין וזורקין כמו רמה בים (שמות טו)פסוק יב (כל הפסוק)
"נגד אבותם עשה פלא" - אחרי כן כשהגיע הקץ אף הם ויוסיפו לחטוא לו כמו שמסיים והולך
"נגד אבותם" - אברהם יצחק ויעקב באו על הים והראם הקב"ה היאך הוא גואל את בניהםפסוק יג (כל הפסוק)
"כמו נד" - תל גבוה כדמתרגמינן נצבו כמו נד (שם) קמו כשורפסוק טו (כל הפסוק)
"יבקע צורים" - והכית בצור וגו' (שם יז)
"וישק כתהומות רבה" - אף כשהיו הולכים בתוך הים שמימיו מלוחים המתיק להם מעיינות בתוך התהוםפסוק טז (כל הפסוק)
"ויורד כנהרות מים" - שהיו נוזלין מן הבאר והנשיאים היו עושין שרטוט במשענותם והמים נמשכים אחריהם לכל חניית שבט ושבט כענין שנאמר במחוקק במשענותם כמו שמפורש בארבעים ותשע מדותפסוק יז (כל הפסוק)
"למרות" - להקניט כמו ממרים הייתם (דברים ט)פסוק כ (כל הפסוק)
"שאר" - בשרפסוק כא (כל הפסוק)
"ואש נשקה ביעקב" - כמו ובערו והשיקו (יחזקאל לט) שהוא ל' היסק ותבערה כדכתיב ותבער בם אש ה'פסוק כה (כל הפסוק)
"לחם אבירים" - לחמם של מלאכים ד"א אבירים איברים שהיה נבלע בכל האברים ולא היו צריכים לנקביהםפסוק כו (כל הפסוק)
"יסע קדים" - ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים (במדבר י"א)פסוק כז (כל הפסוק)
"שאר" - בשרפסוק ל (כל הפסוק)
"לא זרו מתאותם" - לא נעשו זרים מתאותם כי כל תאותם השיגו
"עוד אכלם בפיהם" - ואף ה' חרה בעם דבר אחר לא זרו מתאותם לא נתרחקו מתאותם עד שבאת להם הפורענותפסוק לא (כל הפסוק)
"ובחורי ישראל" - נבחרים שבהם והאספסוף הם הזקנים שנאמר בהם אספה לי (שם)פסוק לד (כל הפסוק)
"אם הרגום ודרשוהו וגו'" - אף היא לא באמת אלא בפתוי בפה וכזבו בלשונםפסוק לז (כל הפסוק)
"ולבם" - לא כפיהם נכון ואף עפ"כ והוא רחום להם ומכפר עונם תמיד ולא השחיתםפסוק מ (כל הפסוק)
"כמה" - פעמים ימרוהו תמיד במדברפסוק מא (כל הפסוק)
"התוו" - לשון סימן כמו והתוית תו (יחזקאל ט') וסימן הוא לשון מופת ונסיון בקשו ממנו אות וסימן היש ה' בקרבנו אם אין (שמות י"ז)פסוק מה (כל הפסוק)
"ותשחיתם" - שומטין את ביציהםפסוק מז (כל הפסוק)
"בחנמל" - שם ארבה ומדרשו בא חן ומל היה מולל את ירק העץ והעשב ואוכלופסוק מח (כל הפסוק)
"ויסגר לברד בעירם" - כשהתחיל הברד לירד המצרי מבריח צאנו לבית והברד נעשה למולו כמין כותל והמצרי שוחטו ונותנו על כתיפו להוליכו לבית ולאוכלו והעוף בא ונוטלו הימנו וזה ומקניהם לרשפים לעופות כמו ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה') זה מדרשו ולפי פשוטו לרשפים רשפי אש כדכתיב (שמות ט') ואש מתלקחת בתוך הברדפסוק נ (כל הפסוק)
"יפלס נתיב לאפו" - אע"פ שבאף נשתלחו המכות לא שמשו אלא שליחותם מה שנצטוו להמית המיתו ולא הכל בנתיבותם הלכו בפירושים אחרים מצאתי כן יפלס נתיב לאפו כשהכה כל בכור במצרים הורה דרך למשחית באף לבוא אל בתי מצרים ולא לבתי בני ישראל
"וחיתם" - גופםפסוק נה (כל הפסוק)
"ויגרש מפניהם" - ז' אומות
"באהליהם" - של עכו"םפסוק נו (כל הפסוק)
"וינסו וימרו" - בימי השופטיםפסוק נז (כל הפסוק)
"כקשת רמיה" - שאינה זורקת חץ למקום שהמורה חפץפסוק סא (כל הפסוק)
"ויתן לשבי עוזו" - מסר הארון והלוחות ביד פלשתיםפסוק סג (כל הפסוק)
"בחוריו אכלה אש" - עברתו
"לא הוללו" - לא נכללו לאפריון וחופה שמתו הבחורים במלחמה
"הוללו" - לשון הלולא בארמית ורבותינו דרשוהו על נדב ואביהוא ואין לבי מתיישב לפרשו כן שהרי כבר התחיל במשכן שילהפסוק סד (כל הפסוק)
"כהניו בחרב נפלו" - חפני ופנחס
"ואלמנותיו לא תבכינה" - אף אלמנתו לא ניתנה לבכותו שאף היא מתה ביום השמועה כמו שנאמר (שמואל א ד') ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה
