עם טעמים:
וַיִּ֣בֶן כְּמֽוֹ־רָ֭מִים מִקְדָּשׁ֑וֹ כְּ֝אֶ֗רֶץ יְסָדָ֥הּ לְעוֹלָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ויבן כמו רמים מקדשו וגו'" - כמו שמים וארץ שנאמרו בהם שתי ידים שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימינו טפחה שמים (ישעיהו מ"ה) אף בית המקדש בשתי ידים שנאמר (שמות טו) כוננו ידיך ד"א כמו רמים מקדשו כארץ יסדה מה שמים וארץ אין להם חליפין אף מקדש אין לו חליפין להשרות שם שכינה
(סט-עב) "ויבן כמו רמים מקדשו" שהמקדש היה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה שהוא מקשר עולם העליון עם התחתון, והוא כמו רמים עולמות העליונים, "והיסוד" שלו הוא "כמו הארץ" כו', והנה המקדש ומלכות ב"ד שניהם היו צריכים לשלמות הכלל, והמקדש ומלכות ב"ד תלוים זה בזה כמו שבארתי בסי' קל"ב וז"ש ויבחר בדוד עבדו, והבחירה היתה מצד רעיית הצאן, כמ"ש במדרש שבחן טוב לבבו בהנהגת הצאן, וז"ש
(סט) "ויבן כמו רמים"כו'. לבא אל הענין נקדים מה בין משכן לבית המקדש, והוא כי הנה ידוע כי אין השראת שכינה בבנין בית של מטה תלוי אלא בשל מעלה, והוא כי בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, וכל פרטי מציאות של מטה היכל ואולם וכל חדרי משכיתו וכל כליו דוגמא לכל מה שבבית המקדש של מעלה, וע"י כן בחכמת הבנותו על פי כל הדברים שבעליון יורק שפע העליון בתחתון ותשרה בו שכינה מעין העליון לעולם ועד כאשר השראתה בעולם העליון לא תמוט לעולם ועל כן גם בחרבן לא זזה שכינה מכותל מערבי, אך המשכן אינו כנגד בית המקדש של מעלה, אך הוא כמאמר רז"ל במדבר רבה (יב יב) שהוא כנגד משכן עליון המשמש בימי הגלות הנקרא משכן הנער, וכל מה שבמשכן של מטה הוא דוגמת כל פרטי משכן של מעלה עצמותו וכליו, וכמו שמבואר אצלנו על פסוק (שמות כה ט) ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן שהוא תבנית המשכן של מעלה ואת תבנית כל כליו של מעלה וכן תעשו למטה. והנה אין ספק שאינו דומה אשר הוא דוגמת בית המקדש של מעלה לאשר הוא דוגמת משכן הנער, לא ברוממות ולא בהתמדת השראת שכינה שם, כי על כן בחרבן בית המקדש שהוא לעומת של מעלה לא זזה שכינה משם, ובהבטל משכן ממקום מושבו לא נשארה שם שכינה:
ונבא אל הענין אחר אומרו (פסוק סז) "וימאס באהל יוסף"כו' הוא משכן שילו אמר (פסוק סח) "ויבחר כו' את הר ציון"כו', ומה בין בית המקדש שביהודה למשכן שהיה בתחלה, הלא הם שני דברים. אחד, כי "ויבן כמו רמים מקדשו"שלא היה כמשכן שהיה כמו משכן הנער כי אם "כמו רמים" הוא רוממות עולם האצילות, ואמר "רמים"לשון רבים שהוא מה שבזבול ברקיע רביעי (עי' חגיגה יב ב) ואשר הוא דוגמתו בעולם האצילות משא"כ במשכן. שנית, שהיה "כארץ"כו' שהוא כאותו ארץ שיסדה לעולם, כך בית זה היה כאותו ארץ שיסדה לעולם, כך בבית המקדש יסדו לעולם כי גם אחר החרבן לא זזה שכינה ממנו כנודע:
