מלבי"ם על תהלים עח מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ע"ח • פסוק מ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • עא • עב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"ח, מ"ח:

וַיַּסְגֵּ֣ר לַבָּרָ֣ד בְּעִירָ֑ם
  וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם לָרְשָׁפִֽים׃



(מח-מט) "ויסגר", הברד הרג גם את בהמתם, וגם זה היה למותר שזה נכלל במכת דבר שהדבר הרג את כל הבהמות, וא"כ מכת הברד על הבהמות היה למותר, וז"ש "ויסגר לברד בעירם" שהברד והרשפים הרג את בעירם ומקניהם וזה היה למותר, כי הלא "ישלח בם חרון אפו" הלא עתיד לשלח חרון אפו שהוא הדבר, והוא יכלה את הבהמות:

ביאור המילות

"בעירם, ומקניהם". בעירם הבהמות, ומקניהם כולל כל הקנינים שלא הוכו מהברד אכלום רשפי אש, כמ"ש ואש מתלקחת בתוך הברד:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.