קטגוריה:תהלים יט ו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח
המהדורה המנוקדת: וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.
יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃
פרשני המקרא
רד"ק
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: שדמהו לחתן יצא מחפתו שהוא נכסף לשוב לכלתו, כן השמש שב בכל יום למקום זריחתו.
ודמהו גם כן לגבור ואמר: ישיש כגבור לרוץ ארח: לפי שלא יכשל במרצתו.
ואמר: ישיש כגבור, כי הגבור שש ושמח בצאתו למלחמה.
וכן אמר בזכרו גבורת הסוס (איוב לט כא): וישיש בכח יצא לקראת נשק; כן השמש ישיש בצאתו.
והנצתו והצצתו וזריחתו הוא הששון והשמחה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"והוא" - השמש הזה יוצא בשמחה להאיר על הארץ כאשר ישמח החתן בצאתו מחופתו
"ישיש" - הוא שש במהלכו כאשר ישיש הגבור לרוץ באורח כי בטוח הוא בגבורתו ולא יחת מפני כל וכן השמש בטוח הוא שילך מהלכו באין מוחהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) הילוך היומי שיסבב בכל יום ממזרח למערב,
- ב) הילוך השנתיי שיסבב בכל שנה ממערב למזרח, וסיבוב זה אינו על קו משוה היום רק נוטה מן המשוה לצפון ולדרום יותר מכ"ג מעלות, שכשהוא בר"ח ניסן בראש מזל טלה יטה יום יום דרך הגלילים עד ראש סרטן ואז ישוב ללכת למאזנים ומשם לגדי, ולא ישנה מהלכו מגליל אל גליל אף כחוט השערה, ויאמרו הקדמונים כי הילוך השמש העצמי הוא ממערב למזרח רק שגלגל היומי מכריחו בכל יום ומוליכו סביב כדור הארץ ממזרח למערב, ועל המהלך ההכרחי שילך בכל יום אמר "והוא כחתן יוצא מחופתו", שיציאת החתן מן החופה הוא בהכרח, ועל המהלך העצמי שילך בכל שנה אמר "ישיש כגבור לרוץ ארח", שהוא מה שילך ברצונו שלא עפ"י הכרח, ובאשר מהלך זה השנתיי לא ילך על הדרך הגדול הקבוע שהוא על קו המשוה, רק על הארח שהוא מן הצד שהוא על גלגל המזלות, אמר לרוץ ארח, שהארח הוא ההולך מן הדרך הגדול אל הצד לכפרים ואינו קבוע כ"כ, ועי"ז.
ביאור המילות
"ארח", מבואר בכ"מ שהוא קטן מן הדרך:
ראו גם
ויקי על הפסוק
והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח
תהלים יט ה: " "בְּכָל הָאָרֶץ יֹצֵא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.
וְהוּא, כְּחָתָן יָצָא מֵחֻפָּתוֹ, יָשִׂישׂ, כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" ."
מקובל לפרש שה"חתן" וה"גיבור" הם משל לַשֶּׁמֶשׁ ( הנחשב בלשון המקרא, לפעמים, לזכר ). מה משמעות המשל?
1. יש אומרים שהמשל הוא לתנועת השמש במרחב - השמש מסתובבת סביב מרכז הגלאקסיה במהירות רבה, ותנועתה אינה אחידה אלא מושפעת מכוחות הכבידה של גופים שונים שנמצאים בסביבתה, והיא מזכירה תנועה של חתן היוצא מחופתו בצעדי קפיצה וריקוד, ותנועה של גיבור הרץ במהירות לשדה הקרב. (ראו גם מלבי"ם שפירש בכיוון דומה, על-פי המדע העתיק).
- אולם, כל עניינו של הפרק הוא לתאר איך "השמים מספרים כבוד אל", איך הבריאה מספרת לבני האדם על כבוד הבורא; ותנועת השמש במרחב אינה גלויה לעיניהם של בני האדם - למראית עין, השמש נעה באיטיות רבה ובקצב אחיד סביב כדור הארץ, והתנועה שלה כלל אינה מזכירה ריקוד של חתן או ריצה של גיבור; הפירוש אינו משתלב היטב במבנה הפרק.
2. יש אומרים שהמשל הוא לרגשות של השמש - היוצאת למלא את תפקידה בשמחה כמו חתן היוצא מחופתו, ובביטחון כמו גיבור היוצא לקרב (מצודת דוד).
- אולם, הרגשות של השמש, גם אם הם קיימים, אינם גלויים לעינינו, ולכן, שוב, אין הפירוש מתאים למזמור המתאר את "השמים המספרים כבוד אל" לבני האדם.
3. לכן נראה לי שהמשל הוא לא לַשֶּׁמֶשׁ אלא לאור השמש: המילה הוא, בתחילת פסוק ו, מתייחסת ל" קו " שנזכר בפסוק ה - אור קרני השמש, המספר לבריות על מעשי ה' בעולם ( פירוט ). האור מרצד באופן שמזכיר ריקוד של חתן, ונע במהירות רבה כמו גיבור (מהירות האור).
4. וייתכן שהמשל הוא לא לאור אלא להשפעתו של האור על בני האדם - כשאור השמש ממלא את העולם, אנשים מתמלאים שמחה כמו חתן, ומתמלאים מרץ לָרוּץ לעסקיהם כמו גיבור. ואכן, ידוע שאור השמש גורם לפליטת חומרים כימיים מסויימים שמשפיעים לטובה על מצב הרוח (כחתן), וכן מעודד יצירת ויטמין D שמחזק את העצמות (כגיבור). דברים דומים כתב הראי"ה קוק בעולת ראי"ה, חלק ב, פסוקי דזמרא לשבת.
הקבלות
בספר יואל נאמר, (יואל ב טז): "אִסְפוּ עָם, קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם, יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ"( פירוט ). אצלנו מדובר על אדם היוצא כגיבור למלחמה, ולכן נזכר רק החתן; שם מדובר על התאספות לתענית, ולכן נזכרה גם הכלה ( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-30.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים יט ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.