מ"ג תהלים יט ז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֨יִם ׀ מֽוֹצָא֗וֹ
וּתְקוּפָת֥וֹ עַל־קְצוֹתָ֑ם
וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵחַמָּתֽוֹ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומלת תקופה – כמו כי הקיפו ימי המשתה, הקיפוני.
וטעם ואין נסתר – כי חמת השמש בעולם כדמות חום הלב בגוף האדם, מראיות חכמת התולדת והנה הוא חיי כל הגופות.רד"ק
ותקופתו על קצותם על כל קצות השמים הוא מהלכו.
ואמר: ותקופתו שפרושו: סבובו, כמו תקופת השנה (שמות לד כב), לפי שסובב הרוחות וישוב למקום זריחתו, כמו שאמר שלמה (קהלת א ו): הולך אל דרום וסובב אל צפון, שמהלכו ביום נראה ברוח דרום והולך למערב וסובב רוח צפון בלילה עד שישוב בבקר אל הרוח שזרח ממנו.
וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי ערובין נו א): הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה.
וזה למראית העין לבד, לפי שמהלכו נוטה לצד דרום, אבל לא ילך לפאת דרום.
אך לפי חכמת התכונה לא נאמר זה בתקופת היום אלא בתקופת השנה שהוא אל דרום בימי החרף ובצפון בימי הקיץ, וזה נראה לעינים וידוע וברור.
וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה, בפרקי רבי אליעזר (פרק ששי) הולך אל דרום בתקופת תשרי ובתקופת טבת, וסובב אל צפון בתקופת ניסן ובתקופת תמוז.
ואין נסתר מחמתו: כי הוא השמש בכל העולם הוא; ואף על פי שאינו בשוה בכל מקום.
ואמר: ואין נסתר מחמתו, ולא אמר: ואין נסתר ממאורו, כי יוכל האדם להסתר ממאורו ולא מחמו, כי אפילו בחדרי חדרים ישיגנו חמו.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: ואין נסתר מחמתו, כי חם השמש בעולם כדמות חם הלב בגוף כראית חכמת התולדת, והנה הוא חיים לכל הגופות: אם כן פרושו: אין נסתר מתועלת חמתו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואין נסתר" - ואין מי שיהיה נסתר מחום השמש
"מקצה" - יציאת השמש הוא מקצה השמים לפי הנראה והנדמה לכל אחד באופק שלו
"ותקופתו" - וסבובו הוא על קצות השמים רצה לומר בכל יום זורח ברוח שזרח אתמול ושוקע ברוח ששקע אתמול וכן סובב והולך יום יום
מצודת ציון
"ותקופתו" - מלשון הקפה וסבובמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •