אבן עזרא על משלי יג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על משליפרק י"ג • פסוק ט' |
ב • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ג, ט':

אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח
  וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃


(משלי יג ט): "אור... ישמח" - דרך משל, כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח, כמו (תהלים יט ו): "ישיש כגבור".

ו"אור צדיקים" כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין (ישעיהו ט א): "אור נגה עליהם" ו(אסתר ח טז): "היתה אורה".

פירוש אחר:

יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה:

  • נפש הצדיק ל"אור" השמש הזורח,
  • ונפש הרשע ל"נר" שאין לו העמדה ויכלה;

ואמר:

  • "ישמח" - כענין (ישעיהו סא י): "תגל נפשי";
  • "ונר רשעים ידעך" - שתמות נפשם בלא עתם.

והוא נכון, כענין (משלי כ כז): "נר אלהים נשמת אדם":