מ"ג משלי יג ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח
וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ו"אור צדיקים" כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין (ישעיהו ט א): "אור נגה עליהם" ו(אסתר ח טז): "היתה אורה".
פירוש אחר:
יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה:
- נפש הצדיק ל"אור" השמש הזורח,
- ונפש הרשע ל"נר" שאין לו העמדה ויכלה;
ואמר:
- "ישמח" - כענין (ישעיהו סא י): "תגל נפשי";
- "ונר רשעים ידעך" - שתמות נפשם בלא עתם.
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
ונפש הצדיק תשמח לעולם, כי גם בעולם הזה תשמח במצוות, ואם יבואו על הגוף ייסורין, תשמח בייסורין; אף כי תשמח בעולם הבא שמחה שאין לה תכלית.
וכן השמש שמח לעשות לעולם רצון בוראו, כמו שנאמר (תהלים יט ו): "ישיש כגיבור לרוץ אורח". ואמרו רבותינו ז"ל: (גטין לו:): "עושין מאהבה ושמחין בייסורין - עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"".
"ונר רשעים ידעך" - דימה נפשם לנר שידעך בסופו, שאורו תלוי בשמן או בשעוה, וככלותם ידעך; וכן נפש הרשע תלויה בקיום הגוף, כי עם הגוף היא שמחה ומצלחת לפעמים בעולם הזה, ובכלות הגוף תכלה שמחתה; גם היא באבדון הולכת.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אור" - נשמת הצדיק תשמח בגן עדן, אבל נשמת הרשע תהיה כבויה ולא תאיר.
מצודת ציון
"ידעך" - ענין ניתור וקפיצה, וזהו כבוי הנר, כי השלהבת קופצת מהפתילה; וכן (משלי כ כ): "ידעך נרו".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- "הצדיקים", נשמתם תאיר ב"אור" תמידי, נצחי, ו(תהלים צז יא): "אור זרוע לצדיק", ואינם צריכים לנר שהוא הגוף, כי הנפש הרוחנית תהל לנצח באור הרוחני, וזה "ישמח" תמיד, כמו שנאמר (תהלים צז יא): "ולישרי לב שמחה", (תהלים לב יא): "שמחו בה'".
- אבל הרשעים, אור הצלחתם הגשמי הוא רק בעולם הזה, כל זמן שהנר והפתילה קיים, רוצה לומר, כל חיי הגוף, ואחר כלות השמן והפתילה - ידעך הנר, ותאבד הצלחתם.
וזה מוסב גם כן למה שנאמר (משלי יג ח): "כופר נפש איש עושרו", שצריך להחיות הנפש, שהיא אור תמידי, לא את הגוף ונר הצלחתו אשר ידעך; והמתעשר הזה, הגופני, אין לו כל.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ו(בבא מציעא פג:): "עולם הזה דומה ללילה", ומה שמאיר בלילה הוא הנר.
וצדיקים, עיקרם האור, שהוא העולם הבא;
ורשעים, עיקרם עולם הזה, שהוא הנר.
וזהו:
- "אור צדיקים ישמח" - שאורם יתחדש תמיד.
- "ונר רשעים ידעך" - שהרשעים עיקרם העולם הזה שדומה ללילה, וכן הנר שהוא הגוף. אבל נרם ידעך, פירוש, אפילו העולם הזה שלהם ידעך, כי מרבים עבירות בגופם ואין להם אור, שהיא הנשמה, כלל.
ועוד:
- "אור צדיקים ישמח" - כמו שאמרו (סוטה כא.): "עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה", לכן הצדיקים, שעוסקים בתורה תמיד, יתוסף אורם. ואף שלפעמים עשו עבירה, "אין עבירה מכבה תורה", ולכן "אור", שהיא התורה (משלי ו כג), של "צדיקים", "ישמח".
- "ונר רשעים ידעך" - אבל הרשעים אינם עוסקים בתורה, ואף שלפעמים עושים מצוה, שהיא נקראת "נר", כמו שנאמר (משלי ו כג): "כי נר מצוה וגו'", "נר רשעים ידעך", כי עבירה מכבה מצוה, (משלי יב כא): "ורשעים מלאו רע", לכן ידעך נרם.
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (חגיגה יב.): "אמר רבי אלעזר: אור שברא הקב"ה ביום ראשון... עמד וגנזו מהן... לצדיקים לעתיד לבא... כיון שראה אור שגנזו לצדיקים - שמח שנאמר, אור צדיקים ישמח"
- (עיקרים ב כט): "אור - הנחתו הראשונה על אור המוחש... ויושאל על הנפש: אור צדיקים ישמח נר רשעים ידעך".