אבן עזרא על משלי יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על משלי · יג · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יג ב): "מפרי... יאכל..." - עומד במקום שנים, וכן הוא: מפרי פיהו יאכל איש טוב, שישולם לו שכר טוב.

"ונפש בוגדים" יאכל "חמס" מיד חומס, או החמס שיעשו.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יג ט): "אור... ישמח" - דרך משל, כי כשזורח ידמה כאילו הוא שמח, כמו (תהלים יט ו): "ישיש כגבור".

ו"אור צדיקים" כאור העולם הבא, או אור תשועה, כענין (ישעיהו ט א): "אור נגה עליהם" ו(אסתר ח טז): "היתה אורה".

פירוש אחר:

יתכן להיות האור והנר רמז לנשמתם האצולה מאור השם, ודימה:

  • נפש הצדיק ל"אור" השמש הזורח,
  • ונפש הרשע ל"נר" שאין לו העמדה ויכלה;

ואמר:

  • "ישמח" - כענין (ישעיהו סא י): "תגל נפשי";
  • "ונר רשעים ידעך" - שתמות נפשם בלא עתם.

והוא נכון, כענין (משלי כ כז): "נר אלהים נשמת אדם":