ביאור:יואל ב טז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פיקוח נפש דוחה משפחה
[עריכה]כשעם ישראל נמצא בסכנה קיומית, כולם נדרשים לשים בצד את ערכי המשפחה. כך ניתן ללמוד מדברי הנביא יואל, שנאמרו בזמן מכת הארבה:
(יואל ב טז): "אספו עם! קדשו קהל! קבצו זקנים! אספו עוללים וינקי שדים! יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה!"הנביא קורא לכל העם, מהתינוקות ועד הזקנים, לצום ולעצור ממלאכתם (כמו שכתוב בפסוק הקודם: "קדשו צום! קראו עצרה!"), ולהתאסף אל בית המקדש (כמו שכתוב בפסוק הבא: "בין האולם ולמזבח...").
קדוש = מיוחד ומובדל לשם ה' ; קדשו קהל = הנחו את כל הקהל להיטהר ולהתקדש לקראת ההתאספות בבית המקדש.
אספו עוללים ויונקי שדיים = יש להביא לאסיפה גם את התינוקות, כי גם הם נמצאים בסכנת רעב. יש מפרשים שהנביא גם הורה להם לשתף את התינוקות בצום ולא להיניק אותם: " "שגם הם יתענו עמכם" " (מצודת דוד) . כשאנשים רואים תינוקות בוכים, ליבם נשבר, וזה מעורר אותם לתשובה (רד"ק) .
יצא חתן מחדרו = אפילו חתן שנמצא ב" חדרו " המיוחד, כלומר החדר שבו הוא מתכונן לחופה או החדר שבו הוא מתייחד עם כלתו לראשונה (הנקרא בימינו "חדר ייחוד"), צריך לצאת מהחדר, לבטל את שמחתו, ולהשתתף בצער של הציבור.
וכלה מחופתה = ייתכן ש" חופה " היא, כמו בלשון ימינו, המקום שבו מתבצע טקס הנישואין, והכוונה שהכלה צריכה לצאת אפילו באמצע הטקס כדי להגיע לאסיפה ולתענית; וייתכן ש"חופה" היא החדר שבו הכלה מתכוננת לטקס הנישואין, או ש"חופה" היא אותו "חדר ייחוד" שבו הכלה נמצאת עם החתן לאחר הטקס: " "הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים... עד שיביא אותה לתוך ביתו, ויתייחד עימה, ויפרישנה לו; וייחוד זה הוא הנקרא "כניסה לחופה "..." " (רמב"ם הלכות אישות י א) . " "מחופתה - מלשון חפוי ומכוסה... הוא מקום הסתרת הכלה עם החתן, והוא החדר שזכר" " (מצודות על פסוקנו) .
כשאנשים רואים שאפילו החתן והכלה מבטלים את השמחה הגדולה ביותר בחייהם ובאים להשתתף בתענית, הם מבינים שהמצב באמת חמור, וזה מעורר אותם לתשובה (רד"ק) .
פירושים נוספים
[עריכה]קדשו קהל
[עריכה]יש שפירשו " "קדשו - הזמינו; קדשו קהל - הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה'" " (מצודות; וראו גם בפירושו על יהושע כ ז) ;
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות העיקרית של השורש קדש , המציין ייחוד והבדלה לשם ה' .
יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה
[עריכה]ההנחיה מתייחסת לתענית על רעב, למשל כתוצאה ממכת ארבה.
אולם, חז"ל הסיקו מכאן, שכל צרה קיומית דוחה את שמחת הנישואין, ולכן קבעו ש: " "במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפלו חתן מחדרו וכלה מחפתה..." " ( משנה סוטה ח ז ) . משנה זו מופיעה בסוף פרק המפרט את דיני הפטורים משירות קרבי, למשל:
- (דברים כ ז): "ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה - ילך וישב לביתו, פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה"- אדם שאירש אישה ועדיין לא לקחה - פטור משירות קרבי;
-
- (דברים כד ה): "כי יקח איש אשה חדשה, לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר; נקי יהיה לביתו שנה אחת, ושמח את אשתו אשר לקח"- אדם שלקח אישה, כל השנה הראשונה הוא פטור מכל שירות ציבורי שהוא ( פירוט ).
המשנה קובעת, שהפטורים האלו הם רק ב"מלחמת רשות", כגון " "מלחמות בית דוד לרווחה" " או " "למעוטי עובדי כוכבים דלא לייתו עלייהו" " (רבא, תלמוד בבלי סוטה מד:) , כלומר, מלחמות שמטרתן כיבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל או הרתעה; אבל ב"מלחמת מצוה", " "כגון כיבוש ארץ ישראל בימי יהושע" " (רש"י שם) , יוצא אפילו " חתן מחדרו ", כלומר, אף אחד לא פטור.
יש שראו במשנה זו ראיה לכך, שבמצב חירום גם נשים צריכות להתגייס לשירות קרבי, שהרי הפסוק מדבר גם על " כלה מחופתה "; אך יש שאמרו שאין בכך ראיה, שהרי אם החתן יוצא מחדרו למלחמה, ממילא גם הכלה תצא מחופתה כי אין לה מה לעשות שם לבד: " "קשה, וכי דרך הנשים לעשות מלחמה דקתני ' וכלה מחופתה '?! והא כתיב ' כל כבודה בת מלך פנימה '! ויש לומר דהכי קאמר: כיוון שחתן יוצא מחופתו, כלה יוצאה מחופתה, שאינה נוהגת ימי חופה. ואפשר דבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן, וכן המנהג היום בערביות." " (רדב"ז על הלכות מלכים ז ד) .
לפי פשוטו של מקרא, הפסוק אינו מדבר על מלחמה אלא על תענית, ואכן בתענית ציבור גם נשים חייבות להשתתף. ישנו פסוק מקביל בספר תהלים: (תהלים יט ו): "והוא כחתן יצא מחפתו , ישיש כגבור לרוץ ארח"- שם מדובר על גיבור היוצא למלחמה, ולכן נזכר שם רק החתן היוצא מחופתו ( פירוט ).
האם מלחמת מצוה מבטלת רק את הפטור בדברים כ, שמתייחס לאדם שאירש אישה, או גם את הפטור הגדול יותר, בפרק כד, לאדם שכבר לקח אישה?
- ע"פ רש"י, מלחמת מצוה מבטלת את כל הפטורים, שהרי הוא כתב: " "בד"א - דחוזרין מן המערכה, ויש שאינם זזין ממקומן - במלחמת הרשות" " (רש"י על תלמוד בבלי סוטה מד:) ; ודבריו מתאימים יותר לפשט המשנה, שהרי באותו פרק במשנה ד נזכר גם הפטור של פרק כד: " "ואלו שאינן זזים ממקומן..." ". לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם חדר הייחוד, שהחתן והכלה נמצאים בו לאחר הנישואין, והכתוב בא ללמד, שאפילו לאחר הנישואין - אף אחד לא פטור מהשתתפות בצרת הציבור.
-
- אך ע"פ רמב"ם, כנראה, מלחמת מצוה מבטלת רק את הפטורים של פרק כ, שהרי הוא כתב: " "במה דברים אמורים, שמחזירים אנשים אלו מעורכי המלחמה - במלחמת הרשות" " (רמב"ם, הלכות מלכים ז ד) ; ורק אחר-כך כתב " "ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר שבעולם: ... הנושא ארוסתו... עד תום שנה" " (שם, הלכה י) , ושם לא הזכיר שיש הבדל בין מלחמת רשות למלחמת מצוה. לפי דעה זו, יש לפרש ש" חדרו " ו" חופתה " הם החדרים הנפרדים שהחתן והכלה יושבים בהם לפני הנישואין, כדי להתכונן לטקס (להתלבש / להתאפר), אבל חתן וכלה אחרי הנישואין יהיו פטורים במשך שנה שלמה.
פוסקי ההלכה בימינו פוסקים לפי הדעה הראשונה, וכמו כן פוסקים שכל המלחמות בימינו הן "מלחמת מצוה" גם אם אין מטרתן לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הם פוסקים שכל הפטורים הללו אינם תקפים בימינו; וצריך עיון.
- הקהל / מקורות ופרקי הדרכה למורה : ... שיאמרו לפניו ית', עשה למען טף אלה המובאים בית ה', כדרך שנאמר ביואל (ב, טו) " אספו-עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים" וגו'... (כלי יקר). ... ( מטמון )
- מקורות תנ"ך רק אחרי שישראל צעקו ג€“רק אז הם נגאלו! : אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה. בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על עמך ואל תתן לנחלתך ... ( מטמון )
- הפורטל הראשון של היהודים הקראים בישראל : ואין זכירה לפני השי,ת אלא ע"י תשובה ותענית, וכן "קדשו צום קראו עצרה אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים" (יואל ב', ט"ו , ט"ז). ... ( מטמון )
- דרוש לימי התשובה : ולהלן (שם, טו-טז) הוא חוזר: "תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה, אספו עם קדשו קהל , קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים". לפי כמה מנהגים קוראים דברים אלו ... ( מטמון )
- ירושלים,חורבן - הבלוגיה - תפוז אנשים : צריך לעצור הכל , לעשות עצרת תשובה ולצום, כמו שכתוב בספר יואל (ב, טז) "תקעו שופר בציון; קדשו צום, קראו עצרה. אספו עם, קדשו קהל , קבצו... נכתב ב: אלהים! ... ( מטמון )
- הפטרת שבת שובה : " אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה. בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים....ג€� ניכר שיש כאן תחילתו של תהליך פנימי של תשובה. ... ( מטמון )
- שלושה שעורים בספר יואל על הפרקים א' וב' : אספו עם - קדשו קהל . קבצו זקנים - אספו עוללים ויונקי שדיים. יצא חתן מחדרו - וכלה מחופתה. משפט בן שתי מילים, מהדהד באזני הקורא, כהוראה-פקודה, של הנביא: עשה כך ... ( מטמון )
- ShevaNet שבענט : "קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדיים, יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה ... ובכו הכהנים". אולם בכל זאת לא אבדה תקוותנו ואין סיבה להתייאש ח"ו, שהרי כל הצרות ... ( מטמון)
- על הבצורת / ד"ר נח חכם : אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה. בין האולם ולמזבח יבכו הכוהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על עמך ואל תיתן נחלתך ... ( מטמון )
- אפרים לוצטו ג€“ תוכן ענינים : בצאת חתן מחדרו וכלה מחפתה , וירא כל העם וירונו, אני אמרתי בחפזי. לב. דברים נחומים אל החכם הנעלה כמוהר"ר יעקב חי חפץ מ"ץ בק"ק גוריציאה, בחלותו בכאב הכליות כי ... ( מטמון )
- כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ ... : במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה (המכונה בפי ר' יהודה "מלחמת חובה") הכל יוצאין ג€“ אפילו חתן מחדרו וכלה מחפתה " (משנה סוטה ח, ז). ... ( מטמון )
- קורס שירה מקראית / בעריכת מר י' ניצן : התפקיד העיקרי של כלי לשוני זה הוא הבלטת ההרמוניה על ידי שימוש בצלילים חוזרים, כגון בפסוק: "יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה " (יואל, ב' טז) שבו האות ח' חוזרת ומופיעה ... ( מטמון )
- סוטה : בשלח, מד ע"א אפילו חתן מחדרו וכלה מחפתה . מאיר עיני חכמים מהדו"א ח"א דף עג ע"א, מד ע"א אפילו תימא ריה"ג כדרבה וכו'. ס' החיים ... ( מטמון )
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-24.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פיקוח נפש דוחה משפחה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/yl-02-16