שמות רבה יח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · יח · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

דבר אחר "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה".

אמר דוד: (תהלים עז, ז) "אזכרה נגינתי בלילה" - אמרה כנסת ישראל: נזכרת אני את השברים שהיית שובר את האויבים בעבורי בלילה. ואין "נגינתי" אלא לשון שבר, כמה דאת אמר (איכה ג, סג) "אני מנגינתם", ואומר (בראשית יד, כ) "אשר מגן צריך בידך". בא עלינו סנחריב - שברת אותו בלילה, שנאמר (מ"ב יט, לה) "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור". אמר רבי נחמיה: בא וראה אהבתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, שהרי מלאכי השרת שהן גבורי כח עושי דברו עשאן הקדוש ברוך הוא שומרין לישראל, ומי הם? מיכאל וגבריאל, שנאמר (ישעי' סב, ו) "על חומתיך ירושלים הפקדתי שומרים". וכיון שבא סנחריב, מיכאל יצא והכה בהם, וגבריאל הציל במצותו של הקדוש ברוך הוא לחנניה וחביריו. למה כך? אלא תנאין עשה עמהם הקדוש ברוך הוא, אימתי? כשבקש לירד להציל אברהם מכבשן האש, אמרו מיכאל וגבריאל לפניו: 'אנו יורדין להציל אותו!' אמר להם: 'אלו ירד לשם אחד מכם לכבשן - אתם הייתם מצילין אותו, אלא לשמי ירד, ואני יורד ומצילו, שנאמר (בראשית טו, ז) "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים". אלא, אתן לכם זמן אימתי תרדו, על שנזדקקתם להצילו לכבוד שמי: אתה מיכאל על מחנה אשור, ואתה גבריאל על מחנה כשדים'.

  • כיון שירד גבריאל להציל לחנניה מישאל ועזריה, גזר לאש ויצא ולהט כל אותן שהשליכו אותן, שנאמר (דניאל ג, כב) "גובריא אלך די הסיקו לשדרך מישך וגו'". ויש אומרים: ארבע אומות מתו שם, בראשונה כתיב (שם, ג) "באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא", וכאן חסרו ארבע, שנאמר (שם, כז) "ומתכנשין אחשדרפניא". לפיכך אמר חנניה: (תהלים קיז, א) "הללו את ה' כל גוים", מישאל אמר (שם) "שבחוהו כל האומים", ועזריה אמר (שם, ב) "כי גבר עלינו חסדו", המלאך אומר (שם, שם) "ואמת ה' לעולם", אמת מה שאמר לי כשירדתי להציל אברהם.
  • וכן מיכאל עשה מה שאמר לו, שנאמר (מ"ב יט, לה) "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה'". תנא: כולן פולמרכין ודוכסין היו שותין יין והניחו קנקניהם מושלכים. אמר הקדוש ברוך הוא לסנחריב: אתה עשית שלך, שנאמר (שם, כג) "ביד מלאכיך חרפת", אף אני ביד מלאכי. מה עשה לו (ישעי' י, טז) "ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש", מהו ותחת כבודו - ששרף גופן מבפנים והניח בגדיהם מבחוץ, שכבודו של אדם בגדו. ולמה הניח בגדיהם? אלא שהיו בניו של שם, שנאמר (בראשית י, כב) "בני שם עילם ואשור", אמר הקדוש ברוך הוא: חייב אני לשם אביהם שנטלו הוא ויפת בגדיהם וכסו ערות אביהם, שנאמר (שם ט, כג) "ויקח שם ויפת את השמלה", לכך אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל הנח בגדיהן ושרוף נשמתן. מה כתיב שם (מ"ב שם, לה) "וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים", הדא הוא דכתיב (תהלים קא, ח) "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ", והיו ישראל וחזקיהו יושבין ואומרין את ההלל, שהיה ליל של פסח, והיו מתייראים לומר 'עכשיו ירושלים מתכבשת בידו', כיון שהשכימו בבקר לעמוד ולקרות קריאת שמע ולהתפלל, מצאו אויביהם פגרים מתים. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לישעיהו (ישעי' ח, ג) "קרא שמו מהר שלל חש בז", ומיהר לבוז שללם, והאחד קרא שמו "עמנו אל" לומר שאני עמו, שנאמר (דה"ב לב, ח) "עמו זרוע בשר ועמנו ה' אלהינו".
  • וכשם שעשה הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ביד מיכאל וגבריאל, כן לעתיד לבא יעשה על ידיהם, שנאמר (עובדיה א, כא) "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" - זה מיכאל וגבריאל. ורבינו הקדוש אומר זה מיכאל לעצמו, שנאמר (דניאל יב, א) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך", שהוא תובע צרכיהן של ישראל ומדבר עליהם, שנאמר (זכריה א, יב) "ויען מלאך ה' ויאמר ה' צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים", ואומר (דניאל י, כא) "ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם". אמר רבי יוסי: למה מיכאל וסמאל דומין? - לסניגור וקטיגור עומדין בדין, זה מדבר וזה מדבר, גמר זה דבריו וזה דבריו, ידע אותו הסניגור שנצח, התחיל משבח את הדיין שיוציא איפופסין, בקש אותו קטיגור להוסיף דבר, אמר לו הסניגור 'החרש ונשמע מן הדיין'. כך מיכאל וסמאל עומדים לפני השכינה והשטן מקטרג ומיכאל מלמד זכותן של ישראל, והשטן בא לדבר ומיכאל משתקו, למה? שנאמר (תהלים פה, ט) "אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו". הוי (שם עז, ז) "אזכרה נגינתי בלילה" - על נס של חזקיהו.

דבר אחר: "אזכרה נגינתי" - נזכר אני מה שעשית לנו במצרים, ומנגנין שעשית למצרים. היאך? מתחלה כשבקש הקדוש ברוך הוא להביא המכות על המצרים. מכת בכורות אמר להביא תחלה, שנאמר (שמות ד, כג) "הנה אנכי הורג את בנך בכורך". התחיל אומר (שם ה, ב) "מי ה' אשר אשמע בקולו?" אמר הקדוש ברוך הוא: אם אביא עליו מכת בכורות תחלה משלחן, אלא מביא אני עליו מכות אחרות (תחלה) ובעקב זאת אני מביא את כולן, שנאמר "וה' הכה כל בכור". לפיכך דוד מקלס: (תהלים צ, יא) "מי יודע עוז אפך" - מי יודע נגנין שלך שאתה עושה בים, שנאמר (שם עז, כ) "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" - דברים שאתה עושה בעקב, מי יודע?

<< · שמות רבה · יח · ה · >>