שמות רבה טז ד
דבר אחר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" - הדא הוא דכתיב (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה'".
וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. בא וראה כמה בין משה לשמואל: משה היה נכנס ובא אצל הקדוש ברוך הוא לשמוע הדבור, ואצל שמואל היה הקדוש ברוך הוא בא, שנאמר (ש"א ג, י) ויבא ה' ויתיצב. למה כך? אמר הקדוש ברוך הוא: בדין ובצדקה אני בא עם האדם, משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח, יג) וישב משה לשפוט את העם; אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט, כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה; אמר הקדוש ברוך הוא: משה, שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל, יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור; אבל שמואל, שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם, אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז, יא) "פלס ומאזני משפט לה'".
וכן מצינו ביהודה, על שהציל שלש נפשות - תמר ושני בניה - מן האש, הציל הקדוש ברוך הוא שלושת בניו מן האש, ומי הם? חנניה מישאל ועזריה: הוי "פלס ומאזני משפט לה'".
וכן במצרים היו משועבדים ישראל שמונים שנה, והיה המצרי הולך במדבר ותופס איל או צבי ושוחטו ושופת את הסיר ומבשל ואוכל וישראל רואין ולא טועמין, שנאמר (שמות טז, ג) בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע; לא כתיב באכלנו מסיר הבשר אלא בשבתנו, שהיו אוכלין לחמם בלא בשר. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם זינקתם את בני בבשר, שהייתם אוכלין ולא הייתם נותנין להם - אף אני אעשה לבני שישחטו את הצאן שאתם משתחוים להן, והן אוכלין ואתם נמסים. למה? שאני דיין אמת. הוי "פלס ומאזני משפט לה'". לכך נאמר "משכו וקחו לכם צאן":