<< · מ"ג דניאל · יב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"והמשכילים" - שעסקו בתורה ובמצות יזהירו כזוהר הרקיע

(דניאל יב ג): "והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"

הפסוק מתאר את אירועי אחרית הימים, כמתואר בתחילת הנבואה:

(דניאל י א): "בשנת שלוש לכורש מלך פרס, דבר נגלה לדניאל..."

אז, כשדברים ישתנו, והכול יהיה טוב יותר, להבדיל מהמצב הנוכחי, "המשכילים" ו"מצדיקי הרבים" יהיו מאוד מכובדים.

אך גם היום הרי זה כך, ולמעשה, תמיד היה כך. בכל זמן בהיסטוריה אנושית, אנשים מלומדים או חכמים היו נערצים. גם להצדיק את הרבים וללמד עליהם זכות תמיד היה פופולרי. מי צריך חזון שמבשר לנו נדושות?

אלא אם כן, ה" משכיל " זה לא ה"מלומד" או "חכם" כפי שהורגלנו לחשוב, וה" מצדיק הרבים " אינו ה"מלמד זכות" כפי שטבעי לנו להבין.

(משלי יח ב): "לא יחפץ כסיל בתבונה, כי אם בהתגלות לבו"

כסיל הוא אדם אשר מעדיף את גילוי ליבו על חכמה, כלומר, שואף להכריע לפי הרגשתו ולא לפי השכל (מחפש את "האמת שלו"). ואיך נקרא להפך ממנו? כלומר - השואף להכריע לפי השכל ולא לפי הרגש?

ייתכן שבלשון המקרא הוא נקרא " משכיל ", מגזרת "שכל", כלומר, “המשכיל" הוא רודף אמת, אשר לא מוכרח שיהי חכם או מלומד.

וה" מצדיק הרבים " - ייתכן שאינו המלמד זכות על הרבי ם , אלא מי שמנסה לגרום להם להיות צדיקים , כלומר מצדיקי הרבים הם המוכיחים בשער, כמו ש " מפתי הרבים " הם אלה אשר גורמים לרבים להיות פתיים ולעשות צעד לא פיקח.

אם כן הפסוק יראה כך : "וְרודפי אמת יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַוכיחי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד:"

וזה באמת חזון אחרת הימים! הרי "רודף אמת" היום אינו זוהר כלל, במקרה הטוב "דון-קישוט"; וה"מוכיח" - במקרה הטוב "נודניק”.