שמות רבה טו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · טו · טו · >>

טו.    [ עריכה ]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כו) שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו כיון שנכנס הקדוש ברוך הוא כביכול נגף את הבכורות ואלוהות שלהן שנאמר (יהושע כד, ה) ואגוף את מצרים וכן (במדבר לג, ד) באלהיהן עשה ה' שפטים כיון שנגף אותם במכת בכורות מה עשו נטלו בניהם והטמינום בבתי עבודת כוכבים שלהם אמר רבי ברכיה המצרים מבקשין ומחזרין היאך לברוח מן הנגף ולא היו מוצאין למה שנאמר (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם רשעים אלו המצריים שנאמר (שמות ט, כז) ואני ועמי הרשעים מי גרם להם שיהיו לוקים כל מכה ומכה על שהיו בוטחים בעבודת כוכבים שלהם מה עשה הקדוש ברוך הוא הכה את אלהיהם עמהם מי שהיה של עץ היה נרקב של אבן היה נמס של כסף ושל זהב ושל נחושת התיכן כשם שהיו מתחלתן שנאמר (במדבר לג, ד) ובאלהיהם עשה ה' שפטים וכל עבודת כוכבים שבעולם אבדו חוץ מבעל צפון שלהם למה בשביל להטעותן לכך כתיב (איוב יב, כג) משגיא לגוים ויאבדם וכן ישעי' אומר (ישעי' מג, טז-יז) הנותן בים דרך המוציא רכב וסוס חיל ועזוז כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא (שמות יד, ב) וישובו ויחנו לפני פי החירות (שם, ג) ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ קרא לכל חיילותיו ואמר להם אי אתם יודעים שבעל צפון כנס על ישראל כל האריות שבמדבר כענין שנאמר (דניאל ו, כג) שלח מלאכיה וסגר פום אריותא מיד שרן של מצרים ירד לאבדם שנאמר (שמות שם, י) והנה מצרים נוסע אחריהם פרעה נוסע אחריהם לא נאמר אלא מצרים זה השר שלהן מיד (שם) וייראו מאד אמר להם הקדוש ברוך הוא (שם, יג) אל תיראו אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שם, כו) נטה ידך על הים מיד (שם כו) ויט משה את ידו ומצרים נסים לקראתו היה צריך לומר מצרים נסים אחריהם וכי יש אדם בורח מן חבריה ונס לקראתו אלא שהטעה אותם הקדוש ברוך הוא ולא היו מוצאין היכן לנוס והיו נסים לקראתו עד שנשתקעו תהומות שנאמר (שם) וינער ה' את מצרים בתוך הים ורוח הקדש צווחת ואומרת (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ועל בעל צפון שבטחו עליו נאמר (שם) ותקותם מפח נפש וכן לעתיד לבוא כשיכנסו כל העובדי כוכבים מביאין עבודת כוכבים שלהם שיצילו אותם שנאמר (מיכה ד, ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד וכיון שבאין מה הקדוש ברוך הוא עושה בהם מתיכן והן רואין ומתביישין והם משליכין אותם והולכין ומטמינים עצמן במערות ובסלעים וכן ישעי' אומר (ישעי' ב, יב) כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם אלו הטיוסין שלהם (שם, יח) והאלילים כליל יחלוף ומה הן עושין הולכין ומטמינים עצמם שנאמר (שם, יט) ובאו במערות צורים ובמחלות עפר וכתיב (שם, כ) ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אמר להם הקדוש ברוך הוא בורחים אתם ראו מה הכתבתי (עמוס ט, ג) ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש חיאל שנטמן בבעל בהר הכרמל שזרק אש בעצים לא נגפתיו (שם) ואם יסתרו מנגד עיני ואומר (שם, ב) אם יחתרו בשאול אותה שעה (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלינה אבל הצדיקים עליהם הוא אומר (משלי יח, י) מגדל עוז שם ה':