קטגוריה:שמות ה ד
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם.
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִֽמַּעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֲלֵהֶם֙ אֲלֵ - מילת יחס
הֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsc מִצְרַ֔יִם מִצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp לָ֚מָּה לָ֚ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti מֹשֶׁ֣ה מֹשֶׁ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וְאַהֲרֹ֔ן וְ - ו' החיבור
אַהֲרֹ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/175
מורפ': HC/Np תַּפְרִ֥יעוּ תַּפְרִ֥יעוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 6544 b
מורפ': HVhi2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָעָ֖ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa מִמַּֽעֲשָׂ֑יו מִ - מילת יחס
מַּֽעֲשָׂ֑י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/4639
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3ms לְכ֖וּ לְכ֖וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3212
מורפ': HVqv2mp לְסִבְלֹתֵיכֶֽם לְ - מילת יחס
סִבְלֹתֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l/5450
מורפ': HR/Ncfpc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) אֲלֵהֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לָ֚מָּה יתיב (משנה, דרגא 3)
מֹשֶׁ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) וְאַהֲרֹ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תַּפְרִ֥יעוּ מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הָעָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
מִמַּֽעֲשָׂ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְכ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְסִבְלֹתֵיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם: "לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו? לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְמָא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תְּבַטְּלוּן יָת עַמָּא מֵעֲבִידַתְהוֹן אִיזִילוּ לְפוּלְחָנְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְמָא משֶׁה וְאַהֲרן תְּבַטְלוּן יַת עַמָא מֵעֲבִידְתְּהוֹן אִיזִילוּ לְפוּלְחַנְכוֹן: |
רש"י
"לכו לסבלותיכם" - לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם – לְכוּ לִמְלַאכְתְּכֶם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לַעֲשׂוֹת בְּבָתֵּיכֶם; אֲבָל מְלֶאכֶת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם לֹא הָיְתָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי (שמ"ר ה,טז). וְתֵדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹצְאִים וּבָאִים [שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת].
רשב"ם
לסבלותיכם: למלאכה שלכם ואל תבטלו מעסקיכם וגם תבטלו אחרים ממלאכה שלי:
רמב"ן
"תפריעו את העם ממעשיו" - אמר אונקלוס תבטלו וכן פורע מוסר (משלי יג יח) ותפרעו כל עצתי (שם א כה)
"לכו לסבלותיכם" - על דרך הפשט עבודת המלך שהיו מכלל העם כי בפעם הזאת באו לפניו עם כל העם ולא שמע אליהם וצוה אותם שובו כלכם אל העבודה ושבו משה ואהרן לפניו (להלן ז י) ואמר להם פרעה תנו לכם מופת ועשו כן אז היו בעיניו כחרטומים ומכשפים וחכמים ונהג בהם כבוד ומעת החלו המכות עליו נהג בהם מורא גדול וכן נראה עוד שלא היו כל עם בני ישראל עובדים כל הימים לפרעה בחמר ובלבנים כי היו ממלאים ארץ מצרים ערים אבל במס היו עושין רק כי הכביד עליהם עולו לקחת מהם רבים ורש"י פירש לסבלותיכם למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היה על שבטו של לוי ותדע שהיו משה ואהרן יוצאים ובאים ונכון הוא כי כל עבודת האדם בבית ובשדה נקרא כן כמו לכל סבל בית יוסף (מלכים א יא כח) ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם ולכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם והכל סבה מאת ה' ובאלה שמות רבה (ה כ) ראיתי אמר רבי יהושע בן לוי שבטו של לוי פנוי היה מעבודת פרך אמר להם פרעה בשביל שאתם פנויים אתם אומרים נלכה נזבחה לאלהינו לכו לסבלותיכם לישראל דבר אחר אמר להם דייכם שאתם עומדים פנויים שמא רע לכם שאין אתם עושים במלאכה לכו לסבלותיכם ורבי אברהם פירש לכו לסבלותיכם סבלות העם כי ידבר עמהם בעבור כל ישראלרבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויאמר מלך מצרים למה משה ואהרן וכו' ויאמר פרעה". במדרש א"ל אתם למה ודבריכם למה לכו לסבלותיכם אמר ריב"ל שבט לוי היו פנוים מעבודה א"ל בשביל שאתם פנוים אתם אומרים נזבחה לאלהינו לכו לסבלותיכם. ר"ל שיש הבדל בין עם ובין עם הארץ, שעם הארץ הם דלת העם והפחותים, ויש הבדל בין מעשיו ובין סבלות, שמעשיו הם עסקיו שיש להם כמו מסחרם ומעשיהם בבית ובשדה, וסבלות הוא העבודה הקשה שעובדים למלך, ויש הבדל בין מפריע ובין משבית, שהמשבית הוא המבטל דבר המתמיד, וזה שייך על סבלות העבודה שהיה מתמיד בלא הפסק, ומפריע הוא הבטול הסתמי ושייך גם על המבטל מעסקי הבית שאינם מתמידים תמיד. והנה לא כל עם ישראל היו עובדים בפרך, שרק נתנו מס מאת העם אנשים מדלת העם שהם עבדו עבודת המלך והם נקראים עם הארץ, ויתר העם היו חפשים מעבודה זו ועסקו במלאכתם בבית ובשדה ובעסקיהם והם נקראים בשם עם, וכן שבט לוי ומשה ואהרן מכללם היו חפשים מעבודה, וכאשר בא משה בבשורת הגאולה בודאי לא בא אל עם הארץ שהם העובדים בעבודת פרך, רק בא אל העם שהם החפשים מעבודה, עפ"ז יעלו באור הכתובים לפי דעת חז"ל, שקשה למה אמר למה משה ואהרן שזה מיותר שהי"ל למה תפריעו את העם ממעשיו, ופירשו שהיו שתי שאלות, א] למה משה ואהרן ר"ל מה לכם בדבר הזה הלא אתם חפשיים מעבודה ולמה תריבו ריב לא לכם וז"ש אתם למה, זאת שנית למה תפריעו את העם ממעשיו, שהוא השאלה השניה דבריכם למה שהעם שאליהם באתם בבשורה זאת יתבטלו עי"ז מעסקיהם ומסחרם ויעסקו בדברי הבל ורעות רוח, ועפ"ז אמר לכו לסבלותיכם גזר על משה ואהרן ועל שבטם שילכו לסבלות היינו לעבודת המלך, וז"ש במדרש בשביל שאתם פנוים אתם אומרים נזבחה לאלהינו לכו לסבלותיכם, אבל באשר נסוג אחור תיכף מגזרה זאת, כי נבעת מפני הזקנים הללו שהיה ה' אתם בל יגע בהם רעה, אמר אמירה אחרת הפך דבריו הקודמים, אמר מה ארויח מה שאתן את הזקנים הללו בין עם הארץ העובדים, הלא אז ישביתו את עם ארץ העובדים מסבלותם, כי יניאו אותם מסבלות המלך ע"י דבריהם שהם שלוחים מאלהים, והגם שעתה מזיקים במה שמפריעים את העם [הבלתי עובדים] ממעשיו ועסקי הבית, הלא הן רבים עתה עם הארץ שעם הארץ העובדים הם רבים מן העם הבלתי עובדים, וכשישביתו את עם הארץ מסבלותם שהוא עבודת המלך יהיה ההיזק יותר כולל, א] מצד שהם רבים נגד העם, ב] מצד שישביתו אותם כי עבודתם קבוע בלי הפסק, ג] שישביתו אותם מסבלותם שהוא עבודת המלך שזה יזיק יותר
להמלך ממה שיפריעו את העם החפשים מעסקי הבית, ובזה חזר מגזרה זו שרצה שמשה ואהרן ושבטו ילכו לסבלות המלך:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי כי לזה נתכוונו רז"ל (שם), שאמרו וז"ל: אתם למה דבריכם למה, פירוש, אתם למה באתם אלי, דבריכם שאמרתם לעם הזה מפי אלהיהם פן וגו' למה. שהם ב' דברים סותרים, והשיב פניו לישראל, ואמר: לכו לסבלותיכם, כי משה ואהרן ברשות עצמן היו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ה ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.