רשב"ם על שמות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ב). מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל: שהם עבדיי מארצי לעובדו, מה חלק יש לו בעם הזה שיעבדוהו?:

(ח). ויאמרו אלהי העברים וגו': כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו וגו':

(ד). תפריעו: תבטלו או תנתקו ותפרידו כמו ופרע את ראש האשה:
לסבלותיכם: למלאכה שלכם ואל תבטלו מעסקיכם וגם תבטלו אחרים ממלאכה שלי:

(ו). הנוגשים: ממונים על השוטרים, כמו שופטים ושוטרים ממונים לצוות את השוטרים, והשוטרים רודים בעם לעשות מה שהשופטים מצוים:

(ז). לתת תבן: תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים:

(ח). מתכנת: חשבון:
כי נרפים הם: ויכולין לעשות יותר:

(ט). ישעו: איטנדאנט ב"ל כמו וישע אל הבל, ולא ישעו עוד אל המזבחות:

(יא). כי אין נגרע: קמץ, גרוע לשון פעול, ואילו היה פתח היה לשעבר, וכן נשגב קמץ, אבל נשגב פתח לשעבר, ואילו היה לשעבר היה לו לכתוב כי לא נגרע:

(יג). אצים: דוחקים וממהרים, כמו ויאיצו המלאכים:

(טו). תבן אין ניתן: קמץ, אין נתון לנו, אבל נתן פתח לשעבר וניתן הסכל:
וחטאת עמך: אם דגש וקמץ הוא, כן צריך לפרשו אנו מוכים והרי חטאת עושים עמך, אבל אילו היה חטאת פתח, היה פתרונו חטאת של עמך:

(כב). וישב משה" אל המקום שהיה ה' מדבר עמו שם:
למה הריעותה: בשביל שהוא סמוך לה"י:
למה הריעותה לעם הזה: ואם תאמר כי נתחייבו בשביל רוב חטאתם ואין רואין ליגאל, אם כן למה זה שלחתני אם אינן ראויין לגאולה ולהיוושע: