רשב"ם על שמות ד

<< · רשב"ם על שמות · ד · >>

(ט). והיו המים וגו': כפילות, כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו:

(יא). כי כבד פה וכבד לשון אנכי: איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון, כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים, וכן מצינו ביחזקאל שמי שאינו בקי בלשון המלכות קרוי כן דכתיב ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדבריי אליהם, כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל, לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם וגו', וכי איפשר נביא אשר ידעו השם פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו? ואין דבר זה בדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים:

(יג). ביד תשלח: ביד אשר תרצה לשלוח ולא אותי:

(יד). ויחר אף ה' במשה: וחרון אף עשה רושם לפי הפשט האמור לפנינו ויפגשהו ה' ויבקש המיתו, כשפירשתי אצל יעקב כשנעשה צולע על יריכו:
כי דבר ידבר הוא: הוא נתגדל שם ויש לו חיתוך לשון מצרים:

(טז). ודיבר הוא לך: בשבילך:
תהיה לו לאלהים: שר ושופט, מה שתצוה לו יעשה:

(יח). וישב מן המדבר אל יתר חותנו:

(יט). ויאמר ה' אל משה במדין: שנתיישב שם בבורחו מפני פרעה וישב במדין כדכתיב ויברח מפני פרעה וישב בארץ מדין, ועתה אמר לו במדין שוב כי מת אותו פרעה המבקש את נפשך והמלשינים כדכתיב לעין, וימת מלך מצרים, אחר בריחתו של משה:

(כד). ויפגשהו ה': המלאך, כי היה מתנצל בהליכתו ומוליך אשתו ובניו:

(כה). צר: כמו חרבות צורים, תער מלוטש, איזמל חריף, וכן אף תשיב צור חרבו, נתעקם ונכפף חידוד חרבו, ולכך לא הקמתו במלחמה:
ותכרות וגו': הועילה לו למשה המצוה להצילו כמו קרבן, כעין שעשו גדעון ומנוח כשנראה להם המלאך:
ותגע: לשון מפעיל, אבל ויגע בארבע פנות הבית לשון פועל של נגע:
לרגליו: של משה, להתרצות המלאך בכך, כי לרגליו של מלאך איני רוצה לפקש כי מי יודע אם ראתה רגלי המלאך:
כי חתן דמים אתה לי: בדמים הללו ישאר לי חתני, חתני בעלי:

(כו). וירף המלאך ממנו: מן רפה היום לערוב יאמר וירף, מן קנה ויקן:
אז אמרה חתן דמים למולות: על עיכוב המילה נתחייב בעלי מיתה, כי המילה הצילתו עתה:

(כז). לך לקראת משה: לקיים מה שאמר לו הקב"ה וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו: