מ"ג שמות ה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ה · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לְכָה נָּ֡א דֶּ֩רֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרוּ אֱלָהָא דִּיהוּדָאֵי אִתְגְלִי עֲלַנָא נֵיזֵיל כְּעַן מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וּנְדַבַּח קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא דִּלְמָא יְעָרְעִנַּנָא בְּמוֹת אוֹ בִּקְטוֹל׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרוּ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵי אִיתְקְרִי שְׁמֵיהּ עֲלָנָא נְטַיֵיל כְּדוֹן מַהֲלָךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא וּנְדַבַּח נִיכְסַת חַגָא קֳדָם יְיָ אֱלָהִין דִלְמָא יֶאֱרַע יָתָן בְּמוֹתָא אוֹ בְּקַטְלָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן יפגענו" - פן יפגעך היו צריכים לומר לו אלא שחלקו כבוד למלכות פגיעה זו ל' מקרה מות היא

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן יפגענו" - פן יפגעך היו רוצים לומר אלא שחלקו כבוד למלכות לשון רש"י ורבי אברהם אמר פן יפגענו כולל אנחנו הישראלים גם אתה פרעה וכל מצרים ולכן בראותם מכת בכורות אמרו כלנו מתים (להלן יב לג) כי נתברר להם דברי משה שאמר פן יפגענו בדבר וגרשו אותם ללכת לזבוח ואין דברו זה נכון כי לא צוו לאמר שיהיה בישראל דבר או חרב אם לא יזבחו והם לא ישנו בשליחות השם דבר ועל דרך האמת הוא סוד הקרבנות שהם כופר מן הפגיעה כי לפניו ילך דבר (חבקוק ג ה) או בחרב הקשה ואמר זה כי הקב"ה צוה אותם שיאמרו ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרה עלינו ונזבחה לה' אלהינו (לעיל ג יח) והם אמרו כה אמר ה' אלהי ישראל שלח עמי (לעיל ה' א') והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו כאשר אמר הוא או מורישו ליוסף אחרי הודיע אלהים אותך (בראשית מא לט) איש אשר רוח אלהים בו (שם לח) אבל לא היה יודע את השם המיוחד וענה לא ידעתי את ה' (ה' פסוק ב) והם נזכרו וחזרו ואמרו לו כאשר צוו אלהי העברים נקרא עלינו (ה' פסוק ג) כי הזכירו לו אלהי העברים בלבד שהוא אל שדי ואמר נקרא עלינו שהודיעוהו לשון המקרא כאשר נצטוו לו ופירשו לו כי במקרא הזה אשר נקרא עליהם יצטרכו לזבוח לפניו פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב וכענין הזה בא בדבר בלעם שנאמר ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח (במדבר כג ד)

<< · מ"ג שמות · ה · ג · >>