שמות רבה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שמות רבה · יט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יט[עריכה]

שמות רבה פרשה יט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

שמות רבה · יט · א · >>


* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

א. [עריכה]

(שמות יב מג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" - זה שאמר הכתוב (משלי יד י): "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר". מהו כך? אלא, כשם שהלב מרגיש בצרה שהוא מיצר, כך כשאדם שמח הלב שמח תחלה, שנאמר "לב יודע מרת נפשו". וכן דוד אמר (תהלים לא, יא) לבי סחרחר, עזבני כחי. ובשמחתי לבי שמח תחלה, שנאמר (שם טז, ט) לכן שמח לבי ויגל כבודי. וכן הוא אומר (איכה א, כב) כי רבות אנחותי ולבי דוי. ולעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא כל האיברים, ואינו מנחם תחלה אלא הלב, שנאמר (הושע ב, טז) ודברתי על לבה.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זו חנה, שהרבה היתה מצטערת, שנאמר (ש"א א, י) והיא מרת נפש, היא לעצמה. כיון שנפקדה, לא פקדה האלהים אלא לעצמה, שנאמר (משלי יד, י) ובשמחתו לא יתערב זר, וכתיב (ש"א ב, א) עלץ לבי בה' כי שמחתי בישועתך, אני לעצמי שמחתי, אבל אחר לא ישמח עמי.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זו השונמית. אימתי? כשמת בנה ובאתה לקבול לאלישע, ומה כתיב (מ"ב ד, כז) ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה. כיון ששלח גיחזי להחיות בנה, ואמר לו (שם, כט) וקח משענתי בידך, אמרה לו השונמית (שם, ל) חי ה' וחי נפשך, עמדת במסטורין של אלהים מתחלה נתתה לי בן, אף עכשיו עמוד אתה במסטורין של אלהים והחיה אותו. הוי: לב יודע מרת נפשו.

דבר אחר: "לב יודע מרת נפשו" זה דוד. בשעה שירד עם אכיש לסייע אותו, עשה שם שלשה ימים, ובאו עמלקים ושבו נשיו ובניו ושרפו את צקלג. התחיל דוד בוכה, שנאמר (ש"א ל, ו) ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו. לא עשו אלא הצילו נשותיהן ובניהן ובנותיהן ובאו לארץ ישראל והעלו את ארון ה' ונתנוהו למקומו. מה כתיב שם (דה"א כט, ט) וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה.

דבר אחר "לב יודע מרת נפשו" אלו ישראל, שהיו נתונין במצרים בשעבוד, וכיון שבאו לצאת וגזר עליהן הקדוש ברוך הוא לעשות פסח, באו המצרים לאכול עמהם. אמר להם האלהים 'חס ושלום! (שמות יב מג): "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ". הוי: "לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר".


שמות רבה · יט · א · >>

<< · שמות רבה · יט · ב · >>


ב. [עריכה]

דבר אחר "זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" זה שאמר הכתוב (תהלים קיט, פ) יהי לבי תמים בחקיך אמר דוד רבון העולם כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצר הרע להציץ בי שנאמר (שם פו, יא) הורני ה' דרכך אהלך באמתך שלא יטעה אותי יצר הרע ואני מתבייש מן הצדיקים ועוד שמתוך שהוא מטעה אותי אני מונע עצמי מדברי תורה ואני בא להשמיע תלמודי לפניך וקטנים ממני הם משיבין ואומרין אינו כך ואני מתבייש אלא עשה לבי אחד כדי שיהא עוסק בתורה בתמות הדא הוא דכתיב יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש. דבר אחר יהי לבי תמים בחקיך זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה למה ששניהן דומין זה לזה בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר (במדבר יט, ב) זאת חקת התורה ואי אתה יודע איזו חקה גדולה מזו משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות מי גדולה מזו אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה והולכת אחריה כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה הפרה שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר (שם, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת הוי כל בן נכר לא יאכל בו:

<< · שמות רבה · יט · ג · >>


ג. [עריכה]

אמרו רבותינו שלשה דברים עשה משה והסכימה דעתו לדעת המקום בהר סיני דרש ואמר אם ישראל שאינן מועדים לדברות אמר להם (שמות יט, טו) אל תגשו אל אשה אני שאני מועד לדבור אינו דין שאפריש עצמי מן האשה והסכים הקדוש ברוך הוא עמו שנאמר (דברים ה, כח) ואתה פה עמוד עמדי והשניה דרש באהל מועד ואמר ומה אם סיני שלא היתה קדושתו אלא לשעת מתן תורה לא עליתי אלא ברשות שנאמר (שמות שם, ג) ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר אהל מועד שהוא לדורות היאך יכול אני להכנס לתוכו אלא אם קורא אותי הקדוש ברוך הוא והסכים לדעתו שנאמר (ויקרא א, א) ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד השלישית דרש בחקת הפסח כשעשו ישראל את העגל אמר ומה אם הפסח שהיה לשעה במצרים אמר לי זאת חקת הפסח כל בן נכר וגו' ישראל שעבדו עבודת כוכבים יכולין הן לקבל את התורה מיד (שמות לב, יט) וישבר אותם תחת ההר:

<< · שמות רבה · יט · ד · >>


ד. [עריכה]

דבר אחר "זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" הדא הוא דכתיב (ישעי' נו, ג) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל יבדילני ה' מעל עמו אמר איוב (איוב לא, לב) בחוץ לא ילין גר שאין הקדוש ברוך הוא פוסל לבריה אלא לכל הוא מקבל השערים נפתחים בכל שעה וכל מי שהוא מבקש ליכנס יכנס לכך הוא אומר בחוץ לא ילין גר כנגד (דברים לא, יב) וגרך אשר בשעריך (איוב, שם) דלתי לאורח אפתח כנגד הקדוש ברוך הוא שהוא סובל בריותיו אמר רבי ברכיה כנגד מי אמר בחוץ לא ילין גר אלא עתידים גרים להיות כהנים משרתים בבית המקדש שנאמר (ישעי' יד, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב ואין ונספחו אלא כהונה שנאמר (ש"א ב, לו) ספחני נא אל אחת הכהונות שעתידין להיות אוכלין מלחם הפנים לפי שבנותיהן נישאות לכהונה וכן שאל עקילס הגר את רבותינו אמר להם מה שכתוב (דברים י, יח) ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה הרי כל הבטחות שהבטיח את הגר שהוא נותן לו לחם ושמלה אמר לו יעקב ששמו ישראל כך שאל מלפני הקדוש ברוך הוא (בראשית כח, כ) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ואתה שבאת אצלנו לא דייך שאתה כמותינו אלא דייך שתהא כיעקב בכורו של הקדוש ברוך הוא וסוף דבר לא תעלה על דעתך שיעקב לחם ושמלה שאל אלא אמר יעקב הבטיחני הקדוש ברוך הוא שהוא עמדי ויעמיד ממני את העולם אימתי יודע אני שהוא עמדי ושמרני כשיעמיד ממני בנים כהנים אוכלים מלחם הפנים ולובשים בגדי כהונה שנאמר ונתן לי לחם לאכול זה לחם הפנים ובגד ללבוש אלו בגדי כהונה שנאמר (שמות מ, יג) והלבשת את אהרן את בגדי הקדש וכן כאן ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה כלומר שמעמיד בנים מן הגר שאוכלים לחם הפנים ולובשים בגדי כהונה הוי בחוץ לא ילין גר אמר הקדוש ברוך הוא אחר כל הכבוד הזה שאני עתיד לעשות לבעלי תשובה אתם קורים תגר הוי ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' וגו'. דבר אחר ואל יאמר בן הנכר הדא הוא דכתיב (זכריה ב, יד) רני ושמחי בת ציון וכתיב (שם, טו) ונלוו גוים רבים אל ה' אמר הקדוש ברוך הוא ומה לגרים אני אומר כן על אחת כמה וכמה לציון ולישראל. ואל יאמר בן הנכר אמר להם הקדוש ברוך הוא לגרים אתם מתייראים לפי שפסלתי אתכם ואמרתי בפסח כל בן נכר לא יאכל בו למה לא תשאלו לגבעונים מה טובה עשיתי להם בני אדם שעשו בערמה ועשו מיראה ובאו להן אצל בני ונשבעו להן מה עשיתי לשאול ולביתו על שביקש להרגם שהרגו הם שבעה מבניו שנאמר (ש"ב כא, ח) ויקח המלך את שני בני רצפה ואת חמשת בני מיכל אמר הקדוש ברוך הוא מה אם לגבעונים שהיו אמוריים ובאו מיראה ועשו מרמה עם ישראל קבלתי אותם ועשיתי להם טובה ועשיתי דייקי שלהם בבני הגרים שהם באים מאהבה ומשרתים לשמי איני מקבלן ומגדלן לפיכך (ישעי' נו, ג) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לשרתו אלו הגרים שמהולים הם אבל העובדי כוכבים ערלי לב הם שכך הקדוש ברוך הוא פוסל את ערלי לב ומורידם לגיהנם שנאמר (יחזקאל לב, יח) בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו וכן ישעי' אומר (ישעי' ה, יד) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק לעובד כוכבים שמבזה חוק מילה שנאמר (תהלים קה, י) ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם שאין ישראל המהולים יורדין לגיהנם אמר רבי ברכיה כדי שלא יהיו המינים ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקדוש ברוך הוא עושה משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדין לגיהנם שנאמר (שם נה, כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו וכיון שגיהנם רואה לערלה תלויה בהם פותחת פיה ולוחכת אותם הוי ופערה פיה לבלי חוק:

<< · שמות רבה · יט · ד · >>

<< · שמות רבה · יט · ה · >>


ה. [עריכה]

"זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח" אמר רבי שמעון בן חלפתא כיון שיצאו ישראל ממצרים אמר הקדוש ברוך הוא למשה הזהר לישראל על מצות הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו וגו' כיון שראו ישראל שפסל לערלים לאכול בפסח עמדו כל ישראל לשעה קלה ומלו כל עבדיהם ובניהם וכל מי שיצא עמהם שנאמר וילכו ויעשו בני ישראל משל למלך שעשה משתה לאוהביו אמר המלך אם אין סימנטרי על כל המסובין אל יכנס אחד מהם לכאן כך האלהים עשה משתה להם (שמות יב, ח) צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו מיד כל הנולד במצרים נמולו לשעה קלה עליהם נאמר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח ורבותינו אמרו לא בקשו ישראל למול במצרים אלא כלם בטלו המילה במצרים חוץ משבטו של לוי שנאמר (דברים לג, ח) וללוי אמר תומיך ואוריך למה (שם, ט) כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו במצרים והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לגאלן ולא היה להם זכות מה עשה הקדוש ברוך הוא קרא למשה ואמר לו לך ומהול אותם ויש אומרים שם היה יהושע שמל אותם שנאמר (יהושע ה, ב) ושוב מול את בני ישראל שנית והרבה מהן לא היו מקבלים עליהם למול אמר הקדוש ברוך הוא שיעשו הפסח וכיון שעשה משה את הפסח גזר הקדוש ברוך הוא לארבע רוחות העולם ונושבות בגן עדן מן הרוחות שבגן עדן הלכו ונדבקו באותו הפסח שנאמר (שיר ד, טז) עורי צפון ובואי תימן והיה ריחו הולך מהלך ארבעים יום נתכנסו כל ישראל אצל משה אמרו לו בבקשה ממך האכילנו מפסחך מפני שהיו עייפים מן הריח היה אומר הקדוש ברוך הוא אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלין שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח וגו' מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה והקדוש ברוך הוא עובר ונוטל כל אחד ואחד ונושקו ומברכו שנאמר (יחזקאל טז, ו) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' חיי בדם פסח חיי בדם מילה:

<< · שמות רבה · יט · ה · >>

<< · שמות רבה · יט · ו · >>


ו. [עריכה]

"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" לקיים מה שנאמר (תהלים קמז, יט) מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר להם הקדוש ברוך הוא אומה אחרת אל יתערבו בו ואל ידעו מסתוריו אלא אתם לעצמכם בעולם הזה כשאכלו ישראל את הפסח במצרים אכלו אותו בחפזון שנאמר (שמות יב, יא) וככה תאכלו אותו על שם (דברים טז, ג) כי בחפזון יצאת מארץ מצרים אבל לעתיד לבוא (ישעי' נב, יב) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון למה הדבר דומה לסוחר שנכנס לשרות בפונדק עמד שם כל היום בלילה עמד ונטל כל אשר לו ויצא לדרכו עמדה הפונדקית בבקר והתחילה צווחת ראו הפרגמטוטוס עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו שמע אותו הפרגמטוטוס ואמר מי גרם לי לשמוע כך אלא מפני שיצאתי בלילה לפיכך נשבע אני שלא אצא בלילה עוד כך התקינו ישראל עצמן בלילה לצאת בהשכמה עמדו המצרים אחר שהלכו להם ואמרו נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו שנאמר (שמות יד, ט) וירדפו מצרים אחריהם אמר להם הקדוש ברוך הוא מי גרם לכם כל אלו חפזון שיצאתם בו מיכן ואילך כי לא בחפזון תצאו לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנאמר (שם יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם אבל לעתיד לבוא אני לבדי שנאמר (ישעי' שם, שם) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל:

<< · שמות רבה · יט · ו · >>

<< · שמות רבה · יט · ז · >>


ז. [עריכה]

"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" רבי נתן אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשם שעשיתי יעקב בכור שנאמר (שמות ד, כב) בני בכורי ישראל כך אני עושה למלך המשיח בכור שנאמר (תהלים פט, כח) אף אני בכור אתנהו כך קדש לי כל בכור והזהר לישראל כשם שבראתי את העולם ואמרתי להם לישראל לזכור את יום השבת זכר למעשה בראשית שנאמר (שמות כ, ח) זכור את יום השבת כך היו זוכרים הנסים שעשיתי לכם במצרים וזכרו ליום שיצאתם משם שנאמר (שם יג, ג) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים למה כי בחוזק יד הוציאך ה' ממצרים (דברים טז, ד) ולא יראה לך שאור שבעת ימים כנגד שבעת ימים שבין הגאולה לקריעת ים סוף כשם שבתחלה הם שבעת ימי בראשית וכשם שהשבת מתקיימת אחד לשבעת ימים כך יהיו אלה שבעת ימים מתקיימים בכל שנה ושנה שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה משל למלך שנשא אשה במדינת הים הגיעוה גלים עד שלא נכנסה אצלו אמר לה לא תזכרי כל הגלים שעברו עליך אלא אותו יום שפלטת מהם תהא זוכרת אותי עשי אותו שמחה בכל שנה כך ישראל נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא לגאלם וכמה גלים קשים עברו עליהם ועשה להם תשועה לכך הזהירן שיהיו שמחים בהם בכל שנה ושנה שנאמר (תהלים לב, יא) שמחו בה' וגילו צדיקים:

<< · שמות רבה · יט · ז · >>

<< · שמות רבה · יט · ח


ח. [עריכה]

דבר אחר "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" רבי נחמיה אומר אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כשתבאו לארץ תעבירו (שמות לד, יט) כל פטר רחם לי יכול לא להעבירו מיד תלמוד לומר והעברת כל פטר רחם לה' מיד הזהירן הקדוש ברוך הוא על שחס עליהם במצרים והיה כי ישאלך בנך מחר הודיעהו נסים שנעשו לכם במצרים כשהקשה פרעה לשלחך שנאמר ויהי כי הקשה פרעה עשה אותו סימן בידך ובראשך שנאמר (שם) והיה לך לאות על ידכה משל למלך שעשה לבתו שמחה גדולה שהיתה נתונה אצל שונאים אמר לה אביה עשי אותה שמחה שעשיתי לך עטרה לראשך שלא תשכחי אותה כך האלהים עשה נסים לישראל ובשבילן הרג בכורי מצרים לכך הזהירם על קדושת בכורים שהוא בידיו הרג אותם שנאמר (שם יב, כט) וה' הכה כל בכור שיהיו עטרה בראשם של ישראל שלא ישכחו הנס לעולם:

<< · שמות רבה · יט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.