שמות רבה טו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · טו · יא · >>

הוסף ביאור

יא. [עריכה]

דבר אחר, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם": הדא הוא דכתיב (שם לג, יב) "אשרי הגוי אשר ה' אלהיו": משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו, קבע בו "ראש חדשים" של גאולה:

  • שבו נגאלו ישראל ממצרים,
  • ובו עתידין ליגאל, שנאמר (מיכה ז, טו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות",
  • ובו נולד יצחק,
  • ובו נעקד,
  • ובו קיבל יעקב את הברכות,
  • ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה, שנאמר "ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורין, אמר: עשו אותו יום טוב כל הימים, שבו יצא בני מחשך לאור, מעול ברזל לחיים, מעבדות לחירות, ומשעבוד לגאולה. כך הוציא הקדוש ברוך הוא לישראל:

  • מבית האסורין, שנאמר (תהלים סח, ז) "מוציא אסירים בכושרות";
  • מחשך וצלמות, שנאמר (שם קז, יד) "ויוציאם מחשך וצלמות";
  • מעול ברזל לעול תורה, מעבדות לחירות, שנאמר (דברים יד, א) "בנים אתם לה' אלהיכם";
  • משעבוד לגאולה, שנאמר (ירמי' נ, לד) "גואלם חזק ה' צבאות שמו".

לכך קבע להם שמחה, שהוא נפרע מאויביהם עליהם, שנאמר (ישעי' מג, ד) "ואתן אדם תחתיך":