(תהלים כט ז): "קוֹל ה' חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ"

איך אפשר לחצוב להבות?! הרי "חצב - עניינו באבנים, כמו חטב בעצים" (שבי"ל, קונקורדנציה) , למשל:

• (דברים ו יא): "וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ"
• (דברים ח ט): "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת"
• (מלכים א ה כט): "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל, וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר"
• (מלכים ב יב יג): "וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן, וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב"

אם כך, מה משמעות הביטוי חוצב להבות אש?! המפרשים פירשו בכמה דרכים:

1. קול ה' חוצב באבן, באמצעות להבות אש: "שהיה הדבור של עשרת הדברות יוצא בלהבות אש מפיו, ונחקק על הלוחות כתבניתם" ( רש"י בשם רבותינו ) .

2. קול ה' חוצב באבן, וכתוצאה מכך , נפלטות להבות אש, כמו שקורה לרוב בעת רעידת אדמה ל"ע: "הארץ התפוררה, ולהבות אש נוראות יוצאים מתהומות הארץ על כל המדבר הבוער ברוח זלעפות" ( מלבי"ם ) .

3. באופן מטאפורי, בשמים יש הרים של אש, וה' כביכול חוצב מהם את הברקים: "חוצב - כורת להבות אש לשלחם על פני הארץ, והם הברקים, והמה יחרידו את העובדי כוכבים ומזלות" ( מצודות ) .

4. ולענ"ד יש לפרש את הפסוק ע"פ (ירמיהו כג כט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי: כָּאֵשׁ נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע": דבר ה' נמשל לשניים - אש, ופטיש סלעים. חכמי התלמוד הסבירו את המשמעות של משל זה: "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע) - משכהו לבית המדרש: אם אבן הוא - נימוח, אם ברזל הוא - מתפוצץ: אם אבן הוא - נימוח, דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים, וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים; אם ברזל הוא - מתפוצץ, דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע"  (תנא דבי רבי ישמעאל, [סוכה נב:] ) : קול ה' שורף את יצר הרע ושובר אותו.

לפי זה, ייתכן שגם בפסוק שלנו ישנם שני משלים נפרדים - לא "חוצב להבות", אלא "חוצב" לחוד, ו"להבות אש" לחוד (וראוי להיות טעם מפריד על המילה "חוצב"):

• קול ה' חוצב - כנגד כה דברי כפטיש יפוצץ סלע;
• קול ה' להבות אש - כנגד כה דברי כאש.