חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ כמה נורא החטא שבפיהם והדיבור שבשיפתותיהםוְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם במעשיהם הפזיזים והיהירים הם יפלו, וּמֵאָלָה והם גם ילכדו בגלל שבועות השוואוּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ ובגלל השקרים שהם מספרים.
עם טעמים:
חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"חטאת פימו דבר שפתימו", שיהיה דבר שפתימו שיתודו חטאת פימו, שהם בעצמם ידברו בשפתותיהם ויתודו את החטא שחטאו בפיהם מה שדברו עלי לה"ר ויודו שנענשו עי"ז, "וילכדו בגאונם" שע"י גאונם ילכדו ברשת, "ומאלה ומכחש יספרו", והם עצמם יספרו ויתודו, שזה בא להם ע"י חטא של אלה וכחש, מה שדברו עלי כחשים ונשבעו באלת שוא לקיים דבריהם, ואחר שיתודו את חטאם, אז.
