שמות רבה כג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ד.    [ עריכה ]
דבר אחר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה לקדוש ברוך הוא אלא ישראל ברא אדם הראשון ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל הוי פיה פתחה בחכמה אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה ואין אז אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו, ב) אז ימלא שחוק פינו אמר רבי יהודה בן פזי מה ראו ישראל לומר שירה באז אלא אמרו מתחלה היה הים הזה יבשה ועמדו דורו של אנוש והכעיסו לפניו באז שנאמר (בראשית ד, כו) אז הוחל לקרא בשם ה' ועשאו הקדוש ברוך הוא ים ופרע מהם שנאמר (עמוס ה, ח) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ועכשיו ים היה ונעשה לנו יבשה שנאמר (שמות יד, כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים נקלסנו באז שהפך לנו ים ליבשה הוי אז ישיר משה ובני ישראל ואין אז אלא לשון בטחון שנאמר (משלי ג, כג) אז תלך לבטח דרכך: