שמות רבה כ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יב.    [ עריכה ]
דבר אחר "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים" אף על פי ששלחם פרעה לא נתנחם הקדוש ברוך הוא משל למה הדבר דומה למלך שנשבה בנו והלך אביו והצילו מן הלסטים והרגן והיה הבן אומר לאביו כך וכך עשו לי כך וכך הכו אותי ושעבדו אותי אף על פי שהרגן לא היה מתנחם אלא היה אומר כך וכך עשו לבני כך עשו המצריים שעבדו את ישראל שנאמר (שמות א, יד) וימררו את חייהם הביא עליהם הקדוש ברוך הוא עשר מכות וגאל את בניו אף על פי כן אומר איני מתנחם עד שאהרוג לכלן שנאמר (שם יד, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וכתיב (שם טו, א) סוס ורוכבו רמה בים וכתיב (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה לכך נאמר ולא נחם: