רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת

פרק א

(א) דִּבְרֵי קֹהֶלֶת – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דִּבְרֵי, אֵינוֹ אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה" (דברים א,א), "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן" (שם לב,טו); "דִּבְרֵי עָמוֹס" (עמוס א,א), "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן" (שם ד,א); "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" (ירמיהו א,א), "שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר" וְגוֹמֵר (שם ל,ו); "אֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד" (שמ"ב כג,א), "וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם" (שם,ו); דִּבְרֵי קֹהֶלֶת, "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ... כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם" (פסוק ז), כִּנָּה אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַמָּה וּלְבָנָה וְיָם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתְּנַת שָׂכָר. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי. וְלָמַדְתִּי מִשָּׁם שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בָּרְשָׁעִים, וְהִמְשִׁילָם לְתִגְבֹּרֶת הַחַמָּה, שֶׁסּוֹפָהּ שׁוֹקַעַת. [תּוֹסֶפֶת: דָּבָר אַחֵר: כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר, שׁוֹטִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַמַּיִם. סְבוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁרוֹאִין אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מָלֵא. וְאֵינָן יוֹדְעִין לְהָבִין כִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים – שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, שֶׁמֵּימֵי הַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים לְתוֹךְ הַיָּם, הֵם הַמַּיִם עַצְמָם שֶׁהָלְכוּ כְּבָר. הֵם נוֹבְעוֹת מִתַּחַת הַתְּהוֹם, וְהוֹלְכִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע עַד הַיָּם וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים, לְפִיכָךְ אֵין הַנְּהָרוֹת פּוֹסְקִים וְאֵין הַיָּם מָלֵא; וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. עַד כָּאן].
קֹהֶלֶת – עַל שֵׁם שֶׁקִּהֵל חָכְמוֹת הַרְבֵּה; וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ אָגוּר בִּן יָקֵה, שֶׁאָגַר כָּל הַחָכְמָה וֶהֱקִיאָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל דְּבָרָיו בְּהַקְהֵל.
מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם – עִיר הַחָכְמָה.

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת – קֹהֶלֶת קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר עַל כָּל יְצִירַת שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהַכֹּל הֶבֶל שֶׁל הֲבָלִים הוּא.
הֲבֵל – הֲבֵל נָקוּד חֲטָף פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, כְּלוֹמַר: הֶבֶל שֶׁבַּהֲבָלִים. שִׁבְעַת הֲבָלִים, כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

(ג) מַה יִּתְרוֹן – שָׂכָר וּמוֹתָר.
תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – תְּמוּרַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתוֹרָה אוֹר" משלי ו,כג). כָּל עָמָל שֶׁהוּא מַחֲלִיף בּוֹ אֶת עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַה שָׂכָר בּוֹ?

(ד) דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא – כָּל מַה שֶּׁהָרָשָׁע יָגֵעַ וְעָמֵל לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל, אֵינוֹ מְבַלֶּה אֶת מַעֲשָׂיו, כִּי הַדּוֹר הוֹלֵךְ, וְדוֹר אַחֵר בָּא וְנוֹטֵל הַכֹּל מִיַּד בָּנָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים" (איוב כ,י).
וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת – וּמִי הֵם הַמִּתְקַיְּמִים? הָעֲנָוִים הַנְּמוּכִים, הַמַּגִּיעִין עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" (תהלים לז,יא). וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אוֹמֵר: כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ 'אֶרֶץ', שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ" (מלאכי ג,יב).

(ה) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹמֵר – דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח שַׁחֲרִית וְתִשְׁקַע עַרְבִית וְתֵלֵךְ כָּל הַלַּיְלָה, שׁוֹאֶפֶת לָשׁוּב אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר זָרְחָה אֶתְמוֹל מִשָּׁם, שֶׁתִּזְרַח שָׁם גַּם הַיּוֹם.

(ו) הָרוּחַ – רוּחוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, טלינ"ט [talent = רצון^[1]] בְּלַעַז, כְּמוֹ: "עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת" (יחזקאל א,יב).
וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב – גַּם מָחָר. כָּל הֶקֶּף וְסִבּוּב שֶׁסָבַב אֶתְמוֹל, הוּא מַקִּיף וְסוֹבֵב הַיּוֹם.
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם – לְעוֹלָם בַּיּוֹם.
וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן – לְעוֹלָם בַּלַּיְלָה.
סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ – אֶל פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב; שֶׁפְּעָמִים מְהַלַּכְתָּן בַּיּוֹם, וּפְעָמִים מְסַבַּבְתָּן בַּלַּיְלָה: בְּתַמּוּז מְהַלַּכְתָּן, וּבְטֵבֵת סוֹבַבְתָּן. אַף הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁשִּׁמְשָׁן זוֹרַחַת – סוֹפָן לִשְׁקֹעַ; כָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים, סוֹפָם לָשׁוּב אֶל מְקוֹם צַחֲנָתָם, מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, וְלִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלְכוּ. וְכֵן–

(ז) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא – לְפִי שֶׁאֵינָן נִשְׁאָרִים בְּתוֹכוֹ; כִּי יָם אוֹקְיָנוֹס הוּא גָבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם" וְגוֹמֵר (עמוס ה,ח), וּמֵהֵיכָן אָדָם שׁוֹפֵךְ? מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְהַנְּחָלִים הוֹלְכִים בִּמְחִלּוֹת תַּחַת הֶהָרִים מֵאוֹקְיָנוֹס, וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים; וְזֶהוּ אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים. אַף הָרָשָׁע, כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ.

(ח) כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים וְגוֹמֵר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן – מוּסָב עַל "מַה יִּתְרוֹן" (פסוק ג): אִם מַחֲלִיף הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הֲרֵי הֵם יְגֵעִים, וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת כֻּלָּם; וְאִם בְּמַרְאִית הָעַיִן בָּא לַעֲסֹק, עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע; וְאִם בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, אָזְנוֹ לֹא תִמָּלֵא.

(ט) מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְגוֹמֵר – בְּכָל מַה שֶּׁהוּא לָמֵד בְּדָבָר שֶׁהוּא חֲלִיפֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ; לֹא יִרְאֶה אֶלָּא מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר, שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אֲבָל הַהוֹגֶה בַּתּוֹרָה – מוֹצֵא בָהּ תָּמִיד חִדּוּשֵׁי טְעָמִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה,יט); מָה הַדַּד הַזֶּה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ – מוֹצֵא בּוֹ טַעַם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן. וְכֵן מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (ראו בדף י"ד ע"ב), שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַן אֹזֶן, בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.

(י) יֵשׁ דָּבָר – בָּא לְיָדְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיֹּאמַר לְךָ הָאוֹמֵר עָלָיו: "רְאֵה זֶה, דָּבָר חָדָשׁ הוּא"; וְאֵינוֹ חָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הָיָה בָּעוֹלָמִים שֶׁעָבְרוּ לְפָנֵינוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, לְכָךְ דּוֹמֶה לִהְיוֹת חָדָשׁ.

(יא) וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ – לְאַחֲרֵינוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכְרוֹן בַּדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרוֹנָה לָהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּנֶגֶד אִבּוּד זֵכֶר עֲמָלֵק, וְסוֹפוֹ לִמָּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו" (עובדיה א,יח).

(יב) אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ – עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלִבְסוֹף עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִבְסוֹף עַל יְרוּשָׁלַיִם לְבַדָּהּ, וְלִבְסוֹף עַל מַקְלִי; שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: הָיִיתִי מֶלֶךְ... בִּירוּשָׁלָיִם, אֲבָל עַכְשָׁיו אֵינִי מֶלֶךְ.

(יג) וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ – בַּתּוֹרָה, הִיא הַחָכְמָה, וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הָאָמוּר לְמַעְלָה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וּבִינוֹתִי בָּהּ, שֶׁהוּא הָעִנְיָן הָרָע אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם: "אֶת הַחַיִים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הָמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (דברים ל,טו).
עִנְיָן רָע – מִנְהָג רַע לָהֶם.
לַעֲנוֹת בּוֹ – לְהִתְנַהֵג בּוֹ. עִנְיָן – יֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן מָעוֹן וְדִירָה, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן עִיּוּן וּמַחֲשָׁבָה; וְכֵן לַעֲנוֹת בּוֹ.
נָתַן אֱלֹהִים – הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם.

(יד) וּרְעוּת רוּחַ – שֶׁבֶר רוּחַ, כְּמוֹ: "רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ" (ישעיהו ח,ט). רוּחַ – טלינ"ט [talent = רצון]. סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב.

(טו) מְעֻוָּת – בְּחַיָּיו, לֹא יוּכַל לִתְקֹן מִשֶּׁמֵּת; מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (חגיגה ט' ע"א) עַל הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר, אוֹ עַל תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִתְּחִלָּתוֹ וְנִתְעַוֵּת.
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת – זֶה שֶׁחִסֵּר עַצְמוֹ מִמִּנְיַן הַכְּשֵׁרִים, לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת עִמָּהֶם בְּקִבּוּל שְׂכָרָם.

(טז) דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי – עַכְשָׂיו שֶׁיָּרַדְתִּי מִגְּדֻלָּתִי, אֲנִי נוֹתֵן לִבִּי לֵאמֹר: מִי יֹאמַר עָלַי שֶׁאָבֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ? אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְגוֹמֵר.

(יז) וָאֶתְּנָה –  עַכְשָׁיו אֶת לִבִּי לָדַעַת אֶת טִיב הַחָכְמָה מַה סּוֹפָהּ, וְאֶת טִיב הַהוֹלֵלוֹת וְהַסִּכְלוּת.
הֹלֵלוֹת – שִׁעֲמוּם וְטֵרוּף הַדַּעַת; לְשׁוֹן 'עִרְבּוּב', כְּמוֹ: "מָהוּל בַּמָּיִם" (ישעיהו א,כב).
וְשִׂכְלוּת – שְׁטוּת.
יָדַעְתִּי –  עַתָּה, שֶׁגַּם הַחָכְמָה יֵשׁ בּוֹ שֶׁבֶר רוּחַ.

(יח) כִּי בְּרֹב הַחָכְמָה – אָדָם סוֹמֵךְ עַל רֹב חָכְמָתוֹ, וְאֵינוֹ מִתְרַחֵק מִן הָאִסּוּר, וּבָא רָב כָּעַס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנִי אָמַרְתִּי: 'אַרְבֶּה סוּסִים, וְלֹא אָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרָיְמָה', וּבַסּוֹף הֱשִׁיבוֹתִי. אֲנִי אָמַרְתִּי: 'אַרְבֶּה נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבִי', וַהֲרֵי נִכְתָּב עָלַי: "נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ" (מל"א יא,ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, שֶׁעַל רֹב חָכְמָתוֹ הוּא סָמַךְ וְעָשָׂה כַּמָּה דְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל" (משלי ל,א וברש"י שם).

פרק ב

(א) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי – הוֹאִיל וְכֵן הוּא, אֶחְדַּל לִי מִן הַחָכְמָה, וְאֶעֱסֹק בְּמִשְׁתֶּה תָּמִיד.
אַנַסְּכָה – לְשׁוֹן מֶסֶךְ יַיִן לִשְׁתּוֹת, כְּמוֹ: "מָסְכָה יֵינָהּ" (משלי ט,ב). עֵרוּב יַיִן בְּמַיִם לְתַקְּנוֹ, אוֹ עֵרוּב בְּשָׂמִים בַּיַּיִן לְקוֹנְדִיטוֹן.
וּרְאֵה בְטוֹב – כְּמוֹ 'וּרְאוֹת בְּטוֹב'.
וְהִנֵּה גַם הוּא הָבֶל – שֶׁהֲרֵי רָאִיתִי בִּנְבוּאָה שֶׁהַרְבֵּה קִלְקוּלִים בָּאִים מִתּוֹךְ שְׂחוֹק. בֵּלְשַׁצַּר מֵת מִתּוֹךְ מִשְׁתֶּה; אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל נִשְׁטְפוּ מִתּוֹךְ רֹב טוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם.

(ב) לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל – מְעֹרֶבֶת בִּבְכִי וַאֲנָחָה.
וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה – טוֹבָה עֹשָׂה? הֲרֵי סוֹפָהּ תּוּגָה.

(ג) תַּרְתִּי בְלִבִּי – חָזַרְתִּי לָתוּר בְּלִבִּי לְהַחֲזִיק בְּכֻלָּן, בְּמִשְׁתֶּה, בְּחָכְמָה, וּבְסִכְלוּת, וְלִמְשֹׁךְ וּלְעַדֵּן בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי. כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג קְרוּיָה עַל שֵׁם הַיַּיִן.
וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה – אַף אִם בְּשָׂרִי נִמְשָׁךְ בַּיַּיִן, לִבִּי מִתְגַּלְגֵּל בַּחָכְמָה, לְהַחֲזִיק בַּתּוֹרָה.
וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת – בִּדְבָרִים הַדּוֹמִים לִי לְסִכְלוּת, שֶׁאָמַרְתִּי עֲלֵיהֶם: "לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל" (משלי ל,א וברש"י שם); וּכְגוֹן לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁהַשָּׂטָן וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה" (להלן ז,יח). וְגַם עַל שָׁאוּל, שֶׁנִּדְמָה בְּעֵינָיו סִכְלוּת לַהֲרֹג מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק; וְהִיא מִצְוַת הַמָּקוֹם, וְקוֹרֵא אוֹתָהּ 'סִכְלוּת'.

(ד) הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי – בִּימֵי גְּדֻלָּתִי.

(ה) עֵץ כָּל פֶּרִי – שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה מַכִּיר בְּחָכְמָתוֹ אֶת גִּידֵי הָאָרֶץ: אֵיזֶה גִּיד הוֹלֵךְ אֶל כּוּשׁ, וְנָטַע בּוֹ פִּלְפְּלִין; אֵיזֶה הוֹלֵךְ לְאֶרֶץ חֲרוּבִין, וְנָטַע בּוֹ חֲרוּבִין. שֶׁכָּל גִּידֵי הָאֲרָצוֹת בָּאִים לְצִיּוֹן, שֶׁמִּשָּׁם מַשְׁתִּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי" (תהלים נ,ב); לְכָךְ נֶאֱמַר: עֵץ כָּל פֶּרִי. בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (קדושים י).

(ו) בְּרֵכוֹת מָיִם – כְּמִין בֵּיבָרִים שֶׁל דָּגִים שֶׁחוֹפְרִין בַּקַּרְקַע.

(ח) וּסְגֻלַּת מְלָכִים – גִּנְזֵי מְלָכִים; זָהָב וָכֶסֶף וְאֶבֶן יְקָרָה, שֶׁהַמְּלָכִים מְסַגְּלִים בְּגִנְזֵיהֶם.
וְהַמְּדִינוֹת – סְגֻלַּת כָּל סוֹחֲרִים.
שָׁרִים וְשָׁרוֹת – מִינֵי כְּלֵי זֶמֶר.
שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת – מַרְכְּבוֹת נוֹי, "עֶגְלוֹת צָב" (במדבר ז,ג). וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא (שבת ק"כ ע"א) יֵשׁ: "שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל" (שבת פט"ז מ"ה).

(ט) אַף חָכְמָתִי – גַּם חָכְמָתִי לֹא הִנַּחְתִּי בִּשְׁבִיל כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, וְעָמְדָה לִי וְלֹא שְׁכַחְתִּיהָ. דָּבָר אַחֵר: עָמְדָה לִי לְעֶזְרָה מִכָּל אֵלֶּה.

(י) לֹא אָצַלְתִּי – לֹא רִחַקְתִּי לְהַבְדִּיל מֵהֶם; וְכֵן: "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ... וַיִּתֵּן עַל ... הַזְּקֵנִים" (במדבר יא,כה), כִּמְנוֹרָה, שֶׁמַּדְלִיקִין מִמֶּנָּה נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין אוֹרָהּ חָסֵר כְּלוּם.
וְזֶה הָיָה חֶלְקִי – וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתִי כָּל אֵלֶּה, אֵין לִי מִכֻּלָּם אֶלָּא זֶה; רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: "מַקְלוֹ", וְחַד אָמַר: "קִידוֹ", מַקֵּידָה שֶׁל חֶרֶס שֶׁשּׁוֹתִין בָּהּ. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה כָּל הָעִנְיָן בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְתַלְמִידִים, וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת.
יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים – עַמֵּי הָאָרֶץ, לִמְלֶאכֶת שָׂדוֹת וּכְרָמִים.

(יא) וּפָנִיתִי – עַתָּה בְּכָל מַעֲשַׂי, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵין יִתְרוֹן בָּהֶם, כִּי מִכֻּלָּם אֲנִי חָסֵר.

(יב) וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה – פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי לְהִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה.
וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת – עֹנֶשׁ עֲבֵרוֹת.
כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ – לְהִתְחַנֵּן לוֹ עַל גְּזֵרָה שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו, וּכְבָר עֲשָׂאוּהוּ לְמַעֲשֵׂה הַגְּזֵרָה לְגָזְרָה? טוֹב לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן תְּחִלָּה בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ.

(יג) מִן הַסִּכְלוּת – הוּא הָרֶשַׁע.

(יד) הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ – בִּתְחִלַּת הַדָּבָר, מִסְתַּכֵּל מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ.
וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי – גַּם אֲנִי, אֲשֶׁר מְשַׁבֵּחַ אֶת הֶחָכָם מִן הַכְּסִיל, יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם יָמוּתוּ.

(טו) וְאָמַרְתִּי... בְּלִבִּי וְגוֹמֵר – כְּלוֹמַר: לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵתִים, שֶׁמָּא אֲהַרְהֵר בְּלִבִּי מֵעַתָּה: כְּמִקְרֵה הָרָשָׁע גַּם אֲנִי יִקְרֵנֵי, וְלָמָּה אֶהְיֶה צַדִּיק אָז יוֹתֵר?
וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי – שֶׁאִם אֲהַרְהֵר כֵּן, הֶבֶל הוּא, כִּי אֵין זִכְרוֹן הֶחָכָם וְהַכְּסִיל שָׁוִין. אַחֲרֵי מוֹתָן לֹא יִזָּכְרוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד; שֶׁזֶּה זִכְרוֹנוֹ לְטוֹבָה, וְזֶה זִכְרוֹנוֹ לְרָעָה.

(טז) בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח – בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר הָיוּ כְּבָר, וְהִצְלִיחוּ מְאֹד, וּבַיָּמִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם נִשְׁכְּחָה כָּל גְּבוּרָתָם וְהַצְלָחָתָם.
וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל – אֲנִי רוֹאֶה הַצַּדִּיקִים מַצְלִיחִים בְּמִיתָתָם וּמוֹעִילִים לִבְנֵיהֶם; כְּגוֹן: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" וְגוֹמֵר (ויקרא כו,מב); "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ" (ירמיהו ב,ב).

(יז) וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים – שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא עַל דּוֹרוֹ שֶׁל רְחַבְעָם, שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים.

(יט) גַּם זֶה הָבֶל – גַּם זֶה אֶחָד מִן הַהֲבָלִים שֶׁנִּבְרְאוּ בָּעוֹלָם; שֶׁהֶחָכָם יָגֵעַ, וְהַכְּסִיל יוֹרְשׁוֹ.

(כ) וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ – שֶׁלֹּא לִיגַע וְלַעֲמֹל.

(כא) כִּי יֵשׁ אָדָם – מַשְׁמָעוֹ כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּתַנְחוּמָא מְכַנֵּהוּ כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם" (יחזקאל א,כו).
שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה – שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" (משלי ג,יט-כ); וְלַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא עָמְלוּ בּוֹ נָתַן חֵלֶק בּוֹ.
גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה – וְהֵם נַעֲשׂוּ דּוֹר שֶׁל הֶבֶל, וְרַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ בְּדוֹר הַמַּבּוּל.

(כב) כִּי מֶה הֹוֶה וְגוֹמֵר – כִּי מַה מּוֹתָר הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ, בְּעָמָל וּדְאָגָה שֶׁהוּא עָמֵל וּמַנִּיחַ לַאֲחֵרִים?

(כג) עִנְיָנוֹ – מִנְהָגוֹ.
גַּם זֶה – אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם.

(כד) אֵין טוֹב בָּאָדָם – בִּתְמִיהַּ, שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיַרְאֶה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב; כְּלוֹמַר, יִתֵּן לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עִם הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה, וְכֵן נֶאֱמַר לִיהוֹיָקִים: "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ" (ירמיהו כב,טו).

(כה) כִּי מִי יֹאכַל וְגוֹמֵר – לָמָּה לֹא אֶשְׂמַח בְּחֶלְקִי, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה? מִי רָאוּי לֶאֱכֹל אֶת יְגִיעִי, וּמִי יְמַהֵר לְבָלְעָהּ מִבַּלְעָדַי?
חוּץ מִמֶּנִּי – מִבַּלְעָדַי. זוּ מִדַּת הָרְשָׁעִים הִיא, שֶׁאוֹסְפִים לְצֹרֶךְ הָאֲחֵרִים.

(כו) כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו – לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, "כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא" (פסוק כד).
נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה – לֵב לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּכְסוּת נְקִיָּה.
וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן – מִנְהָג וּדְאָגָה.
לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס וְלָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן" (אסתר ח,ב).
גַּם זֶה – אֶחָד מִן הַהֲבָלִים שֶׁנִּתְּנוּ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם עֲמֵלִים, וְאַחֵר נוֹטֵל.

פרק ג

(א) לַכֹּל זְמָן – אַל יִשְׂמַח הָאוֹסֵף בַּהוֹן מֵהֶבֶל. כִּי אִם עַכְשָׁיו הוּא בְּיָדוֹ, עוֹד יִירָשׁוּהוּ צַדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן; כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ זְמַן קָבוּעַ מָתַי יִהְיֶה.
לְכָל חֵפֶץ – לְכָל דָּבָר. כָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִים 'חֲפָצִים' בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה.

(ב) עֵת לָלֶדֶת – לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים.
וְעֵת לָמוּת – קֶצֶב שְׁנוֹת שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר.
עֵת לָטַעַת – גּוֹי וּמַמְלָכָה.
וְעֵת לַעֲקוֹר – עֵת יָבֹא לְהֵעָקֵר.

(ג) עֵת לַהֲרוֹג – אֻמָּה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁמַּגִיעַ יוֹם פְּקֻדָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג" (ישעיהו יד,ל).
וְעֵת לִרְפּוֹא – שִׁבְרָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם: "וְשָׁבוּ עַד ה' וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם" (ישעיהו יט,כב).
עֵת לִפְרוֹץ – חוֹמַת הָעִיר כְּשֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁנֶאֱמַר: "וְחוֹמַת רוּשָׁלַ͏ִם מְפֹרָצֶת" (נחמיה א,ג).
וְעֵת לִבְנוֹת – שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (עמוס ט,יא).

(ד) עֵת לִבְכּוֹת – בְּתִשְׁעָה בְּאָב.
וְעֵת לִשְׂחוֹק – לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" (תהלים קכו,ב).
עֵת סְפוֹד – בִּימֵי אֵבֶל.
וְעֵת רְקוֹד – בַּחֲתָנִים וְכַלּוֹת.

(ה) עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים – בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָכִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ" (איכה ד,א).
וְעֵת כְּנוֹס – אוֹתָם מִן הַגּוֹלָה, "וְהוֹשִׁיעָם ה' אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ" (זכריה ט,טז).
עֵת לַחֲבוֹק – "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר" וְגוֹמֵר (ירמיהו יג,יא).
וְעֵת לִרְחֹק מְחַבֵּק – "וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם" (ישעיהו ו,יב).

(ו) עֵת לְבַקֵּשׁ – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ" (יחזקאל לד,טז), לְעִנְיַן נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.
וְעֵת לְאַבֵּד – וְעֵת שֶׁאִבְּדָם בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" (ויקרא כו,לח).
עֵת לִשְׁמוֹר – "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (במדבר ו,כד), כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ.
וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ – "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת" (דברים כט,כז).

(ז) עֵת לִקְרוֹעַ – מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, "וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה" וְגוֹמֵר (מל"א יד,ח).
וְעֵת לִתְפּוֹר – "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ... וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת" (יחזקאל לז,כב).
עֵת לַחֲשׁוֹת – פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י,ג), וְזָכָה שֶׁנִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן... יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ" (ויקרא י ח-ט).
וְעֵת לְדַבֵּר – "אָז יָשִׁיר משֶׁה" (שמות טו,א); "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה" (שופטים ה,א); "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע יד,ג).

(ח) עֵת לֶאֱהֹב – "וַאֲהֵבְךָ" (דברים ז,יג).
וְעֵת לִשְׂנֹא – שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים" (הושע ט,טו).

(ט) מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה. – מַה יִּתְרוֹן שֶׁל עוֹשֵׂה רַע בְּכֹל שֶׁהוּא עָמֵל? גַּם הוּא עִתּוֹ יָבֹא וְהַכֹּל אָבֵד.

(י) הָעִנְיָן – הַמִּנְהָג.
לַעֲנוֹת – לְהִתְנַהֵג.

(יא) יָפֶה בְעִתּוֹ – בְּעֵת הַטּוֹבָה, יָפֶה הוּא לָבֹא תַּשְׁלוּם שְׂכַר מַעֲשֵׂה הַטּוֹב; וּבְעֵת הָרָעָה, רְאוּיָה הִיא לְתַשְׁלוּם מַעֲשֵׂה הָרָע.
גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם וְגוֹמֵר – גַּם אֶת חָכְמַת הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת, לֹא נָתַן הַכֹּל בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא זֶה קְצָת וְזֶה קְצָת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ, וְלֹא יֵדַע אֶת עֵת פְּקֻדָּתוֹ, וּבַמֶּה יִכָּשֵׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לֵב לָשׁוּב, שֶׁיִּדְאַג וְיֹאמַר: "הַיּוֹם אוֹ מָחָר אָמוּת". וּלְכָךְ כָּתוּב כָּאן הָעֹלָם חָסֵר, לְשׁוֹן הַעֲלָמָה; שֶׁאִם יֵדַע הָאָדָם יוֹם מִיתָתוֹ קְרוֹבָה, לֹא יִבְנֶה בַּיִת וְלֹא יִטַּע כֶּרֶם. לְכָךְ הוּא אוֹמֵר, שֶׁהַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ – זֶה שֶׁיֵּשׁ עֵת לְמִיתָה, דָּבָר יָפֶה הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הָאָדָם לוֹמַר: "שֶׁמָּא עֲדַיִן עֵת מִיתָתִי רָחוֹק", וּבוֹנֶה בַּיִת וְנוֹטֵעַ כֶּרֶם. וְזוֹ יָפָה, שֶׁנֶּעְלַם מִן הַבְּרִיּוֹת.

(יב) יָדַעְתִּי – עַתָּה, הוֹאִיל וְנֶעְלַם עֵת הַפְּקֻדָּה, כִּי אֵין טוֹב בַּבְּרִיּוֹת כִּי אִם לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי בּוֹרְאוֹ, בְּעוֹד שֶׁהוּא חַי.

(יג) וְרָאָה טוֹב – תּוֹרָה וּמִצְוֹת.

(יד) יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת לְעוֹלָם וְאֵין לְשַׁנּוֹתוֹ, לֹא בְּתוֹסֶפֶת וְלֹא בְּגֵרָעוֹן; וּכְשֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הָאֱלֹהִים צִוָּה וְעָשָׂה שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. אוֹקְיָנוֹס פָּרַץ גְּבוּלוֹ בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. שִׁבְעַת יָמִים נִשְׁתַּנָּה הִלּוּךְ הַחַמָּה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, לִזְרֹחַ בְּמַעֲרָב וְלִשְׁקֹעַ בְּמִזְרָח, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. חַמָּה חָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, וּבִימֵי אָחָז אָבִיו נִתְקַצֵּר הַיּוֹם וְנִתְרַבָּה הַלַּיְלָה בְּיוֹם מוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִסְפָּד. כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. לְפִיכָךְ אֵין טוֹב לָאָדָם לַעֲסֹק אֶלָּא בְּמִצְוָתוֹ וְלִירָא מִלְּפָנָיו.

(טו) מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא – מַה שֶּׁהָיָה מִלְּפָנֵינוּ, כְּבָר הוּא עָשׂוּי, וּרְאִינוּהוּ אוֹ שְׁמַעְנוּהוּ מֵאֲחֵרִים שֶׁרָאוּהוּ וְיֵשׁ לָנוּ לְהָעִיד עָלָיו, שֶׁרָאִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים. יַעֲקֹב נִרְדָּף, עֵשָׂו רוֹדֵף; "וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב (מלאכי א,ב) "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (שם,ג). מִצְרִים רוֹדְפִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִצְרִים טֻבְּעוּ בַּיָּם, וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בְּיָד רָמָה.
וַאֲשֶׁר – עָתִיד לִהְיוֹת עוֹד בָּאַחֲרוֹנָה, הוּא דֻּגְמַת מַה שֶׁכְּבָר הָיָה. כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, כֵּן בָּאַחֲרוֹנָה; אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה מִדּוֹתָיו בָּעוֹלָם.
וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף – לִפָּרַע מִן הָרוֹדֵף. לְפִיכָךְ, מַה יִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹשֵׂה הָרָעָה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל? הֲרֵי סוֹפוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם.

(טז) מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וְגוֹמֵר – רָאִיתִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְקוֹם לִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיְתָה "מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט" (ישעיהו א,כא) – שָׁמָּה יִשְׁפְּטוּ רֶשַׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ" (מיכה ג,יא); וְרָאִיתִי פֻּרְעֲנוּתָם.
מְקוֹם הַצֶּדֶק – "שַׁעַר הַתָּוֶךְ" (ירמיהו לט,ג), שֶׁהָיָה מְקוֹם חִתּוּךְ הֲלָכוֹת–
שָׁמָּה הָרָשַׁע – שָׁם יֵשְׁבוּ שַׂרְסְכִים, רַב סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, רַב מָג, וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְחֵילוֹתָיו, וְדָנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמִשְׁפְּטֵי מָוֶת.
שָׁמָּה הָרָשַׁע – טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לוֹמַר שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'הָרֶשַׁע' (וְהָיָה רָאוּי לִנָּקֵד בְּסֶגּוֹ"ל הָרֵי"שׁ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא סוֹף פָּסוּק, נֶהְפַּךְ לִנָּקֵד קָמַ"ץ גָּדוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ לוֹ עוֹד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק).

(יז) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וְגוֹמֵר – לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר: אֶת הַכֹּל שׁוֹפֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַחַר זְמַן, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְעַכֵּב הַדָּבָר, סוֹפוֹ לָבֹא אֶל שְׁעָתוֹ. כִּי שָׁעָה יֵשׁ לְכָל חֵפֶץ, אַף לְפֻרְעָנוּת; וְלִפְקֻדַּת הַדִּין יֵשׁ עֵת מָתַי יָבֹא.
וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה – שֶׂעָשָׂה הָאָדָם, שָׁם יִשְׁפְּטוּהוּ בְּבֹא עֵת הַפְּקֻדָּה; שָׁם, בְּאוֹתוֹ הָעֵת, נִתָּן זְמַן לְכָל הַמַּעֲשֶׂה לְהִשָּׁפֵט עָלָיו. אַבַּב חוּטְרֵי מִילֵי, וְאַבֵּי דָרֵי חוּשְׁבְּנָא^[2].

(יח) אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי – בִּרְאוֹתִי כָּל זֹאת.
עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם – שֶׁאָחֲזוּ לָהֶם מִדַּת גַּאֲוָה, לִנְהֹג שְׂרָרָה וְרַבָּנוּת בִּקְטַנִּים מֵהֶם.
לְבָרָם – [סְפָרִים אֲחֵרִים: לְבָרְרָם] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין שְׂרָרוּתָם כְּלוּם, וּלְהַרְאוֹתָם שְׁהֶם, וְאַף הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים–
בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם – כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה הֵמָּה לְעַצְמָם.

(יט) כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וְגוֹמֵר – הוּא טַעַם הַדָּבָר, אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקְרֶה וָפֶגַע לִבְנֵי אָדָם, וְיֵשׁ מִקְרֶה וָפֶגַע לַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם נָתַן; כִּי כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מֵת, כָּךְ זֶה מֵת.
וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן – וְיִתְרוֹנוֹ וְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה אֵינוֹ נִרְאֶה מִשֶׁמֵּת, כִּי הַכֹּל נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת הֶבֶל, לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר.

(כא) מִי יוֹדֵעַ – כְּמוֹ, "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב" (יואל ב יד; יונה ג ט). מִי הוּא אֲשֶׁר מֵבִין וְנוֹתֵן לֵב שֶׁרוּחַ בְּנֵי אָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה וְעוֹמֶדֶת בְּדִין, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הִיא הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְאֵין לָהּ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן; וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל מַעֲשֶׂיהָ.

(כב) וְרָאִיתִי – בְּכָל אֵלֶּה.
כִּי אֵין טוֹב – לָאָדָם.
מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו – מִיגִיעַ כַּפָּיו יִשְׂמַח וְיֹאכֵל, וְלֹא לְהַרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ לַחֲמֹד לְהִתְעַשֵּׁר, לְהַרְבּוֹת לֹא לוֹ.
כִּי הוּא חֶלְקוֹ – יְגִיעַ כַּפָּיו הוּא הַחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ מִשָּׁמַיִם, וּבוֹ יִשְׂמַח.
כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת – לְאַחַר שֶׁמֵּת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה לְבָנָיו, אִם יַצְלִיחוּ גַם הֵם בָּעשֶׁר שֶׁאָסַף הוּא וְהֵנִיחַ לָהֶם, אוֹ לֹא יַצְלִיחוּ.

פרק ד

(א) וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים – הַנַּעֲשִׂים עֲשׁוּקִים בַּגֵּיהִנֹּם בַּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים.
תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – תַּחַת חֲלִיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה.
וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים – בּוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲשׁוּקוֹת בְּיַד מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית וְאַכְזָרִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" (תהלים פד,ז), אֵלּוּ יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם. וְאַף מִקְרָא זֶה כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.
וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ – עוֹשְׁקֵיהֶם מַכְרִיחִים וְתוֹקְפִים אוֹתָם בְּכֹחַ.

(ב) שֶׁכְּבָר מֵתוּ – עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע הַזֶּה לִדְחוֹתָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; כְּגוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא נַעֲנָה משֶׁה אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, וּכְגוֹן דָּוִד אָבִי, שֶׁלֹּא נַעֲנֵיתִי אֲנִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, עַד שֶׁאָמַרְתִּי: "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ" (דה"ב ו,מב).

(ג) עֲדֶן – עֲדַיִן.
אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה – רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת שֶׁקֻּמְּטוּ לְהִבָּרְאוֹת וְלֹא נִבְרְאוּ.

(ד) וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל – הֵן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן עָמָל בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה – שֶׁאֵינוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְקִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָבֶל.
כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ – אֲשֶׁר הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

(ה) הַכְּסִיל – הָרָשָׁע.
חוֹבֵק אֶת יָדָיו – וְאֵינוֹ יָגֵעַ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִן הַגָּזֵל.
וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ – לְיוֹם הַדִּין, שֶׁרוֹאֶה צַדִּיקִים בְּכָבוֹד, וְהוּא נִדּוֹן. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.

(ו) טוֹב מְלֹא כַף נָחַת – לִהְיוֹת קוֹנֶה נְכָסִים מְעַט מִיגִיעוֹ, שֶׁיְּהֵא בָּהֶן נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
מִמְּלֹא חָפְנַיִם – נְכָסִים הַרְבֵּה בַּעֲבֵרָה, שֶׁהוּא עָמָל וְעַצְבוּת רוּחַ לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

(ז) תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – כְּמוֹ "תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (לעיל א,יג).

(ח) יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי – יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרָיו בִּיחִידִי.
גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ – אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ תַּלְמִיד שֶׁהוּא כְּבֵן, וְלֹא חָבֵר שֶׁהוּא כְּאָח. וְאִם רַוָּק הוּא, אֵינוּ נוֹשֵׂא אִשָּׁה לִהְיוֹת לוֹ כְּאָח לְעֵזֶר וּלְהוֹלִיד בֵּן. וְאִם סוֹחֵר הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ שֻׁתָּפִים, וְיוֹצֵא לְדֶרֶךְ יְחִידִי.
וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ – יָגֵעַ בְּגִירְסָא; וְאִם סוֹחֵר הוּא, עָמֵל בִּפְרַקְמַטְיָא.
גַּם עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עשֶׁר – לֹא יְהֵא שָׂבֵעַ בְּטַעֲמֵי תּוֹרָה, שֶׁהַרְבֵּה תּוֹרָה לוֹמֵד אָדָם מִתַּלְמִידָיו. וּלְעִנְיַן הַמָּמוֹן, רוֹדֵף תָּמִיד אַחַר הַמָּמוֹן.
וּלְמִי אֲנִי עָמֵל – מֵאַחַר שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד תַּלְמִידִים, וְאֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְהוֹלִיד בָּנִים.

(ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם – לְכָל דָּבָר.
מִן הָאֶחָד – לְפִיכָךְ יִקְנֶה לוֹ אָדָם חָבֵר וְיִשָּׂא אִשָּׁה, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר רֶוַח בַּעֲמָלָם: הַרְבֵּה מְלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין הַיָּחִיד מַתְחִיל בָּהּ לְבַדּוֹ.

(י) כִּי אִם יִפֹּלוּ – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּלְעִנְיַן הַמִּשְׁנָה, אִם תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָה שֶׁלּוֹ – חֲבֵרוֹ מַחֲזִירָהּ לוֹ; אוֹ אִם יִכָּשֵׁל וְלֹא דִּקְדֵּק אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, בָּא חֲבֵרוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת.
וְאִי לוֹ – וְאוֹי לוֹ.

(יא) וְחַם לָהֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּלְעִנְיַן זָכָר וּנְקֵבָה, מִתְחַמְּמִים זֶה מִזֶּה וּמוֹלִידִים.

(יב) וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד – אִם בָּאוּ לִסְטִים עָלָיו לְתָקְפּוֹ, אִם שְׁנַיִם הֵם – יַעַמְדוּ לְנֶגְדוֹ; וְכָל שֶׁכֵּן אִם שְׁלֹשָׁה הֵם, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר: מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ" (ישעיהו נט,כא). דָּבָר אַחֵר: חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. בְּפָנִים אֲחֵרִים נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ: יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ (פסוק ח); אֲבָל אֵין סֵדֶר כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ מִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם.

(יג) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם – זֶה יֵצֶר טוֹב; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד? שֶׁאֵינוֹ בָּא בָּאָדָם עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
מִסְכֵּן – שֶׁאֵין הָאֵבָרִים שׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ לְיֵצֶר הָרָע.
חָכָם – שֶׁמַּשְׂכִּיל אֶת הָאָדָם לְדֶרֶךְ טוֹבָה.
מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל – זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כָּל הָאֵבָרִים.
זָקֵן – שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד הַוָּלָד, הוּא נָתוּן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד,ז).
וּכְסִיל – שֶׁמַּתְעֵהוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד – שֶׁהֲרֵי הִזְקִין, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה.

(יד) כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ – מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת וְסִרְחוֹן, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "וַיִּבְאַשׁ" (שמות ז,יא) – "וּסְרִי" [וְהִסְרִיחַ].
כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ – מִשֶׁמָּלַךְ בָּאָדָם, נוֹלַד הָרָשׁ הַמִּסְכֵּן הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וּבָא מִתּוֹךְ טָהֳרָה וְלֹא מִתּוֹךְ טִנֹּפֶת הָרֶחֶם; כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ בַּמִּדְרָשׁ. דָּבָר אַחֵר: כִּי טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְגוֹמֵר – כְּמַשְׁמָעוֹ.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד – שֶׁכְּבָר הִזְקִין בְּרִשְׁעוֹ וּכְסִילוּתו‍ֹ.
כִּי מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ – כִּי הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן, סוֹפוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁיָּצָא לִמְלֹךְ מִתּוֹךְ עָנְיוֹ וּמִבֵּית אֲסוּרָיו; שֶׁהֲרֵי סָמֶ"ךְ שֶׁל הָסוּרִים נָקוּד רָפֵי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ "הָאֲסוּרִים" [סְפָרִים אֲחֵרִים: כְּמוֹ "וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי" (ישעיהו יג,כ), כְּמוֹ 'יַאֲהֵל']. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף, שֶׁמָּלַךְ מִתּוֹךְ יְצִיאַת בֵּית הָאֲסוּרִים; וְכֵן דָּוִד, "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן" (שמ"ב ז,ח).
כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ – כִּי כָּשֵׁר וְהָגוּן הוּא שֶׁיִּמְלֹךְ; כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ – הוּא נֶהְפַּךְ מִמִּנְהַג הַשְּׂרָרָה וּמַקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל הַחֲכָמִים, כְּמִדַּת הָרָשִׁים. וְכֵן: "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא,יב), שֶׁיֵּהָפֵךְ וְיִשְׁתַּנֶּה לוֹ מִמַּה שֶׁהָיָה כְּעַיִר פֶּרֶא, וְיֵעָשֶׂה אָדָם.
נוֹלַד – נַעֲשָׂה; וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.

(טו) רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים וְגוֹמֵר – מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ הַסֵּפֶר הַזֶּה: זֶה דוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וּמִכָּל הָחַי" (בראשית ו,יט).
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי – אֲשֶׁר יִתְקַיֵּם תַּחַת אוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁהֵם נֹחַ וּבָנָיו.

(טז) אֵין קֵץ לְכָל הָעָם – פָּרִים וְרָבִים הָיוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם" (איוב כא,ח). אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, "יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם" (שם,יא).
לְכֹל אֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵיהֶם – אֵין קֵץ לְכָל טוֹב שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם, וְהַכֹּל אָבַד, "וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחַתּוּ" (שם,יג).
גַּם הָאַחֲרוֹנִים – דּוֹר הַפַּלָּגָה.
לֹא יִשְׂמְחוּ – גַּם הֵם בַּטּוֹב הַנִּתָּן בְּיָדָם.
כִּי גַּם זֶה – סוֹפוֹ שֶׁל הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ.

(יז) שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים – הֵיאַךְ תֵּלֵךְ. אִם תָּבִיא תּוֹדָה וְנִדְבַת שְׁלָמִים, הוּא הַטּוֹב; וּשְׁמֹר עַצְמְךָ, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בַּהֲבָאַת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.
וְקָרוֹב – הֱוֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱוֵי טוֹב וְקָרוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח – שֶׁיֶּחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן.
כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע – אֵין הַכְּסִיל מֵבִין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רַע לְעַצְמוֹ.

פרק ה

(א) לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – לְדַבֵּר קָשֶׁה כְּלַפֵּי מַעְלָה.
כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ – וַאֲפִלּוּ חַלָּשׁ מִלְּמַעְלָה וְגִבּוֹר מִלְּמַטָּה, אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר, וְכָל שֶׁכֵּן גִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּשׁ לְמַטָּה.

(ב) כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן – כִּי דֶּרֶךְ הַחֲלוֹם לָבוֹא בְּרֹב הִרְהוּרִים שֶׁאָדָם מְעַיֵּן וּמְהַרְהֵר בַּיּוֹם, וְדֶרֶךְ קוֹל כְּסִיל לָבוֹא בְּרֹב דְּבָרִים. כִּי בְּהַרְבּוֹתוֹ דְּבָרִים, מוֹצִיא קוֹל שֶׁל כְּסִילוּת מִפִּיו, כִּי לֹא יֶחְדַּל פֶּשַׁע; לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר: "יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים".

(ג) אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים – אֵין חֵפֶץ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְשָׁעִים, הַנּוֹדְרִים וְאֵין מְשַׁלְּמִים.

(ה) אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ – בְּנֶדֶר.
לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ – שֶׁיִּפְקֹד הֶעָוֹן עַל בָּנֶיךָ.
וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ – שָׁלִיחַ הַבָּא לְתָבְעֲךָ צְדָקָה שֶׁפָּסַקְתָּ בְּרַבִּים.
כִּי שְׁגָגָה הִיא – בִּשְׁגָגָה פְּסַקְתִּיהָ, כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁתִּהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדִי לִתֵּן.
וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ – מִצְוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתָ כְּבָר, אִבַּדְתָּם. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.
עַל קוֹלֶךָ – בִּשְׁבִיל קוֹלֶךָ.

(ו) כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וְגוֹמֵר – אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לְךָ חֲלוֹמוֹת וּנְבִיאֵי הֶבֶל וּדְבָרִים הַרְבֵּה לִפְרֹשׁ מֵאֵת הַמָּקוֹם.
כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא – הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא": אַל תִּשְׁמַע אֶל הַחֲלוֹמוֹת, אֶלָּא אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא.

(ז) אִם עשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק וְגוֹמֵר – אִם תִּרְאֶה בַמְּדִינָה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים אֶת הָרָשִׁים וְגוֹזְלִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְאֶת הַצֶּדֶק.
אַל תִּתְמַהּ – עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּשֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה.
כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר – וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וּגְבוֹהִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם הָעוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְיָדָם תַּקִּיפָה לִפָּרַע מֵהֶם.
וְגֵזֶל מִשְׁפָּט – גָּזֵל שֶׁל מִשְׁפָּט. לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, הוּא נָקוּד "גֵּזֶל", פַּתָּח קָטָן; שֶׁאִם לֹא הָיָה דָּבוּק, הָיָה נָקוּד "גָּזֵל" קָמַץ. עִנְיָן אַחֵר: אִם תִּרְאֶה שֶׁהֵם עוֹשְׁקִים רָשִׁים וְגוֹזְלִים מִשְׁפָּט, וְרוֹאֶה אַתָּה צֶדֶק בָּא לָעִיר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ לָהֶם טוֹבָה, וְאֵינוֹ נִפְרָע מֵהֶם – אַל תִּתְמַהּ עַל חֶפְצוֹ שֶׁל מָקוֹם; כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ.
כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר – מַמְתִּין עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָם.
וּגְבֹהִים – יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם לִפָּרַע מֵהֶם בְּבֹא עֵת פְּקֻדָּתָם, כְּמוֹ: "לֹא תִשְׁמוֹר עַל חַטָּאתִי" (איוב יד,טז); "שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כו,ב); "שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז,יא).

(ח-ט) וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – וְיִתְרוֹן שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וּמַכְעִיסִים לַמָּקוֹם, בַּכֹּל הוּא; בְּכָל דָּבָר הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לִפָּרַע, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי יַתּוּשִׁין, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְטִיטוּס.
מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה פּוֹעֵל לְצִיּוֹן לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִמַּחֲרִיבֶיהָ, וּלְשַׁלֵּם שְׂכָרָהּ לְבוֹנֶיהָ.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף – אוֹהֵב מִצְוֹת לֹא יִשְׂבַּע מֵהֶם.
וּמִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן – מִצְוֹת רַבּוֹת.
לֹא תְבוּאָה – וְאֵין בְּאֶחָד מֵהֶם מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת וְנִכֶּרֶת, כְּגוֹן בִּנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְסֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה–
גַּם זֶה הָבֶל – כָּךְ נִדְרָשִׁים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ בַּמִּדְרָשׁ. וְעוֹד פָּנִים אֲחֵרִים הֲגוּנִים; אַךְ זֶה הִקְדַּמְתִּי, לְפִי שֶׁהוּא מֵעִנְיַן "וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם", שֶׁסְּמָכָן הַכָּתוּב יַחַד.
דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – שְׂכַר עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה חָשׁוּב הוּא עַל הַכֹּל, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא מֶלֶךְ, צָּרִיךְ הוּא לִהְיוֹת נֶעֱבָד לְשָׂדֶה: אִם עָשְׂתָה הָאָרֶץ פֵּרוֹת – יֵשׁ לוֹ מַה יֹּאכַל; וְאִם לָאו, מֵת בָּרָעָב.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף – לֹא יֹאכַל כֶּסֶף.
וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן – בְּמָמוֹן.
לֹא תְבוּאָה – שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵף לוֹ פֵּרוֹת, גַּם זֶה הָבֶל.
דָּבָר אַחֵר: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא – שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בְּכָל דִּבְרֵי תּוֹרָה הוּא: בֵּין בְּמִקְרָא, בֵּין בְּמִשְׁנָה, בֵּין בִּגְמָרָא.
מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד – מֶלֶךְ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה – עוֹדֶנּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶעֱבָד לְבַעַל גְּמָרָא, שֶׁהוּא מְסַדֵּר לְפָנָיו הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, וְדִינִין.
אוֹהֵב כֶּסֶף – אוֹהֵב תּוֹרָה אֵינוֹ שָׂבֵעַ בָּהּ.
וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן – תּוֹרָה.
לֹא תְבוּאָה – שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְאֵין לוֹ גְּמָרָא, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ? כָּל אֵלּוּ בְּ"וַיִּקְרָא רַבָּה".

(י) בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה – כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵיטִיבִין מַעֲשֵׂיהֶם.
רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ – מַתַּן שְׂכַר הַמִּצְוֹת.
וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ – לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הֲטָבַת מַעֲשֵׂיהֶם.
כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו – שֶׁרוֹאֶה שֶׁהֵם כְּפוּפִים לוֹ, וְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ. וְכֵן לְעִנְיַן הַקָרְבָּנוֹת:
בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ – שֶׁמְּבִיאִים נְדָבוֹת הַרְבֵּה, רַבּוּ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלֶיהָ.
וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ – לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו – שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ.

(יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד – עוֹבֵד הָאֲדָמָה יָשֵׁן וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ עָלָיו, בֵּין שֶׁהוּא אוֹכֵל מְעַט וּבֵין שֶׁהוּא אוֹכֵל הַרְבֵּה, כִּי כְּבָר הֻרְגַּל בְּכָךְ.
וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן – וְשֹׂבַע נְכָסִים שֶׁל עָשִׁיר, בַּעַל פְּרַקְמַטְיָאוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן; כָּל הַלַּיְלָה מְהַרְהֵר בָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד אֶת הָאֱלֹהִים, אִם מְעַט יְמֵי שָׁנָיו וְאִם הַרְבֵּה יְמֵי שָׁנָיו – יֹאכַל שְׂכָרוֹ, הַמּוּעָט כַּמְּרֻבֶּה. משֶׁה פִּרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא פִּרְנְסָם עֶשֶׂר שָׁנִים, וּשְׁקָלָן הַכָּתוּב זֶה כָּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" וְגוֹמֵר (תהלים צט,ו). כָּךְ נִדְרָשׁ בְּתַנְחוּמָא.
וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר – בַּעַל שְׁמוּעוֹת.
אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן – בַּקֶּבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שה"ש ז,י). כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר.

(יב) עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ – כְּעָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִתְגָּאָה וְיָרַד לִשְׁאוֹל.

(יג) וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה – אַף זְכוּת אָבוֹת.

(יד) וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ – כְּשֶׁיָּמוּת, לֹא יִשָּׂא בְּיָדוֹ שׁוּם זְכוּת צְדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּמָמוֹנוֹ בְּחַיָּיו.

(טו) כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא – אוֹתוֹ הַמָּמוֹן, כֵּן יֵלֵךְ.

(טז) וְחָלְיוֹ – כְּמוֹ "וְחֹלִי", וְהַוָּ"ו יְתֵרָה; כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ,י).

(יז) לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה – לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא לֶקַח טוֹב. וְאַל יְקַבֵּץ הוֹן רָב, אֶלָּא בַּחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ יִשְׂמַח, כִּי הוּא חֶלְקוֹ.

(יח) וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ – בְּחַיָּיו.
וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ – בְּמוֹתוֹ; שֶׁיְּזַכֵּהוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר.

(יט) כִּי לֹא הַרְבֵּה – שֶׁאֵין אֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה.
יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו – כִּי מְעַט הֵם וְלֹא הַרְבֵּה, וְלָמָּה יַטְרִיחַ לֶאֱסֹף הוֹן? יַטְרִיחַ בְּדָבָר הָעוֹמֵד לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בְּחַיָּיו.
כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה וְגוֹמֵר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת קְבוּעָה לָזֶה לְעוֹלָם.
בְּשִׁמְחַת לִבּוֹ – שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ: זֶה אֶלְקָנָה, שֶׁהִדְרִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לְשִׁילֹה בָּרְגָלִים, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָן בְּשָׁנָה זוֹ – לֹא הָיָה מַעֲלֶה אוֹתָן לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר וּלְהַרְגִּילָם; לְפִיכָךְ יִחֲסוֹ הַכָּתוּב: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ" וְגוֹמֵר (שמ"א א,ג). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה – סוֹף הַמִּקְרָא הוּא: כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה אֶלְקָנָה, שֶׁקָּבַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵדוּת בַּכְּתוּבִים וְהֵעִיד עָלָיו: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ".
מַעֲנֶה – נָקוּד פַּתָּח קָטָן; לְכָךְ אֲנִי מְפָרְשׁוֹ שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ: "כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים" (איוב לב,ה).
בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ – שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בָּרֶגֶל.

פרק ו

(א) וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם – בְּהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הִיא נוֹהֶגֶת.

(ב) עֹשֶׁר וּנְכָסִים – לְפִי פְּשׁוּטוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ – שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, לִמְצֹא קוֹרַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, כִּי שׁוֹאֵף לַעֲשֹׁק וּלְהַרְבּוֹת הוֹן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע" (חבקוק ב,ה). וְגַם לֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה לֶעָתִיד; וְאִישׁ נָכְרִי יִטֹּל אוֹתוֹ מָמוֹן, וְיַעֲשֶׂה בּוֹ צְדָקָה וְיֵהָנֶה מִמֶּנּוּ.
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה:
עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד – מִקְרָא, מִשְׁנָה, וְאַגָּדָה.
וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ – שֶׁלֹּא זָכָה לְתַלְמוּד, וּמִתּוֹךְ כָּךְ, אֵין הֲנָאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם דְּבַר הוֹרָאָה.
כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכְלֶנּוּ – זֶה בַּעַל הַתַּלְמוּד.

(ג) אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה – בָּנִים.
וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו – (וְרַב הוֹן וְכָל טוּב יְמֵי שָׁנָיו) שֶׁלּוֹ. וְרַב – לְשׁוֹן 'דַּי', דֵּי לְכָל טוֹבָה.
וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע – מֵאוֹתָהּ הַטּוֹבָה, שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, לְהִתְקָרֵר רוּחוֹ בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ.
וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ – פְּעָמִים שֶׁנֶהֱרָג, וּכְלָבִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִמְצְאוּ בְּאַחְאָב, שֶׁהוֹלִיד בָּנִים הַרְבֵּה, וּמָמוֹנוֹ הִרְבָּה, וְהָיָה חוֹמֵד שֶׁל אֲחֵרִים, וְלֹא מָצָא קוֹרַת רוּחַ בְּמָמוֹנוֹ, וּכְלָבִים אֲכָלוּהוּ.
טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל – שֶׁל אִשָּׁה, כִּי הַנֶּפֶל בַּהֶבֶל בָּא וְהָלַךְ, וְלֹא רָאָה טוֹבָה וְלֹא נִתְאַוָּה לָהּ, וְאֵין לוֹ לְהִצְטַעֵר.

(ו) וְאִלּוּ חָיָה – וְאִם חָיָה אַלְפַּיִם שָׁנָה, מַה יִּתְרוֹן לוֹ, הוֹאִיל וְטוֹבָה לֹא רָאָה? הֲלֹא סוֹפוֹ לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר כִּשְׁאָר הָעֲנִיִּים!

(ז) כָּל עֲמַל הָאָדָם – בִּשְׁבִיל פִּיהוּ הוּא, שֶׁיֵּהָנֶה וְיֹּאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא; וְזֶה לֹא נֶהֱנָה בְּחַיָּיו.
וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא – בִּתְמִיָּה; כְּלוֹמַר, וְזֶה – אֲפִלּוּ תַּאֲוָתוֹ לֹא מִלֵּא בַּהֲנָאָה מֻעֶטֶת, כְּמוֹ: "תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי" (שמות טו,ט), לְשׁוֹן הַשָּׂגַת תַּאֲוָה. וַאַחֲרֵי שֶׁכֵּן הוּא–

(ח) מַה יּוֹתֵר – לוֹ בְּחָכְמָתוֹ, מִשֶּׁאִם הָיָה כְּסִיל?
מַה־לֶּעָנִי – חִסָּרוֹן מִן הֶעָשִׁיר, שֶׁאֵין לוֹ קוֹרַת רוּחַ? גַּם הוּא יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיִּים. דָּבָר אַחֵר: "וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (פסוק ז) – לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיָּיו.

(ט) טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ – טוֹב הָיָה וְהֻכְשַׁר לָזֶה לִרְאוֹת עָשְׁרוֹ לְמַרְאֵה עֵינָיו, מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה הַהוֹלֵךְ בַּנֶּפֶשׁ. דָּבָר אַחֵר: טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ – טוֹב הָיָה לָזֶה וְהֻכְשַׁר לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו, לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק, מֵהִלּוּךְ נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא נָתַן לֵב הֵיכָן נַפְשׁוֹ תֵּלֵךְ כְּשֶׁיָּמוּת?
גַּם זֶה הֶבֶל – הוּא הַנִתָּן לָרְשָׁעִים.

(י) מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ – חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּחַיָּיו, כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ. כְּלוֹמַר, כְּבָר הָיָה וְעָבַר: יָצָא לוֹ שֵׁם בִּשְׂרָרָה, וְעַתָּה חָלַף, וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם וְלֹא אֵל, וְסוֹפוֹ שֶׁמֵּת, וְלֹא יוּכַל לָדוּן עִם מַלְאָךְ הַמָּוֶת שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמֶּנּוּ.

(יא) כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה – שֶׁנִּתְעַסֵּק בָּהֶן בְּחַיָּיו, כִּשְׂחוֹק הַמְּלָכִים, קוֹפִים וּפִילִים וַאֲרָיוֹת, הַכֹּל הִרְבָּה לוֹ; וּמַה יּוֹתֵר לוֹ מִשֶּׁמֵּת?

(יב) כִּי מִי יוֹדֵעַ – כִּי מִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמַה לָּאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּחַיָּיו, שֶׁיִּהְיוּ טוֹבִים לוֹ לָעוֹלָם הָאָרֹךְ.
מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ – שֶׁהֵם מְעַט מִסְפָּר.
וְיַעֲשֵׂם – לְאוֹתָם מַעֲשִׂים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת שֶׁהוּא חַי, שֶׁהִיא זְמַן קָצֵר, כְּצֵל עוֹף הָעוֹבֵר. וְאַף עַל־פִּי שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה כַּצֵּל סְתָם, וְלֹא פֵּרֵשׁ אִם צֵל דֶּקֶל אִם צֵל כֹּתֶל, שֶׁהֵם קְבוּעִים, כְּבָר פֵּרְשׁוֹ דָּוִד אָבִיו: "יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר" (תהלים קמד,ד), זֶהוּ צִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.
אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם – בַּמֶּה יִתְקַיֵּם הוֹן שֶׁקָּבַץ מֵעֹשֶׁק, לְבָנָיו אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?

פרק ז

(א) טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב – יָפֶה לָאָדָם שֵׁם טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב, וּבְיוֹם הַמָּוֶת – טוֹב הַשֵּׁם מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. לְכַךְ הֻקַּשׁ שֵׁם טוֹב לְשֶׁמֶן יוֹתֵר מִשְּׁאָר מַשְׁקִין, שֶׁהַשֶּׁמֶן – אַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם, וְהוּא צָף וְעוֹלֶה וְנִכָּר; אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִים, אַתָּה נוֹתֵן לְתוֹכָן מַיִם, וְהֵם בּוֹלְעִים. טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב – שֶׁמֶן טוֹב יוֹרֵד לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב... יוֹרֵד עַל הַזָּקָן" (תהלים קלג,ב); שֵׁם טוֹב עוֹלֶה לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (בראשית יב,ב). שֶׁמֶן טוֹב לְשָׁעָה, וְשֵׁם טוֹב לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם" (תהלים עב,יז); שֶׁמֶן טוֹב הוֹלֵךְ מִקִּיטוֹן לִטְרַקְלִין וְלֹא יוֹתֵר, וְשֵׁם טוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן: מָצִינוּ בַּעֲלֵי שֶׁמֶן טוֹב נִכְנְסוּ לִמְקוֹם הַחַיִּים וְיָצְאוּ שְׂרוּפִים, וְהֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה; וּמָצִינוּ בַּעֲלֵי שֵׁם טוֹב שֶׁנִּכְנְסוּ לִמְקוֹם הַמִּיתָה וְיָצְאוּ חַיִּים – חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁיָּצְאוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ.
וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ – נוֹלְדָה מִרְיָם, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין מָה הִיא; מֵתָה, נִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר. וְכֵן אַהֲרֹן בְּעַמּוּד עָנָן, וְכֵן משֶׁה בַּמָּן.

(ב) טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל – מִדָּה הַנּוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים.
מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה – שֶׁהִיא מִדָּה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּחַיִּים.
בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם – בִּשְׁבִיל שֶׁהָאֵבֶל הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם: סוֹפוֹ שֶׁל כָּל אָדָם לָבֹא לִידֵי כָּךְ. לְפִיכָךְ, הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, כָּל מַה שֶּׁאֶגְמֹל חֶסֶד עִם הַמֵּת, אֶצְטָרֵךְ אֲנִי שֶׁיִּגְמְלוּ לִי בְּמוֹתִי: דְּיִדַּל יִדְלוּנֵיהּ, דְּיִטְעַן יִטְעֲנוּנֵיהּ, דְיִסְפֹּד יִסְפְּדוּנֵיה, דִּילַוֶּה יְלַוּוּנֵיהּ.
דָּבָר אַחֵר: בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם – שֶׁהַמִּיתָה הִיא סוֹף כָּל יְמֵי הָאָדָם, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו גּוֹמֵל לוֹ חֶסֶד, לֹא יִגְמֹל לוֹ עוֹד; אֲבָל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה, זִמְּנוֹ וְלֹא הָלַךְ, יוּכַל לוֹמַר לוֹ: סוֹפְךָ שֶׁיִּוָּלֵד לְךָ בֵּן, וְשָׁם אֶהְיֶה עִמְּךָ; תָּבֹא לְךָ שִׂמְחַת חֲתוּנַת בִּנְךָ וְשָׁם אֵלֵךְ.
וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ – הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאִם לֹא עַכְשָׁיו יִגְמֹל לוֹ חֶסֶד, לֹא יִגְמֹל לוֹ עוֹד.

(ג) טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק – מִי שֶׁרוֹדֶפֶת מִדַּת הַדִּין אַחֲרָיו, אַל יִצְטַעֵר. טוֹב הָיָה לָהֶם לְדוֹר הַמַּבּוּל אִם הֶרְאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים זְעוּמוֹת עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, מִשְּׂחוֹק שֶׁשָּׂחַק עִמָּהֶם; שֶׁאִלּוּ הֶרְאָה לָהֶם קִמְעָא רֹעַ פָּנִים, הָיוּ חוֹזְרִים לְמוּטָב. טוֹב הָיָה לַאֲדוֹנִיָּהוּ אִם עֲצָבוֹ אָבִיו עַל כָּל עֲבֵרָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, מִשְּׂחוֹק שֶׁהֶרְאָה לוֹ וּבַסּוֹף נֶהֱרַג עָלָיו.
יִיטַב לֵב – יַהֲפֹךְ לֵב הָאָדָם לְהֵיטִיב דְּרָכָיו.

(ד) לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל – מַחֲשַׁבְתָּם עַל יוֹם הַמִּיתָה.
וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה – אֵין חֲרֵדִים מִיּוֹם הַמִּיתָה, וְלִבָּם בָּרִיא כְּאוּלָם.

(ו) כִּי כְקוֹל הַסִּירִים – עֲצֵי קוֹצִים, אישפיני"ש [espines = קוצים] בְּלַעַז.
תַּחַת הַסִּיר – תַּחַת סִיר נְחֹשֶׁת הַכָּפוּי עַל תַּבְעֵרַת קוֹצִים, וְהֵם מְקַשְׁקְשִׁים לְתוֹכָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל קִיסַיָּא, כַּד אִינוּן דָּלְקִין, לֵית קָלְהוֹן אָזִיל; בְּרַם הָלֵין סִירַיָּתָא, קָלְהוֹן אָזִיל לְמֵימָר: אַף אֲנָן מִן קִיסַיָּא. מוֹדִיעִים שֶׁאַף אָנוּ מִן הָעֵצִים, וְיֵשׁ צֹרֶךְ בָּנוּ. אַף הַכְּסִילִים מַרְבִּים דְּבָרִים, לוֹמַר: גַּם אָנוּ מִן הַחֲשׁוּבִים.
וְגַּם זֶה הָבֶל – וְעָמָל הוּא, שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַבְּרִיּוֹת לִהְיוֹת יְגֵעִים וּמְקַנְתְּרִים בָּהֶם.

(ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם – כְּשֶׁהַכְּסִיל מְקַנְתֵּר אֶת הֶחָכָם, מְעַרְבֵּב דַּעְתּוֹ, וְגַם הוּא נִכְשָׁל. דָּתָן וַאֲבִירָם קִנְתְּרוּ אֶת משֶׁה, לוֹמַר: "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט" וְגוֹמֵר (שמות ה,כא), וַיְעִרְבְּבוּהוּ וְאִבְּדוּ אֶת לִבּוֹ, וְגָרְמוּ לוֹ שֶׁהִקְפִּיד כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: "וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" (שם,כג); וְנֶעֱנַשׁ בַּדָּבָר, שֶׁהֱשִׁיבוֹ, "עַתָּה תִרְאֶה" (שם ו,א), וְלֹא תִרְאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.
לֵב מַתָּנָה – לֵב חָכְמָה, שֶׁהִיא מַתָּנָה לְאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה" (משלי ב,ו).
עֹשֶׁק – לְשׁוֹן רִיב וְקִנְתּוּרִין. יֵשׁ פָּנִים אֲחֵרִים מַפְרִידִין הַמִּקְרָאוֹת זוֹ מִזּוֹ; וְ"כִי" הָאָמוּר בְּרֹאשׁ הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁמְּחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו.

(ח) טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ – כְּמַשְׁמָעוֹ: בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יְּהֵא בְּסוֹפוֹ; אֲבָל כְּשֶׁאַחֲרִית טוֹב, נִגְמָר בְּטוֹב. דָּבָר אַחֵר: טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ – בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵרֵאשִׁיתוֹ טוֹב, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָה כְּשֶׁהִתְתִילוּ בּוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה קָאֵים וְדָרֵישׁ כּוּלֵיהּ מִלְּתָא בֶּאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת.
אֶרֶךְ רוּחַ – הַמַּאֲרִיךְ רֻגְזוֹ, וְאֵינוֹ מְמַהֵר לָרִיב.

(ט) אַל תְּבַהֵל – אַל תְּמַהֵר.

(י) אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים וְגוֹמֵר – אַל תִּתְמַהּ עַל הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה בָּאָה עַל הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּדוֹר הַמִּדְבָּר וְדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד.
כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ – שֶׁהַכֹּל לְפִי זְכוּת הַדּוֹרוֹת.

(יא) טוֹבָה חָכְמָה וְגוֹמֵר – חָכְמָתָם עָמְדָה לָהֶם עִם נַחֲלַת זְכוּת אֲבוֹתָם, כִּי טוֹבָה הִיא הַחָכְמָה.
וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ – יִתְרוֹן הִיא הַחָכְמָה לְכָל הַבְּרִיּוֹת.
לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ – הֵן כָּל הַבְּרִיּוֹת, כְּדִתְנַן (נדרים פ"ג מ"ז): "הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה, אָסוּר אַף בְּסוּמִין; לֹא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא בְּמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתוֹ".

(יב) כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף – כָּל מִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּצֵל הַחָכְמָה יֶשְׁנוֹ בְּצֵל הַכֶּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה גוֹרֶמֶת לָעֹשֶׁר שֶׁיָּבֹא.
וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ – וְעוֹד הַחָכְמָה יְתֵרָה עַל הַכֶּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ.

(יג) רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים – הֵיאַךְ הוּא מְתֻקָּן. הַכֹּל לְפִי הַפְּעֻלָּה שֶׁל אָדָם: גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים, גֵיהִנֹּם לָרְשָׁעִים; רְאֵה לְךָ בְּאֵיזֶה תִּדְבַּק.
כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן – לְאַחַר מִיתָה, אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר עִוְּתוֹ בְּחַיָּיו.

(יד) בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב – בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹבָה, הֱיֵה בְּעוֹשֵׂי הַטּוֹבָה.
וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה – כְּשֶׁתָּבוֹא הָרָעָה עַל הָרְשָׁעִים, אַתָּה תִהְיֶה מִן הָרוֹאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" וְגוֹמֵר (ישעיהו סו,כד); וְלֹא תִּהְיֶה מִן הַנִּרְאִים, "וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (שם ות"י ורש"י על אתר).
גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה – הַטּוֹבָה וּשְׂכַר פְּעֻלָּתָהּ לְעֻמַּת הָרָעָה וּשְׂכַר פְּעֻלָּתָהּ.
שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה – לְהַרְהֵר אַחֲרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(טו) יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ – אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹבֵד, עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ. מַעֲשֵׂה בְּיוֹסֵף בֶּן פִּנְחָס הַכֹּהֵן שֶׁעָלְתָה נִימָא בְּרַגְלוֹ. קָרְאוּ לְרוֹפֵא לַחְתּוֹךְ רַגְלוֹ. אָמַר לֵיהּ: "כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחוּט הַשַּׂעֲרָה, הוֹדִיעֵנִי", וְכֵן עָשָׂה. קָרָא לְחוּנְיָא בְּנוֹ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, עַד כָּאן הָיִיתָ חַיָּב לִטַּפֵּל בִּי; מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵין אַתָּה חַיָּב לִטַּפֵּל בִּי, שֶׁאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו.

(טז) אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה – כְּשָׁאוּל, שֶׁדִּמָּה לִהְיוֹת צַדִּיק, וְרִחֵם עַל הָרְשָׁעִים.
וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר – לָדוּן קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת: וּמָה עַל נֶפֶשׁ אַחַת, אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא עֶגְלָה עֲרוּפָה, וְכוּלֵּיהּ^[3].

(יז) אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה – אֲפִלּוּ רָשַׁעְתָּ מְעַט, אַל תּוֹסִיף לְהַרְשִׁיעַ.
לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ – כְּשָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל" (דה"א י,יג) בְּנֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וּבַעֲמָלֵק.

(יח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגוֹמֵר – אֱחֹז בַּצֶּדֶק וּבָרֶשַׁע. אִם אָמַר הַנָּבִיא הַצַּדִיק דָּבָר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְךָ לְרֶשַׁע, כְּגוֹן שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל, אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לְפַקְפֵק בּוֹ.
יֵצֵא אֶת כֻּלָּם – יְדֵי שְׁנֵיהֶם; יְקַיֵּם הַצֶּדֶק וְהָרֶשַׁע כְּהִלְכָתָן.

(יט) הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם – לְפִי שֶׁאָמַר: "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה" (פסוק יז), אִם רָשַׁעְתָּ מְעַט – אַל תּוֹסִיף עָלָיו, אֶלָּא פַּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ וּתְהֵא תּוֹהֵא עַל הַחֵטְא; אָמַר: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, שֶׁהִיא יוֹעַצְתּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.
מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – מָצִינוּ בְּיֹאשִׁיָּהוּ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ" וְגוֹמֵר (מל"ב כג,כה); הֲרֵי עָמְדָה לוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁפִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְטוֹב לוֹ מֵעֲשָׂרָה מְלָכִים, שֶׁהִרְשִׁיעוּ וְלֹא שָׁבוּ מִדַּרְכָּם אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר – בִּירוּשָׁלַיִם: רְחַבְעָם, אֲבִיָּה, אֲחַזְיָה, יוֹאָשׁ אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע, אֲמַצְיָה, אָחָז, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יְהוֹיָקִים, צִדְקִיָּהוּ.

(כ) כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ – לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו.

(כא) גַּם לְכָל הַדְּבָרִים וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּשָׁאוּל, שֶׁקִּבֵּל לְשׁוֹן הָרַע עַל נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה" (פסו' יז) – אָמַר: גַּם לְכָל הַדְּבָרִים וְגוֹמֵר, אֲשֶׁר יְדַבֵּרוּ אֵלֶיךָ הוֹלְכֵי רָכִיל, אַל תִּתֵּן לִבֶּךָ לְקַבְּלָן.
אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ – אֵין טוֹב אֲשֶׁר תַּטֶּה אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ.
דָּבָר אַחֵר: מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – אֵלּוּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַמְּחַיְּבִים אֶת הָאָדָם: שְׁתֵּי עֵינָיו, מָרְאִין אוֹתוֹ דִּבְרֵי עֲבֵרָה; שְׁתֵּי אָזְנָיו, מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ דְּבָרִים בְּטֵלִים; שְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁגּוֹזֵל וְחוֹמֵס בָּהֶן; שְׁתֵּי רַגְלָיו, שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה; וּפִיו, וְלִבּוֹ.
דָּבָר אַחֵר: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם – זֶה נֹחַ. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם – זֶה אַבְרָהָם. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁלְפָנָיו. דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם – זֶה יוֹסֵף. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – אֵלּוּ אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם – זֶה מֹשֶׁה. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים – עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַמְּשַׁמְשִׁין אֶת הַגּוּף עַל יְדֵי מַאֲכָל: מִן פּוּמָא לְוֶשְׁטָא, וּמִן וֶשְׁטָא לְכַרְסָא וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת; וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לְמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְמַאֲכָל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. כָּל הַפָּנִים הַלָּלוּ בַּמִּדְרָשׁ, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶן מִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ" (פסוק כב).

(כג) כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה – מוּסָב עַל מִקְרָאוֹת שֶׁלְּמַטָּן וְעַל [סְפָרִים אֲחֵרִים: וְלֹא עַל] שֶׁלְּמַעְלָן.
נִסִּיתִי בַחָכְמָה – בַּתּוֹרָה.
אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה – לָדַעַת אֶת הַחָכְמָה.
וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי – וּמָה הִיא זוֹ?–

(כד) רָחוֹק מַה שֶׁהָיָה – אֶת הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים, שֶׁהָיוּ בִּיצִירַת בְּרֵאשִׁית.
וְעָמֹק עָמֹק – הוּא, מִי יִמְצָאֶנּוּ; שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן, מַה לְּמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. וְעוֹד–

(כה) סַבּוֹתִי... לָדַעַת וְלָתוּר – וּלְבַקֵּשׁ חָכְמַת פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, וְחֶשְׁבּוֹן קֵץ הַגְּאֻלָּה.
וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל – לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתָּה שֶׁל אַפִּיקוֹרְסוּת.
וְסִכְלוּת הוֹלֵלוֹת – מְעֻרְבָּב וּמְשֻׁעְמָם שֶׁבָּהּ.

(כו) וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת – שֶׁהִיא קָשָׁה מֵעֲשָׂרָה דְּבָרִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּבְרְאוּ בָּעוֹלָם, כִּדְאִיתָא בְּבָבָא בַּתְרָא בְּ"הַשֻּׁתָּפִין"^[4]. וּמוֹצֶא אֲנִי מַר וְקָשֶׁה מִמֶּנָּה אֶת הָאִשָּׁה, זוֹ הַמִּינוּת.
וַחֲרָמִים לִבָּהּ – לְשׁוֹן מִכְמֹרֶת, כְּמוֹ: "יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ" (חבקוק א,טו).
אֲסוּרִים יָדֶיהָ – וּמִשֶּׁהֶחֱזִיקָה בְּאָדָם, הֲרֵי הוּא כְּנִקְשָׁר בְּקִשּׁוּרֵי עֲבוֹתוֹת.
אֲסוּרִים – שֵׁם דָּבָר שֶׁל קִשּׁוּרִים, כְּמוֹ: "וַיִּמַּסוּ אֱסוּרָיו" (שופטים טו,יד), קִשּׁוּרָיו. וְכֵן פֵּרְשׁוֹ מְנַחֵם.

(כז) רְאֵה זֶה מָצָאתִי אָמְרָה קֹהֶלֶת אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן – כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים, וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹבְרִים, נִמְנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַת אֶל אַחַת, עַד שֶׁמִּצְטָרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. כַּךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה.
אָמְרָה קֹהֶלֶת – אָמְרָה קְבוּצַת הַחָכְמָה, וְאָמְרָה נַפְשׁוֹ הַמַּשְׂכֶּלֶת הַמְּקַבֶּצֶת הַחָכְמָה.
קֹהֶלֶת – לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא; וּכְשֶׁהוּא אוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן זָכָר, מוּסָב עַל הַקּוֹבְצָהּ, וְהוּא שְׁלֹמֹה. וּבַמִּדְרָשׁ מָצִינוּ, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹן זָכָר, וּפְעָמִים מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה" (תהלים ע,ו), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה" (תהלים מ,יח); כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם" (ישעיהו נב,ז), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (קוֹל) "מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן" (ישעיהו מ,ט).

(כח) אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי – לְבַד אֵלֶּה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, שֶׁבִּקַּשְׁתִּים וְלֹא מְצָאתִים, בִּקְשָׁה עוֹד נַפְשִׁי כְּשֵׁרָה בְּנָשִׁים וְלֹא מָצָאתִי, כִּי כֻּלָּן דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן.
אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לְהַצְלִיחַ שֶׁרְאוּיִם לְמִשְׁנָה אֶלָּא מֵאָה, וְאוֹתָם מֵאָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִשְׁנָה, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לְתַלְמוּד אֶלָּא עֲשָׂרָה, וְאוֹתָן עֲשָׂרָה שֶׁנִּכְנָסִין לְתַלְמוּד, אֵין מַצְלִיחַ מֵהֶם אֶלָּא אֶחָד לְהוֹרָאָה, הֲרֵי אֶחָד מֵאֶלֶף.
וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה – אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף; לְכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ.

(כט) לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי – שֶׁבָּאָה לְעוֹלָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ.
אֲשֶׁר עָשָׂה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן יָשָׁר.
וְהֵמָּה – מִשֶּׁנִּזְדַּוְּגָה לוֹ חַוָּה אִשְׁתּוֹ וְנַעֲשׂוּ שְׁנַיִם וְנִקְרְאוּ הֵמָּה.
בִּקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים – מְזִמּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֵטְא. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.

פרק ח

(א) מִי כְּהֶחָכָם – מִי בָּעוֹלָם חָשׁוּב כְּאָדָם חָכָם?
וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר – פִּשְׁרוֹן שֶׁל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָנִיֵּאל: מִתּוֹךְ חָכְמָתוֹ, שֶׁהָיָה חָכָם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, נִתְגַּלּוּ לוֹ רָזֵי פִשְׁרִין. [דָּבָר אַחֵר:] מִי כְּמֹשֶׁה, עוֹשֶׂה פְּשָׁרִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם?
וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא – מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת, עַד כִּי יָרְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות לד,כט-ל).

(ב) אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר – לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ וְנָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהִיא הַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּן.
וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים – שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לוֹ בְּחוֹרֵב לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: אֲנִי נָכוֹן לִשְׁמֹר פִּי מַלְכֵי הָאֻמּוֹת הַמּוֹשְׁלִים בָּנוּ בְּגֻלְגָּלִּיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.
וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲבִירֵנוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ לַמָּקוֹם.
וְעַל דִּבְרַת – וְאֵצֶל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אֶשְׁמֹר פִּי הַמְּלָכִים. וְכֵן מָצִינוּ בַּחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁאָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר: "וְאָמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶאצַּר לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ" (דניאל ג,טז). אִם מַלְכָּא, לָמָה נְבוּכַדְנֶאצַּר? וְאִם נְבוּכַדְנֶאצַּר, לָמָּה מַלְכָּא? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: לְךָ אָנוּ אוֹמְרִים דְּאַתְּ מַלְכָּא לָנוּ לַעֲבוֹדָה וּלְמִסִּים ולְגֻלְגָּלִּיּוֹת; אַךְ עַל דְּנָא, שֶׁאַתְּ אוֹמֵר עֲלָנָא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה – נְבוּכַדְנֶאצַּר אַתְּ, וְלֹא מֶלֶךְ.

(ג) אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ – אַל תְּהִי נִבְהָל, לוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ וְתִבְרַח מִפָּנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ שַׁלִּיט שָׁם; שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא שַׁלִּיט.
אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע – אַל תַּעֲמִיד עַצְמְךָ עוֹסֵק בִּדְבָרִים רָעִים.
כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ – לְהִפָּרַע מִמְּךָ, רְשׁוּת וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת.

(ד) בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן – בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר דְּבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מוֹשֵׁל הוּא, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְאִם שׁוֹמֵר מִצְוָה אַתָּה, לֹא תֵּדַע דָּבָר רָע וְלֹא תְּבוֹאֶךָ.

(ה) וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם – הֶחָכָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ עֵת קָבוּעַ לִפְקֻדַּת רְשָׁעִים, וּמִשְׁפָּטִים יֵשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִפָּרַע מֵהֶם. מִשְׁפָּט – יוסטיצ"א [justice = עונש] בְּלַעַז, וְהִיא הַפֻּרְעָנוּת.

(ו) כִּי לְכָל חֵפֶץ – שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ וְעוֹבֵר עַל דָּת, יֵשׁ עֵת לְהִפָּרַע, וּמִשְׁפָּט וּפֻרְעָנוּת מוּכֶנֶת.
כִּי רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו – כַּאֲשֶׁר רַבָּה רָעַת הָאָדָם וּסְאָתוֹ גְדוּשָׁה, אָז בָּאָה פְּקֻדָּתוֹ. וְ"כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר", כְּמוֹ: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי" (שמות יח,טו).

(ז) כִּי אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מָה שֶׁיִּהְיֶה – כְּשֶׁהָרָשָׁע עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֵינֶנּוּ נוֹתֵן לִבּוֹ לְמַה שֶּׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲבִיאוֹ בְּמִשְׁפָּט, וְאוֹי לוֹ בְּכָךְ.
כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה – הַפֻּרְעָנוּת, מִי יַגִּיד לוֹ לְהִמָּלֵךְ בּוֹ וְלִטֹּל בּוֹ עֵצָה וְלִטֹּל רְשׁוּת? כִּי פֶּתַע פִּתְאוֹם יְבוֹאֶנּוּ.

(ח) אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ – בְּרוּחוֹ וְיִצְרוֹ שֶׁל שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לִכְלֹא וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָרוּחַ שֶׁבְּגוּפוֹ, שֶׁלֹּא יִטְּלֶנּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת.
וְאֵין שִׁלְטוֹן – שֶׁל שׁוּם מֶלֶךְ נִכָּר בְּיוֹם מוֹתוֹ. בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד" (שמ"ב ג,לא; יג,כא; יט,יב; מל"א א,א); וּבְיוֹם מוֹתוֹ: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת" (מל"א ב,א), וְלֹא הֻזְכַּר הַמַּלְכוּת כָּאן.
וְאֵין מִשְׁלַחַת בְּמִלְחָמָה – זוֹ, לֵאמֹר: אֶשְׁלַח בְּנִי אוֹ עַבְדִּי בִּמְקוֹמִי.

(ט) אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי – הָאָמוּר לְמַעְלָה.
וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה – וְגַם לְכָל מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם נָתַתִּי אֶת לִבִּי, וְרָאִיתִי עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט אָדָם בַּחֲבֵרוֹ וְגָבַר עָלָיו, וְסוֹפוֹ נֶהְפַּךְ לְרָעָתוֹ. עֲמָלֵק נִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וְסוֹפוֹ "וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד,כ); וְכֵן פַּרְעֹה, וְכֵן נְבוּכַדְנֶאצַּר, וְכֵן סַנְחֵרִיב.

(י) וּבְכֵן – וְאָז.
רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים – בִּנְבוּאָה זוֹ, רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים, שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, שֶׁהָיוּ נִבְזִים בֵּין שְׁאָר אֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וְשָׁלְטוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מָקוֹם קָדוֹשׁ; וּבְלֶכְתָּם מִשָּׁם אֶל אַרְצָם, הָיוּ מִשְׁתַּבְּחִים בְּעִירָם אֲשֶׁר כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָקוֹם; אַל תִּקְרֵי וְיִשְׁתַּכְּחוּ, אֶלָּא "וְיִשְׁתַּבְּחוּ". כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין דף נ"ו ע"ב). וּלְעִנְיַן הַשִׁכְחָה כָּךְ נִדְרָשׁ בָּאַגָּדָה: וְסוֹפָם שֶׁיִּשְׁתַּכֵּחַ שְׁמָם וְזִכְרָם מִן הָעִיר עַצְמָהּ אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקִבַּצְּתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם... אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט" (יואל ד,ב): בַּמָּקוֹם שֶׁנִּאֲצוּ לְפָנָיו – יִפָּרַע מֵהֶם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "ה' בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה" (תהלים עג,כ).
גַּם זֶה – אֶחָד מִן הַהֲבָלִים שֶׁנִּמְסְרוּ לָעוֹלָם לְיַגֵּעַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְהַבְּרִיּוֹת סוֹבְרִים, אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן.

(יא) אֲשֶׁר אֵין נַעֲשָׂה פִתְגָם – מִשְׁפַּט מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה; שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מֵעוֹשֵׂי הָרָעָה, וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְרִים: אֵין דִּין, וּמָלֵא לִבָּם בְּקִרְבָּם לַעֲשׂוֹת רָע.

(יב) אֲשֶׁר חֹטֶא וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁהַחוֹטֵא עוֹשֶׂה רָע מְאַת אֲלָפִים וְרִבּוֹאוֹת, וּמַאֲרִיךְ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ.
מְאַת – מִקְרָא קָצָר, וְדָבוּק לְפָנָיו, לוֹמַר: 'מְאַת יָמִים', 'מְאַת שָׁנִים', מְאַת אֶלֶף'. וְכֵן "וּשְׁכֻרַת" (ישעיהו נא,כא) – מִקְרָא קָצָר וְחָסֵר: 'שְׁכֻרַת כַּעַס', "וְלֹא מִיָּיִן" כִּשְׁאָר שִׁכְרוּת.
כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי – כִּי אַף בְּכָל זֹאת, שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וְלִהְיוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, יוֹדֵעַ אָנִי שֶׁסּוֹף כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִטֹּל שְׂכָרוֹ, וְלִירֵאָיו יִהְיֶה טוֹב.

(יג) וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע – לְפִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

(יד) יֵשׁ הֶבֶל – דָּבָר הַמַּהְבִּיל אֶת הַבְּרִיּוֹת.
אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים – שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם רָעָה כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם טוֹבָה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִיקִים. אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב לִי עַל שִׁיטַת דִּבּוּר שֶׁסִּיֵּם הֶחָכָם, לוֹמַר שֶׁגַּם זֶה הָבֶל.

(טו) אֶת הַשִּׂמְחָה – שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְעוֹסֵק בְּפִקּוּדִים יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, וְלֹא יְהֵא שָׁטוּף אַחַר הַרְבּוֹת הוֹן בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית וְגָזֵל. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְשָׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן, בָּא לִידֵי עֲבֵרוֹת גָּזֵל וְאוֹנָאָה וְרִבִּית; וְשֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ לְעִנְיַן אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ, שָׁטוּף אַחֲרֵי הַנָּשִׁים, לְהַרְהֵר אַחַר אֵשֶׁת אִישׁ.
לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת – מִמַּה שֶּׁחָנַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּקֹהֶלֶת אֵינָהּ אֶלָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ" וְגוֹמֵר (ישעיהו נה,א).
וְהוּא יִלְוֶנּוּ – יִתְחַבֵּר עִמּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ" (ישעיהו נח,ח).
יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים – יַעֲשֶׂה כָּךְ. וְסוֹף הַמִּקְרָא מוּסָב עַל רֹאשׁוֹ, וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא: אֵין טוֹב לָאָדָם יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים כִּי אִם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ.

(טז) כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי – אֵין כַּאֲשֶׁר זֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן דֻּגְמָא, כְּמוֹ "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה" (ויקרא כד,יט), אֶלָּא לְשׁוֹן זְמַן, כְּמוֹ: "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף" (בראשית לז,כג); "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל" וְגוֹמֵר (בראשית מג,ב). אַף זֶה כֵּן: כְּשֶׁהָיִיתִי נוֹתֵן לִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וְגוֹמֵר, אָז וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים.
שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה – הַרָשָׁע, הַשָּׁטוּף אַחַר הַמָּמוֹן וְהָעֲרָיוֹת.

(יז) וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים – שֶׁמָּסַר לַבְּרִיּוֹת.
כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא וְגוֹמֵר – אֵין הַבְּרִיּוֹת יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל סוֹף דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה שְּׂכַר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, שֶׁרוֹאִין רְשָׁעִים מַצְלִיחִים וְצַדִּיקִים יוֹרְדִים.
בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ – בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר רָאִיתִי הַרְבֵּה עֲמֵלִים לְבַקֵּשׁ וְלִמְצוֹא אֶת סוֹף הַמִּדָּה, וְאֵינָן יְכוֹלִין.
וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם – שֶׁהוּא יוֹדֵע, לֹא יוּכַל; שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא עָמַד עַל הַדָּבָר, בְּאָמְרוֹ: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" (שמות לג,יג).

פרק ט

(א) וְלָבוּר – וּלְבָרֵר.
אֶת כָּל זֶה – בֵּרַרְתִּי וְהִבְחַנְתִּי.
אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים – הוּא עוֹזְרָם וְהוּא שׁוֹפְטָם, כְּדֵי לְהֵיטִיבָם בְּאַחֲרִיתָם.
וַעֲבָדֵיהֶם – הֵם תַּלְמִידֵיהֶם, מְשַׁמְּשֵׁיהֶם; הוֹלְכֵי אוֹרְחוֹתָם.
גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה – אֵין יוֹדְעִין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַכִּירִין לָתֵת לִבָּם בַּמֶּה יֵאָהֲבוּ לַמָּקוֹם, וּבַמֶּה הֵם שְׂנוּאִים.
הַכֹּל לִפְנֵיהֶם – לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים.

(ב) הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל – הַכֹּל נוֹתְנִים לְלִבָּם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ לְכָל אָדָם מִקְרֶה אֶחָד, וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף דָּבָר לָתֵת לְכָל אִישׁ כְּדַרְכּוֹ.
מִקְרֶה אֶחָד – וְיוֹדְעִים שֶׁסּוֹף הַכֹּל, צַדִּיק וַאֲשֶׁר רָשָׁע – לָמוּת, וּמִקְרֶה אֶחָד יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכֻלָּם. כָּל זֶה יוֹדְעִים; וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹחֲרִים לָהֶם דֶּרֶךְ הַטּוֹב, לְפִי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
לַצַּדִּיק – כְּגוֹן נֹחַ.
וְלָרָשָׁע – פַּרְעֹה נְכֹה; זֶה נִצְלַע וְזֶה נִצְלַע.
לַטּוֹב – זֶה משֶׁה.
וְלַטָּהוֹר – זֶה אַהֲרֹן.
וְלַטָּמֵא – אֵלּוּ הַמְּרַגְּלִים. אֵלּוּ אָמְרוּ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ אָמְרוּ גְנוּתָהּ; אֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וְאֵלּוּ לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ. הֲרֵי מִקְרֶה אֶחָד לָהֶם.
וְלַזֹּבֵחַ – זֶה יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמֶר: 'וַיִּזְבַּח יֹאשִׁיָּהוּ' (ראו מל"א יג,ב).
וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ – זֶה אַחְאָב, שֶׁבִּטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִלַּעֲלוֹת לְרֶגֶל; זֶה מֵת בְּחִצִּים, וְזֶה מֵת בְּחִצִּים.
כַּטּוֹב – זֶה דָּוִד.
כַּחֹטֶא – זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר: זֶה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה הֶחֱרִיבוֹ; זֶה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה.
הַנִּשְׁבָּע – זֶה צִדְקִיָּהוּ, שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַם בִּנְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ" וְגוֹמֵר (דה"ב לו,יג).
כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא – זֶה שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְשׁוֹן, הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְעוּן בִּי אַתֶּם" (שופטים טו,יב), לָמַדְנוּ שֶׁהָיְתָה שְׁבוּעָה חֲמוּרָה לוֹ; זֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינַיִם, וְזֶה מֵת בְּנִקּוּר עֵינָיִם.

(ג) עַל כֵּן לֵב בְּנֵי אָדָם מָלֵא רָע – שֶׁאוֹמְרִים: אֵין דִּין פֻּרְעָנוּת לָרְשָׁעִים, אֵין הַכֹּל אֶלָּא לְפִי הַמִּקְרֶה; פְּעָמִים לַצַּדִיק, וּפְעָמִים לָרָשָׁע.
וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים – וְסוֹפָן יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם.

(ד) כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן – כִּי בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים, אֲפִלּוּ הוּא רָשָׁע וְנִתְחַבֵּר לָרְשָׁעִים – כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר: אֶל כָּל הַחַיִּים, אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים – יֵשׁ בִּטָּחוֹן; שֶׁמָּא יָשׁוּב לִפְנֵי מוֹתוֹ.
כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת – וּשְׁנֵיהֶם רְשָׁעִים. טוֹב הָיָה לוֹ לִנְבוּזַרְאֲדָן, שֶׁהָיָה עֶבֶד רָשָׁע, וְנִתְגַּיֵּר, שֶׁלֹּא הִקְדִימַתּוֹ מִיתָה – מִנְּבוּכַדְנֶאצַּר רַבּוֹ, שֶׁנִּקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ" (ירמיהו ד,ז), וּמֵת בְּרִשְׁעוֹ בְּגֵיהִנֹּם; וְעַבְדּוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לְעִנְיַן מְחַתְּכִין אֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים בְּשַׁבָּת; וּמֵת הַמּוּטָל בַּחַמָּה – אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הֵנִיחוּ עָלָיו תִּינוֹק אוֹ כִּכָּר.

(ה) כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ – וְאוּלַי יָשִׁיבוּ אֶל לִבָּם יוֹם הַמִּיתָה וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם. אֲבָל מִשֶּׁמֵּתוּ – אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד לָהֶם שְׂכַר פְּעֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ מִן הַמִּיתָה וְאֵילַךְ; אֶלָּא מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֹאכַל בְּשַׁבָּת.

(ו) גַּם אַהֲבָתָם – שֶׁאָהֲבוּ פֶּתִי וְלָצוֹן.
גַּם שִׂנְאָתָם – שֶׁשָּׂנְאוּ דַּעַת.
גַּם קִנְאָתָם – שֶׁהִקְנִיאוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
וְחֵלֶק אֵין לָהֶם וְגוֹמֵר בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וְגוֹמֵר – לֹא הוֹעִיל לָהֶם זְכוּת בֵּן וּבַת לְאוֹתָן רְשָׁעִים, שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין לָהֶם כַּפָּרָה לְאַחַר מִיתָה.

(ז) לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה – אֲבָל אַתָּה, הַצַּדִּיק, שֶׁכְּבָר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה.

(ח) בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים – הַתְקֵן עַצְמְךָ בְּכָל שָׁעָה בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; שֶׁאִם תָּמוּת הַיּוֹם, תִּכָּנֵס בְּשָׁלוֹם. וּמָשַׁל שְׁלֹמֹה הֶחָכָם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְאָדָם, שֶׁהִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ לְיוֹם סְעֻדָּה, וְלֹא קָבַע לוֹ זְמָן. אִם חָכָם הוּא אוֹ פִּקֵּחַ, מִיָּד מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ וְרוֹחֵץ וְסָךְ, וְכֵן עֵת מָחָר; עַד עֵת יִקָּרֵא אֶל הַסְּעֻדָּה – יִהְיוּ כָּל שָׁעָה בְּגָדָיו לְבָנִים, וְהוּא רָחוּץ וָסָךְ. כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנ"ג ע"א).

(ט) רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ – רְאֵה וְהָבֵן לִלְמֹד אֻמָּנוּת לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ, עִם תַּלְמוּד תּוֹרָה אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ.
כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִים – אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יִהְיֶה חֶלְקְךָ זֶה, חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְפַּרְנֵס מִן הָאֻמָּנוּת, וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן.

(י) כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת – רְצוֹן קוֹנְךָ, בְּעוֹד שֶׁאַתָּה בְּכֹחֲךָ, עֲשֵׂה.
כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְגוֹמֵר בִּשְׁאוֹל – לְזַכּוֹתְךָ מִשֶּׁתָּמוּת; וְאִם עָשִׂיתָ כֵּן, אֵין לְךָ שׁוּם חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל שֶׁתִּדְאַג מִמֶּנּוּ. וְכֵן הַמִּקְּרָא מְסֹרָס, כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל לָרְשָׁעִים, וְלֹא חֶשְׁבּוֹן לַצַּדִּיקִים, כְּשֶׁיִּתְּנוּ הַחוֹטְאִים דִּין וְחֶשְׁבּוֹן; וְכָךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ. וְהַבָּא לְפָתְרוֹ בְלֹא סֵרוּס, כְּמַשְׁמָעוֹ, פּוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן – לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, מַה יּוּכַל עוֹד לַעֲשׂוֹת לְהִפָּטֵר מִן הַדִּין.

(יא) שַׁבְתִּי וְרָאֹה – כְּמוֹ "זָכוֹר", וידנ"ט [wedant = בראות^[5]] בְּלַעַז.
לֹא לַקַּלִים הַמֵּרוֹץ – לֹא עָמְדָה לַעֲשָׂהאֵל קַלּוּתוֹ מִשֶּׁהִגִּיעַ פְּקֻדָּתוֹ.
וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה – לֹא עָמְדָה לְאַבְנֵר גְבוּרָתוֹ מִשֶּׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ.
וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם – כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁהָיָה לַחְמִי לְיוֹם "שְׁלֹשִׁים כֹּר סֹלֶת" וְגוֹמֵר (מל"א ה,ב), וְעַכְשָׁיו "זֶה ... חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" (לעיל ב,י), מַקְלִי וּמַקֵּדָה.
וְגַם לֹא לַנְּבוֹנִים עֹשֶׁר – כְּגוֹן אִיּוֹב. בַּתְּחִלָּה – "וַיְהִי מִקְנֵהוּ" וְגוֹמֵר (איוב א,ג; כְּשֶׁבָּאָה שַׁעְתּוֹ, אָמַר: "חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי" (שם יט,כא).
וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן – הֲרֵי מֹשֶׁה; אֵין יוֹדֵעַ וְנָבוֹן מִמֶּנּוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא מָצָא חֵן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ.
כִּי עֵת וָפֶגַע – כְּמַשְׁמָעוֹ. דָּבָר אַחֵר: כִּי עֵת יִקְרֶה אוֹתָם; וְהַפְּגִיעָה וְהַתְּחִנָּה יִהְיוּ רְגִילִין בָּהֶם, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ.

(יב) כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה – כְּדָגִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה גְּרוּעָה וַחֲלוּשָׁה. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: הִיא חַכָּה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמִין מַחַט, וְדָג גָּדוֹל נִלְכָּד בָּהּ.
כָּהֵם יוּקָשִׁים – בְּמִכְשׁוֹל קָטָן וְחַלָּשׁ, כְּמוֹ הַמְּצוֹדָה הָרָעָה וְהַפַּח, נִכְשָׁלִים בְּנֵי אָדָם בְּעֵת פְּקֻדַּת רָעָתָם, כְּשֶׁבָּא עִתָּם לִפֹּל הָרָעָה עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם בִּמְצוֹדָה רָעָה; מלוייש"א [malweise = רעה^[6]] בְּלַעַז.
כָּהֵם – כְּמוֹתָם.

(טו) וְאָדָם לֹא זָכַר – לֹא הָיָה חוֹשְׁבוֹ לִכְלוּם.

(טז) וְאָמַרְתִּי אָנִי – בִּרְאוֹתִי כֵּן, טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה; וַהֲרֵי חָכְמָתוֹ שֶׁל זֶה בְּזוּיָה לְכֻלָּם, וְעַכְשָׁיו כֻּלָּם נִמְלְטוּ עַל יָדוֹ.
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עִיר קְטַנָּה – זֶה הַגּוּף.
וַאֲנָשִׁים בָּה מְעָט – אֵלּוּ אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם.
מֶלֶךְ גָּדוֹל – זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁכָּל אֵבָרָיו מַרְגִּישִׁים בּוֹ.
אִישׁ מִסְכֵּן – זֶה יֵצֶר טוֹב.

(יז) בְּנַחַת נִשְׁמָעִים – מְקֻבָּלִים הֵם לַבְּרִיּוֹת.
מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים – מֹשֶׁה נִפְטַר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַעֲדַיִּין גְּזֵרוֹתָיו מְקֻבָּלִים עַל יִשְׂרָאֵל; וְכַמָּה מַלְכֵי אֻמּוֹת גּוֹזְרִין גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דִּבְרֵיהֶם מִתְקַיְּמִין.

(יח) טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב – חָכְמָתָהּ שֶׁל סֶרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל... הָעָם בְּחָכְמָתָהּ" (שמ"ב כ,כב) – עָמְדָה לָהֶם יוֹתֵר מִכְּלֵי קְרָב, שֶׁהָיָה בְּיָדָם לְהִלָּחֵם עִם יוֹאָב.
וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה – אִלּוּלֵי שֶׁהָרְגָה לְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, הָיוּ כֻּלָּם אֲבוּדִים עַל יָדוֹ.
דָּבָר אַחֵר: וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה – הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה צַדִּיקִים וּמֶחֱצָה רְשָׁעִים, וּבָא אֶחָד וְחָטָא וַעֲשָׂאָן מְרֻבִּים, נִמְצָא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם לְחוֹבָה.

פרק י

(א) זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ וְגוֹמֵר – כְּגוֹן בִּימֵי הַחֹרֶף, שֶׁאֵין בַּזְּבוּבִין כֹּחַ וְהֵם קְרוֹבִים לָמוּת, גַּם אִם בָּא לְתוֹךְ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וּמִתְעָרֵב בַּבְּשָׂמִים – הוּא מַבְאִישׁוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף שֶׁקּוֹרִין אישקומ"א [escume = קצף] בְּלַעַז, וְנִרְאֶה בּוֹ כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוֹ שֶׁל יַבִּיעַ. הֲרֵי דָּבָר קַל שֶׁהִפְסִיד דָּבָר חָשׁוּב; כָּךְ יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד הַסִּכְלוּת מְעָט, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם זֶה שָׁקוּל בְּמֶחֱצָה עֲבֵרוֹת וּמֶחֱצָה זְכֻיּוֹת, וּבָא וְעָבַר עֲבֵרָה אַחַת וְהִכְרִיעַתּוּ לְכַף חוֹבָה, נִמְצֵאת סִכְלוּת זֶה, שֶׁהוּא דָּבָר מֻעָט, יָקָר וְשָׁקוּל וְכָבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַחָכְמָה וְהַכָּבוֹד שֶׁהָיָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם.
יָקָר – לְשׁוֹן כֹּבֶד; הוּא כָּבֵד וְשָׁקוּל יוֹתֵר מִן הַחָכְמָה שֶׁבּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, מוֹשְׁלִים יֵצֶר הָרַע לִזְבוּבֵי מָוֶת.
יַבְאִישׁ יַבִּיעַ – שֵׁם טוֹב, שֶׁהוּא עָרֵב מִשֶּׁמֶן רוֹקֵחַ.

(ב) לֵב חָכָם לִימִינוֹ – חָכְמָתוֹ מְזֻמֶּנֶת לְהַטּוֹתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת, לְטוֹבָתוֹ.
וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ – לְעַקְּשׁוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת, שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת וְנוֹחָה לוֹ.

(ג) וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא – בַּהֲלִיכָתוֹ וּבְדִבּוּרוֹ, הַכֹּל מַכִּירִין שֶׁהוּא שׁוֹטֶה.

(ד) אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל – מוֹשֵׁל הָעוֹלָם, תַּעֲלֶה עָלֶיךָ לְדַקְדֵּק אַחֲרֶיךָ בְּמִדַּת הַדִּין.
מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח – מִדָּתְךָ הַטּוֹבָה אַל תַּנַּח, לוֹמַר לוֹ: 'מַה יּוֹעִיל צִדְקָתִי לִי?'
כִּי מַרְפֵּא – דִּקְדּוּקֵי הַדִּין בַּיִּסּוּרִין הַבָּאִין עָלֶיךָ, מַרְפֵּא הוּא לַעֲוֹנוֹתֶיךָ, וְיַנִּיחַ לְךָ חֲטָאִים הַגְּדוֹלִים.

(ה) כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט – דּוֹמֶה הוּא לְשַׁלִּיט, שֶׁהוֹצִיא דְּבַר שְׁגָגָה מִפִּיו שׁוֹגֵג וְאִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר. כָּךְ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין לְהָשִׁיב.

(ו) נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים – זוֹ הִיא הָרָעָה שֶׁהִיא כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט: שֶׁנִּתַּן הַשְּׁטוּת וְהָרֶשַׁע בִּמְרוֹמֵי גֹּבַהּ, שֶׁהִגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַכְּסִילִים וְאֶת הָרְשָׁעִים; שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִפְשֹׁט יָד בְּהֵיכָלוֹ, וְלָשׂוּם אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת.
וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ – יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁיו בְּיָמַי – עֲתִידִים לֵישֵׁב בַּשֵּׁפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ" (איכה ב,י).

(ז) רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים – הֵם כַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); יִתְעַלּוּ לִהְיוֹת עַל סוּסִים, מוֹלִיכִים אֶת שְׁבוּיֵי יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִים בְּקוֹלָרִין.
הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ – לִפְנֵי קְרוֹנִין שֶׁל כַּשְׂדִּים.

(ח) חֹפֵר גּוּמָּץ – שׁוּחָה.
בּוֹ יִפּוֹל – פְּעָמִים שֶׁהוּא נוֹפֵל בּוֹ. כְּלוֹמַר: יֵשׁ לְךָ חוֹרֵשׁ רָעָה, וְסוֹפוֹ לָשׁוּב עָלָיו בַּסּוֹף; שֶׁכָּלָה זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר עַל יְדֵי כְּלֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ" (דניאל ה,כג).
וּפֹרֵץ גָּדֵר – סְיָג שֶׁל חֲכָמִים, לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם.
יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וּלְפִי שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן פְּרִיצַת גָּדֵר, הִזְכִּיר בַּתַּשְׁלוּמִין לְשׁוֹן נְשִׁיכַת נָחָשׁ, שֶׁהוּא דָּר בְּחוֹרֵי נִקְבֵי כָּתְלֵי בָּתִּים פְּרוּצִים:

(ט) מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם – מַסִּיעַ אֲבָנִים מִמַּחֲצַבְתָּם בֶּהָרִים, מִתְיַגֵּעַ בָּהֶם.
יֵעָצֵב – לְשׁוֹן יְגִיעָה, כְּמוֹ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה" (בראשית ג,יז); כְּלוֹמַר: כָּל אָדָם, לְפִי מְלַאכְתּוֹ – עִצְּבוֹנוֹ. אַף עוֹשֵׂה רָעָה, לְפִי זְרִיעָתוֹ יִקְצֹר.
יִסָּכֶן בָּם – יִתְחַמֵּם בָּהֶם, כְּמוֹ "וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת" (מל"א א,ב). אַף הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, סוֹפוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶם.

(י) אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל – חַרְבוֹת צוּרִים, שֶׁקֵּהָה פִּיהֶם וְחִדּוּדָם.
וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל – וְאֵינָם לְטוּשִׁים וּמְרוּטִים לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק (על פי יחזקאל כא,טו). אַף עַל פִּי כֵן – וַחֲיָלִים יְגַבֵּר; מַגְבִּיר הוּא בְּמִלְחָמָה אֶת גִּבּוֹרֵי הַחֲיָלִים לְנַצֵּחַ.
וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה – וּמַעֲלַת כִּשְׁרוֹן יֵשׁ עוֹד לַחָכְמָה יוֹתֵר מִן הַבַּרְזֶל; אִם תַּלְמִיד חָכָם מַשְׁחִיר פָּנָיו בָּרָעָב, וְאַתָּה רוֹאֵהוּ מִסְכֵּן בֵּין הָעֲשִׁירִים, הַרְבֵּה חֲיָלִים מִתְגַּבְּרִים עַל יָדוֹ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל וָי"ו וַחֲיָלִים, כִּי הַרְבֵּה וָוִי"ן נוֹפְלִים כֵּן בְּלָשׁוֹן עִבְרִית, כְּמוֹ: "אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ" (תהלים נ,יח); "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (שמות טו,ב), וְהַרְבֵּה מְפֹרָשִׁים כָּזֶה.

(יא) אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ – אֶת אִישׁ.
בְּלוֹא לָחַשׁ – מֵחֲמַת שֶׁלֹּא לְחָשׁוֹ הַחַבָּר שֶׁלֹּא יִשֹּׁךְ.
וְאֵין יִתְרוֹן – לַחַבָּר הָרָשָׁע, שֶׁהָיָה רָגִיל לְלָחֳשׁוֹ, בְּלֹא לָחַשׁ. כָּךְ, אִם בְּנֵי עִירְךָ נִכְשָׁלִים בְּאִסּוּרִין מֵחֲמַת שֶׁאֵין חָכָם דּוֹרֵשׁ לָהֶם וּמְלַמְּדָם אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה, אֵין יִתְרוֹן לוֹ בִּשְׁתִיקָתוֹ, וְלֹא יִשְׂתַּכֵּר.

(יב) דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן – עַל שׁוֹמְעֵיהֶם, וְנִשְׁמָעִים לוֹ, וְטוֹב לוֹ, שֶׁנּוֹטֵל גְּדֻלָּה עֲלֵיהֶם.
וְשִׁפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ – זֶה הַמֵּסִית אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה; כְּגוֹן בִּלְעָם, שֶׁפָּרַץ גְּדֵרָן שֶׁל אֻמּוֹת, שֶׁגָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת מִדּוֹר הַמַּבּוּל וְאֵילָךְ, וְהוּא יָעַץ לָהֶם לִהְיוֹת מַפְקִירִין בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת.

(יג) תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת – כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ" (במדבר כב,ט)? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב: "ה', אַתָּה יוֹדֵעַ!" וְהוּא אָמַר: "בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי" (שם,י); כְּלוֹמַר: אִם בְּעֵינֶיךָ אֲנִי נִבְזֶה, חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ.
וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת – שִׁעְמוּם וְעִרְבּוּב; 'לְכָה אִיעָצְךָ זִמַּת אִוֶּלֶת'.

(יד) וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְּבָרִים – שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן.
לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה שֶׁיִּהְיֶה – לוֹ לְאַחַר זְמַן; שֶׁהֲרֵי הָלַךְ לִטֹּל שְׂכָרוֹ בְּמִדְיָן, וְלֹא יָדַע שֶׁיִּפֹּל בַּחֶרֶב. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: הַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים – גּוֹזֵר וְאוֹמֵר: "מָחָר אֶעֱשֶׂה כֵן לִפְלוֹנִי", וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה מָחָר.
וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לוֹ – כְּלוֹמַר: לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא אַף הַהֹוֶה עַכְשָׁיו מֵאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד עֵינָיו אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי עָרְפּוֹ מֵרָחוֹק, צָרִיךְ הוּא שֶׁיְּהֵא מִי יַגִּיד לוֹ.

(טו) עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ – כְּסִילוּתָם גּוֹרֵם לָהֶם עָמָל, הַמְּיַגְּעָן, אֲשֶׁר לֹא לָמְדוּ דַּרְכֵי מְבוֹאוֹת הָעִיר, וּמִתְיַגֵּעַ לִכְנֹס דֶּרֶךְ פְּתָחִים וּבִצְעֵי הַמַּיִם, וְיָגֵעַ בִּטְבִיעוּת רַגְלָיו בַּבּוֹץ. כְּלוֹמַר: עַצְלוּת שֶׁל עוֹזְבֵי הַתּוֹרָה גּוֹרֵם לָהֶם יְגִיעַת עָמָל בַּגֵּיהִנֹּם.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת – אֶל נְתִיב אֱמֶת, לִפְרֹשׁ מִן הָעֲבֵרָה; לְפִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ" (תהלים קיט,קה).

(טז) אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ – בִּזְמַן שֶׁמַּלְכֵּךְ וְדַּיָּנַיִךְ מִתְנַהֲגִים בְּנַעֲרוּת.

(יז) בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי – שֶׁעוֹסְקִין בִּגְבוּרַת הַחָכְמָה וְהַבִּינָה, וְלֹא בִּשְׁתִיַּת יַיִן.

(יח) בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה – כְּשֶׁאָדָם מִתְעַצֵּל, וְאֵינוֹ מְתַקֵּן הַפְּרִיצָה קְטַנָּה שֶׁבְּתִקְרַת הַבַּיִת.
יִמַּךְ הַמְּקָרֶה – יִשְׁפַּל הַבִּנְיָן הַמְּקָרֶה אֶת הַבַּיִת וְהַמְּסַכֵּךְ עָלָיו.
יִדְלֹף – יְטַפְטֵף דֶּלֶף גְּשָׁמִים. כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַצְּלִים בַּתּוֹרָה, הֵם נְמַקִּים, וּבֵית גְּאוֹן עֻזָּם חָרֵב וּמָךְ.

(יט) לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם – לְחֶדְוַת מִזְמוּטֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹת עוֹשִׂים סְעֻדָּה; וּסְתָם סְעֻדָּה גְּדוֹלָה קְרוּיָה לֶחֶם, כְּמוֹ דְאַתְּ אָמַר: "בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב" (דניאל ה,א).
וְיַיִן – מַשְׁקִין בַּסְּעֻדָּה, אֲשֶׁר יְשַׂמַּח הַחַיִּים.
וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל – אִם אֵין כֶּסֶף, אֵין סְעֻדָּה; לְפִיכָךְ לֹא יִתְעַצֵּל אָדָם מִן הַמְּלָאכָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ מַה לְּהוֹצִיא.

(כ) גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ – אֲפִלּוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, בְּלֹא דִּבּוּר; גַּם – אֲפִלּוּ.
מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל – אַל תַּרְגִּיז לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: כְּמַשְׁמָעוֹ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם.
עוֹף הַשָּׁמַיִם – נְשָׁמָה הַנְּתוּנָה בְּךָ, שֶׁסּוֹפָה לָעוּף עַל הַשָּׁמַיִם.
וּבַעַל כְּנָפַיִם – מַלְאָךְ הַמְלַוֶּה אוֹתְךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ" (תהלים צא,יא). וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים; יֵשׁ לְךָ לִדְאֹג מִכָּל בִּרְיָה, שֶׁמָּא יֵשׁ שׁוֹמְעִין וְיַגִּידוּ לַאֲחֵרִים.

פרק יא

(א) שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם – עֲשֵׂה טוֹבָה וָחֶסֶד לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר לְךָ לִבְּךָ עָלָיו: 'אַל תִּרְאֶנּוּ עוֹד', כְּאָדָם שֶׁמַּשְׁלִיךְ מְזוֹנוֹתָיו עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ – עוֹד יָמִים בָּאִים וּתְקַבֵּל תַּשְׁלוּמְךָ. רְאֵה מַה נֶאֱמַר בְּיִתְרוֹ: "קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (שמות ב,כ), וְסָבוּר שֶׁהוּא מִצְרִי וְלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד. מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וּמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִכְנִיסוֹ תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; וְזָכוּ בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו לֵישֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

(ב) תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה – חִלַּקְתָּ מִלַּחְמְךָ וּמִשְׁתְּךָ לְשִׁבְעָה צְרִיכֵי חֶסֶד? חַלֵּק עוֹד לַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאַל תֹּאמַר 'דַּי'.
כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – שֶׁמָּא עוֹד בָּאִים, וְתִצְטָרֵךְ לְכֻלָּם, אָז תִּנָּצֵל עַל יְדֵי צְדָקָה זוֹ מִן הָרָעָה; וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?
וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: תֶּן חֵלֶק וְגוֹמֵר – אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית: תֵּן אֶחָד מֵהֶן חֵלֶק לְיוֹצְרְךָ לָנוּחַ בַּשַּׁבָּת.
וְגַם לִשְׁמוֹנָה – אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה.
דָּבָר אַחֵר: תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה – קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי פֶּסַח; וְגַם לִשְׁמוֹנָה – שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג.
כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – אִם יֶחֱרַב הַבַּיִת, וְלֹא תַקְרִיבוּ עוֹד, וְיוֹעִילוּ קָרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְבַטֵּל גְּזֵרָה הָרָעָה.
דָבָר אַחֵר: כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – לֹא יָדַעְתָּ מַה נִּגְזַר עַל הַגְּשָׁמִים בֶּחָג; וְיוֹעִילוּ הַקָּרְבָּנוֹת וִיבַטְּלוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת.

(ג) אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם – אִם רָאִיתָ עָבִים מְלֵאִים גֶּשֶׁם, יָדַעְתָּ שֶׁסּוֹפָן יָרִיקוּ גִּשְׁמֵיהֶם עַל הָאָרֶץ; בַּמָּקוֹם שֶׁהַטּוֹבָה צוֹמַחַת וְנִכֶּרֶת, שָׁם סוֹפָהּ לָנוּחַ. אַף כֵּן דַּע, שֶׁאִם יִפּוֹל עֵץ וְגוֹמֵר – אִם יִשְׁכֹּן אָדָם חָכָם וְצַדִּיק בְּעִיר אוֹ בִּמְדִינָה, מְקוֹם שֶׁיִּשְׁכֹּן – שָׁם יִהְיוּ נִכָּרִין מַעֲשָׂיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְחָכְמוֹתָיו וּמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹתָיו וְתַשְׁלוּם טוֹבָה לְיוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם עַל מִנְהָגוֹ הַטּוֹב, שֶׁהִדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.
יִפּוֹל – יִשְׁכֹּן, כְּמוֹ "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל" (בראשית כה,יח).
עֵץ – תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּגֵן בִּזְכוּתוֹ, כָּעֵץ הַמֵּסֵךְ עַל הָאָרֶץ.

(ד) שֹׁמֵר רוּחַ – מַמְתִּין וּמְצַפֶּה עַד בֹּא הָרוּחַ.
לֹא יִזְרָע – פְּעָמִים מַמְתִּין וְאֵינוֹ בָּא.
וְרֹאֶה בֶעָבִים – נוֹתֵן עֵינָיו בֶּעָבִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם קוֹדְרִים, יָרֵא לִקְצֹר מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים; לְעוֹלָם לֹא יִקְצוֹר, לְפִי שֶׁיָּרֵא תֶָּמִיד.

(ה) כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְגוֹמֵר, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְלֵאָה – דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָרִים בְּבֶטֶן שֶׁהִיא מְלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לַחוּץ. כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ... דֶּרֶךְ הָרוּחַ, כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת; לֹא זוֹ גְּלוּיָה לְךָ, וְלֹא זוֹ גְּלוּיָה לְךָ. פְּעָמִים אַתָּה סָבוּר לְהַכִּיר בֶּעָבִים שֶׁיָּבֹא הָרוּחַ, וְאֵינוֹ בָּא כָּאן, כִּי עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וַהֲרֵי לָשׁוֹן זֶה כְּמוֹ: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג,י); "כַּשִּׁפְחָה כַּגְבִרְתָּהּ, כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר" (ישעיהו כד,ב); וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מֻקְדָם לַמְּאֻחָר, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מְאֻחָר לַמֻּקְדָּם. אַף כָּאן לָמַד יְדִיעַת הָרוּחַ מִידִיעַת הַבֶּטֶן, כְּלוֹמַר: אֵין לְךָ לִשְׁמֹר אֶת הָרוּחַ לִרְאוֹת בֶּעָבִים:
(הגה"ה: עִנְיָן זֶה הוּא מְסֹרָס בְּדִבְרֵי רַשִּׁ"י וּמְהֻפָּךְ, וּצְרִיכִים לְהַגִּיהַּ כְּפִי אֲשֶׁר הוּא בַּסְּפָרִים הַמְּדֻיָּקִים, וְאָז יוּבַן שַׁפִּיר. וְכָךְ הִיא הַנֻּסְחָא הָאֲמִתִּית: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ עֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לַחוּץ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה בְּבִטְנָהּ, כָּךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הָרוּחַ; כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת וְכוּלֵּיהּ. מִסֵּפֶר שִׂפְתֵי חֲכָמִים).
כַּעֲצָמִים – אינקלושייד"א [enclosiede = סגורה^[7]] בְּלַעַז, כְּמוֹ "וְעֹצֵם עֵינָיו" (ישעיהו לג,טו).
כָּכָה לֹא תֵדַע וְגוֹמֵר –  אַף גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם לְעִנְיַן עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, כָּךְ עֲלוּמוֹת הֵם מִמְּךָ; וְלֹא תִּמָּנַע מִן הַחֶסֶד לִדְאֹג שֶׁמָּא אֶחְסַר מִנְּכָסַי וְאֵעָנִי, לֹא אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְאֶתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵעָנִי, לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה וְיִהְיֶה לִי בָּנִים וְאֶצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם.

(ו) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹמֵר – אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְּיַלְדוּתְךָ, לְמַד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתְךָ; אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתְךָ, יִהְיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתְךָ; נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַּת בָּנִים בְּיַלְדוּתְךָ, תִּשָּׂא בַּת בָּנִים בְּזִקְנוּתְךָ; עָשִׂיתָ צְדָקָה בְּיַלְדוּתְךָ, עֲשֵׂה צְדָקָה בְּזִקְנוּתְךָ.
כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר – אִם תַּלְמִידִים וּבָנִים שֶׁבְּיַלְדוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, מִגְּבַת וְעַד אַנְטִיפְּרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת; וּבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם. וּלְעִנְיַן הַבָּנִים מָצִינוּ בְּאִבְצָן: "וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו" (שופטים יב,ט), וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו; וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד, וְנִתְקַיֵּם לוֹ.

(ז) וּמָתוֹק הָאוֹר – מָתוֹק הִיא אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ – וְאַשְׁרֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁעֵינֵיהֶם רוֹאִים הֲלָכָה מְלֻבֶּנֶת וּמְחֻוֶּרֶת עַל בֻּרְיָהּ, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים.

(ח) בְּכֻלָּם יִשְׂמָח – יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיִּזְכֹּר יְמֵי הַחשֶׁךְ, וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו שֶׁיִּנָּצֵל מֵהֶם; וְהֵם יְמֵי מִיתַת עוֹלָם, הֵם יְמֵי הָרְשָׁעִים.
כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ – בְּאוֹתָן הַיָּמִים, יוֹתֵר מִימֵי הַחַיִּים.
כָּל שֶׁבָּא – עָלָיו, יִהְיֶה הֶבֶל וָחשֶׁךְ. יֵשׁ הֶבֶל שֶׁהוּא לְשׁוֹן פֻּרְעָנוֹת וְצָרוֹת, כְּמוֹ: "כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחשֶׁךְ יֵלֵךְ" (לעיל ו,ד).

(ט) שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ – כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ וְלִבְנוֹ: "חֲטֹא, חֲטֹא; כִּי פַּעַם אַחַת תִּלְקֶה עַל הַכֹּל!" אַף כָּאן, הֶחָכָם אָמַר: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ; וּבָטוּחַ תִּהְיֶה כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הַשׁוֹפֵט בַּמִּשְׁפָּט.

(י) וְהָסֵר כַּעַס – דְּבָרִים הַמַּכְעִיסִים אֶת הַמָּקוֹם.
וְהַעֲבֵר רָעָה – יֵצֶר הָרָע.
מִבְּשָׂרֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לֵב בָּשָׂר.
וְהַשַּׁחֲרוּת – נַעֲרוּת; שֶׁרֹאשׁ אָדָם שָׁחוֹר בִּימֵי עֲלוּמָיו.

פרק יב

(א) וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ – תַּמָּן תְּנִינָן (אבות פ"ג מ"א): עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְכוּלֵּיהּ. וּמִמִּקְרָא זֶה דָּרַשׁ: וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ, שֶׁתִּתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְפָנָיו; 'וּזְכֹר אֶת בּוֹרֶךָ', קִבְרְךָ, מְקוֹם עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה; "וּזְכֹר בְּאֵרֶךָ", בְּאֵר שֶׁנָּבַעְתָּ מִמְּקוֹרָהּ, הִיא טִפָּה סְרוּחָה שֶׁל זֶרַע וְשֶׁל לֹבֶן.
יְמֵי הָרָעָה – יְמֵי הַזִּקְנָה וְהַחַלָּשׁוּת.

(ב) עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: זוֹ פַּדַּחַת, שֶׁהִיא מְאִירָה וּמַצְהֶבֶת בְּאָדָם בָּחוּר; וּכְשֶׁמַּזְקֶנֶת, הִיא מַעֲלַת קְמָטִין וְאֵין מַצְהֶבֶת.
וְהָאוֹר – זֶה הַחֹטֶם, שֶׁהוּא תֹּאַר קְלַסְתֵּר פָּנִים.
וְהַיָּרֵחַ – זוֹ נְשָׁמָה שֶׁמְּאִירָה לָאָדָם; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּטְּלָה הֵימֶנּוּ, אֵין לוֹ מְאוֹר הָעֵינַיִם.
וְהַכּוֹכָבִים – אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת, רוּמָנֵי דְּאַפֵּי שֶׁקוֹרִין פומיל"ש [pommels = בליטות הלחיים^[8]] שֶׁל לְחָיַיִם, שֶׁמַּצְהִיבִים.
וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – תָּבֹא כְּהִיַּית הַמָּאוֹר אַחַר דִּמְעוֹת הַבֶּכִי מִכַּמָּה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו.

(ג) שֶׁיָּזֻעוּ – יַרְתִּיתוּ.
שֹׁמְרֵי הַבַּיִת – אֵלּוּ הַצְּלָעוֹת וְהַכְּסָלִים, הַמְּגִנִּים עַל כָּל חֲלַל הַגּוּף.
וְהִתְעַוְּתוּ – יֹאחֲזֵם עִוּוּת, שֶׁקּוֹרִין קרנפ"א [cranpe = עווית^[9]] בְּלַעַז.
אַנְשֵׁי הֶחָיִל – אֵלּוּ הַשּׁוֹקַיִם, שֶׁנִּשְׁעָן כָּל הַגּוּף עֲלֵיהֶם.
וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת – אֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם.
כִּי מִעֵטוּ – לְעֵת זִקְנָה רֹב שִׁנָּיו נוֹשְׁרוֹת.
הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת – אֵלּוּ הָעֵינַיִם.

(ד) וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִּם – אֵלּוּ נְקָבָיו.
בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה – קוֹל רֵחַיִם הַטּוֹחֲנִים מַאֲכָל שֶׁבְּמֵעָיו, וְהוּא הַקֻּרְקְבָן וְהֶמְסֵס.
וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר – שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל צִפּוֹר מְנַעַרְתּוֹ מִשְּׁנָתוֹ מִשֶּׁהִזְקִין.
וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר – כָּל קוֹלוֹת שֶׁל כְּלֵי הַשִּׁיר דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, מַשְׁמָעוֹ יִשַּׁחוּ כְּמוֹ "יִשְׁפָּלוּ", כָּל שָׁרִים וְשָׁרוֹת יִהְיוּ שְׁפָלִים בְּעֵינָיו; וְכֵן בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אָמַר לְדָוִד: "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת" (שמ"ב יט,לו).

(ה) גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ – מְגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת וּתְלוּלִיּוֹת שֶׁבָּרְחוֹבוֹת הוּא דּוֹאֵג לָצֵאת לַשּׁוּק, פֶּן יִכָּשֵׁל בָּהֶם.
וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ – אֵימוֹת וְחִתּוֹת הַרְבֵּה בַּדְּרָכִים יֵשׁ לוֹ.
חַתְחַתִּים – לָשׁוֹן כָּפוּל הוּא בַּתֵּבָה, כְּמוֹ "גַּלְגַּלִּים" (ראו ישעיהו כח,כח; ירמיהו מז,ג), "קַשְׂקַשִּׂים" (שמ"א יז,ה), "זַלְזַלִּים" (ישעיהו יח,ה).
וְיָנֵאץ – לְשׁוֹן "הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים" (שה"ש ז,יג), שֶׁהֲרֵי הָאָלֶ"ף לֹא נִקְרֵאת בָּהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת קנ"ב ע"א): זוּ קְלִיבֹסֶת, הנ̃ק"א [hanche = מותן^[10]] בְּלַעַז, שֶׁעֶצֶם הָיָּרֵךְ תָּקוּעַ בָּהּ; וּבְזִקְנוּתוֹ בְּשָׂרוֹ כָּחוּשׁ, וְהָעֶצֶם בּוֹלֵט, כְּמוֹ נֵץ הָאִילָן שֶׁהוּא בּוֹלֵט.
הַשָּׁקֵד – אִילָן שֶׁל שְׁקֵדִים; כְּלוֹמַר, שֶׁתִּקְפֹּץ הַזִּקְנָה עָלָיו כְּשָׁקֵד זֶה, הַמְּמַהֵר לְהָנֵץ לִפְנֵי כָּל הָאִילָנוֹת.
וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב – אֵלּוּ הָעֲגָבוֹת, שֶׁתִּהְיֶינָה עַגְבוֹתָיו דּוֹמוֹת עָלָיו כְּסוֹבֵל מַשָּׂא כָּבֵד.
וְיִסְתַּבֵּל – אי"ד איר"ט סורפיישי"ץ [ed ert sorfeisiez = ויהיה עמוס, עודף עומס^[11]] בְּלַעַז.
וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה – חֶמְדַּת תַּאֲוַת נָשִׁים, שֶׁאֵינוֹ נִזְקָק לְנָשִׁים לְתַשְׁמִישׁ. אֲבִיּוֹנָה – תַּאֲוָה, כְּמוֹ: "וְלֹא אֲבִיתֶם" (דברים א,כו); "תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ" (תהלים קיט,קעד).

(ו) עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף – זֶה חוּט הַשִּׁדְרָה, שֶׁהוּא לָבָן כְּכֶסֶף; וּבְמוֹתוֹ חָסֵר מוֹחוֹ וּמִתְרוֹקֵן וְיָבֵשׁ, וּמִתְעַקֵּם בְּתוֹךְ הַחֻלְיוֹת וְנַעֲשֶׂה כְּשַׁלְשֶׁלֶת. יֵרָתֵק – לְשׁוֹן "רְתֻקוֹת כֶּסֶף" (ישעיהו מ,יט).
וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב – זֶה הָאַמָּה, שֶׁהָיָה מְקַלַּחַת מַיִם וְנוֹבַעַת כְּמַעֲיָן; כְּמוֹ: "גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת". וְתָרֻץ – לְשׁוֹן רְצִיצָה.
וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ – זֶה הַכָּרֵס, שֶׁהִיא עָבָה, וְנִבְקַעַת בְּמוֹתוֹ.
וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר – יִתְרוֹצֵץ גַּלְגַּל הָעַיִן בְּתוֹךְ גּוּמָּא. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, גַּלְגַּל שֶׁדּוֹלִין בּוֹ מַיִם מִן הַבּוֹר. כָּךְ נִדְרָשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף קנ"א ע"ב).
וּמִדְרַשׁ קִינוֹת פּוֹתְרוֹ כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל: וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ (א) – בְּעוֹד שֶׁהַבְּחוּרוּת שֶׁבָּכֶם קַיֶּמֶת, בְּעוֹד שֶׁהַכְּהֻנָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן" (שמ"א ב,כח). בְּעוֹד שֶׁהַלְוִיָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ" (דברים יח,ה). בְּעוֹד שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ" (תהלים עח,ע). בְּעוֹד שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: "הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ" (מל"א יא,לב). בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּה: "וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי... הַבַּיִת הַזֶּה" (דה"ב ז,טז). בְּעוֹד שֶׁאַתֶּם קַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְךָ בָּחַר ה'" (דברים יד,ב). עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה. אֵלּוּ יְמֵי הַגּוֹלָה.
עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ (ב) – זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהלים פט,לז).
וְהָאוֹר – זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו,כג).
וְהַיָּרֵחַ – זוֹ סַנְהֶדְרִין, דִּתְנַן (סנהדרין פ"ד מ"ג): סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגוּלָה.
וְהַכּוֹכָבִים – אֵלּוּ הָרַבָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב,ג).
וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – צָרָה אַחַר צָרָה קָשָׁה. אַתָּה מוֹצֵא בְכָל הַנְּבוּאוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁנִּתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם יִרְמְיָה, לֹא בָּאוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא לְאַחַר חֻרְבַּן הַבָּיִת.
בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת (ג) – אֵלּוּ מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה.
וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים בְּכֹחַ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: עֶשְׁרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף לְוִיִּם הֵנִיף אַהֲרֹן בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַמֻּרְאָה הַזֶּה – דָּבָר קַל הִיא, וְהַכֹּהֵן זוֹרְקָהּ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים אַמָּה.
וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת – אֵלּוּ הַמִּשְׁנָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, מִשְׁנַת רַבִּי עַקִיבָא וּמִשְׁנַת רַבִּי חִיָּא וּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא.
וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת – שֶׁיִּשְׁתַּכֵּחַ הַתַּלְמוּד מִן הַלֵּב.
וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק (ד) – כְּגוֹן דַּלְתֵי נְחוּשְׁתָּא בֶּן אֶלְנָתָן, שֶׁהָיוּ פְּתוּחִים לִרְוָחָה.
בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה – עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לִטְחִינַת הָרֵחַיִם: מָה רֵחַיִם אֵינָן בְּטֵלוֹת לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, אַף כָּאן: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א,ח).
וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר – זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע. אָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁמוֹנֶה עֶשְׁרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וּמְפוֹצֶצֶת בַּפַּלָּטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר: "עַבְדָּא בִּישָׁא, זִיל אַחֲרִיב בֵּיתֵיהּ דְּמָרָךְ, דִּבְנֵי מָרָךְ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ" [=עֶבֶד רָע, לֵךְ וְהַחֲרֵב אֶת בֵּית אֲדוֹנְךָ, כִּי בְּנֵי אֲדוֹנְךָ אֵינָם נִשְׁמָעִים לוֹ].
וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר – "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן" (ישעיהו כד,ט).
גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ (ה) – מִגָּבֹהַּ שֶׁל עוֹלָם יִתְיָירֵא וְיִדְאַג לִבּוֹ, פֶּן יַעֲשֶׂה בּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בָּרִאשׁוֹנִים.
וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ – מִתּוֹךְ כָּךְ יְבַקֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹת וּרְמָזִים אִם יַצְלִיחַ בַּדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ... לִקְסָם, קִלְקַל בַּחִצִּים, שָׁאַל בַּתְּרָפִים" (יחזקאל כא,כו).
וְיָנֵאץ הַשָׁקֵד – תִּצְמַח נְבוּאַת יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה" (ירמיהו א,יא). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַשָּׁקֵד הַזֶּה, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מֵצִיץ עַד גְּמַר פֵּרוֹתָיו – עֶשְׁרִים וְאֶחָד יוֹם. כָּךְ מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב – עֶשְׁרִים וְאֶחָד יוֹם.
וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב – זֶה צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר, "רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵּהּ אַמִּין שִׁת" (דניאל ג,א). וְאִם אֵין עָבְיוֹ אֶלָּא שֵׁשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד, וְאַתְּ אָמַרְתְּ: "אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא" (שם)? אָמַר רַב בֵּיבָי: מַעֲמִידִין אוֹתוֹ וְנוֹפֵל, עַד שֶׁהֵבִיאוּ כָּל זָהָב שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁפְכוּ דִּימוֹס עַל רַגְלָיו, לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "וּזְהָבָם לְנִדָּה וְלָמַס יִהְיֶה" (ראו יחזקאל ז,יט).
וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה – זוֹ זְכוּת אָבוֹת; תּוּפַר מִשְׁעֶנֶת אָבוֹת שֶׁלָּכֶם. וְיִהְיֶה הָאֲבִיּוֹנָה מִלְּשׁוֹן "אָב".
כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם – יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרָא "צֹאן אָדָם" (יחזקאל לו,לז); "אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל לד,לא).
אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ – מִבָּבֶל בָּאוּ, לְבָבֶל חָזְרוּ; תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר הָיָה.
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים – גָּלוּת יְכָנְיָה קָדְמָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כְּשֶׁהֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ בְּקוֹלָרִין, הָיוּ יוֹצְאִין גָּלוּת יְכָנְיָה לִקְרַאת נְבוּכַדְנֶאצַּר עַל כָּרְחָן עִם שְׁאָר בְּנֵי הָעִיר, לְקַלְּסוֹ שֶׁהוּא גִבּוֹר וּמַצְלִיחַ, וְהָיוּ רוֹאִין אֶת הַשְּׁבוּיִים וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָם אִישׁ עַל קְרוֹבוֹ, מַה נַעֲשָׂה בּוֹ, וְהָיוּ מְשִׁיבִין אוֹתָן: "אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַשֶּׁבִי לַשֶּׁבִי, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב" (ירמיהו מג,יא), וְהָיוּ מְקַלְּסִין בְּיָדָם אַחַת, וּבְיָדָם אַחֶרֶת מְסַפְּקִין וּמְטַפְּחִין הֶסְפֵּד עַל אֲחֵיהֶם וְעַל בְּנֵיהֶם.
עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף (ו) – זוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יֹחֲסִין.
וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב – אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב" (תהלים יט,יא).
וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּע – כַּדּוֹ שֶׁל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה עַל מַבּוּעוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ; שֶׁשְּׁנֵיהֶם גָּלוּ לְבָבֶל, וּפָסְקוּ מִלִּמּוּדָם בְּעִנּוּי הַדֶּרֶךְ. תְּחִלָּה גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהֶגְלָם יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ; וּכְשֶׁהֶחֱרִיב נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת מִצְרַיִם, הֶגְלָם לְבָבֶל.
וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר – זוֹ בָּבֶל, שֶׁהִיא זוּטָא שֶׁל עוֹלָם.

(ז) וְיָשֹׁב הֶעָפָר וְגוֹמֵר – מִבָּבֶל בָּאוּ, לְבָבֶל חָזְרוּ.
וְהָרוּחַ תָּשׁוּב – זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גָּלוּ.

(ח) הֲבֵל הֲבָלִים – אֲנִי רוֹאֶה בָּעוֹלָם.
אָמַר הַקּוֹהֶלֶת – מִי שֶׁבּוֹ קְבוּצַת הַחָכְמָה.
הַכֹּל הָבֶל – כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

(ט) וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם – וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִכְתַּב בְּסֵפֶר זֶה, הָיָה קֹהֶלֶת חָכָם.
וְאִזֵּן – עָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כְּקֻפָּה זוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם לֶאֱחֹז בָּהּ, וּבָא וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם, שֶׁתִּקֵּן עֵרוּבִין לִסְיָג שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּנְטִילַת יָדַיִם סְיָג לַטָּהֳרָה, וְגָזַר עַל הַשְּׁנִיּוֹת סְיָג לָעֲרָיוֹת.

(י) בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת – נָתַן לִבּוֹ וְחִזֵּר עַל הַדָּבָר, וּמְצָאוֹ.
דִּבְרֵי חֵפֶץ – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי.
וְכָתוּב יֹשֶׁר – זֶה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהַנְּבִיאִים.

(יא) דִּבְרֵי חֲכָמִים – שֶׁעָשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה בִּגְזֵרוֹת לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה, כְּגוֹן אֲכִילַת קָדָשִׁים עַד הַשַּׁחַר, וְהֵם אָמְרוּ עַד חֲצוֹת, וּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית כְּמוֹ כֵן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כַּדָּרְבֹנוֹת. מַה דָּרְבָּן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, כַּךְ דִּבְרֵיהֶם מְכַוְּנִים אֶת הָאָדָם לְדַרְכֵי חַיִּים.
וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים – מַה מַּסְמֵר זֶה קָבוּעַ, אַף דִּבְרֵיהֶם קְבוּעִים; וּמַה נְּטִיעָה פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵיהֶם פָּרִים וְרָבִים לִמְצֹא בָּהֶם טַעַם.
בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת – מַסְמְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גֻּלְגֹּלֶת אֲסוּפָה וְגַסָּה, גרוש"א [grose = שמנה^[12]] בְּלַעַז. כֵּן פֵּרְשׁוֹ דּוֹנָשׁ בֶּן לַבְּרָט.
נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד – כָּל דִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, הוּא אַמָרָן, וְרוֹעֶה אֶחָד נְתָנָן; מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה.
וּכְמַשְׂמְרוֹת – כְּתִיב בְּשִׂי"ן, שֶׁהַתּוֹרָה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וּכְמִנְיַן מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה.

(יב) וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר – וְיוֹתֵר מִיֹּשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, דְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים הַנִּזְכָּרִים לְמָעְלָה,
בְּנִי הִזָּהֵר – לִשְׁמֹר דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְאִם תֹּאמַר: אִם יֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, לָמָה לֹא נִכְתְּבוּ?
עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ – אִם בָּאנוּ לִכְתֹּב, לֹא הִסְפַּקְנוּ.
וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר – וְאִם בָּא לָתֵת לֵב לְגִרְסָא חֲבִילוֹת, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֵין הַלֵּב מַשִּׂיג, יְגִיעָה הִיא לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין לְהַשִּׂיגוֹ. וְלֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְלֹא אוּכַל לִגְמֹר הַמְּלָאכָה, לָמָּה אַתְחִיל? אַךְ—

(יג) סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא – מַה שֶׁתּוּכַל עֲשֹׂה, וְלִבְּךָ לַשָּׁמַיִם.
וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – כִּי לַדָּבָר הַזֶּה נִבְרָא כָּל הָאָדָם.

(יד) כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה – אֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וּלְכַךְ נָקוּד מַעֲשֶׂה פַּתָּ"ח וְהַטַּעַם לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַשֵּׁם^[13].
עַל כָּל נֶעְלָם – אֲפִלּוּ עַל הַשּׁוֹגֵג.
אִם טוֹב וְאִם רָע – אֲפִלּוּ נִכְשַׁל בְּמִצְוָה, כְּגוֹן נוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְגוֹמֵר.

רש"י מנוקד על חמש מגילות

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות

1. רש"י מסביר, שמדובר בשמש, בהמשך לפסוק הקודם; והיא הולכת וסובבת לפי רצונה.
2. על פתח גדרת-הצאן יבוא הרועה בדברים עם הצאן, ועל בית הגורן יבוא חשבון
3. כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלּוּ כֻּלָּן – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה? אִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטְאוּ?
4. "וּמִיתָה קָשָׁה מִכֻּלָּם", ב"ב י ע"א.
5. גם כאן gérondif (ר' לעיל מס' 3209), אף־על־פי שמבנה המשפט, לפי פירוש זה, אינו נראה בבירור. אולי "בראותי... [הגעתי למסקנה], כי עת ופגע..."
6. אולי רש"י רוצה לומר, שהמצודה מביאה פתאום אסון על החיה הנלכדת.
7. כתב־יד אחד גורס: אנקלו"ש=אינקלוש"א enclose, צורה יותר פשוטה.
8. זה הפירוש לפי המדרש. באשר לצורת המילה ר' לעיל מס' 4274. גם כאן יש גרסאות פומייל"ש pomeils. קטן. בעברית מודרנית: רקות. ויקיעורך.
9. בכמה כתבי־יד הוקדמה ללעז זה המלה גוט"א gote ("שיגרון"), ובאחד מהם, אך גם בדפוסים, התרגום המילולי של "יתעוותו": אינקרנפירונ"ט encranpiront.
10. המלה המתורגמת אינה מן המקרא אלא מפירושו המדרשי.
11. הפועל נגזר מהשם feis (fais), "משא, עומס". יש גרסאות שונות, שבהן הפועל הוא פורפיישיי"ר porfeisier או טריש̃קריי"ר trescharjier, אך המובן דומה.
12. רש"י מסביר, לפי דונש בן לברט, שמדובר בסוג מסמרים, בעלי ראש עבה, ואולי כך שם המסמר.
13. פירוש, השי"ן בתיבת "מעשה" נקודה בסגול, הקרוי פת"ח קטן בלשון המדקדקים הקדמונים; והטעם המוטעם בו הינו זקף, שהוא טעם מפסיק, המחבר את התיבה לתיבות שלפניו, "כי את כל מעשה, ה' יביא במשפט", לפי שאין תיבת "מעשה" דבוק לתיבת "האלקים", וזהו "לפי שאינו דבוק לשם". ויקיעורך.